בתשובה לסמיילי, 12/10/07 1:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתגובה 459208 אמרת שמתברר שאני כן מבין משהו שחשבת קודם שאיני שאיני מבין. למה היית כל כך בטוח שאיני מבין ? במקרה הזה לא היית צריך להציג הוכחה לוגית בת 13 סעיפים כשכל סעיף נובע מקודמו. אני כתבתי בפרוש שהרעיון שלך "לא מובן", לי, והמש"ל למשפט שאיני מבין את הרעיון שלך, היה יכול להיות מוצג מיד אחרי חצי משפט, מבלי להיזקק לאותם 13 סעיפי הוכחה. ובכל זאת התברר שהמשפט שכל כך היה קל להוכיח אותו, שגוי, וזה למרות שאני מקווה שאתה מאמין לי שבאמת לא התכוונתי לשקר או להטעות, והמילים יצאו ממקלדתי כמו שאני נוהג לדבר. משהו אחר. אתה בודאי מכיר את פרדוקס בחינת הפתע (אני כמעט בטוח שהנושא הזה כבר נידון באייל). מסתבר שמבחינת הלוגיקה אי אפשר בכלל לתת בחינת פתע, אבל כולנו יודעים שבכל זאת אפשר (וע"י שינוי קל בניסוח הצגת הדברים ע"י המורה נותן הבחינה, שרוב האנשים לא יבחינו בו כלל, גם העניין הלוגי יסתדר בקלות). אני כותב כל זאת כדי להסביר שדבריך (לא עברתי על כל תגובתך אבל מהצצה חטופה תפשתי את הפרינציפ), אין בהם, בעצם, "עניין לציבור". כשמדברים בשפה הרגילה שאינה השפה המתמטית מה שחשוב הוא שכל אחד מבין באופן כללי את כוונת אומר הדברים. כמעט תמיד אפשר יהיה לגלות כל מיני סתירות או להסיק מסקנות לוגיות שהדובר כלל לא התכוון להם. אבל זה ממש לא לעניין ולא חשוב, אלא כתרגיל בלוגיקה למי שמתעניין בכך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נגיד שזה נכון. אז, מאיפה אתה משוכנע שכולם הבינו את הדברים כמוך ולא כמוני? בגלל שרוב האנשים באייל הבינו את זה ככה? זה המדגם שלך? אם ככה, כנראה שכל העולם אוהב את ישראל ורוצה לגור בה. כל מה שיש לי ולך זה האמירה של קוסטיאה, אז מה ההגיון של להחליט מה הוא אמר שלא על סמך האמירה שלו. חוץ מזה, לא כתבתי לציבור, כתבתי לאלכס. ואין שם הוכחה לוגית ב-13 סעיפים לשום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
13 זה סתם מספר שהמצאתי לצורך העניין, ראיתי שם סעיפים וראיתי שם גם שמשהו נובע מהסעיף שקדם לו, והסתפקתי בכך, כי תגובתי באה להעיר משהו כללי על אופן תגובותיך, ולא דווקא על התגובה הספציפית הזאת. לגבי איך שכולם הבינו, זו הערכתי ובודאי אין לי הוכחה לכך, לא יכולה להיות לי, ואולי אפילו עדיף שאין לי. העניין אתך שהדבר הכי חשוב הזה, כלומר איך הרוב מבין את הדברים בכלל לא אכפת לך. אתה נטפל למלים, ומתחיל לעקור הרים ולהטיחם זה בזה (זו הסיבה שהזכרתי את רש"י בכותרת אחת מתגובותיי הקודמות). למשל, כשאמרת שאני לא מבין את כוונתך, נטפלת למלים (הרי אני עצמי "הודיתי" באשמה). אני לא מאמין שבאמת חשבת שלא הבנתי מה שאמרת. כפי שאמרתי, כל זה פשוט לא רלוונטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שלא אכפת לי, פשוט גם לי, כמוך, אין שום דרך לדעת את זה. רק שאני, להבדיל ממך, מנסה להסתמך פחות על האינטואיציה שלי ויותר על העובדות. כי בסופו של דבר, זה כל מה שיש לי לעבוד איתו. למה אתה לא מאמין לי? אולי זה עוד הבדל ביננו, כשאתה אומר שאתה לא מבין, אני מאמין לך, כשאני אומר שאני לא מבין, אתה לא מאמין לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לחזור על אותו משפט שכתבתי: "השאלה הראשית היא אם דבריו של אותו דיפלומט מהאו"מ גורמים לישראל להצטייר כמדינה מפגרת מהעולם השלישי, ולי וכנראה גם לכל המגיבים כאן זה נראה רעיון בלתי מובן כלל" ממש במשפט הזה, בחלקו הראשון, אני מראה שאני מבין בדיוק מה שאמרת, וכל מי שבאמת רוצה להבין אותי היה מבין שכאשר אני אומר "רעיון בלתי מובן כלל" אני מתכוון למשהו כמו "בלתי מתקבל על הדעת" וכדומה (1). אבל אתה פשוט לוקח את המלים "בלתי מובן", ואז אתה "מאמין לי" שאיני מבין את דבריך, וגם מתלונן על כך שאני לא מאמין לך שאתה מאמין לי בעניין הזה. . . אני אומר שוב. אולי אתה משחק משחקים יפים בעיני מישהו (לא בעיני), אבל הטכניקה הזאת גורמת לך הרבה פעמים להחמיץ את העיקר. (1) כי בשפת הדיבור יש ניואנסים. לפעמים "הרעיון שלך בלתי מובן לי" הוא משהו אחר לגמרי מאשר "איני מבין את הרעיון שלך", למרות שלו העברית הייתה שפה מתמטית זה היה חייב להיות בדיוק אותו דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(1) מה שדב כתב זו דוגמה נוספת למגיבה "אלמונית אחרת" מתגובה 456940 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |