בתשובה להאייל האלמוני, 18/05/07 0:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואו! |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכתב בהומור, לראיה לא תמצא את הספר בשום מקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מפתיע. עד כה הכרתי את גוגל כמנוע חיפוש אמין ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחברת ההודעה כבר כתבה הודאה בנושא, בו היא מודה שלא היה ולא נברא. סביר להניח שיש בנמצא ספר בשם דומה, אולי אפילו אצלך על המדף, אבל אנא בדוק את האיות ושם המחבר. (וגם אם היה ספק בליבי לגבי רצינות ההודעה, השורה השניה מסגירה את כוונת המשורר, לא צריך להרחיק עד חיפוש הספר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה גילית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהיתי באמת האם איציק הביע התלהבות מהסאטירה המשובחת או לא הבין אותה כהלכה, ואני עדיין תוהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תודה, את/ה אדם בעל טעם מפותח ומשובח ואני אוהבת אותך. ב. אמנם איציק גילה פה ושם נטיות לרצינות-יתר, אך במקרה זה אני נותנת לו קצת יותר קרדיט ממה שנתן לו קהלת, ומקווה שהבין שהתגובה נכתבה בהומור. ג. זאת ואף זאת - אני קצת חושדת בקהלת, שמא הוא עצמו התבלבל לרגע וחשב שאולי באמת יש ספר כזה, וליתר בטחון סרק בגוגל - כלומר - סרק לפני תגובתו לאיציק ולא רק לפני תגובה 443780. :-] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה על ההומור הילדותי שלך, עליו למדנו להתגבר כבר בנסיעות הביתה מהגן ילדים במונית הליצנית... אגב, ספרו של הרב ד"ר יוסף יצחק ליפשיץ, "רזא דשבת – השתיקה והדיבור", הופיע לאור בהוצאת סדנת אנוש (ירושלים תשנ"ט / 1999). הדיון הנושן ההוא שלי עם ליצני החצר בהאייל (תגובה 229536) נסוב על בסיס המקורות שאליהם נחשפתי במאמרו של ליפשיץ, "מלאכת מחשבת – רעיון השבת וסוד היצירה האנושית", שהופיע בכתב העת "תכלת", גיליון מס' 10, (חורף התשס"א / 2001, הוצ' מרכז שלם בירושלים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמתעלם מן העובדה שבעולם העתיק היו ימי מנוחה עוד לפני הופעת השבטים העבריים על בימת ההיסטוריה - הוא הוא ליצן החצר, ולא אלה שמזכירים לו את העובדה הזאת. ולאיילים שלא היו כאן לפני שלוש שנים ומעוניינים לדעת במה דברים אמורים, כדאי, כמובן, לקרוא את כל הדיון ההוא, ולא להסתפק בתגובה שאליה אורי מלנקק. מומלצות במיוחד תגובותיהם מרבות הדעת של כרמית ושל רון בן יעקב - האיש שרוחב אופקיו והיקף ידיעותיו מרגיזים את אורי ומוציאים אותו מדעתו שוב ושוב, גם בעוד דיונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, רון! לפחות אל תחמיא לעצמך באלמוניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רון, ומי שנולד בארץ, דובר עברית מלידה ומכיר את הסגנון של רב''י - לא היה טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כוונתך? הוא לא יליד הארץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי פז אינו יליד הארץ (הוא עלה מחבר המדינות - מרוסיה, אא"ט), והכוונה היתה לומר שלו היה דובר עברית מלידה היה יכול להבחין בין הסגנון של רב"י ובין הסגנון של תגובה 443970. האמת היא שבחודשיים-שלושה שמאז כתיבת התגובה ההיא ועד היום הבנתי שלרבים קשה להבחין בין סגנונות אישיים שונים, גם אם הם דוברי עברית מלידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יתרון אדיר יש לך. שלא כמו רבים, אתה יודע להבחין בין סיגנונות אישיים שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרת רון בן-יעקב, אמרת רוחב אופקים והיקף ידיעות? אתה כנראה באמת חולם בהקיץ חמש דקות לפני אחת בלילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק "חברה שיתופית תומס קאהיל, ההיסטוריון האמריקאי רב-המוניטין, ואורי פז, ההיסטוריון רב-המוניטין-הכי-הכי-שבעולם, בע"מ, מופת לאמינות ולדייקנות", עדיין לא אמרתי, המממ, מה שהחלומות בהקיץ עושים לאנשים... תגובה 229031, תגובה 229057, תגובה 229257. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוסף לכך הוא נתלה בפול ג'ונסוןhttp://en.wikipedia.org/wiki/Paul_Johnson_(writer). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, נמחק לי בדרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה''ואו'' מביע התפעלות מההומור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |