בתשובה לIlan Berkovich, 12/11/07 16:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה תפוז? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שלום טלי. ראשית, אם את יכולה דאגי בבקשה לתיקון הטעות בתפוז עשרים וארבעה. במקום "השרוֹפה" צריך להיות כמובן "השרוּפה". ועכשיו לשאלתך: "תפוזים" מסמלים עבורי את האהבה, על כל סוגיה. זו גם התפיסה התרבותית שלהם במקומות רבים (בסין למשל נהוג לתת לכלה סלסלת תפוזים עם חתונתה, אפרופו המגיב הגלילי מסין...). כל שיר בשירי הספר "תפוזים" משול לתפוז הנקטף מן העץ, וזה גם עיקרון העריכה שלו. למעט שיר המבוא, לכל שיר ניתנה כותרת תפוז. השיר הראשון מכונה תפוז ראשון; השיר השני - תפוז שני, וכך הלאה עד התפוז האחרון. בספר יש למעלה ממאה ועשרה שירים-תפוזים כאלה. זו, בערך, התשובה הארס-פואטית. אבל יש גם תשובה עמוקה יותר, שקשורה בקורות החיים שלי. בברכה, אילן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין , האם תוכל לשתף גם בתשובה זו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט כן, למרות שמדובר בעניין אינטימי לגמרי שלי. בכ"ז כתבתי על כך בשאלון הספרותי ב"הארץ ספרים": שם הספר "תפוזים" נקבע על ידי בשל מחוות האהבה האדירה שהיה אבי זכרונו לברכה עושה עבורי מדי בוקר, כאשר היה מכין לי מיץ תפוזים בכוס גדולה, בכל מצב, בין אם היה בקו הבריאות ובין אם היה בחולי. הוא, שהיה אינטלקטואל של הנפש, נפטר כשלושה חודשים לפני צאתו של הספר לאור, וכל כך הצטערתי שלא זכה לאחוז בו ולהנות מפירותיו. לשמחתי, הספקתי לספר לו על שם הספר ותכנית העריכה שלו, דבר שהסב לו נחת רבה. בברכה, אילן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הזו והסיפור המובא בה - גם בהם יש סוג של פיוט, מעט ויומיומי המחזיק את המרובה והשגיב, ועל כך תודה (וניחומים, אם זה עדיין רלוונטי). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |