בתשובה לeasy, 13/12/01 10:15
תיקון טרמינולוגיה קל 47861
קצב רענון התמונה של מכשיר טלוויזיה הוא 50 הרץ בטלוויזיות ישנות ו-‏100 הרץ בטלוויזיות חדשות יותר.

לעומת זאת, תקן PAL לשידורי טלוויזיה הנהוג בישראל תומך ב-‏24 או 25 פריימים בשניה (אני תמיד שוכח). בהנחה שהמספר הנכון הוא 25, פרק הזמן המינימלי שבו ניתן להציג מסר כלשהו על המסך הוא אכן 0.04 שניה בדיוק כפי שכתבת.
תיקון טרמינולוגיה קל 47863
בכל מקרה, ראוי לציין שגם אם נקבל את הטענות הקיימות לגבי האפקטיביות של מסרים תת-הכרתיים, הרי שהם לא פועלים באופן שבו ניסו, או לא ניסו, לפרסם את פלאפון. מסרים תת-הכרתיים חייבים להיות בדמות תמונות, ולא בדמות מילים. בנוסף - פרסומת תת-הכרתית לא יכולה להפנות למותג מסויים - היא פונה רק לדחף אנושי כלשהו, ומעצימה אותו. הדוגמא המפורסמת ביותר היא סרט שבמהלכו שירבבה קוקה-קולה פריימים בודדים של מדבר, שמש קופחת ועוד שאר דימויים מצמיאים. כשאנשים יצאו מהסרט, נרשמה עליה משמעותית בכמות רכישת המשקאות לעומת סרטים אחרים - וכמובן שכל המשקאות בקיוסק היו של קוקה-קולה.
תיקון טרמינולוגיה קל 47865
זה מאד מעניין אותי. מאיפה המידע?
תיקון טרמינולוגיה קל 47869
ידע כללי. לצערי הרב, מסתבר שהידע הכללי שלי ממש עלוב. כל מה שאמרתי לא נכון - הטענה המקורית אכן מדברת על מסרים טקסטואליים, ולא הצלחתי לאתר שום התייחסות לרעיון של תמונות "מצמיאות", שמשום מה היה נטוע לי עמוק במוח...

בכל מקרה - הנה הקישור:

תיקון טרמינולוגיה קל 47866
ראוי לציין שמדענים לא הצליחו לשחזר את המקרה אותו הזכרת בניסויים מבוקרים.
תיקון טרמינולוגיה קל 47864
תודה.
תיקון טרמינולוגיה קל 47883
PAL מדבר על 25 פריימים בשנייה, אלא שכל פריים מורכב משני שדות interlaced שנדרשות 0.02 שניות לכ"א מהם. כל שדה ממלא את כל השורות ה(אי-)זוגיות על המסך. הרעיון בשיטה הזו הוא להגביר את קצב הרענון, כאמור, מבלי לשדר כפליים מידע (מובן שהטכנולוגיה ה-‏100Hzית לא ממציאה מידע, והיא פשוט מציגה כל פריים, על שני שדותיו, פעמיים, תוך שימוש ב-buffer דיגיטלי - טכנולוגיה שלא היתה זמינה כשהטלוויזיה הומצאה). החסרונות של המבנה ה-interlaced (שרוג?) רבים מנשוא, אבל זה מה יש. ולסיכום - כן אפשר להציג דימוי על מלוא המסך למשך 0.02 שניות ולהסירו, ולכן כתבתי במקור "0.04 שניות *לתמונה באיכות מלאה*".
תיקון טרמינולוגיה קל 47888
האם באמת יש לספק השידורים יכולת כזאת מבחינה מעשית? אני מבין שלטלוויזיה עצמה יש יכולת טכנית להציג רצף שאינו מורכב מזוגות של פריימים השזורים (interlaced) זה בזה, ושבמצב כזה כל אחד מהם יוצג על המסך למשך 1/50 של שניה כמעין תמונה חצי שקופה ולא באיכות מלאה, אבל האם למשדר חיצוני יש יכולת מעשית להזין טלוויזיה אנלוגית סטנדרטית בפריימים "לא תקניים" כאלה?
No problemo 47908
לאלאלאלא... הטלוויזיה מקבלת 50 שדות בשנייה, ואת השדות הזוגיים היא מציגה בשורות הזוגיות של המסך, ואת השדות האיזוגיים בשורות האיזוגיות של המסך. מבחינה זו, אין לטלוויזיה "יכולת טכנית להציג רצף שאינו מורכב מזוגות של שדות השזורים זה בזה". היא (טלוויזיה אנלוגית "סילורה" ש/ל מודל '76 כחדשה) תמיד שוזרת שדות, ולמשדר אין שום שליטה על זה. מה שכן - למשדר יש שליטה עצמאית ובלתי-תלוייה על התוכן של כל פיקסל בכל שדה. ברצותו (בד"כ) ישרור מתאם גבוה בין שורה i בשדה 2n לבין שורה i בשדה 2n+1 (המשודרת כחלוף כ-‏250 שורות אחריה), היות שהן מהוות שורות עוקבות בפריים n, אותו הוא מבקש להציג. ברצותו - ישרור מתאם אפסי, ושני השדות העוקבים יכילו דימויים שונים בתכלית. כדי לגרום לציוד-השידור שלו לשדר שני שדות עוקבים בלתי-מתואמים כאלה, הוא יכול לחשוב עליהם כשדות ולהתערב בנקודה בה הטיפול הוא כבר טיפול בשדות (נקודה מאוחרת מאד ברצף, כיום) או לייצר פריים המכיל דימוי אחד בשורות הזוגיות שלו ודימוי אחר בשורותיו האיזוגיות. כשמסתכלים על הפריים הזה על המוניטור המשובח של הציוד בו הוא נוצר (95Hz non-interlaced), הוא נראה כמו blend סטטי של שני הדימויים. אם הפריים הזה משודר ברצף כמה פעמים, הוא יראה על הטלוויזיה כריצוד מעצבן בין שני הדימויים. אם, לעומת זאת, הוא ישודר כפריים בודד בין פריימים המכילים רק את אחד הדימויים, הוא יראה *ויהווה* פשוט ריצוד של הדימוי השני למשך 0.02 שניות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים