בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 01/08/08 8:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היה לי רושם שקלטתי את המושג מספרו של דאימונד. והנה אכן בעמוד 448 "אין שום רשימת הישגים שבכוחה להצדיק את האמונה במכונית המימנית כפתרון לבעיית הדלקים המאובנים שלנו". נראה שהמתרגם עמנואל לוטם ניצב בפני הברירה של לבחור בתרגום שלפחות אלו מקוראיו המכירים את המונח המקורי באנגלית יבינו למה הכוונה, לבין האפשרות לאבד גם אותם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה - אבל אני הייתי כותב את התרגום הנאמן ביותר שהייתי חושב עליו, ומסביר מה זה בהערת שוליים. הערות שוליים, אי-כבודן במקומו מונח: הן פוגעות בשטף הקריאה, ומהוות דיסקליימר-אזלת-יד של המתרגם. אבל תרגום גרוע פוגע אפילו יותר בשני אלה, ובנוסף בהבנה; אם מדובר בספר פופולרי, נגרם גם נזק לטווח רחוק, בתרומה להנצחת התרגום הגרוע ובהחמצת הזדמנות לביסוס מעמדו של תרגום טוב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, ראיתי שבאנגלית משתמשים גם בביטוי מים פוסיליים (במובן של מי קידוח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רטרונים, לפי מילון אמריקן הריטז' זאת מלה או ביטוי שנוצר בגלל שצריך להבדיל בין ביטוי קיים שעמד בפני עצמו, ובין ביטוי שמתייחס לתופעה חדשה. כמו "שעון אנלוגי" לעומת "שעון דיגיטלי", "קפה רגיל" ו"קפה נטול". מסופר על ג'ורג' מקגאוורן שרץ לנשיאות ארה"ב שבביקור בחנות דליקטסים בניו יורק הזמין "נקניקייה כשרה וכוס חלב". בעל הטור וויליאם ספייר נותן עוד דוגמאות, כמו "ספר כריכה רכה" שמבדיל מספר [בכריכת קרטון או עור] ועכשיו יש "ספר כריכה קשה", או כשמציגים את האדם הנלווה כ"שותף עסקי" כדי שלא לבלבל עם "שותף לחיים", או הביטוי "דשא טבעי". למרות שבארצות נכר משתמשים ברטרונים "ג'ין מרטיני" שמא תקבל "וודקה מרטיני", גיליתי שבישראל צריך לבקש רטרונימית "קוקטייל מרטיני", שאחרת יגישו מרטיני מבקבוק (אלא שגם לקבל קוקטייל זאת לא משימה פשוטה לפלצנים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש מקומות שאפשר גם לא להזמין בהם מרטיני בכלל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלחמת העולם הראשונה והשניה הן רטרונימיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום סיכוי שתבקש מרטיני ותקבל אצלנו ורמוט נטו. רק בגלל העובדה שתמיד תבוא השאלה 'ורמוט מרטיני לבן או אדום'. במקומות רבים על הגלובוס מגישים קוקטייל מרטיני על ג'ין או וודקה בשינוי אחד מהותי. במקום זית ירוק מכניסים ליים זערורי או תפוז סיני מוחמץ. עדיין דרגת היובש תימדד בשישית עד שלישית ממשקה הבסיס מול הליווי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלישית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחזקת שלוש, בלעז: טריפל וודקה, 90 גר' וודקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכירי לי היכן נמצא הבר בו את עובדת כדי שאם אקלע פעם לסביבה אדע שכדאי להיכנס בעיקר רק כדי לומר לך שלום... בכל מקרה, אני מבין שבשנים האחרונות ישנה פריחה מחודשת למשקה והרבה ברמנים מרכיבים גרסאות חדשות. מרטיני על בסיס סקי sake, עם ליצ'י, ליקר שוקולד, תפוח ירוק (המוכר והחביב), במרקם עכור, ועוד עירבובים יצירתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי לימדו כי מרטיני "אמיתי" עשוי מחמש יחידות ג'ין ושישית ורמוט ביאנקו. העולם המערבי עבר לצריכת וודקה כבסיס לרוב הקוקטיילים והמשקה הנייטרלי הזה השתלט גם על גזרת המרטיני. מלבד האנגלים, צרכני אלכוהול לא אוהבים את טעם הלוואי של הג'ין. בדיחה קבועה בפי הברמנים היא לשאול את הלקוח "תרצה מרטיני מנוער או מעורבב?". זה קשור כנראה לאיזה ציטוט מספר או סרט ישן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'יימס בונד, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עניין של טריוויה דורית. כשאבי ראה את הדיון הוא די התעלק עליי בנושא הבורות לגבי מקורות הביטוי. השבתי לו שג'יימס בונד בשבילי זה כמו מלחמות הראפרים של היום בשבילו. מין דבר המרחף איפשהו ברקע התרבותי המעורפל אבל לא ממש חיוני להכיר. במיוחד שאני, בעקבות אבא, בכלל לא אוהבת מרטיני יבש אלא מעדיפה וויסקי סאוור נוסח שיקגו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם סבא שלי לא מכיר את קלינט איסטווד זה עניין של טריוויה דורית, אם אבא שלי לא היה מכיר את צ'ארלי צ'אפלין זאת פשוט בורות1 1ואת בטח לא יודעת על מה אני מדבר. נסי http://en.wikipedia.org/wiki/Clint_Eastwood ואת http://en.wikipedia.org/wiki/Charlie_Chaplin 2 בקיצור, לזקנים יש את הפריבילגיה לא להכיר את המושגים של הדור הצעיר ולהתחבא מאחורי ה"טריויה הדורית" לצעירים אין את הפריבילגיה הזאת, ואשה בוגרת שלא יודעת מה שותה ג'יימס בונד היא בורה, בלי קשר למה היא שותה או בת כמה היא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבורי צ'ארלי צ'אפלין הוא שחקן לא מצחיק בסרטים נושנים. קלינט איסטווד לעומתו הוא סתם פאתט. בסרט האחרון שראיתי בבימויו ובכיכובו מגלם הזקן איזה סוכן חשאי שבחורה בגיל נכדתו מתאהבת בו. די מביך. וממש ל'כפת לי להיות בורה בנושאים הרי גורל כגון הרגלי השתיה של דמויות פיקטיביות ומותגים מסחריים המתחזים לאייקונים תרבותיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נורא, אנחנו זקוקים לבורים בעולם. העיקר שאת יודעת דברים חשובים ומורכבים כמו להבדיל בין ברנדי וקוניאק... רגע, בעצם, גם זה ''סתם פאתט'' שרק זקנים יודעים... טוב, העיקר שאת יודעת להבדיל בין עראק לוודקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהעולם נזקק ליותר בורים בנושאי יסוד מסוג משקאות ג'יימס בונד ובלבד שאותם נבערים ידעו משהו בתחומים כגון לוח הכפל, מוסר והתנהלות אישית וחברתית, וכמובן התמצאות בכל כתבי הארי פוטר. לגבי הסעיף האחרון אני מתחייבת להתחיל במצווה כבר לאחר החגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובהחלט זה סתם פאתט, או סתם פלצנות, להבדיל בין ברנדי לקוניאק. בערך כמו להזמין שמפניה בבקבוק של $800 במקום לשתות יין נתזים זהה לחלוטין ממחוז סמוך. או בכלל מספרד המייצרת יופי של דברים במחירים נוחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא להכיר ציטוט סופר-מוכר מסדרת סרטים מפגרים, זה נסלח. אבל לקרוא לבמאי ולשחקן הראשי של "בלתי נסלח" ו"מיליון דולר ביבי" פאתט, זה בלתי נסלח. הרי איסטווד הוא שחקן שצעירותו מביישת את זקנתו. והוא חתיך הורס גם בגיל 80 או משהו כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צעירותו מבישת את זקנתו? הצלפים, בעבור חופן דולרים, הטוב הרע והמכוער, קלינט כמו וויסקי טוב שמשביח עם השנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף שחקן לא יכול להרשות לעצמו להתבייש ביצירות מופת כמו הארי המזוהם והטוב הרע והמכוער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, חשבתי שממשיכים לייצר סרטי בונד. רק הזקנים הולכים אליהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג. לא ראיתי סרט ג'יימס בונד בחיי. אני נסמכת רק על רשמי אבי והשגותיו. הוא די מכור לעניין. מבחינתי עדיף להתדיין על סדרת הסופראנוס והשפעתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרט ג'יימס בונד האחרון, קזינו רויאל (המבוסס דווקא על הספר הראשון), מ-2006, הרויח נפלא ולא רק מזקנים והביא לדניאל קרייג את הכוכבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינתי זה בסדר גמור. זה חיובי בהחלט לחלץ רווח כספי מאפס תוכן. הייתי שמחה להיות שותפה להפקה. כל מה שעובד היטב על כיסי הצרכנים נחשב אצלי כראוי. למזלי אבא שלי כבר הגיע למסקנה דומה כבר לפני שנים. כך שרק צריכה ללכת בעקבות אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זה חיובי בהחלט לחלץ רווח כספי מאפס תוכן'' אכן, דברי ברמנית אמיתית.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לפחות במלחמות ראפרים את מבינה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבינה במלחמות ראפרים ולא נותנת לזה הרבה משקל בחיי היומיום. מצד ג' אני גם לא ממש מתעקשת להתמצא בסרטי ג'יימס בונד. אבא שלי המליץ לי על כמה ניקים ראויים כאן באתר. ראובן, הגלילי, אנטילופה, ברקת, שוקי שמאל, העלמה העפרונית, השוטה הגלובלי, ועוד ועוד. קיבלתי. הרצתי שאילתות בהקשר השמות השונים בגוגל וקיבלתי תשובות מספקות. הבנתי מי זה מי. תבורכו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועלי הוא לא המליֿץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנטילופה? איך הטירון הזה השתרבב לרשימה של איילים בעלי ותק של כמה שנים? בטח פרוטקציה שאבא שלך עושה ללקוחות קבועים שלו. והעלמה היא עפרונית, לא העפרונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא בטח שחור | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואסור לפספס את חשמנית על מונית, גם אם בימים אלה היא בד''כ אלמונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכנה של פיספוס החשמנית לא קיימת. אם במקרה היא תישמט מרשימה כלשהי, יהיה מישהו (או תהיה מישהי) שיטרח להזכיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שהזכרתי בהודעה קודמת בשבתי כאחת אחרי משמרת (עניין זמני ויחסי) החשמנית נכללה בהמלצות הקריאה שלי. לגביה אמרו לי להתרכז בעיקר בכתוביות מעבר לקו ההפרדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה שהבנתי למה הכותרת שלך רומזת, אבל בכל אופן ובשביל הפרוטוקול - תגובה 487011 היא לא שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא הכותרת מטעמי. הלכתי עם הפתיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתי הופנתה לדורון :-]. אם תשימי לב, מעל לכל תגובה נאמר למי היא מופנית. מה זה "הכתוביות שמעבר לקו ההפרדה"? (נדמה לי שיש בד"כ קו כזה אצל העפרונית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופסס, סליחה. אני עוד קצת די טירונית באתר. אלמד ואשתפר בהמשך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שנגרם בלבול והרגשה של חוסר אמינות בגלל הדיון שבו היתה אחת בשם "עוד אקס מנוקנקת", שדיברה עלייך ועל עצמה באותה נשימה, לדוגמא תגובה 482992 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחוץ לארה"ב, מבטאים sake כ-סָקֶה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מקום כזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |