בתשובה לרגב, 03/03/08 14:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה בקשר לעובדות שאתה מתעלם מהן? חיות הבית חיות בסימביוזה מושלמת עם האדם. הן זוכות למזון משובח, טיפול רפואי ואיכות חיים שאחיותיהן בטבע אפילו לא חולמות עליהם, הן מתרבות כמו ארנבות (ברוטב שמנת - יאמי) והן מומתות בצורה הרבה פחות אכזרית מזאת של אבותיהם במשך מליוני השנים הקודמות. אוכלוסיית החיות לבשר גדולה עשרות מונים ממה שהיתה אלמלא זוללי ההמבורגרים והסטייקים. כל עגל רך שפוקח את עיניו וגועה את געייתו הראשונה צריך לברך את הקרניבורים שאפשרו זאת, אפרוח בן יומו שמתחמם בהנאה באינקובטור חייב את חייו לחובבי ביצים ושניצל, ומיליוני דגיגי סלמון בבריכות לא היו זוכים לדעת מאיפה משתין הדג אם לא היו מסיימים את חייהם כשהם טבולים במעט לימון ועשבי תיבול. אם לא היית צר אופק ושבוי בקונספציות מוטעות היית מבין בעצמך שצמחונות = רצח. ___________ (בלי קשר לכל זה, דורפל לא יכול להיות אדם טוב יותר בכל מקרה. הדרגה הבאה היא מלאך) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה לפתוח בדיון צמחונות חדש, אבל הנימוק הזה, שכבר הופיע בכמה אופנים, נראה לי בעיתי. לגדל חיות ואז להחזיק אותן בתנאים איומים לא מזכה אותך בנקודות. הן אולי מומתות ( לרגע חשבתי שכתבת ממותות) באופן יותר הומני, אבל תנאי החיים של אוכלוסית החיות לבשר היא נוראית. במידה מסויימת, ההומניות של ההרג שלהם הופכת את השחיטה לגולת הכותרת של חייהם. גם הנימוק ''שיגידו תודה, בטבע הם היו סובלים יותר'' הוא מוזר. אין לנו אחריות על תנאי המחייה של יוני בר, אבל מכך לא נובע הרף הנכון להתיחסות למטילות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאמנים עלי דבריו של ראובן בתגובה ל"שוטה הכפר הגלובלי" ואוסיף עליהם עניין נוסף: אחד הדברים הבעייתיים מבחינה מוסרית היא החשיבה בקבוצות, כלומר ההכללה. המון גישות בלתי מוסריות נובעות ממחשבה מכלילה, כגון: הפלסטיניים עשו כך וכך, אז מגיע להם שנעשה להם כך וכך, או: כל היהודים תאווי בצע לכן צריך לסלקם מגרמניה, וכיו"ב. אני מציע לחשוב על המקרה הבודד, על העגל האחד, האם זה בסדר או לא בסדר לשחוט אותו כדי להשביע את רעבונך (כאשר במקום זאת אתה יכול לרדת על איזה פיצה), כל זאת בלי קשר לשאלת מספר הפרות הכולל בעולם. זה פשוט לא רלוונטי. כל מעשה צריך להישקל לגופו: האם הוא טוב או לא טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאמנים עלי דבריו של ראובן על פתיחה מחודשת של הדיון בנושא הצמחונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיצה?! כזו עם גבינה? שמכינים מחלב שנגזל מפי עגלים שנקטלו? רוצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע\ת, אמירתך מזכירה לי טיעון דומה ומוזר הנשמע לא אחת מפי אנשי ימין ומתנחלים אשר אומרים: אל תטיף לנו על שאנחנו מתיישבים על אדמות פלסטיניים, מה, בחיפה ויפו לא ישבו ערבים לפני שהגיעו יהודים ותפסו את מקומם? שזה, אם חושבים על זה, שקול ל: אל תטיף מוסר, אמנם פעלתי שלא כשורה, אבל גם אתה ואף אחד אחר לא; מוסר וערכיות זה עניין אקדמאי של כל מיני "יפי-נפש", ואילו בעולם האמיתי כל ד'אלים גבר... (הבהרה: אין כאן לטעון כי אין (או יש) צדק בעמדה הימנית בכללה, אלא רק שלילת טיעון ספציפי זה.) ומן המשל לנמשל, אני אומר לך: לדעתי זה לא בסדר שהרגת ואכלת את העגל הזה, ממש לא בסדר. ואת\ה משיב: כאילו דה? והפיצה שאתה מציע זה כן בסדר? כלומר בתוך תשובתך מובלעת ההנחה: ברור שמה שעשיתי לא בסדר! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מבין את הטיעון של הימין ושל האלמוני. זה לא מה שמובלע בתשובה. מה שמובלע בתשובה הוא משפט תנאי: אם מה שאני עושה הוא לא בסדר ומה שאתה עושה לא שונה מכך באופן מהותי, אז למה שאקבל את הביקורת שלך שאומרת שהתנהגותך עדיפה מוסרית על זו שלי? משפט תנאי לא מניח את נכונות הרישא. ההנחה "ברור שמה שעשיתי לא בסדר" איננה מובלעת בתשובה. גם אני וגם אתה יודעים שכותב תגובה 473083 לא חושב שאכילת פיצה היא התנהגות בלתי מוסרית. בקיצור: "אם X לא מוסרי אז גם אתה <נימוקים לנכונות הטענה>" הוא טיעון בעל מבנה סביר שאיננו מניח את זה ש-X באמת לא מוסרי. הדרך להתמודד עם הטיעון (אבל רק אם רוצים) היא לא להתעלם ממנו או לנסות להראות ש*מבנה* הטיעון פגום (משום שהוא לא). הדרך היא להראות ש*התוכן* שיצקו לתוך מבנה הטיעון הוא פגום או מטעה. למשל, צריך להסביר מדוע התישבות בחיפה היא מוסרית יותר מההתישבות ביו"ש או להראות מדוע הפגיעה בבעלי חיים לצורך תעשיית מוצרי החלב היא סבירה ומוסרית יותר מהפגיעה בבעלי החיים לצורך תעשיית הבשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשר הוא רצח. כולנו יודעים שמקומם של רוצחים הוא בכלא. אם אתה אוכל פיצה אתה שותף לרצח. מקומך על ספסל הנאשמים, ולא על דוכן התובע. כדי לטעון טיעונים מוסריים בינאריים, ידיך חייבות להיות נקיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיון שמצאת לנחוץ להשתמש בסגנון הכולל מטאפורות (?) מקצינות - גם ספסל נאשמים וגם את האמירה כי "מקומם של רוצחים הוא בכלא", אולי ראוי להזכיר כאן כי המונח המשפטי "רצח", מתייחס לנטילה מכוונת של חיי אדם בלבד, וזאת בכל המדינות, או מכל מקום - בכל מדינות התרבות (ועכש"י, באופן כללי - גם בחברות לא ציויליזציוניות). ההבדלים הם בעונשים אך לא בהגדרה. בישראל, עפ"י נוסח חוק העונשין סעיף 300 תשי"ד: א. העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד: 1 גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו; 2 גורם בכוונה תחילה למותו של אדם; 3 גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה; 4 גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש. ב. מי שהורשע ברצח לפי סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש"י - 1950, דינו - מיתה. --------- בנושאים הקשורים בצער בעלי חיים ישנה חקיקה נפרדת. בישראל קיים לשם כך חוק צער בעלי חיים. זהו חוק במעמד שונה מן החוקים העוסקים בפגיעות שונות בבני אדם (כולל רצח, כמובן), והוא מצוי בתחום אחריותו של משרד החקלאות ובעתיד (עפ"י ויקי) יבוצעו חלקים ממנו ע"י המשרד להגנת (לשעבר איכות) הסביבה. החוק כולל מספר תקנות ובתוכן איסור המתת בעלי חיים ברעל ללא רשות המנהל הוטרינרי, אך אינו אוסר המתת בעלי חיים למטרת מאכל. בתקנות אלה נעשה שימוש במונח "המתה". המונח "רצח", המיוחד, כאמור, לנטילה מכוונת של חיי אדם - אינו מופיע בהן. כעקרון, מקובל על רוב החברות האנושיות כי התארגנות בני אדם בצורת מדינה באה לשרת את האינטרסים של בני האדם, אם כי אותה התארגנות יכולה, כמובן, עפ"י רצון חבריה וכנדבת ליבם, לחוקק חוקים מסוג חוק צער בעלי חיים וכיו"ב. המצב בו המתת בעלי חיים תיחשב הן מבחינה אתית והן עפ"י החוק כשוות ערך לרצח אדם הוא רחוק מאוד, אם הוא אפשרי בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה לא רוצה לפתוח דיון, בוא לא נפתח אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אתה ראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן אני לא טוען ש''תנאים איומים'' הוא האנשה לא מוצדקת של מה שעובר על החיות, ואני לא טוען שאין שום דרך להחליט שמוטב לחיה לא להיוולד כלל מאשר להיוולד ולחיות באותם תנאים, ולסיום אני גם לא טוען שחיות, מטבע ברייתן, חיות בתנאים מאד לא אידיאליים ולכן (אני לא טוען) ההשואה עם מה שעובר על חיות הבר כן רלוונטית. (האמת היא שזה באמת מיותר. כבר היינו כאן לא פעם ולא פעמיים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי מה להגיד עם הטענות שלא טענת, ולדעתי לא מדובר בטחינה מחודשת, אבל אשמור זאת ליום אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצויין, רק ספר לי אם אתה צמחוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח, יכול להיות שהוא מתכוון לעוף ברוטב טחינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |