 |
אור היקר. זה בסדר לא להיות שותף להתרגשות. אני לא מצפה שכל אחד יתרגש מהשירים שלי. זו מטרה פשטנית מדיי שאם משורר שם אותה ליעד בפניו היא אפילו די קלה להשגה. אני פשוט כותב מדם לבי (וזו לא מטפורה) ואם זה מצליח לחדור מבעד לחומות הנוקשות שכל אדם שם על עצמו, כי אז עשיתי משהו באמצעות השירה.
בקשר לטענה על קוצר השירים: קרא בכל הספר אם אכן קורא שירה אתה ותמצא כמובן גם שירים ארוכים יותר. השאלה היא למה אתה קורא שיר ארוך והאם זה חשוב בכלל כדי לזקק גרעין שירי. אשר לי, אני מודה ומתוודה שאני עדיין מתקשה ליצור שירים ארוכים יותר מאשר, נאמר, 24 שורות. משהו באורך הרוח שלי אוזל בדרך. מצד שני - אין שיר שלי שהוא ארוך מדיי, כי אני יודע לזהות את החולשה הזו אצלי (שהיא זמנית כרגע ואולי תהיה קבועה בעתיד או תשתנה, אני לא חייב בהכרח לכתוב פואמות גדולות כדי להגיע למעלה שירית גבוהה, אתה יודע).
באשר להערתך המסיימת: "שירים יש כאן, שירה אני לא כל כך בטוח": ובכן, היה בטוח, שירה היא השפה שלי. וכשהיא באה ועולה עלי, נכתב בי שיר.
ותודה גם על תגובתך. משורר צעיר זקוק לדעתי לכנפיים אבל גם אם מישהוא מקפל לו אותם מדי פעם זה טוב עבורו, כי הרי אנחנו לא באמת עפים שם למעלה (וכן זו הזדמנות טובה להתכונן לנפילה...). אילן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש