בתשובה לפו, 05/12/01 11:04
מוסריות 46392
האם אם כך את מוכנה לעשות פעולת מניעה כהגנה עצמית? האם את מוכנה שבמידה ולא ניתן לתפוס אדם כל שהוא שידוע כי הוא שולח את המחבלים ומרכיב את הפצצות שלהם ולשלוח איתו מסר לעולם הבא? (שוב במצב שבו את או שכנך או משפחתך עלולים להפגע בגלל מעשיו של האדם ועף לההרג גם עם לא הוא זה שמתפוצץ מול תחנת האוטובוס שלך? - ושלא ניתן לתפוס את האדם בשום אמצעי)

כבר רשמתי אין קשר לפעמים בין הפעולה שאני עושה והאמונה שלי במוסר, כאשר האנשים לידי מתנהגים בצורה מוסרית קל לי מאוד, השאלה היא מה כן עושים כאשר אדם בוחר במודע שלא להיות חלק מהמוסר הזה (מה הוא מוסר טוב ורע זה כבר דיון אחר) אני לא טענתי כי צריך לרצוח בתור הגנה עצמית אלא כי צריך לעשות הכל כדי לא להיפגע, וכמו שכבר אמר כותב המאמר ברגע שבו אתה מזהיר אותם אתה מבחינה מוסרית לא בבעיה. (נקודה חשובה כמות הניפגעים מהפיצוצים של המשטרה הפלסטינאית קטנה מאוד באופן יחסי למה שהיה במידה והיו יורים את זה ביום רגיל מבלי שהיה פיצוצים בארץ יום לפני כן כיוון שהם כבר יודעים כי יש סיכוי סביר ביותר שנלך על המפקדות הללו.
מוסריות? 46399
הרעיון שאותו אתה מנסה לקדם נראה מוזר ביותר. זהו הרעיון של מוסר טנטטיבי התלוי בזמן ובמקום.

כשאתה אמור שאין קשר בין הפעולות שלך לבין המוסר שלך אני אשאל - בשביל מה בכלל נחוצים לך עקרונות מוסרים?.

האם אתה מאמץ אותם (1)רק כשנוח לך או(2)רק עבור דיון איילי?

אם (2) אז אין שום בעיה.

אבל אם (1) הרי שאתה פועל על פי קנה מידה מוסרי השונה מזה שאותו אתה מציג. מין מוסר על או מסגרת מוסרית אותה אתה ממלא בעקרונות שונים על פי הנסיבות. אם כך אולי אתה צריך לחשוף את אותו מוסר _שכן_ מדריך אותך.
מוסריות? 46408
הגדרת המוסר היא בעיה, מוסר ככלל ומוסרי שלי .

אני מודה כי אכן להגדיר קווים של מה הוא המוסר גם אני הייתי רוצה בעיקר את הקווים שלי אולם לצערי אין לי קווים כאילו (אולי לשימחתי) ואני חושב שמוסר הוא גם דבר מאוד נייד ולא יציב.

לדוגמה האם אדם דתי רואה בניאוף דבר לא מוסרי? אני מאמין שהתשובה היא כן, האם אני רואה בזה דבר לא מוסרי? התשובה במקרה זה מתקרבת ללא אולם אני לא בטוח עד כמה הלא הזה הוא אבסולוטי. האם הדעה של אחד משנינו יכולה להשתנות? אני חושב שהתשובה היא כן.

למה נחוצים לי עקרונות המוסר?
אני אחלק את זה לשלוש.
1. עקרונות המוסר של החברה כלפי.
2. עקרונות המוסר שלי כלפי עצמי.
3. עקרונות המוסר שלי כלפי החברה.

1. הסיבה העיקרית שאני מעוניין שהחברה סביבי תהיה מוסרית כלפי הוא עיקרון הנוחות, כרגע נוח לי להיות בחברה מוסרית כפי שאני מגדיר את המוסר לעצמי (ושוב אין לי קווים ישרים בנושא מוסרי שלי).
אבל במידה והחברה סביבי תחליט כי ערכי המוסר שלי שוניים משלה למשל הדוגמה שעלתי מקודם. אני לא בטוח עד כמה אני ארצה חברה כזו או להיות כחלק מחברה כזו.
2. פה אני מודה אני בבעיה בעיקר כיוון שאין לי קווים מה הוא מוסר שלי, הרעיון הוא בעצם בנוי על השאלה מה איכפת לי לדוגמה לרצוח, במה אני אפגע מוסרית מזה.
הפגיעה שוב פה נובעת משיקולי נוחות, למעשה העיקרון שעליו בנוי המוסר שלי הוא על תיפגע באיש ואיש לא יפגע בך עד כמה שזה אפשרי.
וכך כל עוד אני מוסרי כלפי עצמי ולא רוצח אני לא ניפגע מהצד שמולי משום שהוא מתנהג כמוני (אני חושב ששתיים ושלוש קצת התערבבו)
אבל מצד שני יצא לי לחשוב על הנושא פעם, מדוע בכלל להיות מוסרי? מדוע בעצם לא להרוג אדם כאשר אתה בטוח במאה אחוז כי לא תיתפס (ואני לא מדבר על הגנה עצמית אלא על רצח כרצח) ואני מודה השאלה פה קשה, אני חושב שהתשובה שלי פה היא מדוע כן להרוג אדם, מה הוא הרווח שיוצא לי מהריגת אדם מצד אחד (למשל הכסף שבכיס מכנסיו) האם שווה לי להרוג בגלל דבר כזה? ואולי פה בעיקר ניכנס הדבר שניקרא מוסר.
למעשה יש מקומות בעולם שאכן זה קורא כיוון שערכי המוסר שונים ממקום למקום ואכן יהרגו אדם בגלל הכסף שבמיכנסיו או בגלל שהוא התנהג בצורה שונה ממה שהחברה ציפתה ממנו (למשל גילח את הזקן בארץ מסויימת שמותקפת כרגע על ידי ארה"ב) אדם כזה מבחינת החברה עשה מעשה לא מוסרי, אישה שהראתה את פניה ברחוב עשתה מעשה לא מוסרי כמו שאתה בוודאי תטען (ואולי לא) כי שני בני זוג ישכבו אחד עם השני באמצע דיזינגוף הוא לא מוסרי.

עכשיו האם אני עושה את מה שמכתיב לי המוסר שלי בכל מצב? לא כיוון שהמוסר שלי לא פעם מתנגש במוסר הכולל יותר באופן יחסי של החברה הסובבת אותי, למשל אני לא הולך בעירום בעבודה משום שערכי המוסר של האנשים שם שונים בצורה זו או אחרת משלי, אני עושה זאת לפעמים בקיץ בביתי, כיוון שאני לא רואה בעיה עם ערום. חוף נודיסטים אולי כן היה מרתיעה אותי בגלל החינוך לו זכיתי בנושאים מסוג זה.

המוסר שלי אומר גם כי צריך להעניש את המחבל שניתפס הרבה יותר ממה שהוא נענש עד היום אולם המוסר של החברה שמסביבי באופן יחסי אומר כי לא קח צריך לעשות, ועל כן אני לא עושה זאת.

לכל מקרה בדיונים מסוג זה אנו מציגים לא פעם תיזות משתנות של דברים שחלקם אנו מעוניינים שיהיו אולם לא תמיד יכולים לעשות בגלל שיקולים שונים.
דוגמה: כתבתי באייל כי אני מעשן ולא סיגריות, המעשה שאני עושה הוא בעייתי משום שהוא עלול לסבך אותי, האם בגלל זה עלי לכתוב כי אני לא עושה זאת? ואו לא לכתוב בכלל בנושא? או שמה עלי לפעול בהתאם לשיקולי תוך כדי זה שאני יודע שמידי פעם כמו כולנו אני לוקח סיכונים.(אפילו באייל)

קצת הסתבכתי בתגובה כך שאם משהו לא מובן אני אשתדל לכתוב זאת שוב בצורה אחרת.
מוסריות 46483
מה שאמרתי זה שהמוסר שלי הוא דבר כמעט מוחלט (כשאני לא מוכנה להתחייב שבשום תנאי לא יתקיים שינוי), והוא עומד בפני עצמו ולא בתגובה למישהו אחר. יכול להיות שאפשר להחמיר בתגובות שלנו לפגיעות בנו, (כמו כל מיני דוגמאות ששמעתי מכל החכמים שיודעים הכל - לקבור בעור חזיר, להפציץ מפקדות של המפקדים הבכירים יותר, מצור- לא יודעת מה),
אבל אני לא מוכנה למשל להרוג משפחה של רוצח. אפילו אם הם גרמו בחינוך שלהם לרצח במידה מסוימת אני לא מוכנה להגיע למצב הזה בעצמי. אין לי בעיה עם זה שמספר הנפגעים הפלשתינים במפקדות קטן ביותר יום אחרי פיגוע- זה עומד בקריטוריונים של המוסריות שלי, להודיע להם קודם על מנת שלא יהיו שם אנשים. זה עומד בקריטריונים שלי לחסל מישהו שעומד לעשות רצח, ואפילו מישהו שנותן נשק לרוצח.
אבל- אם היו מעמידים אותי מול קנה אקדח, ואומרים לי שאני אחיה אם אני אהרוג מישהו- את השכן שלי, את המורה שלי מהיסודי, את המוכר במכולת, את האשה הראשונה שאני אראה שלובשת חולצה אדומה- לא חשוב מי, מישהו חף מפשע, מישהו שלא מאיים עלי, מישהו שהוא אפילו השכן של מי שמאיים להרוג אותי- אני אעדיף למות. ואני לא רוצה למות. למען האמת זאת הפעולה הכי פחות אהובה עלי בעולם, (אפילו אחרי להתחנף לבוס שלי או לריב עם החבר שלי). אבל יש לי קריטריונים מוסרים ואני לא מסוגלת בתוכם לעשות הכללות- יש רוצחים, ואני עדיין מקווה שהרוב לא.
מוסריות 46533
כמה נקודות.

נתחיל מהסוף, במידה ואדם היה נותן לי לבחור בין אדם חף מפשע לביני אני לא בטוח במה הייתי בוחר.(אני לא רואה פה קשר למוסר - אלא השרדות או הגנה עצמית אפילו כאשר אני פוגע במי שאין לו קשר ישיר בשום צורה לארוע.)

אני לא חושב שיש להרוג משפחה של רוצח אבל אני חושב שבהחלט ניתן לפגוע ברוצח בצורות יותר קיצוניות. שיגרמו להרתעה גדולה יותר.
לדוגמה מחבל שנתפס רגע לפני הלחיצה על הכפתור שעל בגדו במטרה להתפוצץ, רוב האנשים המוסריים יכניסו אותו לכלא ושם למעשה יכלכלו אותו במשך שנים, אני הייתי בוחר הורדת הידיים שלו ועיוורו ואז שליחה שלו מחדש למקום שממנו הוא בה, אני חושב שהמעשה הלו מוסרי הזה (ואני בהחלט לא חושב שהוא מוסרי) ראוי במצב שבו האדם הרי כבר אמור להיות מת, נכון הוא יסבול, ומבחינתי אני חושב שלא יצר הנקמה הוא שיגרום לי לעשות זאת אלא יצר ההרתעה מכך שאחרים יעשו זאת.
אני יודע שמקרה זה הוא מקרה באופן יחסי קיצוני אבל מדובר בכך שצד אחד הוא קיצוני ביותר ומוכן למות על מנת להרוג אותי, ואילו כרגע הצד שלי הוא רחמן ולא מוכן לעשות הכל על מנת שאני לא אהרג בטעות מהצד השני.
במקרה כזה לדעתי אנו צריכים לעשות לרוצחים הללו דבר כל שהוא שיגרום להם להצטער כל חייהם על כך שהם אפילו חשבו לעשות מה שניסו לעשות. (זה נקרא הרתעה) (גם אם אילו לא פלסטינאים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים