בתשובה להמסביר לצרכן, 09/08/08 14:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חשבתי שהיית ביננו הבנה (תגובה 487022), מתברר שטעיתי. אז אני אנסח את תגובה 486880 מחדש. היום אתה יכול להקים עסק חדש, "המסביר לצרכן השקעות". אתה יכול לבוא אלי ולבקש ממני לתת לך כסף, אותו אתה תשים במניות, אגרות חוב ממשלתיות, ובכיס שלך, ובתמורה אתה יכול להבטיח לי שתשיג ריבית מאד טובה ביחס לחברות שמתחרות בך. אין היום שום פיקוח על זה, ולמעשה, אתה יכול להקים בנק1 דה פקטו. המדינה היום תפקח רק על זה שאתה משקר ללקוחות שלך וזהו. ז"א המצב היום הוא המצב האידיאלי מבחינתך, זה בדיוק מה שאתה רוצה שיהיה, ובאמת, יש היום בתי עסק חוקיים שלוקחים את הכסף של הלקוחות שלהם ומשקיעים אותו בכל מיני דברים מוזרים בלי פיקוח של המדינה (למשל, בתי קזינו2). הבעיה היחידה שיש לך היא שאתה לא יכול קרוא לעסק שלך "בנק". אבל זאת בעיה סמנטית, ולא מהותית, אז על תקרא לו בנק, תקרא לו "גנק". בשביל שתוכל לקרוא לו בנק, המדינה דורשת ממך לעמוד בעוד כמה תנאים. למשל, להיות מסוגל להחזיר אחוז מסויים מהכסף שלך, למשל לא לקחת יותר מידי לכיס שלך, למשל, לא להשקיע יותר מידי בכל מיני השקעות מפוקפקות ועוד. שים לב, המדינה לא מונעת ממך להקים את העסק שלך, או ממני לקנות ממך את המוצרים שלך, היא רק מונעת ממך לקרוא לעסק שלך "בנק" מורשה. למעלה שאלתי אותך ואת איציק אם יש לכם בעיה עם זה, ושניכם עניתם לי שלא (יכול להיות שלא הבנת על מה ענית, כי, האמת, די הופתעתי משתי התשובות החיוביות). לכן, המצב הקיים היום הוא המצב האידיאלי, המדינה לא מתערבת במה שאתה חושב שהיא לא צריכה להתערב, והיא נותנת לאיציק את הפיקוח שהוא חושב שצריך לפקח. הנה, מצאתנו פיתרון. רק מה (וזה ההסבר לתגובה האחרונה שלי), בסוף אותה תשובה, הוספת הערה שבמצב הזה (שהוא המצב הקיים היום) מי שבוחר ללכת לבנק במקום לגנק הוא אהבל. עכשיו, אנחנו יודעים כשרוב האנשים רוצים להמר הם לא הולכים לבנק (אלא דווקא לגנק, ז"א לקזינו), מצד שני, אנחנו יודעים שכשרוב האנשים רוצים להשקיע השקעה סולידית, הם הולכים לבנק. כמו שהוסבר למעלה, אין לאף בית קזינו בעיה להחליט שהוא מוריד את הסיכונים ואת הרווח האפשרי, ובכל זאת אף קזינו לא עושה את זה, בנוסף, כמו שאנחנו יודעים, אין לאף בנק בעיה להחליט שהוא מפסיק להיות בנק והופך להיות קזינו, ובכל זאת, אף בנק לא עושה את זה. כנראה שיש לזה סיבה, אם אנחנו מניחים שההצע והביקוש עובדים גם כאן, אז כנראה שאין ביקוש להלשקעות סולידיות ללא פיקוח ממשלתי. ז"א, במילים שלך, רוב הציבור הוא, כנראה, אהבל. מצד שני, יכולה להיות לזה סיבה אחרת (להגיד סתם שכולם אהבלים חוץ ממך זה הרי פתרון קל שתמיד נוכל לחזור אליו, אז בו נשתעשע רגע באפשרויות נוספות). בנקים הוא לא התחום היחיד שקיים בו מצב כזה, כמו שציינת, גם תחום הרפואה הוא תחום דומה. גם שם, אתה יכול ללכת ללמוד באוניברסיטה, לקרוא את כל הספרים, ולא לקבל רשיון מהמדינה. אז לא תקרא לעצמך "דוקטור" או "רופא" אבל זה שוב עניין סמנטי ולא עקרוני. גם רפואה מספקים רופאים מוסמכים לצד באבות. וגם ברפואה, יש תחומים בהם הבאבות מתחרים ברופאים, ויש תחומים בהם לרופאים (ז"א לאלה שהחליטו כן לקבל רשיון מהממשלה) יש מונופול, אף אחד לא הולך לבאבות לרפא רגל שבורה (למרות שכל באבא יודע איך לטפל ברגל שבורה). אפילו אתה לא, ואתה הרי לא אהבל, נכון? אז, אולי הפתרון הקל הוא לא הנכון, ויש סיבה שאנשים, כולל אתה, בוחרים באפשרות האהבלית. 1 לענייננו, בתגובה הזאת, המילה "בנק" מתייחס רק לענייני השקעות. 2 כן, אני יודע, בישראל קזינו עדיין לא חוקי, אבל יש מספיק מדינות בהן בתי קזינו הם חוקיים (והמצב בהם לא שונה מהותית מישראל), ויש מספיק סוגי הימורים אחרים (כמו מטבעות זרים ומניות) שחוקיים לחלוטין בישראל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבטיח שהבנתי אותך לגמרי, אבל נדמה לי שאתה עסוק מדי במשחקי מילים. "כל זה כאילו, יעני ישרא-בלוף". אם אני מכה אותך על הראש, והרי אסור להכות, אז נגיד כאילו שלא קוראים לזה "מכות" ואז הכל יהיה בסדר. באמת לא משנה לי איך קוראים לזה, ובלבד שיהיה מותר לבנק/גנק לנהל את השקעותיו בעצמו (ובשקיפות). לא צריך ללכת לקזינו. יש במשק עשרות חברות השקעות שאינם בנקים:"תמיר פישמן", "אלטשולר שחם", "אקסלנט נשואה", "מגדל שוקי הון" ועוד. לא קוראים להם בנקים אבל גם לא מרשים להם לתת משכנתאות, לנהל חשבונות עו"ש, מט"ח, פק"מ וכו'. ביום שירשו לגנק לעשות מה שבנק עושה, לא יהיה חשוב איך קוראים לזה, אבל גם לא יהיה צורך להחליף לזה את השם. אם אתה מדבר על בידול באמצעות רשיון של המדינה, אז אני מציע שתדבר עברית ותקרא לדבר בשמו. קוראים לו בנק! אתה מציע שיהיו בנקים עם רשיון ופיקוח ממשלתי (כמו תעודת הכשר) ובנקים אחרים שלא יהיה להם רשיון כזה. ככה הלקוחות יוכלו לבחור בין בנק ממשלתי ובנק פרטי (ואז נראה מה הם מעדיפים). אז אם הרשיון הממשלתי איננו חובה אלא רשות, אני מקבל את הרעיון שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אז אם הרשיון הממשלתי איננו חובה אלא רשות, אני מקבל את הרעיון שלך.'' נחמד מצדך, זה כמו ללכת צעד אחד קדימה ושניים לאחור. כבר קיבלת את ההצעה שלי לפני שש תגובות, ואחר כך הסברת לי שמי שהולך לבנק כזה הוא ''אהבל'' ואני הסברתי לך שזה המצב הקיים, ושרק בנקים כאלה מאפשרים השקעה סולידית, ולכן, כנראה שכל מי שרוצה להשקיע השקעה סולידית הוא ''אהבל''. על זה עוד לא ענית לי (וכנראה שגם לא תענה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לפני שש תגובות ההצעה שלך כללה רשיון ממשלתי שאיננו רשות אלא חובה, אז קיבלתי אותה אז ואני חוזר ומקבל אותה עכשיו. אם היא חייבה רשיון ממשלתי למי שרוצה לספק את הפונקציות של בנק, לא קיבלתי אותה אז - ואם היה נדמה שקיבלתי, אז לא הבנתי או לא הובנתי. אולי המילה "אהבל" הדליקה אותך. שום דבר אישי! ואני מצטער אם לקחת את זה ככה. אני אומר שמי שסומך דווקא על פקידי ממשלה כדי שיחליטו עבורו מה היא השקעה סולידית, הוא אהבל. אני לא יודע אם "זה" המצב הקיים, ואם כן או לא, אני לא מבין מה זה משנה לצורך הדיון. אני לא יודע איך לענות לך יותר טוב. אנסה שוב: לדעתי זה לא נכון שרק בנקים בפיקוח ממשלתי מאפשרים השקעה סולידית. ככל הידוע לי, אם תלך ל"תמיר פישמן", למשל, ותבקש להשקיע רק באג"ח של המדינה והחברות הגדולות, תקבל השקעה סולידית מאוד. האם זו תשובה מספקת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאנחנו זזים במעגלים, ומשום מה אתה לא רוצה להמשיך הלאה. לא לקחתי את המילה אהבל אישית, אין לי מספיק כסף בשביל להשקיע (באופן סולידי או לא, בחברה מפוקחת או לא). הנקודה היא אחרת לגמרי, כל החברות (היום) שמציעות השקעה סולידית, בארץ (וברוב העולם המערבי) בוחרות להיות תחת פיקוח ממשלתי, והכל הזה כולל גם את תמיר פישמן, ואת כל שאר החברות המוכרות לך. למה זה קורה? למה תמיר פישמן בוחרים להיות תחת פיקוח ממשלתי? הרי לא כל המשקיעים הפוטנציאלים הם אהבלים, נכון? אז, מה מונע מתמיר פישמן להגיד לממשלה, לא רוצה את הפיקוח שלכם, ולמשקיעים הפוטנציאלים, בואו תשקיעו אצלי, אין לי פיקוח ממשלתי? הרי, אם אהבלים הולכים לחברות שמנצאות תחת פיקוח, אז חכמים הולכים לחברות אחרות. ומתברר שאין כאלה, לא בארץ ולא ברוב העולם. לזה עוד לא נתת הסבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת רוצה לצאת מהמעגל הזה באופן שיספק אותך. לכן אנסה שוב להצביע על שתי הנקודות שלדעתי מחזירות אותנו פנימה: א. העובדות שעליהן אתה נשען בשאלתך אינן מקובלות עלי כעובדות. אני לא יודע איך בדיוק מתנהלים הבנקים או "תמיר פישמן" וכו', אבל לא נראה לי נכון לומר שהם תחת פיקוח ממשלתי (ובטח לא שבחרו בזאת) - בהקשר של נושא הדיון. למיטב הבנתי המציאות הקיימת היא שאף פקיד ממשלתי לא אומר לבנקים/חב-השקעות במה להשקיע. לך לאתרים של קרנות הנאמנות שלהם, שם יצהירו בפניך ש-X% מושקע באג"ח ו-Y% מושקע במניות - ובתוך המגבלות הללו הכל נתון לשיקול דעתו של מנהל הקרן. אפילו התפרסם שבנק הפועלים השקיע די הרבה במשכנאות סאב-פריים והפסיד שם. אף פקיד לא אמר להם שזה לא סולידי מספיק. לכל היותר (וגם את זה אינני יודע) המדינה נותנת להם רשיון לפעול כבנק או כחברת השקעות, אבל בשום אופן לא מפקחת על השקעותיהם ולא מגדירה עבורם מה זה סולידי. בגלל שאני לא מסוגל לענות על שאלה שמתבססת על עובדות שאינני מקבל, אנחנו במעגל. ב. גם אם הייתי מקבל את העובדות הנ"ל, אני חושב שהן אינן רלוונטיות לטענה שלי. נגיד שאתה צודק ו"תמיר פישמן" ביקשו (התחננו) שהממשלה תפקח עליהם כך שיקפידו להשקיע במה שנראה לפקידי הממשלה סולידי. ונגיד גם שמותר לכל אחד לפתוח חברת השקעות בלי פיקוח ממשלתי. ונגיד גם שכל האנשים משקיעים מרצונם רק בתמיר פישמן, בגלל שפקדי הממשלה מפקחים שם שההשקעות יהיו סולידיות לטעמם. במקרה היפוטתי כזה, אין לי טענות - כי מותר למי שרוצה לפתוח חב' השקעות. ובזה דייני. ואשר לשאלתך, במקרה היפוטתי כזה, תשובתי היא כן! כל האנשים הם אהבלים כי הם סומכים על פקידי ממשלה שיבחרו עבורם השקעות ולא הולכים למקום אחר שבו מותר למומחי השקעות לעשות את עבודתם. אבל כאמור, זה לא רלוונטי לטענה שלי שאומרת ש*צריך* לתת לכל אחד להשקיע את כספו כרצונו. (אני מקווה שאתה מבין שהטענה הזאת עומדת בעינה בין שזה המצב ובין שלא). בגלל שהשלאה נשענת על עובדות לא רלוונטיות, אני לא יכול לענות עליה לשביעות רצונך - ואנחנו שוב במעגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עושה הפרדה מלאכותית בין פקידי הממשלה ל''מומחי השקעות''. היום הפקיד שהוא גם כלכלן הוא מה שציירת- פקיד ממשלתי, ומחר תמצא אותו כמומחה השקעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ברור שאף פקיד ממשלתי לא אומר לבנקים (ולעניינינו, תמיר פישמן הם בדיוק כמו בנק) במה להשקיע, אף אחד לא אומר אחרת, ואף אחד לא רוצה שיהיה אחרת. מה שיש זה פיקוח ממשלתי על אופי ההשקעה (אגרות חוב, מניות, מטבע חוץ...), וכל הבנקים (ושוב, לעניינינו תמיר פישמן זה בנק) שקוראים להשקעות שהם מוכרים ''השקעות סולידיות'', עומדים בתנאים האלה, ועושים את זה מתוך בחירה. ב. נו, בסדק, כל האנשים הם אהבלים. בשביל לצאת מהמעגל אשמח אם תסביר לי מה גורם להם להיות אהבלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש סדק במעגל. א. ==>"ברור שאף פקיד ממשלתי לא אומר לבנקים במה להשקיע... ואף אחד לא רוצה שיהיה אחרת". בתנאים אלו אין לי וויכוח עם אף אחד. היה נדמה לי שיש מישהו שרוצה שיהיה אחרת. אם אין כזה אז זהו זה! ב.לפי א' הם כבר לא אהבלים ולכן אין צורך להסביר מה גורם להם להיות אהבלים. מה שגרם להם להיות אהבלים קודם זו ההיפותזה השגויה שפקידי הממשלה אומרים לבנקים (ולתמיר פישמן) במה להשקיע. אני חושב שאני רואה אור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת אגב: מי ששובר את רגלו לא הולך לא לרופא ולא לבאבא. הוא שוכב על הרצפה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |