בתשובה לירון, 10/07/07 16:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הערב אני קורא שיר של יניב ברנר הערב אני קורא שיר של יניב ברנר. לשיר שלו קוראים: "הלילה אני קורא שיר של פטריק קבנה" אינני יודע מיהו יניב ברנר. והאמת, לא ממש חיפשתי מידע לגביו בשום מקום, יניב ברנר. אני יודע שהוא עדיין חי. אבל זה, פחות או יותר, כל מה שאני יודע לגביו. האותיות קטנות, אני מגדיל את הפונט, חם לי, אינני זוכר כיצד התגלגלתי לכאן, יש באתר הזה גם שרשור על דעותיו של אפרים קישון לגבי אומנות מודרנית, ואפילו קצת פיקאסו, לשירשור על קישון קוראים: "נקמתו המתוקה של פיקאסו" אני אקרא אותו עכשו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מקווה שתסלחו לי על כך שהשיר איננו מנוקד ^_^ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השירים של יניב ברנר שפורסמו כאן משרים אוירה מלנכולית של אולי החמצה, מחלה, סוף החיים. לכן, לעניות דעתי, הם יצירות אומנות. כלומר הם מעוררים תגובה רגשית ע''י קומבינציה של תאורים תמימים לכאורע. בשיר שלך, לא הבחנתי ברובד עמוק כמו בשירים של יניב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה דברים שמשרים תחושה מלנכולית, ולמרות זאת לא כל דבר מדכא הוא יצירת אומנות. חוץ מזה, אם לא טעיתי, שיר אמור להיות בעל שפה עשירה שזה המבדיל אותו מסתם אוסף משפטים, ולא ברור לי איפה זה נמצא בשיר הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כל דרישה ששיר יהיה בעל שפה עשירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם סרט גרוע אינו סרט? האם מכתב שכתוב נורא ואיום אינו מכתב? האם תכתובת משרדית עילגת חדלה להיות תכתובת משרדית? האם התואר "שיר" הוא מחמאה שניתנת ליצירות מצטיינות בלבד? או שמא הוא ציון דרך פשוט, הבא להקל על התמצאות הקורא (לרמוז על צורת קריאה מסוימת, להבהיר משהו מכוונות הכותב וכולי)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, מה מייחד שיר מסתם סיפור קצר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלמנטים סגנוניים שונים. שירה [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרשה לי לחלוק עליך. לטעמי השיר מותיר בקורא תחושה של תסכול, אכזבה ואלי אפילו בלבול וחוסר ודאות. התקופה המהווה את הרקע לכתיבת השיר מאופיינת בשבירה של המוסכמות והמסגרות שהיו קיימות בתקופות קודמות (באופן כללי ובאומנות בפרט). לא ניתן לנתק בין רוח התקופה והשיר המקורי לשיר זה כפי שניסית, השיר איננו עומד בפני עצמו. למעשה, מי שאינו מכיר את השיר המקורי יטעה לחשוב ששיר זה שייך לסוגה של שירה מודרנית... (בעוד שמטרת המשורר למתוח ביקורת על סוגה זו). בהתייחס לדברים אלו הייתי מוסיף ואומר כי בשיר קיים מימד חתרני, המשורר משתמש בכלים של האומנות המודרנית לצורך ניגוחה. בניגוד למה שאפשר לחשוב מקריאה שטחית של הטקסט, אין בכוונת המשורר לעלוב במשורר המקורי. המשורר מעודד את קוראיו להביט בפירות השירה המודרנית מזוית שונה, ומשתף אותם בגעגועיו לתפיסת עולם אחרת. המשורר יוצא כנגד התהליך בו האומנות הופכת למיועדת למומחים בלבד, והמדד העיקרי לאיכות היצירה הוא שם האמן המציג. העובדה שהשיר נכתב בעילום שם נותנת משנה תוקף לסברה זו. יתרה על כך, באופן עקבי המשורר מציג עצמו כהדיוט. הוא אינו מכיר את עבודותיו של המשורר המקורי ובאופן אירוני המדד מבחינתו לאיכות יצירותיו הוא האם הוא עדיין בין החיים, אם לאו. כתוצאה מכך מקבל הקורא תחושה על איך מגיבה רוב האוכלוסיה כשהיא נתקלת בשירה מודרנית... אבל מה כבר הם מבינים, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה שקראת (ולא רפרפת). חלק מדבריך נכונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא כתב על השיר שלך, אלא על של האלמוני, למיטב הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד תגובה, שיר אינו מובדל בשפה עשירה. (שפה עשירה כשלעצמה מה ערכה?) החוכמה בכתיבת שיר, אחת החוכמות, היא ליצור שילובים נאים בשפה, ולעתים די אפילו בשילובים מתקבלים על הדעת - לאו דווקא מעוררי השתאות - כי השיר מורכב מאלמנטים רבים שלעתים באים אחד על חשבון השני. אני חושב שאת השיר הזה אי אפשר היה לכתוב בצורה אחרת. הפשטות שבו היא הכרחית, לפחות מבחינתי ומבחינת מה שאני רוצה להעביר. שפה פשוטה עשויה לשרת את הרעיון בבסיס השיר בדיוק כשם ששפה גבוהה עושה זאת. ואגב, עד כמה שזה קשה לי לאמר את זה, אני אומר שדווקא כן יש בשיר הזה מה שאתה קורא "מסר", (אני אקרא לזה ניסיון לאפיין הלוך רוח, שדרכו ניתן להעביר משהו בעל נפח גדול יותר). אלא שהוא מובלע. (האמת היא שהוא לא כל כך מובלע, אבל ניחא). אם השיר טוב או לא, זו כבר שאלה אחרת. אבל שפה עשירה, חריזה ומסר, אינם קריטריונים בלעדיים לבחינת טיבו של שיר. לא צריך לכתוב בשפה מקראית או ביאליקית על מנת ששיר יחשב שיר. ריימונד קארבר כתב את שיריו בשפה פשוטה מאוד והוא משורר שלא הרבה חולקים על חשיבותו. יהודה עמיחי אותו כנ"ל. יש עוד דוגמאות רבות. אני לא אכנס לזה, זה נורא משעמם. א'-ב' אצל כל קורא בעל ידע מינימאלי בשירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, אחרי התגובות הכ''כ ירודות שלך (שהוסרו מפאת גסותם), אני לא מסוגל אפילו להביא את עצמי לקרוא מחדש את השירים כדי לראות את מה שאתה מדבר עליו. אני יודע שזה לא אמור להשפיע, אבל בעיני הרסת כל אפשרות להתייחס לדבריך ברצינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשרוד איכשהו. ואגב, למה אתה לא דבק בניק אחד? שאוכל לדעת מי ממבקרי-השירה אתה. או אולי, כמה מן המבקרים הם אתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא נראה לי שהחלמוני דבק בניק אחד. גם רוב האלמונים, אגב - רק שהם באמת רבים, והוא יחיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שכ''אייל אלמוני'' אתה יודע מיהו כל אחד ואחד מ''האיילים האלמוניים.'' אולי יום אחד - ב''ה - גם אני אהפך לאייל אלמוני ותכניסו אותי בסוד אלמוניותכם האיילית וכך אגאל מתגובות זדוניות ומרושעות ואילוניות. ואגב, אני לא באמת מתכוון שאני ''אגאל'', אני אשמח לשמוע תגובות זדוניות נוספות המבוססות על בורות, תסכול וצרות עין. עם כל תגובה כזו, אני צומח בעוד סנטימטר. מייק מיי דיי.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להניח שאין שום אלמוני באייל שיודע להבחין בין האלמונים האחרים. אני עצמי, למשל, חיבבתי את שיריך וגם אם תגובתי (תגובה 451172 , היחידה בנושא זה עד כה) מבוססת על "בורות, תסכול וצרות עין", היא איננה זדונית. אבל אנא, הירגע. נכנסת לאתר אגרסיבי מאוד, זה לא משקף את העולם האמתי.:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהדיון אגרסיבי, בסה''כ יש ביקורת על סגנון כתיבה מסויים. נדמה לי שדוקא האלמוניות משמשת את כותב השיר ''הערב אני'' וגו' ככלי להעברת הביקורת על המשוררים בני זמננו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רציני? אני מקווה בשבילך שאתה לא רציני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם האלמוני ההוא לא הספיק לקרוא את כל מה שהוסר, הוא לא טועה בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה, מאוד משקף, אל תחמיא לעצמכ-כם. גם מן ההיבט של הידע המופגן כאן בשירה, מאוד משקף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור אחד שמעביר ביקורת על אנשים: "או לחלופין היית ניחן בדקות אבחנה מעט מעל הממוצע" ב-תגובה 451324 הייתי מצפה מכושר האבחנה המופלא שלך לשים לב לניק שלי. שנית, אם אתה חושב שהשירים שלך הם מעל לכל ביקורת, אתה לא רק טועה, אתה גם שחצן גדול. אם נוסיף לזה את התגובות הנלוזות שלך, ברי כי אינך איש שיחה, אתה חסר בגרות מינימלית, ובטח ובטח אינך משורר. שלום ולא להתראות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:) קטעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאסתפק הפעם רק בציטוט מסופוקלס (אם אינני טועה): "דברי חוכמה באוזני כסיל נשמעים כאיוולת" וכן, גם דבריי הראשונים הם סוג של חוכמה. אל תהיה דוגמטיקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וקהלת אמר: "גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ, חָכָם יֵחָשֵׁב" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער אבל התפקיד של מגיב דמגוג אשר מתנהג כמו קוזאק נגזל וממסך את שטויותיו בפרץ בלתי נלאה של ציטוטים לא קשורים וניים דרופינג כבר תפוס. במידה והוא יחדל להציק לנו נשקול לפנות אליך על מנת למלא את החלל (הקטן) שישאיר אחריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוסר בגרות הוא דווקא תכונה רגילה ואולי אפילו אופיינית אצל משוררים. עיין ערך דוד אבידן, שזוגתו, ציפורן לוטם (או לוטם ציפורן, עד היום לא ברור לי מה השם הפרטי ומה שם המשפחה), סיפרה איך גילתה על בשרה שזה קשה ומסובך לגדל בעת ובעונה אחת שני תינוקות שכל אחד מהם דורש את תשומת הלב של כל העולם אך ורק לעצמו. ובמקרה שלה מדובר היה על תינוק אחד שרק נולד - הבן, תר אבידן, ותינוק אחד בן למעלה מחמישים שלפי סיפורה ''נלחם'' בתינוק החדש - האבא המפורסם והאגוצנטרי, אבידן ז''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סוגים שונים של חוסר בגרות. יש למשל להעלב שלא לצורך בגלל שאתה לא מרכז העולם, ויש לדוגמה לצרוח קללות בחוצות העיר כשמישהו לא חושב שאתה גאון הדור. ההבדל לא קטן. עוד לא שמעתי על משורר מפורסם שלקה במוגבלות השניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם חוסר בגרות היא תכונה אופיינית למשוררים, אזי יש כאן הרבה מאוד משוררים. לראיה, שלל התגובות הלא-ענייניות, היללניות והפוגעניות (שרובן כבר צונזרו) אבל אני, כמובן, מתלוצץ. יש כאן משורר אחד בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כל x הוא y" != "כל y הוא x", ידידי הסטודנט לפילוסופיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סטודנט לפילוסופיה אלא בוגר ספרות ופילוסופיה. לא נראה לי שאחרי כל מה שכבר זרם כאן, יש טעם להתבדח או לנהוג אי דיוק או לעקוץ בנושא זה, שרבים רגישים לו. (חבר כנסת שהוא רב, עכש"ז רביץ, רואיין פעם ברדיו והמראיין פנה אליו במילים "מר רביץ". רביץ קטע אותו עוד לפני שהספיק להציג את השאלה ואמר לו - "סליחה, אני מבקש שתפנה אלי כאל רב, לא סתם הקדשתי שנים ללימודים ולהסמכה", והמראיין התנצל ולא טעה יותר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
U.N. Representative: So, Mr. Evil...
Dr. Evil: It's Dr. Evil, I didn't spend six years in Evil Medical School to be called "mister," thank you very much |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, לא רק שאתה כותב שירים גרועים מאוד (לטעמי) אתה גם בטוח שהם מצוינים. ביום שיצא לך משהו משונה שלא תהיה בטוח לגביו אם הוא שווה משהו, תביא לקרוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני רואה. ב. אני לא בטוח שהשירים שלי מצוינים. הם כאלה. ג. ביום שיצא לי משהו משונה, קרוב לודאי שזה יהיה עלייך או לחלופין, את תכתיבי לי אותו. ד. תשע בכיכר ביום שישי. קבענו? ה. יש לכן שעות קבועות שאתן מעלות גרה? אני שואל אותך ככבשה. לא יצא לי עד היום לשוחח עם אחת כזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגיב החותם כ"כבשה" הוא גבר (הנה דוגמה מקרית: בתגובה 450426, למשל, הוא פותח בגוף ראשון זכר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אבל לא מתבונן ב. אין ספק שאתה גאון, הגישה שהמצאת חדשה ומרעננת. ג. אני כבר ההשראה של מנשה ד. אני אבוא עם גמד ה. מענין שאתה מזכיר העלאת גרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. בכדי שכל הנוגעים לדבר יהיו בטוחים שלא קפצו למסקנות לגביך, ספר לנו בבקשה - זו באמת תחושתך, או שזה רק חלק מקו הפעולה הרגיל שלך (לא להתייחס ברצינות לשום ביקורת, [מלבד על ידי תקיפה "בחזרה"])? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שואל ברצינות. התכוונת באמת שאין לך שום ספק לגבי טיב יצירתך, וזאת למרות שהדרך האובייקטיבית היחידה לבחון אותה היא על ידי סקר דעות - זה שמתוצאותיו אתה מתנער? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי כמה תשובות אפשריות לשאלה הזו. 1. אולי אם זה לא היה חשוב לך כל כך שאתייחס לביקורות ברצינות, לא הייתי מתייחס. אבל מכיוון שזה מאוד חשוב לך - ולא ברור לי למה - שאתייחס לביקורות ברצינות ומכיוון שאני אדם נחמד, זה בדיוק מה שאני עושה. 2. אולי כדאי שתחזור ותקרא את התגובה של הכבשה שעליה הגבתי. אולי אתה תחליט לצנזר את השאלה ששאלת כעת. 3. עכשיו ברצינות. אני מתייחס לביקורות ברצינות כשהן רציניות, ולא ראיתי הרבה כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשורה התחתונה - יש או אין לך ספק לגבי טיב יצירתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאתה מתיחס לכל ביקורת / אמירה על שירתך, אינך מסוגל להתאפק ומיד מגיב, אני חושש שלך חשובה הביקורת ולא לדורפל ושאר האיילים. רד מזה,או לחלופין היה יוצר רציני והתעלם מדעת הביקורת, הכונה אל תגיב, אלא שב עם עצמך וחשוב על הנאמר ועשה מה שתעשה. למד מהגדולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבין מדוע אתה צריך להצדיק את שירך/קיומך. לתת צידוקים להיות שירך טוב. יש משהו נלעג בהתנהגות הזו. טרם ראיתי משורר המתנצח עם קוראיו ויורד....גדולי המשוררים כבר כתבו על מערכת היחסים עם הקורא, אך עשו זאת ביצירתם ולא במלל מטקות של שפת ים המלח. איני מתכוון לומר זאת על מנת לפגוע, אלא לתת לך אפשרות לבחון את השתלשלות הענינים כאן, שאין לה טעם וריח ורע(ידיד). מי שיוצר ומפרסם צריך לתת ליצירתו לחיות את חייה ותו לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיר מקסים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבת זך / צאלה כץ זכור את יום השבת לקדשו אבל הוא לבדו בין כה וכה. ויכל אלהים מכל מלאכתו והוא מתמהמה והוא לבדו. מכל מלאכתו אשר ברא שגם אם יתמהמה בוא יבוא (יולי 2007, הרצליה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לזה לחן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט, של מתי כספי (קצת מתוך תחושה של להסביר בדיחה, מדובר במאש-אפ של ציווי השבת, מתוך עשרת הדברות וסיפור בריאת העולם, יחד עם השיר "לא טוב היות האדם לבדו" של נתן זך. ההקשר הוא פרפרזה על אחרים שיש לה משמעות משל עצמה, או: למה אני מעדיפה לכתוב שירים בטוקבקים מאשר ב-"פינת אנחנו אליטה אינטלקטואלית ולכן נביא טקסטים של שירה ונקטר עליהם תוך התגאות בבורותנו"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק נדמה לי, או שאת בעצם אומרת שכל מי שלא מוכן לקבל את סגנון הכתיבה המאפיין את השיר הראשון הוא בור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לך. לעניות דעתי מדובר בשיר שאיכותו למטה מבינוני מינוס (אגב, יש מאות אם לא אלפים כאלה פרי עטי). להיפך, בעיניי מה שקורא (..) במדור השירה של האייל הוא מיקרוקוסמוס או אולי פרוקסי לעולם השירה העברית. יש לנו "מחנה תומכים", יש לנו נטייה להביע דעות בשליפה, שרבים מודים שהן כוחניות ללא צורך. ובהחלט יש כאן צורך (בעיניי כוזב) להתפייט ולהוכיח מיומנות אינטלקטואלית. כל מיזם שירה חדש במקומותנו מתאפיין בהטחת רפש בקבוצות מתחרות ואני נוטה לקבל את שנרמז לעיל לגבי שירה שהיא בעיקר תוצר לוואי של קבוצה-שלטת המנסה לשמר את כוחה באמצעות יחסי-ציבור. מי תיקף את הטיעון "אם אני יכול לעשות כזה אז זה לא נחשב"? האם אי-פעם אמרתם לנהג אוטובוס "גם אני יכול לנהוג בכזה, אתה נהג רע"? ההנחה שמשורר הוא "יותר" מנהג אוטובוס היא הנחה מתנשאת שמאפיינת כמעט את כל מי שנמצא בעולם השירה. יחד עם זאת, נסו להגיע ממקום למקום ללא רכב עם ספר שירה. אותה הנחה היא זו שמניעה אנשים לכפות הגדרות על השירה. חריזה (כאשר הכוונה היא כנראה בעיקר למשקל וכן למבנה או לסוגה), מסר, שפה גבוהה, "משהו שאני לא יכול לכתוב". כשמונעים מאיתנו פורן ואלימות זו היא הגבלה של הדמוקרטיה, אך שכופים עלינו "צורת שירה" זה מעורר כבוד. אם הוחלט לפרסם שירה, בואו וקראו אותה ללא דעות קדומות. פקפוק תמידי? מבורך. אך פקפקו גם בגישה של עצמכם. כך לפחות נראה לי. כרגע :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לתומי חשבתי שהמטרה בכתיבת שירה שלא ''למגירה'' היא לעורר משהו (כלשהו) אצל הקורא. אם השיר נכתב לצורך כתיבתו, עדיף שישאר במגירה. אם אני נוסע באוטובוס והנהג טוב אני נהנה, אם הנהג ''רע'' אני בדר''כ סובל בשקט - אבל לפעמים (כשזה ממש עובר כל גבול) אני מעיר לו שאפילו דודתי שתחיה שאינה רואה כבר בעין אחת ויש לה רגל מעץ נוהגת טוב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעטים הם המקרים בהם כתיבת השירה עושה משהו לקורא, לפחות ביחס לאקט פרסום השירה. דוד אבידן כבר כתב את זה בשירו הטחונעדק מזשיר, שם הוא מגדיר שיר כמה שהוא מפרסם כשיר בין אם הוא שיר או לא. יחד עם זאת, אנחנו (כמעט) תמימי-דעים ביחס לערכה האסתטי של שירה הנכתבת למען ערכה האסתטי בלבד. מצד שני, נראה אותך אומר את זה בהשקה של גליון "הו!" הבא, תהא אלמוני או תהא אשר תהא.. זכותך למתוח ביקורת על הנהג, בצורה דומה או שונה מזו שזכותך למתוח ביקורת על משורר. ואולם, מעבר לסלנג השגור, הביטוי "אתה לא נהג" אינו מרמז על שלילת התואר מן הנהג (אם כי אולי על כמיהה לכך). אם תסתכל על שיח משוררים תתקל בביטוי "זה לא משורר" ביתר שאת. קיימת "חוקרת שירה" אחת מאוניברסיטה נפלאה בצפון הנגב, שמפרסמת ביקורות שירה בעיתון יומי מסוים, והתאורים שלה מרבים לגלוש מ-"אהבתי"/"לא אהבתי" או "טוב"/"רע" ל"זו לא שירה"/"קיימים כאן אלמנטים פואטיים מובהקים" בתור ליבת הביקורת. ה"חוקרת" הזו, לצערי, היא חלק מן הרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים עם המשפט הראשון, אבל (כמעט) עם כל השאר. אני הוא זה שפירסם את ה''פרפרזה'', ולא התכוונתי להעליב או לטעון שזוהי איננה שירה. כפי שציינת יש לי הזכות למתוח ביקורת על סגנון הכתיבה, וזו הייתה המטרה. חוץ מזה אני בעד שירה באופן כללי, ודיון ער כל כך בנושא שירה הוא די נדיר. זאת היתה המטרה השניה - ולטעמי היא הושגה, גם אם הוא יורד לפסים נמוכים לפעמים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פסים נמוכים" זה דבר שמדליק גברים רבים (הממ, כך שמעתי). לעצם העניין, משוררים רבים טוענים ששירתם חוקרת את השפה. אני נוטה לקבל טענה זו ודווקא משום כך חורה לי השימוש התדיר מדי לטעמי בשפה גבוהה. עברית ללא "כוסאמק", "ואללה" ו-"סופרפארם" היא הרבה פחות עברית. בַּכְּנִיסָה לְקֻפַּת הַחוֹלִים הָיְתָה שַׁלֶּכֶת. עוצמתה של הפתיחה החזקה בשיר "שלכת" של יניב ברנר נובעת מכך שהשלכת העל-זמנית (או עלזמנית) נושרת על הכניסה לקופת-החולים ובכך משילה מעצמה (או משירה.. ממש כשלכת) את הקלישאות האינהרנטית. בקשר לפרפרזה שלך, העניין הוא שפרסמת אותה כלאשיר ולא כשיר. הלא כן?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף על פי שזהו מנהג הגלם, תרשי לי לענות לך על אחרון ראשון ועל ראשון אחרון. לגבי שאלתך - התשובה היא לא. האם לדעתך אין זה שיר? לגבי השיר "שלכת" אין לי טענות. מי שאוהב יאהב ומי שלא אהב לא אוהב. כוסאמק, ואללה וסופרפארם הן מילים ב"ישראלית" שזו שפה שאני אוהב לא פחות ממך, אבל זו לא עברית. וכן, "פסים נמוכים" (אולי אפילו פסים בכלל) באמת מדליקים אותי, אבל אצל נשים לא אצל משוררים (אולי אם הוא היה אישה..). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"... להתפייט ולהוכיח מיומנות אינטלקטואלית"? להתפייט כן, בעיקר כשעשוע, לא ממש ברצינות. להוכיח מיומנות אינטלקטואלית? אהממ... האייל הוא מעוזם של אנשי המדעים המדוייקים (או למצער - של אנשי המדעים), ולהוציא כמה בעלי השקפות ייחודיות - משוררים אינם נחשבים כאן כפסגת בריאתו האינטלקטואלית של השם יתברך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מיתמם. גם אני היתממתי כך פעם. עד שהפסקתי. אם כבר ציטטתי את אבידן בטוקבק-אח, הוא גרס כי אינו רואה בעצמו משורר, שכן משוררים הם טיפשים. נדמה לי שהלך הרוח שלך אינו שונה בהרבה. בעיניי, אשת מדעים מדויקים (לפחות על-סמך 15 שנות לימוד ואינספור שעות עבודה בתחום), שירה היא בהחלט משהו שמדעי-הרוח מתקשים לאכול, בדומה, למשל, לבלשנות. ואגב, רבים מחוקרי השירה בני-זמננו מרבים לקשור בין שני התחומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנהג אוטובוס שאני יכול לנהוג כמוהו אני לא אעיר. אבל אם נהג מרוץ ינהג כמו שאני יכול, אני בהחלט אזלזל בו. לילדה שכותבת שירים למגרה שגם אני יכול לכתוב כמותם אני לא אעיר. לאדם ששואף לתואר משורר ומפרסם שירים שגם אני יכול לכתוב כמותם, אני כן אעיר (אבל בלב, כי אני מנומס). זה פשוט עניין של כמויות. יש מקום להרבה נהגי אוטובוס וילדות שכותבות למגרה. יש מקום למעט נהגי מרוץ ומשוררים מפ(ו)רסמים, לכן הם צריכים להיות טובים במיוחד. בלי שום קשר לשירים המדוברים כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באתר "במה חדשה" תוכל למצוא הרבה יותר מדי "משוררים מפרסמים". לך תעיר להם.. לדעתי ההבדל שאליו אתה באמת מרמז הוא לא כמותי אלא תחרותי-מקצועי-יומרני-שאפתני. למה לדעתך אין מקום לנהגי מרוץ רבים? אולי כאן אתה צודק, לי באמת אין מושג בתחום מאז ימי ניקי לאודה. לעומת זאת, לגבי פרסום שירה, האינטרנט מאפשר באופן מעשי אכסניה בלתי-מוגבלת לפרסום שירה. תוכל להזדהות עם מי שתרצה ותוכל למצוא את מי שבעינייך הוא "טוב במיוחד". שירה בעיניי אינה תחרות. לדעתי נכון יותר להמשילה להתעמלות אמנותית מאשר למרוץ. היא אולי ענף ספורט באיזשהו מובן, אך זהו ענף אינדיבידואלי ולא תחרותי. כמובן שיצר האדם (לדעתי בעיקר גברים) מנסה לעודד תחרות, אבל מחול, למשל, הוא דוגמא ל-""התעמלות"" אמנותית שאין בה תחרות. על-כל-פנים, לטעמי בנהגי אוטובוס יש לא פחות שירה מאשר בנהגי מרוצים (ניקי אקסקלודד). אלו ואלו בטלים לנוכח נהגי מוניות-השירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה חדשה היא לוח מודעות, בו כל גרפומן מוזמן להציג את פרי קולמוסו. באייל יש עורכים בכלל, ועורכת מדור שירה בפרט. זה ממש לא אותו הדבר. _____ כמו שכבר אמרתי, אני ממש לא מבין בשירה (מעבר לאהבתי/לא אהבתי), כך שהאמירה לעיל היא כללית ועקרונית, ללא התייחסות ספציפית לשירתו של ברנר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיבוד מהסרטים נתן ז'ך היה גאה בך לעסאסל, הוא עדיין בחיים?.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא בטח נורא זקן אם הוא עוד חי, משתעל ליחות וכאלה כל היום. צאלה, גם אני אהבתי את השילוב בין קידוש השבת לנתן זך, קדוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתן זך חי, קיים, בן 77, ואא"ט - עדיין מלמד, כפרופסור אמריטוס. ואם הוא משתעל ליחות, במקרה שלו זה יכול להיות גם בגלל הרגלי השתיה ולא רק מהזקנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חי ובועט! ממש לאחרונה, בפסטיבל ת"א לשירה, היה שלא באשמתו במרכזה של שערוריה כאשר לא הגיע לערב מחווה שנערך לו מפני שלא הודיעו לו בצורה ראויה או הגיונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שאני קוראת דברים על ומאת זך האדם, כך יורדת קרנו בעיני (למרות שאת שיריו אהבתי מאוד בעבר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה באותם דברים אחראי לאותה ירידת קרן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה למשל: אבל גם דברים שאמר בראיון להארץ לפני כשנה או שנתיים, שהיו בעיני רדודים ולא חכמים (אלא שאיני מוצאת קישור לראיון ההוא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה תמוהה ביותר. זך באמת יוצא ממנה לא מוצלח במיוחד, אולי תאב פרסום? קשה לומר. הטקסט הזה זקוק לעריכה מסיבית וכמו שהוא הוא לא מעורר אמון רב. אגב, אני ממש לא מעודכנת - האם נמצא בסוף תוקפה של הלית ישורון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העין השביעית נחשב דווקא לאכסניה אמינה. אם מצאו את התוקף, לא שמעתי על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי האכסניה האמינה - אני יודעת. זה בדיוק מה שהפתיע אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמוד מאוד, אבל ראיתי ושמעתי הרבה כאלה, רובם פרי המצאתם של אנשים שעוסקים בכל מיני תחומים ואינם קוראים לעצמם משוררים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אקח לתשומת לבי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |