בתשובה לדורפל, 10/12/07 0:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסנדק הוא סרט אמביוולנטי מבחינה מוסרית, מעורר מחשבה, ומתהדר בדמויות אמינות ומעניינות פי אלף מהארי פוטר, שבו יש קרב סתמי בין טובים לרעים. הוא לא אסקפיזם אלא התמודדות עם המציאות. הוא יוצר חוויה אסתטית מעניינת בצילום (קח לדוגמא את הסצינה הראשונה והמפורסמת שמעניקה מעמד אלוהי כמעט לדון מבלי שנזכה לראות את פניו). ההשפעה התרבותית והאינטלקטואלית של הסרט פורצת להרבה תחומים ומומלץ שכל אדם משכיל יצפה בו. האמת היא שמדובר בnamedropping - יכול להיות שזה קלאסיקה בגלל שזה קלאסיקה - אבל לצורך העניין אין דבר מהותי שעליון במילה הכתובה על פני סרט. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לגמרי כבר ממזמן לגבי המשפט האחרון. פשוט סקרן לדעת מה האיכויות של הסנדק דווקא. אני לא זוכר אמביוולנטיות מוסרית, אלא את ההצגה של כולם כחארות. רענן את זכרוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סצינה, למיטב זכרוני, שבה סבא דון קורלאונה מחייך לנכדים. חוץ מזה, הסרט יוצר הזדהות עם החארות של המין האנושי, וזה הישג כשלעצמו. ישנו גם הקונפליקט המעניין של מייקל בין נאמנות למשפחה לבין חיים הוגנים ואהבה פרטית. זה, על כל פנים, טוב בהרבה מהארי פוטר; ואם לא מהארי פוטר אז מרם אורן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעיקר על מקומו של המהגר בחברה האמריקאית, הדמוקרטית-לכאורה והוואספית למעשה. תחשבו לרגע על קבוצת מהגרים אחרת באמריקה של המאה שעברה-היהודים. מה שדון קורליאונה עשה בסרט, מאיר לנסקי עשה במציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את הקשר בין שני חלקי ההודעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא פרט לגבי הסצנהה הראשונה. שכחתי אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקטע עם של יום חתונתה של הבת של הדון (מרלון ברנדו), כשמגיעים אליו כל מיני אנשים כדי לבקש ממנו בקשות, שהוא כביכול לא יכול לסרב להן, בגלל שזה יום חתונתה של בתו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |