 |
|
 |
||
|
||||
 |
עד כמה שהטענות נכונות, המסקנות דמגוגיות למשל: א- ייתכן שארבל טעתה בהתנהגותה. יש הבדל גדול בין טעות לזדון ב- זה שפרקליטת המדינה איננה מגיעה לרמה של ראויה להיות שופטת בביהמ"ש העליון (נגיד) זו סטירה מאוד מצומצמת. יש הרבה שופטים מחוזיים ו/או עובדי מדינה עם אותו "חסרון". מה לעשות, התפקיד ההוא דורש חומרים מיוחדים |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש הטענה שארבל טעתה ? א - אם רצית לומר שהיא שגתה בתום לב - כי אז תסכים איתי שהיא היתה חייבת להודיע, מייד לכשנתגלתה הטעות, שהיא חוזרת בה מטעותה ומבטלת את חוות הדעת שכתבה. (או לפחות היתה מאפשרת לדן תיכון לעיין עכשו במסמכים ונותנת לו להגיב בטרם תכתוב חוות דעת חדשה, אם ברצונה בכך). העובדה שהיא עדין מסרבת (אפילו עכשו!) לתת לתיכון לעיין במסמכים שעליהם היא ביססה את חוות דעתה, מעידה שלא מדובר בטעות של תום לב, אלא בכוונה ברורה למנוע ממנו את זכות הטיעון. נהוג במקומותינו (או ליתר דיוק - במקומות מתורבתים) שמי שטעה בתום לב מודה בטעותו, מתנצל, - ומתקן מעשיו. אבל ארבל עצמה לא טוענת ולא טענה שהיא טעתה - והיא גם לא מנסה לתקן טעותה. אז תום לב אין כאן ואין מקום לטעון שאולי היא "טעתה". לכן מתבקש ההסבר מפיה של ארבל עצמה על סמך מה ומדוע עשתה את אשר עשתה. ב - אני חושב שביטול חוות דעת שנכתבה ע"י פרקליטת המדינה (אם כך יוחלט בבג"צ) יהיה אפילו יותר מסטירת לחי לפרקליטה: יוזכר שהביטול שתיכון מבקש בעתירתו אינו נסמך רק על "טעות בעובדות" אלא (ובעיקר) על הטענה של תיכון שארבל צפצפה על זכויותיו כאזרח ועשתה מהלכים של "שיפוט חשאי" - תוך זלזול בזכויות המשפטיות הבסיסיות המגינות על כל אזרח בישראל. לכן, אם הבג"צ יקבל את עתירתו של תיכון, תתחזק בזאת הטענה הציבורית שפרקליטת המדינה הנוכחית כנראה אינה כשירה לשמש גם בתפקידה הנוכחי (ובוודאי שלא לעליון). אני סבור ששופטי הבג"צ ערים לנקודה זו ומכאן שלתיכון יש בעיה, כיוון שהבג"צ ישתדל שלא להביך ולא להשפיל בפומבי את בכירי פרקליטות המדינה, דוקא על רקע אוסף הכשלונות המרובים שלהם בתקופה האחרונה. מאידך, העתירה של תיכון מרשימה מהבחינה המשפטית ובית המשפט יתקשה לדחותה. יוצא שהערמונים כבר באש, והידיים שישרפו הם או ידי תיכון, או ידי ארבל, או ידי 3 שופטים... כפי שאמרתי, זה בג"צ מעניין... פריצי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פריצי שלום, הכיתוב ''בתגובה ל...'' מופיע אוטומטית במערכת, ואין צורך שתציין (בתור ''שם הכותב'') למי אתה עונה. אנא השתמש בשדה ''שם הכותב'' כדי לציין, בפשטות, את שמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה, לקרוא "קשקוש" לטענה שלך זו התנהגות לא ראויה מצידי ואני מתנצל לגופו של עניין. כנראה שארבל באמת חושבת ומאמינה שהיא עושה את הדבר הנכון. לא בכל מקום וזמן יש עניין של זכות תגובה, ומסמך פנימי של הפרקליטות אולי שייך למשפחה זו. מהבחינה הציבורית, אנין לי ספק שארבל לא פעלה נכון אבל המשפט והצדק לא חד- הם. מה שאני טענתי הוא שבית המשפט העליון עלול להכריע במקרה שארבל פעלה לא נכון. אולם האם היא טעתה או פעלה במזיד ? זו כבר שאלה קשה יותר. שתי נקודות נוספות: א- האם לא היה מקרה דומה אצל יעקב טרנר ומבקרת המדינה שכתבה מסמך שהוא תקף בבג"ץ ? ב- פעם, לפני הרבה שנים היית פעיל בליכוד. מן הראוי היה לציין זאת, למרות שברור לכל אחד שאין קשר בין זה לבין היותו של דן תיכון ממפלגה זו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א - אכן, מקרה דומה היה בעתירה של טרנר נגד מבקרת המדינה מרים בן פורת וטרנר זכה בעתירתו (והדבר הביא לפגיעה משמעותית בעוצמתה המיתולוגית, עד אז, של בן פורת). ב - נכון, הייתי חבר בליכוד, ממנו פרשתי בתחילת שנות ה-80. לא ציינתי הדבר כשם שלא ציינתי תפקידים, משרות, תארים ומעשים מתולדות חיי, כי אינני חושב שזה רלוואנטי לדיון בסוגית מעשיה של עדנה ארבל. (ואם מותר, בהערת שוליים: מאחר ופרשתי מהליכוד כבר לפני כ-16 שנים, הרי שגם אם חברות בליכוד היתה נחשבת לעבירה פלילית - הרי שבוודאי חלה על עבירה זו התיישנות...) בברכה, פריצי |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |