בתשובה לאפופידס, 04/02/08 17:13
הפרחים - לפת''ח 470329
יכול להיות שאפשר לראות בזה תשובה מסוימת למי שרוצה להפציץ את עזה עוד ועוד.
הפרחים - לפת''ח 470331
טענה מעניינת - האם תוכל להתייחס להביא מספרים התומכים בכך?

כלומר, האם אתה חולק על הנתון החד-משמעי אליו התייחסתי בפסקה השנייה של תגובה 469071 שהוא שכל הפתרונות לבעיית האלימות הפלשתינית נכשלו באופן מלא - למעט האמצעים הצבאיים שהצלחתם עד כה גבוהה ביותר?
הפרחים - לפת''ח 470342
אין לי מושג בכמה קילו סוכריות מדובר.
הפרחים - לפת''ח 470346
אז עכשיו אני מבין שזה מן בדיחה שכזו שכוונה למטרה הלא נכונה - בדיחות אני אף פעם לא הבנתי ובכלל כל עניין ההומור תמיד נראה לי קצת לא רציני.
הפרחים - לפת''ח 470777
לא בדיחה, אם כי לא חשבתי על הנושא לעומק. משום מה התמונה של חלוקת הסוכריות העלתה אצלי אסוציאציה למחצית אימרתו של צ'רצ'יל ''בתבוסה, התרסה.''

לפני שנה או שנתיים פורסם כאן מאמר שלי שעסק בתגובות שלנו למוות. הרעיון הבסיסי הוא שהאדם הוא החיה היחידה שמבינה מה זה מוות, ומבינה שהיא עצמה עתידה למות. הידיעה הזו גורמת לה לאימה קיומית פנימית, שלא באה לידי ביטוי מודע ביום יום. אחת הדרכים להתמודדות עם האימה הזו היא האחזות במשהו קונקרטי חברתי, לדעת שאתה חלק מחברה ותרבות מסוימת, כך שאולי הרעיון שהחברה תשרוד אחריך יכולה להקל אל רגש האימה שלך. אני בטוח שניתקלת בתופעות שממחישות את זה, בנוסף לזה שהתופעה הודגמה ברחבי העולם. כך שהמוות גורם לאנשים להתקבץ סביב הסמלים החברתיים והתרבותיים שלהם, (פתאום ישראלים בחו''ל מרגישים צביטה של יידישקייט), ואפילו הפלא ופלא לגלות כבוד גדול יותר לסמלים תרבותיים שלא בהכרח הם הסמלים שלהם (כמו כאלו שהיססו אם להישתמש בפסל ישו בתור פטיש אחרי שהם נחשפו למחשבות על מוות).

דבר נוסף שקורא בחשיפה למוות הוא שהפער התפיסתי בין התרבות שלך לתרבות האחרת גובר. אנחנו טובים, חזקים, יפים ונאורים, הם ברברים וחיות בעלי תרבות פרימיטיבית ומגוחכת. אז נוקטים בכל מני צעדים שמחזקים את הראיה הזו, למשל חלוקת סוכריות מצד אחד, ומצד שני יחוסים תת-אנושיים או לא-אנושיים למתנגדים ולאויבים. כך למשל הם חסרי רגישות, אטומים, עדר, פרעושים, ללא חיי נפש משמעותיים, וכו', דבר שמגביר את היכולת שלך לפגוע בהם בלי לזעזע נורמות אנושיות ותרבותיות בהן אתה מחזיק.

המחשבה שמה שצריך לעשות בעזה זאת מכה אחת גדולה, או סידרת מכות הולכת וגוברת נעוצה אולי באיזו מחשבה ליברלית-רציונלית שלא לוקחת בחשבון מנגנונים חברתיים ורגשיים שהשפעתם מרובה (אולי מרובה ביותר) על חיינו. אני מניח שאתה לא שואף להשטח את כל רצועת עזה, קרי להפוך אותה ואת תושביה לאבק ואפר. אם כך, בכל צעד אלים פחות מזה, אתה אולי צריך לקחת בחשבון את ''כאשר יענו אותם כם ירבה וכן יפרוץ.''
הפרחים - לפת''ח 470953
מה אתה טוען, שצריך או לשטח אותם לגמרי או לא לעשות כלום, מפני שכל דבר באמצע רק יחמיר את המצב??
הפרחים - לפת''ח 470982
קראתי את דיון 2517 אז וקראתי אותו עתה שוב והוא עורר בי מחשבות שונות.

לגבי תגובתך זו:
איני בטוח שהבנתי את הפסקה השלישית (עם הסוכריות). מה נטען שם על הפלשתינאים ומה על הישראלים? או שמא עוסקת היא בתגובתי לעיל?

לגבי הפסקה הרביעית, שוב - האם יש לך טענה קונקרטית כדוגמת "מכה צבאית לא תחסל את כל הטירור מעזה ולכן יש להמנע ממנה"?
הפרחים - לחמאס 470990
אכן נראה שהחמאס יודע לנצל את המצב ולהתחזק בעקבות כל אותם צעדי ביניים. הוא נתפש כמיטיב בעיני האוכלוסיה המקומית, בעוד ישראל נתפשת כישות המתאכזרת אליה ללא סיבה.
הפרחים - לפת''ח 470332
לא הבנתי לאן אתה חותר. זה מפתיע שהחמאס מחלקים פרחים וסוכריות ברחוב? ברור מאד מה הם מנסים ליצור בכך.
האם אנחנו מצפים שהאנשים ברחוב יאמרו "לא תודה, אני מרגיש לא נכון מצפונית לאכול את הסוכריות האלו"
הפרחים - לפת''ח 470343
לשאלותיך הספציפיות: לא. כן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים