בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 11/07/08 4:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש הרבה פרסומות שזה הכיוון שלהן - למכור מוצר ''שכולם רוצים''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, נכון. "יותר ויותר אנשים קונים X" הוא תבנית נפוצה. מעניין להרהר מתי ולמה מעדיפים המפרסמים את הכיוון האחד, ומתי ולמה את המנוגד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאת המוצרים היקרים והיוקרתיים יותר מפרסמים בתור ''מיוחדים'', ואילו את אלה שמתהדרים במחירם הנמוך - כללית או בתקופה מסוימת - מפרסמים על פי ה''רייטינג''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו היתה גם המחשבה הראשונה שלי, אבל לפחות בתחום הבגדים, נראה שכולם (חוץ מאותם מכנסיים) מנסים להתהדר בייחוד, גם אלו הלא-יוקרתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה אתה נתקל בפרסומות לבגדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדרת התעודה The Century of the Self, נטען שהתחילו בפרסום "מיוחד" כזה אחרי שאנשים התחילו להביע צורך להתנער מכל המוסכמות ו"להמציא את עצמם". במחקר שנתן את השם Lifestyles לטיפוסים אליהם אנשים אלו נחלקים, לא נמצא קשר למשתנים מין, גיל, הכנסה ומעמד חברתי. בטח זרמו מאז הרבה מים. 1 פרק 3, http://video.google.com/videoplay?docid=-61119227248... , אבל הקודמים יותר מעניינים. מומלץ http://en.wikipedia.org/wiki/The_Century_of_the_Self |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר שאכן זרמו מאז הרבה מאוד מים. בכל מקרה, לא זכורה לי אפילו פרסומת אחת המשלבת עניין של ''מיוחדות'' עם עלות נמוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שלא זכורה לי דוגמה ספציפית, אני חושב שיש ז'אנר כזה בישראל - אמנם נדיר - של פרסומות ''אל תהיה פראייר כמו כולם'' - מן הסתם כשיש מותג דומיננטי בשוק, ובא מתחרה חדש וזול יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שזה מוכר לי - רק "אל תהיה פראייר" מופיע הרבה, אבל בלי הסייפא - אבל בכל מקרה זה לא נשמע בדיוק כמו "תהיה מיוחד".:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא: לפני כמה שנים היתה פרסומת של רמי ורד עבור פלאפון. תואר שם המעבר ההמוני 1 של לקוחות לסלקום עם כניסתה לשוק, אל מול הטענה המגובה בהשוואות מחירים שזה כבר לא כזה משתלם ומי שנשאר בסלקום הוא פראייר. 1 בסגנון: "אתם זוכרים לפני שנתיים כשעמדתם עם כל עם ישראל בתורים לעשות מנוי לסלקום, עקף אותכם איזה בן זונה... זה הייתי אני." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אותו דבר: לא מדברים כאן על שוני או דמיון, אלא פונים להגיון (בטעות לוגית קלאסית): אם יותר ויותר אנשים חושבים X, סימן ש-X הוא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אינה טעות לוגית. אני חושב שאם נבחן את רשימת הדברים אותם אנו עושים מרגע קומנו ועד שוכבנו, וכן את רשימת הדברים מהם אנו נמנעים, נגלה שכמעט תמיד, מה שעושים כולם הוא גם הדבר הנכון. רשימה חלקית: צחצוח שיניים, שתיית מים, נהיגה בעיניים פקוחות, המנעות מירי על עוברים ושבים, האזנה למוסיקה, יחס שונה לילדים מאשר למבוגרים ועוד כמה עשרות אלפי עשה ואל-תעשה קטנים המרכיבים את יום-יומו של כל אחד מאיתנו. כדי שאדם יחשב כחריג הוא צריך להיבדל בלא יותר מפרומיל מן הנ"ל. מעבר לזה הוא לא ישרוד בשום סביבה חברתית וגם לא לבד. כלומר, כמעט תמיד ההימור הנכון ביותר, וזה עולה לי בבריאות לכתוב זאת, הוא לעשות את מה שהרוב עושה. אני מסכים שזו תבניות חשובה אליה מכוונים לעיתים המפרסמים, אך לא רק. בנוסף למרכיב של "אם כולם קונים את הipod ננו סימן שהוא יפה ועובד טוב וכיפי" (אני מניח שלזה התכוונת ב"נכון"), לדעתי יש כאן מרכיב חשוב של "אני רוצה להרגיש בעניינים" הלא מודע, וכן החלק החצי מודע שקשור באופן שבו הרכישה תיתפס ע"י הסביבה (למשל "הוא בעניינים/הוא מעודכן", "יש לו כסף"), כאשר הרוכש הפוטנציאלי כבר מדמיין עצמו בין הבריות עם פריט האופנה החדש. לא קשור למניע זה, אבל כן לפרסומות: לפני מספר חודשים ראיתי ברח' הירקון שלט גדול של חברה העוסקת בתיווך מכירות נדל"ן מקומי לתושבי חוץ. על השלט היתה באנגלית הזמנה לרכישת דירות בת"א. בעברית הכותרת על אותו השלט הזהירה משהו בנוסח: "לפני שהבועה מתפוצצת". הטיפשות כאן היא שחלק גדול מן הקונים דובר עברית או בעל קרובים כאלה בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בחור נחמד כמוך עושה ברחוב הירקון? :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתצפת על שגרירויות בשירות אל-קאעידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יו, אפופידס יוצא נגד הרציונאליות. מה השלב הבא, תתאסלם? בודאי שזאת טעות לוגית. אם יש לך טיעונים לטובת צחצוח שיניים, שתיית מים, נהיגה בעיניים פקוחות, הימנעות מירי על עוברים ושבים וכולי הבא אותם ונבחן אותם באופן ביקורתי. הרי יש סיבות לכך שאתה טוען שהם המעשים הנכונים, והן לא שכולם מתנהגים ככה. לכל היותר, אתה יכול לטעון ש*עד שהתחיל הדיון* שווה ללכת אחר הרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומנם יש רציונליסטים מובהקים ממני, אבל זה לא המקרה. כוונתי היתה שבכל עניין בו אין לך אמצעים או חשק לחקור כיצד לנהוג, אזי אם אין סיבה מיוחדת שלא לעשות כן, עשה כמצוות הרוב. אגב, בניגוד לאמונת הרוב, הרוב לא רכשו ולא ירכשו Ipod וגם אינו מכבד את צו האופנה באופן כללי; הרוב (בישראל) אינו מצביע למפלגת השלטון והוא גם אינו צופה בתוכנית הטלביזיה הפופולרית ביותר. אבל לרוב הוא רוצה להאמין שהוא שייך או נבדל מן הרוב ולכן הוא חושב שהרוב כן מתנהג באופנים אלו. בעניין ההתאסלמות, אכן אני שוקל זאת מידי פעם בפעם (תגובה 283510 , תגובה 395878 ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו דווקא כן טעות לוגית, ואפילו מפורסמת: מצד שני, זו אכן התנהגות הגיונית מבחינה *חברתית*, כיוון שהמחיר על להיות שונה *באמת* הוא, לרוב, יקר מאוד. מצד שלישי, זה שכולם עושים משהו אינו מדד להיותו נכון או מועיל - אחרת לא היית מוצא שונות תרבותית גדולה כל-כך בין חברות ובאותן החברות לאורך ההיסטוריה. אני לא באמת צריך לתת דוגמאות של התנהגויות יומיומית ודעות שהיו נפוצות בעבר במערב (סתם בתור דוגמא מוכרת), ובימינו מעוררות בכולנו שאט נפש, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שלא עשיתי זאת היטב, אבל נראה לי שעניתי על נקודות אלו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |