בתשובה למיקי מילר, 21/04/08 23:53
מה זו שירה 476438
לעיניין האיכות. התיחסנו לאיכות בתגובתנו, בקטע הבא:

"יצירת מרחבים אלה היא אינדיבידואלית לכל קורא. אפשר שקוראים שונים יחלקו אסוציאציות דומות, בעיקר כאלה התלויות בלשון עצמה, בתרבות; אולם חלק גדול מהן עולה בהקשר הפרטי, השונה מקורא לקורא. תפיסה כזו ממקמת את האיכות בסובייקטיביות המוחלטת של הקורא".

האיכות אם כך מצויה בתכונות של המעטפות האסוציאטיביות המילוליות והרגשיות שמתחילות במילה הכתובה, בטקסט, אך ממשיכות בעיקר מחוץ לטקסט בתודעתו של הקורא, ומושפעות ממצבו הנפשי, מההיסטוריה הפרטית שלו וכו'

במקרה שלך, למשל, נראה שהמרחב האסוציאטיבי המילולי רגשי שלך היה חסום מלהתחבר אסוציאטיבית ורגשית לחוייה של מות אדם קרוב ש"דממת לבו נחה על הרי צפת הקדושים" ש "הלידה נסוגה לאחור" ש "עכשיו בידיך המצולבות שמורה אמת עיניך העצומות ושפתיך כך וכך... קרות.." וכו'. ולכן כתבת :
"כאילו מסתכמים באמירה הסתומה הבאה: "וְדִמְמַת לִבְּךָ נָחָה עַל הָרֵי צְפַת הַקְּדוֹשִים.". כמו אור השמש ואור הירח המוצגים כאן ברצף אחד ואיזכור היסודות הקדומים, האדמה, הנחש, הלידה, השמים - השיר מנסה למקם את ה"אני" בסביבה מיתולוגית, מחוץ למציאות מוכרת, מעבר ללעולם אנושי ידוע. הבעייה היא שאין לזה כל משמעות מלבד ההצהרה הסתומה בסוף השיר."

האם חסימה זו, שמנעה ממך להבין את השיר כפשוטו, התבקשה מהטקסט? לא. לדעתנו, היא חסימה פרטית שלך.
''לא. לדעתנו, היא חסימה פרטית שלך'' 476453
ואת הסרט הזה כבר ראינו לצערי הרב יחד עם אחרים שפירסמו כאן שירים. במקרה שלכם הצער הוא ממש ממש כבד בגלל שלפי הפרטים הביוגרפיים שלכם התגובה הזו לא הייתה צפויה.
מודה ועוזב 476492
נראה שההקשר הזה של השיר באמת חמק ממני. אכן, חווית האבל על מות חבר מנמקת היטב את לשונו, ואפילו את העומס הסוגסטיבי. האם זה משום ''שהמרחב האסוציאטיבי המילולי רגשי'' שלי ''חסום'', כטענתכם, או משום טעות פשוטה בהבנתו. ללא ההקשר הזה, השיר הוא אכן תיעוד של תהליך נפשי מיסטי, כפי שהתפתיתי לפרש. בראייה מחודשת, למרות הכול, אינני נסוג מן הטענה המרכזית על גודש ''סוגסטיבי'', שגם בשיר הנדון שבו חוויית המוות וההיעדר מצדיקים לכאורה את ההשגבה-התקה-מיסטיפיקציה - יש עומס מיותר - כמו בשתי שורות הפתיחה. פתיחת השיר אוליי גרמה ל''חסימה'' הקודמת שלי. זה באשר לשאלה האם היא התבקשה מן הטקסט. היא לא ''התבקשה'', אבל לא הייתה מנותקת ממנו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים