בתשובה לeasy, 11/12/01 16:17
סליחה שאני מתערב 47751
הקטע הוא שזה לא נכון מה שכתבת אנשים שנהרגו בפיגוע זה היה אשמתם? גורלך ממש לא נתון בידך ועובדה שאתה לא יודע מה יקרה איתך היום.
החיים שאתה מתאר הם בלי שום תוכן ריקים ממשמעות. הם מזכירים לי מן משחק אתה נולד נהנה מבלה ומת יפה מה יצא לך? כלום!
סליחה ש*אני* מתערב 47753
החיים שיזהר מתאר נטולים כל משמעות מוכתבת מלידה. הם מין משחק שבו אתה נולד, נהנה, חושב מדי-פעם 'למה אני כאן', מתחתן אם אישה או שתיים, משריץ זאטוט או שתיים, בדרך אולי מוצא לעצמך משמעות, ומת בדרך יפה יותר או פחות. מה יצא לך מזה? צוואה.

ועכשיו הרשי לי לשאול - מה יוצא *לך* מזה? אם אמונתך היא לשמה, ודאי אינך מצפה לקבל משהו בעבור קבלת עול תורה ומצוות, לא? את, כמונו לפניך, קטונת משפוט את מעשי הבורא. לפעמים צדיקים גמורים מתים ביסורים ורשעים איומים מגיעים לזיקנה מאושרת. למה? לאיודע. את יודעת?
סליחה שאני מתערב 47852
אנשים, שנהרגים בפיגוע, זה לא באשמתם. אדם לא יודע מתי ימות (אלא אם כן הוא מחליט להפסיק את חייו ביוזמתו) ובד"כ אין לו שליטה על מותו. על חייו לעומת זה, יש לו שליטה וגם אם הוא נפגע בפיגוע, גם אם הוא חולה במחלה וגם אם הוא זוכה בפייס, עדיין הוא יכול להחליט איזה צורה ואיזה טעם יהיו לחייו.
החיים שלי מלאים בתוכן למרות, שהם חסרי משמעות. אין שום קשר בין תוכן למשמעות. אני מוצא וממציא תוכן לחיי כך שהם מענינים ומהנים.
נכון, גם לי החיים נראים כמו משחק. אני נולד, נהנה מבלה ומת. מה יוצא לי מזה? הנאה, טעם וענין.
מה יוצא לך מזה? אותו הדבר, אני מניח. את מוצאת טעם ענין והנאה בצורת החיים שלך ואחרי שתמותי (אחרי 120) לא יצא לך מזה כלום.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים