 |
|
 |
||
|
||||
 |
את האחראים להנחת המטען (אם יתברר שבכך מדובר), יש לצרף לרשימת האישים המכובדים האלו: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ובחוק ככלל? (כי אם כן, אז שתדע שאני נגד.) (ובכלל לאנשים שבעד יש זין קטן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. כן (עם הסתייגויות). טוב לדעת. גם אתה לא משהו בלחץ חברתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כלומר, על תמיכתך בחוק ובתביעה, לא על הזין הקטן של כבודו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכת האחריות לפשעים כמו הרג ילדים צריכה להגיע עד הדרגות הגבוהות ביותר של ההיררכיה המדינית, ופשעי מלחמה צריכים להיות שפיטים בכל מקום ברחבי העולם. החל מראש הממשלה, המשך בשר הביטחון, ברמטכ''ל, באלוף האחראי, במפקד הבסיס וכלה בחיילים המבצעים. לכולם אחריות בביצוע הפשע (כמובן שאם לא ניתנה פקודה בלתי-חוקית מפורשת, החיילים יכולים לטעון כי הם היו מחויבים, על פי חוק, לבצע את הפעולה - מה שמפחית את האחריות הפלילית שלהם), ועל כן על כולם לעמוד לדין בינלאומי, ולהיענש, באם הם יורשעו. אני מריע למערכת המשפט הבלגית על נכונותה ליישם את חוקי המוסר והצדק באופן גלובלי ואוניברסלי, אך חושב כי עדיף היה להגיש תביעות שכאלה לבית-דין בינלאומי מוכר, אשר יוכל לטפל בהם באופן מוסכם ומבוסס יותר. מכיוון שמדינות בעלות השפעה רבה מסוימות מתנגדות להקמת בין דין שכזה, גם הפיתרון החלקי הזה מספק בהחלט. זמני על המחשב מוגבל כרגע, אז תגובות ארוכות נוספות יידחו במקצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מגנה את מערכת המשפט הבלגית על נכונותה לדחוף את אפה הזחוח לענייניהם הפנימיים של מדינות ריבוניות אחרות. יש בית-משפט בינ"ל לא רחוק משם, שיפנו לשם אם יש להם מה לומר. ההצגה הנוכחית, עם תביעה נגד שרון, תביעה נגד ערפאת, ועתה תביעה נגד הצמרת הבטחונית כולה, נראית לי פומפוזית ומיותרת. אין לי ספק שישראל תצא רק מורווחת ממשפטי הראווה האלה לאור הא-סימטריה הברורה בסכסוך - אנחנו אמנם הכובשים אבל הם הרבה יותר בני-זונות. ולראיה - קורבנות הטרור מגישים תביעה נגד ערפאת בשל פיגועים מכוונים כנגד אזרחים חפים מפשע, בהם ילדים ותינוקות. אף אחד לא מאשים את ישראל ברצח מכוון של פעוטות, ואם כן - אישום כזה לעולם לא יתקבל בבית-משפט של מדינה נאורה. חשבתי קצת על התאונה המצערת בעזה, בעקבותיה תובע שריד לערוף ראשים (רמטכ"ל? אלופיקודרום?). הרי זה לכל היותר גרימת מוות ברשלנות, סיכון מחושב שהתפקשש הפעם. זה לא נעים, זה לא מוצדק, זה לא מצטייר יפה בתקשורת, אבל אני (כרגע) לא חושב שזו סיבה להדיח את אלוף הפיקוד או בכירים ממנו. אם הילדים עלו על מטען שלנו, צריך לשלם הון למשפחות, לדרוש מודיעין מקיף יותר לקראת פעולות דומות בעתיד, אולי לשפד את הש.ג. בשביל התקשורת, לא יותר. זו גם הזדמנות טובה להתקפל ולהכריז על הפסקת-אש, אחרי שבשבועות האחרונים הצלחנו להכות בטרור בלי שאזרחים יחטפו יותר מדי. ולשאלתו של מאור, התשובה חיובית. אסור למדינות זרות לתבוע פוליטיקאים של מדינות ריבוניות אחרות בערכאה שאינה בינ"ל. מותר לה לרצוח אותם כחלק ממדיניות מלחמתית/הגנתית מוצהרת. בפרט, את ערפאת יש להעיף מפה לאלתר לטובת כל הצדדים. אני תומך ברצח ערפאת, ומודה בכך שהמדובר ברצח לשמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי ועל מה בכלל מתרגשים מדבריו של שריד? נבח את נביחתו. בבחירות הבאות הוא שוב יתרווח על ספסלי מפלגתו המתרוקנת. אולי בכלל יפרישו אותו חבריו למפלגה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני בעד רצח של כל האנשים הרעים, גם כאלה שהפן טו בי יזראליז - כך שלא מדובר במדיניות חוץ דווקא. ולעניין. אסור, מותר, אסור, מותר. אתה נמצא באשליה של מערכת שניתן לפתח כמו משוואות מתמטיות. מפתחים מספיק, וזה מגיע עד בלגיה. מצחיק אותי שאתה מתעקש על צדק כל כך אידיוטי וטכני תחת ידיעה על מוות של ארבעה ילדים והרס של כמה משפחות, עניין יומיומי. מה זה משנה אם זה רימון או פגז או כתב תביעה. במלחמה אין חוקים, ואני דווקא מעדיף שיחתלו את שרון בניירות התביעה המלאים בחרא על פני כך ששלושה ערבים יחטפו אותו באוטו ויכרתו לו את האוזניים, כי מבחינתי כבר מזמן (ואפילו ממזמן) אין דין, ואין דיין, וצדק בטח שאין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפאת קוצר זמן (כנראה שכל הריאקציונרים של האייל עסוקים היום), אמנע מהתייחסות נרחבת לנושא, ואעיר רק שאין כיום בית דין בינלאומי שמתפקד, ועוד לא ברור כיצד יפעל מתי שיוקם. לכן, בתי המשפט של בלגיה הם האופציה היחידה עבור מי שרוצים להביא לצדק את פושעי המלחמה הישראלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי בעיה קלה עם העליצות שבה מתקבלת היכולת לתבוע באופן משפטי את שרון, בן אליעזר ומופז. אותם אנשים הרי צריכים להקדים ולתבוע את ערפאת, רג'וב, דחלאן ועוד רבים ואחרים על פשעים גרועים בהרבה (כמו לדוגמה - שליחת חוליית מחבלים להרוג מתוך כוונה ילדים, נוסעים באוטובוס או סתם אנשים על ספינה). בכלל, חלק מהאנשים שכחו שהיה פה תהליך, שהחל באוסלו, ובמסגרתו היינו אמורים לסלוח. אנחנו סלחנו לערפאת על פיגועי הטרור הגדולים והמזוויעים שהוא ארגן אצלנו, וישבנו ודיברנו איתו ועם אנשיו, שביצעו ופיקדו על פיגועים אלו, ומהצד השני הם היו אמורים לסלוח על עינויים בשב"כ, על סברה ושתילה ועוד. במאמר מוסגר יצוין, כי לפי דעתי הפשעים עליהם אנחנו היינו מוכנים לסלוח היו קשים הרבה יותר ממה שהם היו צריכים לסלוח לנו - **אבל זה לא הויכוח פה**. תראו לדוגמה את דרום אפריקה - לאחר שנים בהם אירעו מעשי רצח וזוועה, כמעט כולם מצד הלבנים כלפי השחורים, מסתפקים השחורים ב-"ועדות אמת ופיוס" שמטרתן חשיפת הזוועות אך לא נקמה. בניגוד לכך, ברודזיה, בה השחורים מתעקשים להתנקם בלבנים, נמשך מעגל הדמים. אם רוצים לעשות שלום, צריך להכיר בעובדה ששני הצדדים ביצעו מעשים איומים במסגרת המלחמה בין העם הפלסטיני לעם הישראלי, ולסלוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה מתחילה כשנעשים מעשים איומים אך הפיכים: ההתנחלויות, גירוש הערבים ב-48', הפקעת אדמות מערביי ישראל, האמנה הפלסטינית, שחרור מחבלים מבתי כלא. אם כל מהות הסכסוך היתה היסטורית וחלב שנשפך, הוא היה נפתר כבר היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, שכל הדוגמאות שהבאת כהפיכות הן לא הפיכות. זכות השיבה לא תכפר על גירוש הערבים, במיוחד לא לאחר שחלק מהמגורשים כבר מתו ונקברו בארצות אחרות. הפקעת האדמות גם אינה הפיכה, ולו היה מנסה מישהו להחזיר להם את אדמותיהם, היה יוצר מצבים דמוגרפיים מסוכנים. האמנה הפלסטינית (למרות שאני מהסס אם לתת משקל לקשקושים על נירות) כבר ליבתה שינאה שכילתה חלק מהפלשתינאים, וחלק מהישראלים, והמחבלים כבר שוחררו ועכשיו הם מבססים את מעמדם ברשות. ההתנחלויות גם אינן הפיכות. קשה להאמין, כפי שרושם כאן בתדירות פוחתת אלכסנד מאן, שיימצא מי שירצה ויוכל ''להחזיר את הבנים הביתה'' (אבל אם יימצא, כבר נמצאה לו סיסמת המבצע) גם מאריאל ודומותיה שבהן גרים גם אנשים כדי לגור, ולא רק מההתנחלויות שעדיין כל קיומן הוא התעללות רוחנית בעם הפלשתיני. אז אם לגרור את המטאפורה שלך - החלב כבר נשפך ונספג והחמיץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא בניתוחו הילדותי משהו של האייל האלמוני, כאילו תהליך השלום בינינו לבין הפלס' מתמצה בסליחה הדדית על "זוועות העבר", או משהו בסגנון. הנקודה כאן היא (ונדמה לי שעליה ניסה להצביע חזי), שתביעותיהם של הפלס' באופן מאוד לא מפתיע, לא מתמצות בקוצ'י מוצ'י הזה. כך בענין זכות השיבה, גם אם תבחר להתעקש ולטעון שהיא עניין בלתי הפיך כי חלק מהמוגרשים כבר מתו, ובכלל גם אלה שעדין בחיים העבירו משהו כמו 50 שנה מחייהם במחנה פליטים, זה עדין לא ימנע מהפלס' לדרוש את מה שעדין יכול לבוא על תיקונו. (לדוגמא החזרתם של אלה שנותרו בחיים וצאציהם, פלוס פיצוי כספי על הסבל הפיזי והנפשי). רוב הדברים האחרים שהזכרת הם כמובן הפיכים לחלוטין. להגיד שאריאל היא ענין בלתי הפיך, כי כרגע נראה שרוב אזרחי ישראל מתנגדים לפינויה, נשמע לי מעט תמוהה. (כרגע נראה שבסופו של דבר גם הפלס' למעשה השלימו עם קיומה, אבל לא זאת הנקודה). החלב שכבר נשפך נספג והחמיץ, ללא ספק מקשה על הגעה לפיתרון ולהסכם, שמן הסתם, בסופו של דבר, כמו כל הסכם, יצטרך להיות מבוסס על לא מעט אמון בין שני הצדדים, אבל אין לי ספק, שבכל הסוגיות העומדות כרגע על הפרק1 ניתן להגיע לעמק השווה ולפשרה הגיונית. 1 למעט זכות השיבה. לגביה יש לי ספק, אבל אני מעריך שניתן יהיה להגיע להסכם גם בנושא זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשרה הגיונית לא תוכל להיות מבוססת על צדק. היא גם תהיה חייבת להיות מעוגנת בעתיד, דווקא - כל מיני שיקולים בטחוניים וכדומה. אפשר להניח שהכניסה של ישראל לשטחים הכבושים נעשתה מראש כדי לסרס איומים שהיו יכולים להווצר כתוצאה מקיומה של מדינה פלסטינאית של ממש, כלומר גם לא רצוי (מנקודת מבט טכנית ישראלית, שבאופן עקרוני אני מתנגד לה) להחזיר את המצב לקדמותו. אני מסכים בלב שלם לפינויין של כל ההתנחלויות, ואני מאמין, כפי שכבר נכתב כאן בעבר, שדעת הקהל היא עניין גמיש מאוד ושניתן לתמרן אותה לכל כיוון, ואפילו עד כדי פינוי כולל. הבעיה היא שאין עניין כרגע עניין לאף אחד לפנות אותן - כאן אני אשחרר עקיצה קטנה לכיוון מדרש בלבן - גם לא למתבדלים (שיכולים להפיק הרבה דווקא מהמשך החיכוך). אפשר לומר שהתגובה שלי הייתה במישור הקוצ'י מוצ'י, ותכליתה - שיש לה השלכות אופרטיביות, שמשיקות לוויכוחון שלי עם ליאור טיפה למעלה - צדק הוא מושג עקר לחלוטין, ובמקרה הזה הוא גם לא קיים ולא יוכל להתקיים. אני חושב שאולי כדאי לאמץ ולהקצין את המשפט האחרון של חזי: מהות הסכסוך כרגע אינה היסטורית. ההיסטוריה זה הקוצ'י מוצ'י, אין לה יותר משמעות בסכסוך הזה. את כל התביעות הפלסתיניות והישראליות ניתן וחובה למקם בהווה בלבד. אם נמשיך לכיוון דיון אחר באייל - אין פוליטיקה מוסרית, יש רק ריאל פוליטיקס. את התגובה שלי לחזי אפשר, ב hindsight חמקני, להציג בתור דעה הפוכה לשלו, שניזונה מאותה היטוריה ומובילה לאותה צורת פתרון - ולכן היא חסרת משמעות בעצם. מכאן נובע שמה שניסח האייל האלמוני באורח לא איילי בעליל ("אם רוצים לעשות שלום, צריך להכיר בעובדה ששני הצדדים ביצעו מעשים איומים במסגרת המלחמה בין העם הפלסטיני לעם הישראלי, ולסלוח"), יש לנסח באופן מחודש וקר יותר, ואם לצטט את עצמי מלפני כמה שורות: את כל התביעות הפלסתיניות והישראליות ניתן וחובה למקם בהווה בלבד, ולתבל בפרובוקציה (העניינית) שמעליה: אין פוליטיקה מוסרית, יש רק ריאל פוליטיקס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אומר, ליאור, שאסור לתבוע פוליטיקאים אבל מותר להרוג אותם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומזל שמצרפים גם את האישים המכובדים האלו לרשימה: האחריות היא אוניברסלית בכלל, ודו-צדדית במקרה זה. כמובן שיהיה על התובעים להוכיח קשר משפטי ישיר בין ערפאת ומבצעי הפיגועים כדי שיוכלו להגיע להרשעה, משימה קשה במיוחד בשל העובדה שארגוני טרור (בניגוד למדינות) מקפידים להפריד בין הדרג המדיני והצבאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלמד מה שצריך ללמוד מהאמריקנים: Kill them ALL הבנת?לפרטים תוכל לראיין את הכלבים מהמבצר במאזר א שריף. אופס..., לא נשאר אף אחד... עבודה כמו שצריך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |