בתשובה ליהונתן אורן, 10/05/07 0:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
'מרקס הוא הוליסט חברתי והכרתי. פעולה רציונאלית, לפיו, היא פעולה שנעשית בהתאמה עם האינטרסים של הקבוצה החברתית שבה חבר היחיד. אין זה מקרה שמרקסיסטים מבקרים (מוסרית!) את הפרולטריון על שאינו נשמע לתחזיות של מרקס: פעולה רציונאלית של הפרולטר היא פעולה שתואמת לאינטרסים הקבוצתיים של הפרולטריון, ולא כזאת שהיחיד מדמה לעצמו שתואמת את האינטרסים שלו כיחיד." איני מסכים לכך. היכן טוען זאת מרקס? להיפך, אחת מהטענות של מרקס על הקפיטליזם היא שפעולתם הטבעית והרציונאלית של המעמד השליט בו, בעלי ההון, מביאה להשמדתם המוחלטת בטווח הארוך, ע"י כך שהם יוצרים מעמד אנטגוניסטי גדל והולך של עובדים חסרי-כל, שיש להם פחות ופחות מה להפסיד ויותר ויותר מה להרוויח משינוי השיטה. מצד שני, הוא גורס שהעובדים באופן רציונאלי מתחרים אחד בשני בהורדת שכרם על מנת להתקיים, ובכך מדרדרים את איכות חייהם שלהם בטווח הקצר. "לעומתו, פופר הוא אינדיבידואליסט מתודולוגי. לפיו, פעולה רציונאלית היא פעולה שמקדמת את היחיד לקראת השגת מטרותיו. הדרך להגדיל את הרציונאליות שלנו היא להשיג יותר ידע שבאמצעותו נוכל ליצור התאמה מירבית בין האמצעים שבידינו למטרותינו, והדרכים להשיג יותר ידע הם ניסוי וטעייה ודיאלוג ביקורתי." ממה שהבנתי הגישה של פופר להבנת הידע היא הרסנית לחלוטין. הוא טוען שאין אפשרות להוכיח, רק להפריך, ולכן בסופו של דבר לא ניתן ללמוד שום דבר חדש, אלא רק לצמצם את הישן לפחות ופחות מוטעה. אין שם שום דיאלוג. "(מרקסיסטים אמיתיים יכפרו בכלל באפשרות להגדיל את הידע שלנו באמצעות דיאלוג ביקורתי, כי התודעה שלנו נשלטת ע"י כוחות גדולים מאיתנו)." גם לזה איני מסכים. מרקסיסטים "אמיתיים" גורסים שרק הדיאלוג הביקורתי ביננו לבין הסביבה יכול להגדיל את הידע שלנו, ולא ההתרכזות באידיאות מוחלטות, שדווקא כן נשלטות ע"י כוחות גדולים מאיתנו. המרקסיסט שהביע דיעות שקרובות ביותר לכך הם אנשים כגון גי דה בור, אבל אני חושב שאתה מתבלבל בינו לבין בודריאר, שאכן האמין כפי שאתה טוען. מרקסיזם, אפילו ניאו-מרקסיזם וסיטואציוניזם, אינם פוסט-מודרניים במובן הזה. "ד"א, בקשר לאפשרות סיום שביתת הסטודנטים, אתה צדקת ואני טעיתי. מאוד שמחתי לקרוא את הכתבה הזאת: תודה רבה. אני מאד השתעשעתי למקרא הכתבה הזאת: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שמרקס קורא למהפכה, ברור שמושג הרציונאליות של הוא נורמטיבי ולא דסקריפטיבי. "העובדים באופן רציונאלי מתחרים אחד בשני בהורדת שכרם על מנת להתקיים" - ובגלל זה הם לא באמת רציונאליים. המצב הזה נוצר בגלל שלפי מרקס הם שבויים בתודעה כוזבת. רציונאליות אמיתית תשרור בתנאים של השתחררות מתודעה כוזבת. בדיוק כמו שאדם לא יכול להיות רציונאלי אם הוא פועל על בסיס חלומות והזיות, אבל אם הוא פועל בהתאם למציאות הוא יכול להיות רציונאלי (או לפחות זהו תנאי הכרחי לרציונאליות). מרקסיסטים הם כמובן לא פוסט-מודרניים, אבל הם לא מאמינים בדיאלוג כדרך להתקדמות רציונאלית. איך אפשר? לדעתם, ההווייה קובעת את התודעה. המצב המטריאליסטי קובע את הרוח. דיאלוג (רוח) תמיד עוסק בתודעה כוזבת. לעומתם, פופר חושב שדיאלוג הוא דרך לעמת את המושגים והרעיונות שלנו עם אלו של הזולת, ובאמצעות ביקורת (ולפעמים הפרכה) להגיע להבנה טובה יותר של המציאות. מושג הדיאלוג שלו, כפי שהוא מופיע ב"חברה הפתוחה", הוא: "I may be wrong and you may be right, and by an effort, we may get nearer to the truth." ברור שמרקסיסט שחושב שההווייה קובעת את התודעה לא יוכל לקבל כזאת הצעה.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר לפחות מרכסיסט אחד שאינו עונה על התיאורים הללו. אגב, בלבן לא היה מרכסיסט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה "היה", בלשון עבר? בלבן מת? (ואיך הוא מתקשר עם הפתיל הזה ועם יהונתן?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה לעמת אותו עם ההגדרות של מהפכה וכד'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספיק אנשים כבר קיפחו את חייהם על השאלה מיהו מרכסיסט אמיתי. אני לא מתכוון להיכנס לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגע שאתה כותב שמרקס קורא למהפכה-קורא בזמן הווה, סימן שאתה מתכוון למרקסיסטים דהיום. מכאן אני יכול להבין שמרקסיסט מוגדר כמי שקורא למהפכה. בגלל זה שאלתי על עודד בלבן. נדמה לי שפעם הוא היה מרקסיסט (ואולי אני טועה). האם הוא מהפכן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את פרופ' בלבן. ביחס לשני המשפטים הראשונים בתגובה שלך - אני לא מבין אותם ואין לי מושג כיצד להתייחס אליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזו עמדה מאד בעייתית, בהתחשב בנחרצות שבה אתה קובע דברים לגבי המרקסיזם. למשל: "מאחר שמרקס קורא למהפכה, _ברור_ שמושג הרציונאליות של הוא נורמטיבי ולא דסקריפטיבי. ... _ברור_ שמרקסיסט שחושב שההווייה קובעת את התודעה לא יוכל לקבל כזאת הצעה." (מתוך תגובה 443148, דגשים שלי) אני חושב שלפחות כדאי להגדיר במפורש למה _אתה_ מתכוון כשאתה אומר "מרקסיזם." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון לתורה של מרקס. העובדה, שאני לא מטיל בה ספק, שאיציק ''מכיר לפחות מרכסיסט אחד שאינו עונה על התיאורים הללו'' אינה רלוונטית לטענות שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מראה שידיעה שלך מה זה מרקסיזם שיטחית למדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מתייחס ל"תורה של מרקס", אז כדאי שתגבה את טיעוניך בציטטות ישירות ממנו, שכן לא מעט אנשים רואים בעצמם כמחזיקים ב"תורה של מרקס", כמו מאואיסטים, סוציאל-דמוקרטים (טפו!) קומוניסטים-שמאל (לא יודע איך לתרגם Left Communism), אוטונומיסטים, וכך הלאה, אך מראים רציונאלים שונים מאד לגבי המציאות, ולא רציונאל אחד בלבד. לפחות זו הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי גם שיהיו לי חיי נצח. כך אוכל לבלות את זמני בחיפוש אסמכתאות לכל מה שאני כותב באייל בלי לוותר על חלופות מעניינות. אם אתה יכול להסביר לי כיצד מרקס אינו הוליסט הכרתי או כיצד תפיסה דיאלוגית היא אפשרית בהתחשב בכך שיחסי הייצור קובעים את בניין-העל, ותודעת היחיד נקבעת ע''י הצירוף של בניין-העל והשתייכותו המעמדית, אני אשמח לקרוא ואולי להשתכנע. במקרה אחר, אני אשאר איתן בדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ה"טפו" על הסוציאל-דמוקרטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יעזור לך. אתה כבר על הכוונת שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מאחר שמרקס קורא למהפכה, ברור שמושג הרציונאליות של הוא נורמטיבי ולא דסקריפטיבי. "העובדים באופן רציונאלי מתחרים אחד בשני בהורדת שכרם על מנת להתקיים" - ובגלל זה הם לא באמת רציונאליים. המצב הזה נוצר בגלל שלפי מרקס הם שבויים בתודעה כוזבת. רציונאליות אמיתית תשרור בתנאים של השתחררות מתודעה כוזבת. בדיוק כמו שאדם לא יכול להיות רציונאלי אם הוא פועל על בסיס חלומות והזיות, אבל אם הוא פועל בהתאם למציאות הוא יכול להיות רציונאלי (או לפחות זהו תנאי הכרחי לרציונאליות)." אולי. אבל הרי מה שבעצם קורה כאן הוא שעבור רוב האנושות, הפרולטריון, מה שרציונאלי במובן שאתה מייחס לפופר הוא גם רציונאלי במובן שאתה מייחס למרקס, כי הקמת קומוניזם על פני הקפיטליזם, קרי, פעולה למען האינטרקסים של מעמד העובדים על חשבון בעלי ההון, רק הוא יכול להביא להם חיים טובים יותר. מה שכמובן חסר אצל מרקס, עד כמה שאני קראתי, זו ההבנה שבעלי ההון יכולים להתחכם לתהליך הזה ע"י כך שהם נותנים פריבילגיות לחלקים שונים מהאוכלוסיה, כך שלמספיק עובדים יש מה להפסיד חוץ מכבליהם. ייתכן שהוא חשב שזה מצב שלא יכול להמשיך לאורך זמן, ומאה וחמשים שנה אינן זמן ארוך במונחים היסטוריים... "מרקסיסטים הם כמובן לא פוסט-מודרניים, אבל הם לא מאמינים בדיאלוג כדרך להתקדמות רציונאלית. איך אפשר? לדעתם, ההווייה קובעת את התודעה. המצב המטריאליסטי קובע את הרוח. דיאלוג (רוח) תמיד עוסק בתודעה כוזבת." לא נכון. הדיאלוג הוא פשוט שונה. מבחינת מרקסיסטים זה לא שההוויה רק קובעת את התודעה, אלא שגם התודעה נמצאת בשיח עם ההוויה. "I may be wrong and you may be right, and by an effort, we may get nearer to the truth." מרקסיסט דווקא כן היה מסכים לכך, אני חושב. זה א"ב של דיאלקטיקה.אבל אין טעם להכנס לזה מבחינתי כשאני עדיין כה בור. נדבר על זה בהזדמנות אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בהזדמנות אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ממה שהבנתי הגישה של פופר להבנת הידע היא הרסנית לחלוטין. הוא טוען שאין אפשרות להוכיח, רק להפריך, ולכן בסופו של דבר לא ניתן ללמוד שום דבר חדש'' לא, הטענה של פופר היא שמאחר שאין לנו גישה לכלל הדוגמאות בעולם, אלא רק למספר סופי מתוכן, אין לנו אפשרות להוכיח דברים באופן סופי בצורה לוגית- כל טענה כללית על העולם ניתנת להפרכה, אבל לא להוכחה סופית אלא רק לאישוש חוזר ונשנה ע''י דגימה גדולה יותר ויותר של פרטים.הוא בפירוש לא שולל יצירת תזות חדשות- הוא רק טוען שגם אותן לא יהיה ניתן להוכיח סופית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שפופר טוען יותר מזה. באופן גס, אפשר לחלק את כל הידע בעולם לארבעה חלקים: ידע שהופרך, ואף אחד לא מתייחס אליו ברצינות; ידע שהועמד במבחני הפרכה שונים ועמד בהם בגבורה, ולכן כן מתייחסים אליו ברצינות (אם כי לא מאמינים בו באופן מוחלט); ידע שלא קיימים מבחני הפרכה שהוא יכול לעמוד בהם, ולכן לא מתייחסים אליו כאל ידע מדעי בכלל; וכל השאר, שאולי ניתן להעמיד למבחן אבל אף אחד עדיין לא עשה זאת, ולכן גם הוא חסר משמעות כרגע. כלומר, הדבר היחיד שבאמת זכאי לתואר "ידע" הוא מי ששייך לקבוצה השניה. לי נראה שאתה מתמקד כאן רק בשלב המעבר מהקבוצה הרביעית לשניה, שאכן מכיל פסילה ולכאורה "לא לומדים בו שום דבר חדש". אבל זו פשוט התעלמות מהעובדה שדברים חדשים נכנסים כל הזמן לקבוצה הרביעית, ולכן ידע חדש נוצר כל הזמן, גם בשיטתו של פופר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה הסברו של פופר לכך שדברים חדשים נכנסים כל הזמן לקבוצה הרביעית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה פופר אמר על כך ספציפית, אבל לא ברור לי למה זה זקוק להסבר. דברים נכנסים לקבוצה הרביעית כי בני האדם חוקרים ומעלים השערות ותיאוריות, ופופר לא פוסל את זה. הוא פשוט אומר שזה לא נגמר שם, ושכל עוד זה תקוע שם זה לא מדעי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה מאד חשוב, כי אם ישנו תהליך סלקציה קודם לפני שמגיעים רעיונות לחלק הרביעי, הרי זה יכול לשנות את התמונה לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני מבין את פופר (ואני לא מבין), המעבר מהקבוצה הרביעית לשנייה *הוא* תהליך הסלקציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזו חולשה אחת של המודל שלו. כי לפני שבודקים תיאוריה אל מול המציאות, ישנם מנגנוני סינון רבים. קודם כל צריך לדעת שיש תיאוריה כזאת. אחר-כך צריך להשיג תקציב על מנת לנסות ולהעמיד את התיאוריה הזו במבחן הפרכה. אחר-כך צריך לפרסם מאמרים על התיאוריה הזאת. במשך כל הזמן הזה אתה חייב לדאוג למעמדך האקדמי. כל אחד ואחד מאלה הוא מסננת דקה להפליא. גם דעת הקהל האקדמית היא מכשול לא קטן. שאל את שכטמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שהבנתי באיזה מובן זו "חולשה" של המודל. מה לדעתך המודל הזה מנסה להשיג? עד כמה שאני מבין, הוא לא מנסה למדל באופן מושלם את הצורה שבה מתקבלות תיאוריות מדעיות, אלא להציג מנגנון סינון בסיסי שיבדיל תיאוריות מדעיות מכאלו שאינן מדעיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המודל שלו הוא לא רק מודל של תיאוריות מדעיות, אלא מתיימר להיות מודל של הידע, וככזה הוא חלש כיוון שהוא מניח סוג אחד, יחסית חסר משמעות, של סינון, כאשר רוב הסינון הוא מובנה חברתית, ולא תלוי בהפרכה. גם הקונספט שלו של הפרכה מאד לוקה בחסר, כי מדענים כל הזמן ''מפריכים'' את התיאוריות שלהם, אבל טוענים שמדובר בתקלה במכשור, וכן הלאה. כשמצליחים לעבוד שוב ושוב ובסופו של דבר להריץ ניסוי שעובד, אז הכל מסתדר, אחרת יכולים להשאר תקועים במודל שגוי שנים, בגלל שלא קם לו מודל מתחרה, כתוצאה מאותם מנגנוני סינון שפופר מתעלם מהם לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה מייחס למודל שהצגתי כאן (שהוא בסך הכל הצורה שבה אני מבין *חלק קטן* מדבריו של פופר) יותר יומרה משיש לו. אגב, עד כמה שזכור לי הוא מתייחס גם ל"הפרכות" שנובעות משגיאות מדידה, אבל אני לא זוכר מספיק כדי לסנגר עליו כאן. אני פה רק כדי להגיב להערה הראשונית (השגויה) שלך, לפיו פופר יודע רק להרוס, לא לבנות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |