 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני קורא את התגובות כאן ובעיתונות על חגיגות החסות ותוהה... - מה גורם לאנשים להגיב כך למסיבה מגוחכת של עשיר מגוחך? אני לא השתתפתי במסיבות גני יהושוע בחסות העריה ולא אשתתף במסיבה בחסות עשיר כזה או אחר. אבל אילו רציתי להשתתף, למה זה חשוב אם המסיבה בחסות משלם המיסים או בחסות איזה עשיר תמהוני? (לי נראה העדיף שכספי משלם המיסים יושקעו בחינוך, למשל) מזמינים אותך למסיבה, בא לך - בוא. לא בא לך - אל תבוא. - האם עירית ת"א באמת "הפריטה" את יום העצמאות או רק חסכה כמה מיליונים? האם גידמאק קיבל בלעדיות על המסיבות? אותנו, למשל, השכנים - משה וציפורה לוי - הזמינו לניפנוף מסורתי על הגג שלהם ביום העצמאות. זה לא הפרטה של החגיגות? - אם במקום גידאמק, המסיבה הייתה ממומנת על ידי שטראוס, דנקנר, ורטהימר, אריסון וכו', האם היא הייתה מקבלת תגובות יותר אוהדות? אני מנחש שלא. (ונזכר בחלחלה שאת הלהבים שמיצרת ישקר מתקינים גם במטוסי קרב שמפציצים לפעמים אזרחים). - אם כסף שנגוע במכירת נשק לאפריקאנים פסול, אפילו הסטייקים של "משה וציפורה לוי" פסולים, כי הם שותפים (בהיותם אזרחי ישראל) בהחזקת התע"ש שנישקה את אידי-אמין ומובוטו-ססקו - רוצחי מיליונים אפריקנים מהמחלקה הראשונה. - אין לי מושג איך גידמאק עשה את המיליונים שלו. אם זה באופן לא חוקי, אני מקווה שיוכיחו ויושיבו אותו בכלא (רצוי אחרי שהוא יבזבז אותו על אזרחי ישראל ולא על אחרים). - בסוף אני נזכר משעורי מולדת שחצי מהמדינה הזאת קמה מכספים של ברונים עשירים. אין לי מושג מאיפה הכסף של הברון-רוטשילד, אבל אני די שמח שהוא ביבז אותו כאן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל סיפור גאידמק הוא לא רק ישראלי-ישראלי או יהודי-יהודי. זהו סיפור בינלאומי (צרפת ושות'), ואם הכספים מבוזבזים (מולבנים?) דווקא בארץ, אולי זה עלול להיות לא נעים פעם, בבוא יום פקודה. (ההשערה מועלית מתוך חוסר התמצאות טוטאלי בנושאי כספים, דיפלומטיה וכיו"ב, וסליחה אם אלה שטויות גמורות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הברון רוטשילד פעל לפני שקמה מדינת ישראל, לא? הארץ היתה אז קולוניה. אותי דווקא מטריד דבר אחר: האם לאחר תום החגיגות, עיריית ת"א תשמור למר גאידמק מיני-מחויבות נחמדה לעד, והאם ואיך זה יתבטא במכרזים תפורים, ב"עידוד השקעות" בתחום הבנייה (לגובה או על חוף הים), ברישוי לאחזקת חניונים וכולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי בנה את משכן הכנסת? ומי בנה את בית המשפט העליון? ומי הקים את הטלוויזיה הלימודית? למיטב ידיעתי כשהנ"ל הוקמו הארץ לא הייתה קולוניה. למה שעיריית ת"א תעשה דבר כזה, ועוד אחרי שהיא קיבלה את התמורה על השכרת הפארק? אם מישהו בעיריית ת"א רוצה לקדם את ענייניו של ג', אני לא רואה איך השכרת הפארק משתלבת או מאפשרת את המזימה הזו. אם ג' רוצה שמישהו בעיריית ת"א ירצה לקדם את ענייניו, אני לא רואה איך שכירת הפארק מהעירייה מאפשרת את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפסקה השנייה: אם זוהי תחילתה של ידידות מופלאה, היא תתבטא גם הלאה, בכל מיני מישורים. ונא לא להכניס לדבריי מלודרמה: ממש לא דיברתי על "מזימה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש היקש לוגי מוחץ שאי אפשר לעמוד בפניו. זיוה השכירה דירה לעמוס. האם לאחר תום חוזה השכירות, זיוה תשמור לעמוס מיני-מחויבות נחמדה לעד, והאם ואיך זה יתבטא כשזיוה תרצה {לקנות מכונית משומשת|להביא לעולם צאצאים}? בסה"כ תגובה 439833 די תואמת את דעתי בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן לשבת אם כן. ההשוואה הנכונה אינה לדירה שכורה, שהיא רכוש פרטי ולא ציבורי; וגם לא להשכרת שטח, כי העיקר כאן אינו השטח אלא האירוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אפשר לגזור מהמקרה של הרכוש הפרטי למקרה של הרכוש הציבורי. אם במקרה של הרכוש הפרטי ברור לך שעם תום החוזה אין לזיוה מחויבות לעד לעמוס, אז קל וחומר שבמקרה של הרכוש הציבורי אין לעיריית ת"א מחויבות לעד לשוכר. האירוע. האירוע הוא אירוע עיתונאי: "חגיגות *ה*עצמאות בתל-אביב יערכו *בחסות גאידמק*" היא כותרת שקרית ומגמתית. הנה כותרות אמיתיות, חלקן ודאי מגמתיות גם כן: "גאידמק מארגן חגיגות ליום העצמאות בגני יהושוע"; "גאידמק ישלם לעיריית ת"א כדי לקיים חגיגות ליום העצמאות בגני יהושוע"; "עיריית ת"א תקבל תשלום מגאידמק". בניגוד לעיריית ת"א, שני העיתונים הגדולים ושתי חברות החדשות של הטלוויזיה המסחרית עושים לגאידמק יחסי ציבור בשווי של עשרות מיליוני שקלים מבלי לקבל ממנו תשלום (וכנראה גם מבלי לקבל ממנו תמורה אחרת). זה אולי משרת אג'נדה של העורכים או הבעלים, וזה אולי פשוט תסמין נוסף לרמה העתונאית העלובה של המערכות האלה. הדיווח על האיש הזה הוא חסר פרופורציה לחלוטין. אין לו שום הצדקה עניינית. אני אחזור על זה: אין הצדקה עיתונאית להיקף הסיקור של ארקדי גאידמק במערכות שמינתי. אמנם, מרגע שמתחילים לנפח בועה כזו, הסיקור יוצר לכאורה עניין מצד הקוראים והצופים, והעניין מספק לכאורה הצדקה לסיקור נוסף וכן הלאה. אלא שקודם כל "עניין" זה הולדתו בחטא, ושנית, לא כל "עניין" הוא "עניין לציבור". גאידמק אינו היחיד ואינו הראשון. במחלקת העבריינים ניתן למנות את יגאל עמיר, בני סלע, וזאב רוזנשטיין. במחלקת הספורט את מכבי ת"א בכדורסל ומאמנה בעבר ואת שלמה שרף. במחלקת החברה, בהיסוס מה, את ויקי כנפו ובעיקר את צאצאיה. האם מערכות החדשות שהזכרתי הן שפל המדרגה? לא. הן סתם בינוניות ומטה. האם זה פועל יוצא הכרחי של היותן מסחריות? אני בספק רב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קורא בלי טיפת ריחוק מהמסך, הא? כתבתי "מיני-מחויבות" בחיוך דק, וכוונתי לא היתה לחתונה קתולית או לנדרי נצח ללכת בארץ לא זרועה, או שלמישהו בעירייה לא יהיה נעים מגאידמק. בסך הכל, גאידמק גם חוסך המון כסף לעירייה (שלא תצטרך לממן חגיגות מכיסה) וגם מכניס לה כסף (משכירת המקום). מדובר בפרה חולבת חדשה, ולכן לא ימהרו להיפרד ממנה לשלום. מן הסתם מדברים איתה קצת ומנסים לראות איפה עוד אפשר לשתף פעולה. לדעתך אפשר להשוות זאת למצב של שוכר שעוזב דירה שכורה? לא, והסברתי כבר למה. אם להשוות לדירה, נסה להשוות לדירה משפחתית שבה הסבתא התעייפה מלבשל לכולם, והיא משכירה את המטבח לטבח בוגר תדמור שמבשל שם ארוחות. האם עם תום החוזה מסתיימת המחויבות כלפי הטבח? פורמלית כן. אבל מי יודע אם הוא לא ינהל עד אז רומן עם הסבתא, או יגנוב משהו מארנקה של הדודה, או יהמר על כדורגל עם האח הצעיר (ויזכה). אגב, משהו שלא הוזכר בדיון הזה: כבר מספר שנים עיריית ת"א משכירה שטחים ציבוריים לגופים *מסחריים* (לא פוליטיים), שמציגים בהם פרסומות במסווה של תרבות לציבור. הכוונה למשל ל"תערוכת" אורנג' בשדרות רוטשילד. האם זו "שחיתות"? לא, זה סתם פיחות זוחל במעמד האמנות ובמעמדם של השטחים הציבוריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גאידמק גם חוסך המון כסף לעירייה (שלא תצטרך לממן חגיגות מכיסה)". אה, כן? "מעיריית ת"א נמסר כי עלות החגיגות השנה לא תהיה קטנה מהשנים שקדמו לה". אבל ההתנייה הטבעית היא לא להאמין לעירייה, נכון? מה גם שהכותרת היא "חגיגות העצמאות" וגו'לולו. אילו היינו עיתונאים, היינו מדווחים אם אמנם העירייה הוציאה פחות או יותר השנה. סליחה, היינו מדווחים כמה הוציאה העירייה השנה וכמה הוציאה בשנים עברו, בשקלים מותאמי-אינפלציה, ומספקים לקוראים עוד מידע (כמו סה"כ תקציב העיריה, סה"כ תקציב האירועים שלה, וגודל האוכלוסיה בשנים הרלוונטיות). היות שאיננו עיתונאים, נפרסם את מה שהגיע מהדובר של גאידמק, נפרסם מה שהגיע מדובר העיריה (כי העורכת אמרה לנו פעם שהכי חשוב להביא תגובה), והרי לנו כתבה. את הכותרת בכלל העורכת כתבה, אז מה רוצים מאיתנו. "מן הסתם מדברים איתה קצת ומנסים לראות איפה עוד אפשר לשתף פעולה". אה, כן? "מן הסתם". מה-זה שימושי ה"מן הסתם" הזה: יש לה עוזר-בית צעיר וסקסי, מן הסתם הם מנהלים רומן. היא אומרת שיש לה תואר שני, מן הסתם יש לה תואר שני. הוא ערבי ומתנהלת נגדו חקירה, מן הסתם בעבירות בטחוניות. "איפה *עוד* אפשר *לשתף פעולה*". שוב הפרשנות לפיה מדובר הפעם ב"שיתוף פעולה". ככל שידוע לנו (אילו היינו עיתונאים היינו מבררים, אבל אנחנו רק מעתיקים מהודעות לעיתונות), אין שיתוף פעולה בין השוכר לבין המשכירה. כאמור, במקרה של השוכר הפרטי, עוד אפשר שהמשכיר יפתח רגשי מחויבות, וממילא אין פסול מוסרי או חוקי בכך. אלא שלעיריות אין רגשות (ויש מחויבויות חוקיות). יכולים להיות להן *מניעים* אבל על אלה לא כתבת בינתיים. בקשר לשוורים, הדובים, הפנגווינים ויתר הבהמות בחוצות: אם מרבית תושבי תל אביב-יפו (איפה שמים את המקף בתל-אביב יפו?) יעדיפו לוותר על מקור ההכנסה הזה (ובמקום זה, למשל, לגבות קנסות חנייה מתושבי ערים אחרות במקום לתת חנינות תקופתיות לעברייני-קנסות מצטיינים; או במקום זה לקבל מימון מתושבי ערים אחרות בצורת "מענקי איזון" מהממשלה; או במקום זה לקצץ בתמיכה של העירייה ב"קאמרי") כדי למנוע את הפיחות במעמד הנ"ל, זה ייפסק. התושבים יגבשו את דעתם בנושא על סמך מה שהם קראו בעיתון, אז אין לי ספק שהם יודעים בדיוק על כמה כסף מדובר ומה האלטרנטיבות, וכל מה שנשאר להם לעשות הוא לקבל החלטה מושכלת אם זה שווה את המחיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה: במידה שניתן להשוות את השכרת גני יהושע לגאידמק בהזדמנות זו להשכרת דירה פרטית לאדם פרטי, הרי הסיפור צריך להיות מורכב יותר. כלומר, אותו שוכר היפותטי אמור לשכור את הדירה כדי לשעשע בה את ילדיה של בעלת הבית כל אימת שהיא זקוקה לשמרטף או סתם למישהו שייקח על עצמו את עול הפינוקים. ובמקרה זה, יהיה קשה מאוד לאותה בעלת בית שלא למלא את בקשותיו ה"צנועות" של הדייר אם רק תוכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה טוען שהעיריה לא היתה צריכה להשכיר לגאידמק (או כל מיליונר אחר) את הפארק ביום העצמאות ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מחזקת את ידיך במאבקך הצודק בעיתונות ובעיתונאים. עם זאת, התשובה שלך מנותקת מהמציאות כמו "דבר" מ"הצופה" - האומנם הכסף שנכנס מתערוכת אורנג' מימן ביטול קנסות חניה? האומנם הוא נכנס ישירות לקופת התיאטרון הקאמרי? מאיפה אתה יודע? (או: איפה קראת את זה?) אתה אומר שלא כתבתי על מניעי העירייה. מהם לדעתך מניעים אלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לארה''ב, בישראל אין כמעט התנייה של סעיפי הוצאה ספציפיים בתקציב בסעיפי הכנסה ספציפיים אחרים. לכן השאלה היא חסרת משמעות. כלל הכנסות העירייה והגרעון מממנים את כלל הוצאותיה. בלי שבדקתי, הניחוש שלי הוא שהמניע של העיריה בהשכרת מתקנים עירוניים הוא יצירת הכנסות, ושסירוב להשכיר לשוכר ספציפי יפגע בהכנסות העיריה ויחשוף אותה לחבות משפטית בשל נקיטת איפה ואיפה (זה כאמור רק ניחוש, יכול להיות שהחלטת העירייה שמכוחה היא משכירה מתקנים עירוניים קובעת שהעירייה רשאית להפעיל שיקול דעת שרירותי ובלתי מנומק בהחלטתה אם להשכיר לשוכר ספציפי. מובן שגם החלטת עירייה זו, אפילו אם היא חוק עזר עירוני, אינה חסינה מפני ביקורת שיפוטית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלית נקודה ראויה - אלא שכאמור, לב העניין כאן אינו השכרת המקום אלא מסירת האחריות על קיום אירוע (ציבורי-לאומי). בוא ננסה לדמיין כך: חברת עלית-שטראוס לוקחת על עצמה לממן, להפיק ולבצע את חגיגות סיום השנה של תלמידי כיתות ו'-ח' בבית הספר בלפור. מביאים כוכבי נוער, מעמידים במת ריקודים יפה ומעניקים תעודות גמר שעליהן מוטבע לוגו הפרה. האם זה מקובל? סביר? בעייתי? בעייתי אך לגיטימי? אולי אחרת: שמעון פרס (דרך מרכז פרס לשלום) מציע לממן, לקיים ולהשיב ימים כקדם לעדלאיידת הפורים המסורתית של העיר. בעדלאידע מוצג פירוש אלטרנטיבי, שלא לומר משתלב, לטבח שבוצע באנשי שושן הבירה (טוב, המשפט האחרון לא מחויב בדוגמא, הוא סתם שעשוע שלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי החליט שהמסיבה של הרוסי היא אירוע (לאומי!)? מי שכתב את הכותרת "חגיגות *ה*עצמאות", אולי בעידודו הנמרץ של המהגר המיליונר ואנשי יחסי הציבור שלו. גם את מסיבת ראש השנה שלו הוא ניסה להפוך לאירוע חשוב, והיא אכן הפכה לאירוע שכותבים עליו בעיתון. אם שטראוס מחליטה לערוך מסיבה ולהזמין את הבלפוראים על חשבונה, שיבושם לה. אם הנהלת בית הספר, בלי להתייעץ עם התלמידים וההורים, מחליטה בעקבות זאת לשנות את תכניותיה המקוריות ולא לקיים חגיגות סיום, הרי שזה בעייתי, וזה בהחלט ראוי לדיון. (שאני אזכיר ש"מעיריית ת"א נמסר כי עלות החגיגות השנה לא תהיה קטנה מהשנים שקדמו לה"?). את התהלוכה של פרס בפורים יש לאשר (או לא; אבל עדיף שכן) *בלי קשר לתכנים שלה* (מלבד סייג חשוב אחד: הוא יכול לקרוא לה "עדלאידעת הפורים" ואפילו לומר שהיא "במסורת העדלאידות של תל אביב", אבל אסור לו לשקר ולומר שהיא "העדלאידע של תל אביב", להשתמש בסמלי העירייה וכיו"ב. זה ארוע של פרס שמתקיים בשטח ציבורי עירוני). אחרת, היום נאסור על התהלוכה של פרס כי התכנים לא נראים לנו, מחר (מן הסתם!) לא נתיר מצעד של הומואים כי המסר לא לרוחנו, ומחרתיים נצנזר(!) תערוכות במוזיאון העירוני, ואנה אנו באים? (תשובה: לעוד דיון בבג"ץ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי: אין לי מאבק בעיתונאות ובעיתונאים. יש לי ביקורת עליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי השכרת הדירה: אתה ממשיך להיצמד לדוגמא המופרכת שלך למרות שאינה מקבילה למקרה המדובר. "עוזר בית צעיר וסקסי" - הכל מדימיונך הקודח. הטבח סיים תדמור לפני 25 שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוזר-הבית בדוגמא לא היה קשור לסיפור עם הטבח, סתם דוגמא לאיך אפשר להשתמש ב''מן הסתם'' כלאחר יד, כמו שתי הדוגמאות האחרונות (הטוענת לתואר שני אינה הסבתא, הערבי אינו הטבח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תביא עוד כמה נתונים ונוכל לעשות תרגיל נורבגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה תרגיל נורבגי? שירבבתי עוד "מן הסתם" לתגובה ששלחתי הרגע, שיהיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפתעתי לא מצאתי תרגיל כזה בגוגל. זו חידה שנותנת הרבה נתונים שאתה אמור לשבץ בטבלה ולהסיק מהם על נתונים חסרים. הגרסא הקלאסית: יש 5 (או 7) בתים, כל בית בצבע אחר, בכל בית גר בן לאום שונה, ויש לו מכונית שונה (ועוד ועוד פרמטרים כיד הדמיון הטובה). ואז זה מתחיל (גרסת דמה): היפאני (לא האייל) שגר בבית הסגול הוא שכן של בעל הוולוו. שכנו מימין של האיש מהבית הירוק קנה סובארו. לפורטוגזי מעולם לא היתה פיאט אבל הוא גר מול הבית הכחול. וכולי וכולי, חלק מהנתונים חסרים וחלק מרומזים. השאלה היא "בד"כ באיזה בית גר הנורבגי?", כאשר אם פתרת אותה, סימן ששיבצת הכל והסקת את המסקנות הנכונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשבץ בטבלה? זה ללוזרים! (כמוני). נראה לי שיהיה נחמד אם יש איזה idiot savant שהכישרון המיוחד שלו זה לפתור חידות כאלה בעל-פה (ודוק: לא על-ידי טבלה מנטלית מודעת. ניצול של זיכרון חזותי זה רמאות!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה http://www.tel-aviv.gov.il (מישהו יודע למה gov ולא muni?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קולוניה. עד היום יש רחוב על שמו/שמם בכל עיר בישראל. מה שמטריד אותך, נראה לי, לא קשור לגיידמק אלא לשחיתות בעיריה. אם העיריה תתפור מכרזים לטובתו או לטובתי או לטובתך, צריך לתפוס אותם ולהכניס להם! בשביל זה יש לנו "כלב שמירה" לדמוקרטיה. אבל נראה שהכלב הזה לא מאולף ולא מבין את תפקידו - הוא נובח על סתם עוברים ושבים במקום על מושחתים. מה שמטריד אותי בתופעה של גידמאק זה שהוא צובר כוח פוליטי ובבחירות הבאות אלפי אנשים יצביעו בשבילו - ולא נראה לי שהוא ראוי להיות ח"כ. אבל כשאני נזכר שבבחירות הקודמות אלפי אנשים הצביעו לגימלאים, אני חושב שהוא לא הכי פחות ראוי. בכל מקרה, הבעיה היא לא באלו שנבחרו או יבחרו אלא באלו שבוחרים אותם. וזה עוד סיבה למה כדאי שהעיריה תחסוך במסיבות ותשקיע בחינוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה בדיוק העניין - שגאידמק צובר כך כוח פוליטי והוא בהחלט אינו ראוי להיות ח"כ. וגם לטעמי ראוי שהעירייה תחסוך במסיבות: אין צורך להזמין דווקא את אחינועם ניני לשיר את התקווה בעשרות אלפי שקלים, או את אהוד בנאי שישעשע את הקהל בסכומים דומים. אפשר לקחת להקות/אמנים ידועים פחות וזולים פי כמה. ולא להסתמך על גאידמקים שישימו את תווית התלות על "עצמאותנו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי לך בעיה: בין מעשים שהם עניינו הפרטי של כל אדם ואדם לבין מעשים שהם מעשים פליליים, ממוקם לו "המרחב הציבורי". המרחב הזה מאפשר לנו לקיים דיונים פתוחים, ולכן אנחנו מנסים להבטיח שכל הקולות הרלוונטיים יוכלו להישמע בו, אפילו אם זה עולה לנו כסף ולא יעיל כלכלית. המרחב הזה מאפשר לנו ליצור ולקיים תרבות, ולכן אנחנו לא רוצים שההחלטות בו יהיו רק של בעלי הממון, אפילו אם הם מוכנים לממן לנו את התרבות. המרחב הזה מאפשר לדמוקרטיה להתקיים, כי במרחב הזה לכל אדם יחיד יש קול אחד, אפילו אם הרבה יותר זול, יעיל ופרודוקטיבי לתת את השליטה בו לבעלי המאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה מרחב זה, "הציבורי" הזה. אבל האם בעלי המאה אינם חלק מהציבור? האם הוא יאפשר לנו "דיונים פתוחים" יותר אם ועדה בראשות יעל דין (למשל) תקצה בו משאבים באופן שנראה *לה* נכון? האם הוא יהיה יותר דמוקרטי אם נמנע מאנשים מסוימים - לפי נכסיהם - את השימוש בו? אתה, אני וגידמק שותפים שווים במרחב הציבורי הזה. לכל אחד יש קול אחד אבל, יש להודות, הקול שלו כנראה חזק יותר ומגיע לאוזניהם של רבים יותר. וזה מקומם כי זה נותן לו כוח. אבל מה שנראה לי עוד יותר מקומם זה הנסיון להשתמש בכוח פוליטי - של יעל דין למשל - למנוע את השימוש בכוח כלכלי. לדעתי, "המרחב הציבורי" איננו מעבדה סטרילית שההנהלה יכולה לחטא את הנכנסים אליה. במקרה הטוב ,אתה יכול לקוות שהמערכת החיסונית של העכברים במעבדה חזקה מספיק כדי להתגבר על זיהומים. אני מודאג בגלל שהנסיון מלמד שהעכברים בד"כ אינם חסינים. אבל אם כמה מנהלים בעניבות יטהרו את מה שנראה להם מזהם, זה ייתר את כל המעבדה וגם את המרחב הציבורי. אני גם מבקש למחות על השימוש שאתה עושה בביטויים כגון "אנחנו רוצים" או "אנחנו לא רוצים". לדעתי, תוכל לדעת מה *אנחנו* רוצים רק אחרי יום העצמאות, כשתראה כמה זבל נשאר בגני יהושוע. לפחות אפשר לצפות שבמימון פרטי הוא יפונה במהירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו כנראה נשאר חלוקים כאן. כשמדובר בדמוקרטיה, השימוש בכוח פוליטי כדי לחסום ולבקר את השפעות הכוח הכלכלי על המרחב הציבורי נראה לי חיובי. הנחת הבסיס של דמוקרטיה היא שגב' דיין אינה מייצגת רק את הערכים והרצונות של האדם הפרטי ''יעל דיין'', אלא היא נציגה של הציבור שבחר בה. במילה ''אנחנו'' השתמשתי כמובן כהכללה לקבוצת האנשים שחשים חוסר נוחות מול המעשים של מר גדאימק. ומספר האנשים שיהיו בגני יהושע אינו רלוונטי. דמוקרטיה אינה ''קול ההמון'' כשלעצמו אלא שיטת משטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחלוקת אצלינו היא כבר מסורת, אז אני לא אוותר על הזדמנות לחדד אותה. אם נבחרי ציבור מפעילים את כוחם הפוליטי בעד או נגד מעשי הממשלה, אפשר להניח שהם פועלים בשם הציבור שבחר בהם. אבל כשהם מפעילים את כוחם הפוליטי כדי ל"גונן" על בוחריהם מפני השפעות מתחרות, אני לא בטוח אם הם פועלים למען הציבור או כדי לשמור על כוחם. אם אני אחליט להיכנס לפוליטיקה אצטרך להתמודד מול הפוליטיקאים שכבר שם. מי שמע עלי חוץ מכמה איילים משועממים? איזה סיכוי יש לי מול פיגורה מפורסמת כמו יעל דין (למשל)? אני חושב שההון הפוליטי שיש בידה שקול להון הכלכלי שיש בידי העשירים. אנשים באים אם המטען וההיסטוריה שלהם - אני מביא את תגובותי באייל ומי שזה משפיע עליו שיצביע בשבילי. מי שהסטייקים של גידמאק משפיעים עליו, שיצביע בשבילו. הכי מדאיגה אותי שיטת משטר שבה הפוליטיקאים לא סומכים על שיקול הדעת של ההמון בבחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט באף שיטה פוליטית לא סומכים הפוליטיקאים על שיקול הדעת של ההמון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה זה, נבחרי ציבור מפעילים את כוחם הפוליטי בעד או נגד מעשי העירייה. אף אחד לא בא בטענות למר גידאמק. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה בכסף שלו. אני גם לא מבין כיצד אתה מגיע להנחה שמדובר על ''לגונן על בוחריהם מפני השפעות מתחרות''. מר גדאימק אינו מועמד למועצת העיר ת''א. השאלה היא כיצד ראוי שיראה המרחב הציבורי שלנו, וזאת שאלה פוליטית בעליל. העירייה אינה עסק למטרות רווח, ואין סיבה שהיא תשכיר שטחים לכל המרבה במחיר. סוג השיקולים שנבחרי ציבור אמורים להפעיל הם מסוגים אחרים. השאלה של התמודדות מועמדים אנונימיים מול התמודדות של אנשים מפורסמים היא אכן בעיה בחברה דמוקרטית. חברות דמוקרטיות מנסות לצמצם את הבעיה (מימון בחירות, מגבלות על גיוס כספים לקמפיינים וכדומה). אבל זאת אכן בעיה, וזאת רק סיבה טובה יותר לנסות לקיים מרחב ציבורי פתוח שבו ישמעו כל הדעות ולא רק אלו של מפורסמים ובעלי-הון. זאת הסיבה שיש מוסדות כמו ערוצים ממלכתיים, מוסד הקביעות באוניברסיטאות וכולי. אני יכול להסכים שהפתרונות שמוסדות אלו מציעים אינם מספקים, וחלק מהם ארכאיים, אבל אני לא חושב שהפתרון מצוי בויתור כולל על אידאל המרחב הציבורי. אני לא מכיר שיטת משטר שבה סומכים רק על שיקול הדעת של ההמון בבחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מתבדרים. על חלק מהדברים דומה שאנחנו מסכימים. - אם אנשים/נבחרים טוענים שלעיריה אסור להשכיר פארקים לאנשים פרטיים באופן כללי, זו (לדעתי) טענה לגיטימית. שאני במקרה לא מסכים איתה. - אם הם טוענים שאסור להשכיר את הפארק לאיש מסוג מסויים - למשל, עשיר אוליגרך דובר-אנגלית עם שאיפות-פוליטיות - זו (לדעתי) לא טענה לגיטימית. ואז במקום להתיחס לטענה עצמה, אני מוצא לנכון לחפש את המניעים השליליים של הטוענים. - קביעת נורמות למרחב הציבורי הן בהחלט נושא פוליטי ראוי בעיני. אני חושב שפוליטיקאים צריכים להתדיין (בשמינו) על כללי ההתנהגות במרחב הציבורי. למשל ראוי שהם יאסרו קיום יחסי מין בפרהסיה, הנפת סמלים פוגעים, הרעשה מוגזמת, פתיחת חנויות בין 2-4 וכו'. לא ראוי שהם יקבעו למי מותר או אסור להשתמש במרחב הציבורי. לסיכום, אם היו אומרים שאסור להשכיר את הפארק לגופים פרטיים - ועדי פועלים, חסרי דיור רעבים או מיליונרים כאחד, ההיתי מתנגד פחות. לי נראה שהמגיבים כאן ובעיתונות מתנגדים להשכרת הפארק לאיש מסוים, ולמרות שאני לא מחבב את האיש אני מתקומם. --- ניסיתי להצביע על סוגים שונים של יתרונות פוליטיים שיש לאנשים שונים בגלל מעשיהם הקודמים: פירסום, השכלה, דרגות צבאיות, נסיון בשילהוב המונים לשביתות מזיקות ועוד כהנה וכהנה. אחד היתרונות הללו הוא הון עצמי. אם אנחנו רוצים מרחב ציבורי "הוגן" צריך לנטרל את *כל* היתרונות ההם ולהריץ לבחירות רובוטים מאותה סידרת ייצור. אבל אם מתירים לאחד להביא את השכלתו ולשני את פרסומו, ולשלישי את נסיונו, אני חושב שזה לא הוגן למנוע מהרביעי להביא את הונו. --- את ההערה האחרונה לא הבנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתמם. הטענה אינה שלעיריה אסור להשכיר פארקים לאנשים פרטיים באופן כללי, או לאיש המסוים באופן פרטי, אלא שאין זה מן הראוי שהעיריה תשכיר את הפרק המסוים הזה *במועד המסוים הזה* לאנשים פרטיים, ללא קשר לשמם, מוצאם, מקור או גודל הונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, זו טענה שלא הייתי מטריח אותכם בתגובתי עליה. אבל תקרא את שני החלקים בתגובה 440100 של יהונתן. ותראה שהוא גם מסכים איתך וגם מדבר על איש הספציפי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה נתלה בפורמליסטיקה. מה שדורון אמר. ___ אני לא מבין את התלונה. אנחנו מדברים על אותו אדם? זה שמארגן מסיבה בפארק, מופיע בפרסומות בטלוויזיה שלי כל שנייה, יוזם ותורם לפרוייקטים לאומיים ונמצא בראש מהדורות החדשות? אף אחד לא ניסה למנוע ממנו שום דבר, אבל מגיע הרגע שנראה שזה כבר עובר את הגבול וצריך לחסום את השתלטותו על החרחב הציבורי. ולא, אין לנו קריטריונים פורמליים לדעת מתי ראוי לעשות זאת. אם היו לנו קריטריונים כאלה לא היינו צריכים נציגי ציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השתלטות על החרחב הציבורי אכן מרתיחה. רק השתלטות על החרחבינה הציבורית גרועה ממנה. (נגמרו לי הטיעונים בדיון הזה. ידעת שעיריית תל אביב שכרה את יהורם גאון, זה שלוקח עשרות אלפי שקלים להופעה, לשיר בערב יום העצמאות?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סדר גודל התשלום להופעה שלו בערב יום העצמאות לא נשמע לי בעייתי. מצד שני, ההחלטה לקחת דווקא את יהורם גאון מטילה ספק בכושר השיפוט של נבחרי הציבור. אולי בכל זאת עדיף ארקאדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הידיעה הזאת תעודד אותך: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנימוק של שלמה ארצי מעניין במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנימוק הוא? (אינני מצליחה להיכנס ללינק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארקדי הציע לארצי 450 אלף דולאר, אך "ארצי סירב בטענה שאינו מופיע באירועים שפתוחים לקהל הרחב." פרשנות שלי לניסוח התמוה: הכוונה היא שאינו מופיע במקומות פתוחים, בלי מכירת כרטיסים - כלומר באירועים שיש בהם תנועה פנימית של הקהל ובייחוד זרימה של קהל החוצה ופנימה תוך כדי ההופעה. (הפרשנות של הכלבה הצולעת והמרושעת של הדודה שלי: לארצי יש המון כסף וחלומות פוליטיים עתידיים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא סירב לסכום כזה, ברור שהוא מאוד אמיד. חלומות פוליטיים? למתי? כשהוא יהיה גדול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוראים לזה ''מיצוב'' או ''שמירה על ערכי המותג''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם "מיצוב" הוא ההיפך מ"נבצרות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאותי הכי הרשים בידיעה הוא פער המחירים בין הקליינשטיינים לבין שירי מיימון ומאיה בוסקילה. הייתי מנחש שהם מקבלים פי שתיים-שלוש יותר, אבל לא פי 25. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פי שניים-שלושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פורמאליסט. ולא מסתדר עם "לא ניסה למנוע ממנו שום דבר" ביחד עם "וצריך לחסום את השתלטותו על ה[מ]רחב הציבורי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. לא ניסה למנוע ממנו שום דבר *עד עתה*. וגם עכשיו, אני לא רואה שהעירייה ניסתה להשתחרר מהחוזה. אני אפילו לא יכול לומר "הקוזק הנגזל", כי לא שמעתי אותו מתלונן. רק הרובין-הודים שמגינים על בעלי ההון מתייצבים להגנתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להבהיר שלא היה לי בשום שלב עניין להגן עליו (במה בכלל האשימו אותו בנושא הזה?), אלא רק על ההחלטה של עיריית תל־אביב-יפו (ראיתי עכשיו במודעה שהעיריה פרסמה על חגיגות העצמאות בתל־אביב, שכוללות הופעות של זמרים בכיכר רבין, שיש גם מקף וגם קו מפריד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה המסביר? בכל אופן, זה כמובן לגיטיטמי וסביר לחשוב שגם העירייה וגם מר גדאימק פועלים כשורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלמוני איננו אני. למרות שגם אני לא יצאתי להגנתו כי הוא לא נאשם בדבר. ואם היה נאשם אין לי עניין בתיק הזה. הדיון הוא איילי: האם ראוי שהרשויות לא ינסו למנוע ממנו שום דבר או ש יחסמו את השתלטותו על המרחב הציבורי כנראה שגם עכשיו אנחנו חלוקים, אבל עכשיו המחלוקת ברורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. נראה לי שהמחלוקת ברורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבחירות הקודמות אלפי אנשים היו תחת השפעת משהו (תער אוקהאם כשמנסים להסביר את התוצאות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר כמה וכמה מערכות בחירות קודמות :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לפי אוקהם נראה לי שזה פשוט הראש שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משפחת רוטשילד היא משפחת בנקאים שססמתם היא ''אחדות, יושרה, שקידה'' עפ''י זכרוני משעה היסטורית של הר- סגור אחת ההצלחות הגדולות של נתן מאיר רוטשילד, בנו של מייסד הבנק אביו אנשל הייתה השימוש ביוני דואר כדי לקבל חדשות מחזית הלחימה עם נפוליון. וכאשר נודע לנתן כי נפוליון הפסיד בקרב ווטרלו הוא קנה מניות רבות בבורסה של לונדון, כאשר הבורסה הייתה בשפל עקב ההערכות שהקרב יסתיים באסון לבריטניה. וכל הכבוד לשר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...וזה מביא אותי לשאלה - מתי בכלל התחילו להנפיק מניות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה לשאול אותנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור התחלה, כדאי לשאול את גוגל או ויקיפדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה כאשר משפחת עופר רוצה לרכוש נכסים לאומיים בת"א? דיון 2528. כלומר סביר להניח שגם אם שטראוס, דנקנר ורטהיימר או אריסון היו מנסים לעשות משהו דומה התגובה היתה דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אז לדעתך הבעיה של גיידמאק איננה המקור המלוכלך של הכסף, אלא הכסף עצמו. סתם שתדע: יש פה אנשים שסוברים גם אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתבתי לא קשור ליחס של האנשים כאן למקור כספו של ארקדי. זו היתה תשובה ישירה לשאלתך שנשאלה בטעות כשאלה רטורית. יכול להיות יותר מנימוק טוב אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה חשוב, יש מקום לפרט, לנמק ולהסביר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |