 |
זו עבודה מצויינת בביולוגיה. אבל, בלי כל ספק, אשל בן יעקב לא מבין את משפט גדל, וההפניה למשפט זה מיותרת לחלוטין. הוא מראה שחידקים מסוגלים לעבור מוטציות מכוונות - ממש תורשה למארקית. החיידקים שלו מחליפים מידע שמאפשר להם לעבור מוטציות באופן מתואם. למשל, החיידקים ''מחפשים'' מוטציה שתאפשר להם לשרוד אנטיביוטיקה. ברגע שאחד מהם הצליח, הוא מעביר את האינפורמציה לשכנים שלו וגם הם הופכים עמידים לאנטיביוטיקה הזו.
החיידקים גם מנצלים את המכניזמים הכימיים הקשורים לשכפול דנ''א למגוון צרכים מתוחכמים. למשל, הם מקימים מושבות שבהן עותקים שונים של אותו החיידק מתחברים למעין ''זרוע'', ומשתמשים בתשדורות כימיות כדי לגרום לתנועה מתואמת של ה''זרוע'' הזו. מקורן של התשדורות הכימיות הללו בשכפול דנ''א.
בן יעקב חושב שהחידקים שמקימים מושבות ומתאמים מוטציות מפריכים את משפט גדל. הדנ''א של החיידק הוא ''ספר הוראות'' כימי, שכולל בתוכו הוראות כיצד לשנות אותו עצמו. לכן בן יעקב חושב שהחיידקים שלו מפריכים את משפט גדל, ושהם עושים משהו ש''מכונת טיורינג'' לא יכולה לעשות. כמובן שהוא טועה בזה. מה שהוא כן מראה זה שהדנ''א של החיידק מממש אלגוריתם דינאמי מתוחכם למדי.
אשל בן יעקב חושב שממשפט גדל נובע ש''יש אנטיביוטיקה שתדפוק את כל החיידקים, תמיד''. זה לא נכון. ממשפט גדל כן נובע ש''לכל חיידק, בכל רגע נתון, יש אנטיביוטיקה שתהרוס אותו''. בלבול קל במיקומם של הכמתים הלוגיים...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש