''השרפנל שלי'' 469193
בלוג של עולה חדשה מארה"ב שנפצעה בפיגוע בי-ם בשנת 2002, והיא כותבת על חייה לפני, בזמן ואחרי הפציעה באומץ פיקחות והומור יוצאים מהכלל. גם התוכן וגם הסגנון טובים מספיק להוצאה כספר, לפי עניות דעתי העניה. ואם זה יקרה- תזכרו ששמעתם על גילה וייס לראשונה פה :)

הבלוג באנגלית, אבל הנה קטע קטן ממנו בתרגום לעברית:

יום מושלם לפגיעות ראש

יום שישי, ה-‏12 באפריל 2002, היה יום מושלם לפגיעות ראש.
אני לא מתכוונת לזה במובן מריר או סרקסטי של "זה היה היום שבו ספגתי פגיעת ראש", למרות שבאותו יום נפגעתי בראש לא פעם אחת, אלא פעמיים.

את הפגיעה הראשונה ספגתי כמה שעות לפני הפיגוע. בעודי הולכת אל משרדי עברתי שני בחורי ישיבה שנשאו מדף מתכת כבד. אחד הבחורים איבד את אחיזתו והמדף נפל על ראשי, הפיל אותי, והותיר אותי עם פצע מדמם קטן, וכאב ראש. לעולם לא אדע לבטח מה גרם לפצע המדמם הגדול שספגתי בפיגוע, אבל התיאוריה האישית שלי היא שהדף הפיצוץ, שקרה כשלושה מ' ממני, העיף אותי, כשראשי קדימה, ובמהירות אדירה, אל תוך מסגרת המתכת של תחנת האוטובוס.
אבל כמו שאמרתי, אני לא מתכוונת שהיום היה טוב לפגיעות ראש במובן כלשהו של קריצה. אני מתכוונת לזה פשוטו כמשמעו..

השאר כאן: http://myshrapnel.blogspot.com (הרשימות המוקדמות יותר הן בתחתית המסך, ומשם זה מתעדכן כלפי מעלה כל כמה ימים).
''השרפנל שלי'' 469207
וואלה--תודה רבה רבה על ה-"shout out"! וכמוכן, על התרגום. הלוואי שיכולתי לכתוב ככב בעברית.... מה אני יכולה לאמור--אני אצלנית ומעדיפה לבטא את עצמי בשפת האם שלי במקום לעשות את המאמץ הנדרש כדי להגיע לאותה רמה בעברית. אפרים קישון אף פעם לא יהיה אני...

אני לא יודעת אם זה יהפוך אי פעם להיות ספר, אבל אם כן-אולי תתרגם את היתר? :)

בברכה ושבת שלום

גילה וייס
תל אביב

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים