תפוזים ואשכוליות 475638
חזרתי הבוקר לשירים האלו כי בלילה שעבר הלכתי לישון כשהם מתנגנים לי בראש, אני ממש אוהבת את האזכור של (נדמה לי) שיר השירים, ערוגות הבושם והאפרסמון והעדרי (אבנים), וכל הדימויים החושניים המתחלפים שנשפכים על המדרכה ומטואטאים בבקר, והקו המהיר שמחבר את האפרסמון להתפרסמות ולערכי האמנות בימינו. השם "תפוזים" התקשר לי מיד לפרסומת הנושנה עם האשכוליות של פנינה רוזנבלום (מישהו זוכד ?) תפוזים... תודה לך אילן ברקוביץ
תפוזים ואשכוליות 475644
מה היה עם פנינה רוזנבלום ואשכוליות?
תפוזים ואשכוליות 475651
אה, זה קצת גרפי, פרסמו את ענף האשכוליות בעזרת הנתונים הטבעיים של רזנבלום. בפרסומת היא מטופפת בחושניות בעקבים גבוהים לאורך שוק הכרמל (או אולי זה היה מחנה יהודה...) בחצאית מיני וגופיונת (בלי), כשעיני הסוחרים ושאר הגברים בשוק בולעות אותה בלי בושה.
תפוזים ואשכוליות 475693
לא ראיתי ולא ידוע לי באיזו שנה זה היה (נדמה לי שעם המודעות של הנשים היום כבר לא היה קל לצאת עם פרסומת כזאת). אבל בכל אופן זה קצת מפתיע בעיני, ואולי אפילו מדאיג, ששיר יפה שנכתב ע"י משורר מתוך התפעמות ליבו - מוביל לאסוציאציה על דבר כל כך מבחיל: גם פרסומת, גם שימוש ישיר ובוטה בגוף האשה כאובייקט מיני וגם פנינה רוזנבלום, הכל במכה אחת. זה אומר לי משהו עצוב לא עלייך אישית אלא על התקופה והתרבות שבה אנו חיים, שהרי אדם הוא יציר תקופתו ותרבותו.
תפוזים ואשכוליות 475699
הנה, זה כאן http://msnvideo.msn.co.il/video/default.aspx?g=15a74...

(גם אז לא היה קל, מה שרק עזר למפרסם...)
תפוזים ואשכוליות 475700
אה, זה *זה*? אז, כן ראיתי, אבל לא ידעתי שפנינה רוזנבלום היתה שם. וואו, 1980... היתה פעם שנה כזאת?
תפוזים ואשכוליות 475705
לא נותר לי אלא להסכים עם דבריך,חוץ מזה שגם היום זה נעשה. יכול להיות שזאת היתה פרסומת למשהו אחר כי הקישור שנתן כאן מישהו הוא לא הקליפ שאליו התכונתי והוא באמת חסר טעם, דוקא עם פנינה זה היה פחות גרוע,הייתי אומרת בזהירות שהיה בו אפילו משהו משעשע, יותר מופנה גם לתגובת הגברים.
יש שמוש נרחב לגוף הנשי באמנות הפלסטית, אולי מה שמקפיץ אותנו בשמוש לצורך פרסום הוא ההקשר המסחרי, ה''קש'' שזה אמור להכניס לחשבון של מישהו, זה גבול דק מאוד, גם אמנות זה משהו שמוכר.

לענין ''תפוזים'' השירים שפורסמו עוסקים בחיזור ואהבה ואותי שעשעה האפשרות של תפוזים כתשובה גברית לאשכוליות, יותר סביר להניח שתפוזים מיצגים משהו מאוד ישראלי בראשיתי, ''תוצרת הארץ''
תפוזים ואשכוליות 475753
לא אכנס לדיון בדבר האמנות הפלסטית, זה מורכב מדי. אבל אולי אפשר לסמן את ההבדלים בין פרסומת לפרסומת עפ"י רמת הבוטות וההחפצה של גוף האשה, וכך אולי יהיה קל להבין את הביקורת הרבה שעוררה הפרסומת שלונקקה כאן (וכנראה גם הפרסומת עם רוזנבלום).

כששמים תמונת דוגמנית בביקיני על יד מכונית יוקרה, מתכוונים ליצור אצל הקורא אסוציאציה בין סקס-אפיל, בין כל מה שנחשב בחברה שלנו ל"סקסי" - כסף, מעמד, כוח, טעם מסויים ויכולת למשוך נשים יפות - לבין המכונית הנ"ל, אבל לא אומרים באופן ישיר: "תקנה את המכונית הזאת, משום שהיא בדיוק כמו השדיים של הדוגמנית".

לעומת זאת, בפרסומת עם קבוצת הבחורות, ולפי תיאורך גם בפרסומת עם רוזנבלום - המסר הוא אכן, בצורה ישירה, פשטנית ובוטה - "תקנה תפוזים, כי תפוזים הם בדיוק כמו השדיים של הבחורות האלה/פנינה רוזנבלום". באופן זה מצמצמים את דמות האשה כולה לשדיים נטו. לא חשוב מה היא למדה, מה ההשכלה שלה, מה האינטליגנציה שלה, מה היא עשתה בחייה, מה תעשה עוד ומהם השגיה - היא כולה דבר אחד בלבד: חזה, ואין בה דבר חוץ מזה.
תפוזים ואשכוליות 475759
מה שנחרת בזכרוני בפרסומת של רוזנבלום היה דוקא הגיחוך שבתגובת הגברים, משהו שונה לגמרי מהפרסומת בקישור שהיתה באמת גרועה מאוד ולא רק בגלל השימוש הבוטה, שמוש כזה אפשר לראות בפרסומות כל הזמן, אבל זה היה עשוי רע בכל מובן.
גם באמנות כאשר נעשה שמוש בגוף האישה הכונה היא לא למכור את השכלתה או הלכי רוחה, אולי אפילו יותר מזה, הכונה היא למכור את גוף האישה ממש, לא כאמצעי מכירה של דבר אחר ואולי דוקא זה פחות משפיל , מה אני רוצה לומר ? ההשפלה היא יותר של הצופה מאשר של האישה, משום שהפרסומת מנסה לדחוף לו מוצר שבעצם אין לו שום קשר לסקס ומן הסתם במחיר הגון (לסוחר), כמו שבחינוך קלוקל מראים לילד סוכריה ובינתיים דוחפים לו משהו אחר ובעצם אומרים לו : אתה ממילא אידיוט וחסר יכולת שיפוט. (אתה רואה את זה? הנה תבלע, ובינתיים דוחפים מה שדוחפים) אז כך שאני לא כל-כך מזדעזעת מ"ניצול" גוף האישה למטרת פרסומת,(כאן לפחות היא מרויחה, מסתבר אפילו לא רע )אם כבר ניראה לי שהאישה מנוצלת בהרבה מקומות אחרים ובאופן הרבה יותר פוגעני ומכאן הענין מתחיל- מכירת הגוף וכו' אבל זה כבר באמת באמת מורכב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים