 |
|
 |
||
|
||||
 |
"החמדנות בקרב הבנקים להשקעות ומנהלי ההשקעות יצרה מוצרים, מבלי לחשוב בהכרח על התשואות למשקיעים." - אני חשבתי שבדיוק להיפך: הבנקים ובתי ההשקעות לקחו סיכונים גבוהים מדי כדי להגדיל את התשואה, שהיא מה שעניין את המשקיעים ובעלי המניות. אצלנו קרן "חרמון" של פריזמה עשתה אותו דבר בזעיר אנפין. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם מה שאתה אומר נכון, וגם מה שכתוב בכתבה נכון - זה עניין של נקודת מבט. לכל מנהל השקעות היו (בהכללה גסה מאוד כמובן) שתי אפשרויות - להשקיע בצורה סולידית (ולהשיג תשואה כמעט מובטחת של נאמר 5% בשנה), או להשקיע בצורה פראית (שדי שקול למשחק רולטה: כל תוצאה אפשרית - מרווח של 1000% ועד הפסד מוחלט של הכסף). האפשרות השניה היא זאת שרוב מנהלי ההשקעות בחרו, ומסיבה טובה (מבחינתם). בשנים שבהן ערך ההשקעה אכן עלה בעשרות אחוזים, הם קיבלו עשרות מיליוני דולרים בבונוסים. היום, כשמגלים את הצד השני של ההשקעות האלה, החברות שלהם פושטות רגל, בעלי המניות מפסידים את כל כספם (לא רק את הרווח של השנים האחרונות, גם את הקרן) והם מפוטרים. אז הם ישבו שנתיים-שלוש בבית, ייהנו מהמיליונים (שאף אחד לא יתבע מהם להחזיר), ואז ימצאו עבודה אחרת. האלטרנטיבה היא הרבה פחות זוהרת - השקעה סולידית משמעותה מצד אחד מקור פרנסה יציב למנהל, אבל מצד שני העדר בונוסים. הוא אולי יזכה לשמור על העבודה שלו במשך 20 שנה, אבל בכל אותם 20 שנה הוא ירוויח בערך מה שהוא הרוויח מבונוסים של שנה אחת. אני לא חושב שיש מנהלי השקעות רבים שלא האמינו שהבורסה תיפול יום אחד. חלק גדול מהם ביצע בדיוק את החישוב הציני שמופיע בתגובה הזאת. האם זה אומר שהם "דאגו לתשואות המשקיעים" או לא - זה עניין של סמנטיקה. בסופו של דבר הם דאגו בעיקר לכיס הפרטי שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתי השקעות בארה"ב חיו יפה מאוד לאורך יותר ממאה שנה לפי שני עקרונות יסוד: 1) לעולם לא לקחת צד במסחר, אבל תמיד לחתוך פיפס מכל צד. 2) המחזור היומי הוא המלך כי ממנו נגזרות העמלות. בשפל או בגאות תמיד עשו בנקאי ההשקעות כסף טוב. ילדים בוגרי מנהל עסקים מאוניברסיטאות האייוי-ליג גויסו במשכורות של שישה אפסים לשנה. מנהלים בכירים גרפו עשרות מיליונים. טונות של קוקאין הוסנפו לנחירי הדילרים והטריידרים. הכל דפק והשיטה עבדה. מה שקילקל את השורה היה הינדוס המכשירים הפיננסיים. כבר לפני עשור, ב-1998, קיבלנו שיעור ראשון על עוצמת ההרס הגלומה בשימוש בנגזרים דרך התפוגגות בועת אג"ח רוסיה של ילצין. משבר משכנתאות הזבל הוא רק הנכד הכה צפוי. אבל הכלכלה האמריקנית אינה רק וול-סטריט. הריאליה היא הקובעת מעבר לפיננסים. כמה עשרות מיליארדים לכאן או לשם לא מזיזים הרבה (מעבר לרעש הנוראי בתקשורת, ומשם לתודעה הציבורית) למשק של טריליונים. במיוחד שממשלי מדינות המערב זורקים החוצה את עקרונות השוק ומתערבים בגסות (ובנחישות). אם שמעת על הלאמת הפירמה ה-18 בגודלה בעולם, ענקית המשכנתאות AIG, בסכום של כ-85 מיליארד דולר, יש עוד מרכיב פעוט אחד במשוואה. בקפיטליזם כמו בקפיטליזם, וזו הלוואה בריבית נשך של 12%. בסוף, משלם המיסים האמריקאי עוד אמור להנות מתשואת שיא על כספו. אין בהודעה זו כדי להמליץ/להחשיד ני"ע מסוים. אם כי אישית אני סולדת מאנליסטים לכאורה, בנקים במכפיל מעל 6, חברות ביטוח המנהלות פנסיות וקרנות נאמנות המפרסמות מרכולתן בטלוויזיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הכוונה ב"הנדוס המכשירים הפיננסיים"? (אחד שלא משקיע, כי אין לו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, זה לקחת חלק זעיר מנכס בסיס, אפילו לא קיים בפועל או שלילי בערכו הממשי, לארוז אותו בנוסחאות מתמטיות שאף אחד לא מבין לאשורן, למנף את המוצר החדש בהלוואות ענק ולשווק אותו הלאה ברווח מטורף. אולי הקטע בקישור יסביר את העניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם AIG היתה ענקית משכנתאות, היא היתה מובלת אחר כבוד לצ'פטר 11.אבל היא ענקית ביטוח וזו הבעיה. חברות הביטוח מתנהלות בהנחת יסוד שיכולות להתרחש רק קטסטרופות קטנות וספורות.אם היו מבוטחים אצלה כל נפגעי להמן ברדרס- היא היתה פושטת את הרגל ואחריה שובל ארוך של של נפגעי הצונמי הכלכלי ששילמו הרבה כסף כדי לבטח את עצמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיית AIG לא נוגעת בעיקרה בנושאי ביטוח רגילים (אלמנטרי, חיים, נזקים) אלא בביטוחים פיננסיים על מכשירים. כלומר הימורים. חברות ביטוח אמורות להיות אי ועוגן שמרני של אקטואריה וחישוב פוליסות. לא קזינואים. בכל מקרה, כפי שציינתי, ההלוואה הפדרלית שלוותה בהלאמת 80% מהחברה אולי מפחיתה את שווי השוק למחזיקי המניות, אבל היא ניתנה בריבית מטורפת, שתחזיר לבעלי מניות היסוד - אזרחי ארה"ב - את כספם במהלך 6 השנים הבאות. לדעתי אחלה עיסקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זו אחלה עיסקה אז AIG לא תבריא. בסופו של דבר החברה תצטרך לשלם את דמי הביטוח למבוטחים-מהמרים שהפסידו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא משכורת מי יודע מה. אני הייתי מעדיף שישה ספרות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
AIG לא הולאמה, כפי שאת יכולה לקרא בהצרה שמסר הממשל האמריקאי. החברה קיבלה קו אשראי (בריבית מפולפלת) בסכום של עד 85 מיליארד דולר, כמו כן הממשל הודיע שהוא יקבל/יקח 79.9 אחוז ממניות החברה (אני מניח שסוג של דילול ב"הנפקה", אם כי זה עדיין לא ברור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לקיחת רוב מוחלט של מניות של חברה בידי הממשלה איננה הלאמה, הלאמה מהי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלאמה זה כשהממשל לוקח לידיו את החברה מכוח החלטה/חוק, מבלי להתחשב ברצון החברה. AIG ניהלה משא-ומתן על מכירתה והיתה זקוקה נואשות לקו אשראי כדי להימנע מפשיטת רגל (למרות שלדעתי בטווח הארוך, שווי הנכסים שלה עולה משמעותית על החוב). במצב הזה למיטב ידיעתי החברה (כלומר הדירקטוריון) הסכימה להקצות את המניות בתמורה לקו האשראי. באותה המידה גם אתה יכולת לקבל 80 אחוז ממנה, אם רק היית יכול לתת לה קו אשראי של 85 מיליארד באחוז ריבית נמוך יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלאמה היא מצב בו גוף כלכלי או נכס אחר שלא היו ברשות המדינה עוברים לרשות המדינה, ולא משנה מהן הנסיבות. במקרה של AIG מלווה הכסף בתמורה לרוב המניות יכול היה להיות גוף פרטי או ממשלה של מדינה אחרת, אך מכיוון שמדובר בממשל של אותה המדינה - זוהי הלאמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרטה היא מכירת/מסירת חברות ממשלתיות, יחידות סמך, בנקים, וכל יתר ירקות המוחזקים בידי המדינה והציבור דרך נציגיו ברשות המבצעת, לבעלות וניהול אנשים פרטיים. הלאמה זה בדיוק התהליך ההפוך. מה שיותר מעניין אותי - ההשלכות של הלאמת AIG (ובפועל גם את ענקיות המשכנתאות פרדי ופאני) על האמונה הכמעט דתית בקפיטליזם צרוף המבוסס כלכלת שוק. אני סבורה כי הזעזוע האידיאולוגי ידמה במהותו להתמוטטות הקומוניזם. (מרתק לראות כיצד חברת גז-פרום הרוסית עשתה סיבוב פרסה מהפרטה להלאמה בפועל מחדש. כיצד בנק לאומי אצלנו פועל כגוף עסקי פרטי למרות היותו בבעלות המדינה לכאורה. כיצד בנק הפועלים ודיסקונט תחת מכירת גוף השליטה מפשלים בגדול) מה ששומט לגמרי את בסיס הטיעון כי המגזר העסקי מוכשר יותר לנהל עסקים מאשר פקידות ממלכתית. לפחות האחרונים לא יכולים לקטוף לעצמם מצנחי זהב ובונוסים שערורייתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני רואה את הלאמת AIG כמו גם צעדים אחרים שנקטו הרשויות בארה"ב כיותר מאשר צעדים פרקטיים (ונכונים) למיתון המשבר. נדמה לי גם שלא תהיה להם השפעה אידאולוגית משמעותית לאורך זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את כותבת דברי טעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, לא הייתי רואה בעייה בכך שלמנהלים של חברות כושלות ניתנים מצנחי זהב, אם הם רק היו מוכנים לנסות אותם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, למה לא לתת להם מצנחי ארד? מחיר הזהב מסתובב כבר סביב ה-850 דולר לאונקיה. לא חראם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבלבלת. יעל ארד איננה צנחנית, אלא ג'ודיסטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שצוברי מהארד בבייג'ין הוא דווקא מאגף גולשי הרוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי שאיזה אידיוט ברדיו אמר, בעקבות זה שישראלי אחד זכה במדליה אחת באולימפיאדה אחת, שברור עכשיו לכולם שישראל אימפריה בענף גלישת הרוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא התבלבל בין גלישה לעשיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז שניים? נו? "אימפריה"? כמו הרומית למשל? ציוויליזציה המותירה חותמה בבאות אחריה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אימפריה''- יותר כמו הפועל פתח תקווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ישראלי אחד (אלא שניים) ולא מדליה אחת (אלא שלוש) ולא באולימפיאדה אחת (אלא גם כן שלוש). זה הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעיתי במספרים. טוב לדעת. עדיין, שני אנשים ומדלית זהב אחת, לקרוא לזה "ישראל אימפריה" זה פתטי; ילד קטן שמסתובב מתחת לסינר של אמא וקורא "אני גדול וחזק". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע, גם היינו זוכים ב-20 מדליות אולימפיות בגלישת רוח ב-7 האולימפיאדות האחרונות, עדין לא היינו אימפריה רחבת מימדים שמותירה אחריה מורשת של אלפי שנים, למרות שבהחלט היינו מעצמת שיט. אני חושב שהבעיה שלך היא עם עצם השאלת המושג אימפריה, או עם השאלת מושגים בכלל. בעיה מופרכת משהו בעיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי בעיה עם השאלת מושגים. סתם רציתי להציג כמגוחכת את ההתלהבות המוגזמת מזכייתם של שני בחורים במדליה. רוצה להגיד "אימפריה" על ספורט? שיהיה - אז ארה"ב אימפריה בכדורסל. כל שחקן כדורסל חולם לשחק ב-NBA, וכמעט בכל אולימפיאדה, ארה"ב לוקחת את הזהב. בעתיד הנראה לעין, אין ספק שכדורסל ימשיך להיות מקושר בראש של כולם עם אמריקה. ישראל בשיט? סלח לי, אבל אף אחד מחוץ לישראל לא שם לב בכלל, ואני לא יותר מדי אתפלא אם חצי מהמשתתפים בתחרות שואלים את עצמם "ישראל? יש להם בכלל ים?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם מדינה אחרת (נגיד, בריטניה) היתה זוכה ברוב מהמדליות בשיט, מישהו מחוץ לאותה מדינה היה שם לזה לב? אתה שמת לב לכמה מדליות זכתה בריטניה בשטיט? מישהו כאן שם לזה לב? מישהו מקשר את בריטניה עם "אימפריה בשיט" (כשאין חיריק מתחת לש')? שיט זה לא כדורסל, ואף פעם לא יהיה, זה פשוט לא מעניין... (ואותו הדבר תקף גם לג'ודו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול *להוכיח* את זה, אבל אני מאמין שזה מאוד ברור שלטעון שישראל גדולה בשיט כמעט כמו שארה"ב גדולה בכדורסל זו התממות, שקר או אשליה עצמית. כלומר, לא יכול להוכיח את זה מעבר למספר המדליות ומספר הספורטאים מהתחום שמספרים שהם היו מתים לשחק בארה"ב, ומשמוותרים על קריירות מכניסות שהם כבר פיתחו בארץ המוצא שלהם כדי לעבור ללשחק בליגת המכללות כדי *אולי* להגיע ל-NBA יום אחד, לעומת המספר המקביל מענף השיט שמתים לבוא להתחרות בישראל. כאן אתה כבר לא יכול להגיד (בכנות) "זה פשוט כי אף אחד לא מתעניין בשיט" - אני מוכן לשים כסף שעיתונים בארץ היו מגיעים לקצות תבל כדי לדווח על הספורטאי היחיד שפלט פעם אמירה שאפשר להסיק ממנה שהוא מעריך את ישראל ורוצה להגיע להתאמן כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדינת ישראל קונה חמש מניות של אפריקה ישראל, היא הלאימה אותה ? ויקיפדיה כותבת "הלאמה הוא מונח המתאר פעולה של נטילת קניין מידי בעליו על–ידי המדינה והפיכתו, לפיכך, לרכוש הלאום." ארה"ב קנתה (בתמורה לקו אשראי) חלק מAIG, היא עדיין חייבת בכל החובות של בעל מניות ובפרט בעל עניין (כמו איסור ניצול מידע פנימי למסחר וכו), אין לה שום זכות לעשות כרצונה בחברה או נכסיה (כי זה פוגע בבעלי המניות האחרים). החברה נותרת רכוש של בעלי המניות, לא רכוש הלאום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לקיחת *רוב מוחלט* של מניות של חברה בידי הממשלה איננה הלאמה, הלאמה מהי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא הלאמה. זאת השתלטות באמצעות קניית מניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הקונגרס האמריקאי היה מעביר החלטה שחברת הביטוח הגדולה ביותר בשוק האמריקאי תהפוך להיות רכוש של הממשל הפדרלי, ובעליה יפוצו בהתאם, אין ספק שזו הייתה הפרטה, נכון? אם הקונגרס היה מקבל את אותה החלטה בדיוק, רק לגבי 80% מהחברה ולא כולה - עדיין הלאמה, נכון? מה ההבדל בין זה לבין המקרה הנוכחי? שלא הועבר כאן חוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקונגרס לא קיבל את ההחלטה, הדירקטוריון החליט את זה, כלומר החליט להענות להצעת רכש (שכבר קמו בעלי מניות שמתנגדים לה ומחפשים מימון חלופי, אם כי לא ברור מה הם יוכלו ליישם, היות ובטיוטה האחרונה של ההסכם נמחק סעיף ההצבעה בקרב בעלי המניות). אף אחד לא קם בוקר אחד ואמר "כל רכושך שלי", בהינתן הברירה בין פשיטת רגל לאיבוד 80% מהמניות, עשתה החברה מה שכל אחד היה עושה. ההבדל המהותי הוא בהסכמה בין הצדדים, לכן זו מכירה לכל דבר ולא הלאמה. הממשל קנה מניות, בדיוק כמו שהוא קונה מניות דרך מגוון הגופים שבשליטתו הישירה או העקיפה. אם קרן הפנסיה של מדינת ניו-יורק קונה 80% מהמכולת של שמחה, אף אחד לא יטען שהמכולת הולאמה. ד"א, כבר נרמז בעיתונות הכלכלית שבנקים שנותרו עם כיסים עמוקים מנצלים את המצב כדי להרוויח הרבה מעל למקובל בעסקאות בהן דרוש הון רב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'הדירקטוריון החליט את זה', בערך כמו שהבעלים של מפעלי המתכת במוסקבה החליטו להענות להצעת הרכש של לנין בימי המהפכה העליזים. נכון, האפשרויות שלהן היו שונות. אם הם היו אומרים ללנין לא, הם היו חוטפים כדור. אם הם היו אומרים לפולסון לא, הם היו מפסידים חלק ניכר מהונם. אבל כשהממשל מציב אדם מול שתי אופציות, אחת מהן גרועה בהרבה מהשנייה, זו לא ממש בחירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא, כמובן, מי היורה של הכדור שגרם לחברה לפשוט את הרגל. שלא לדבר על כך שלמנהלים יש אפוד מגן בדמות בונוסים שמנים מהעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה אתה רוצה. מכל הגורמים בעולם שהחברה ניהלה איתם משא ומתן (ועדיין יש כמה גופים שיכולים לתת הלוואה כזו), הם בחרו בהצעה הטובה ביותר, הם היו חייבים לנהל משא ומתן כי החברה לא נוהלה כראוי. זה לא קשור לזה שהמציעה היא הממשלה, אף אחד לא איים על החברה. איך זה דומה למצב בו הממשלה מצמידה לבעלים אקדח לראש ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יזיק לזכור שחלק גדול מהתאגידים האמריקאים הגדולים הם בבעלות הציבור ומי שקרויים "הבעלים" הם בעלי 5-6% . הם אמנם מקיימים אספות של בעלי מניות והכל על פי החוק- יש נציגי ציבור בדירקטוריון- אך ל"ציבור" אין הרבה מה לומר. לפחות באופן תיאורטי, ההלאמה יכולה להיעשות על ידי הפקעת המניות מידי אותם בעלים שהיו אחראים על ניהול החברה פושטת הרגל. אין לי ספק שיש משהו רקוב בדרך המסודרת לכאורה של הבעלות והניהול של התאגידים, אם בעלי 5% שולטים בהם ונהנים מהתאגיד כאילו שהוא בבעלותם הכמעט מחלטת-חוץ מחלוקת הדיווידנדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שכדי לבטל את אלמנט ה''חמדנות'', כלומר - בונוסים על רווחים קצרי טווח, צריך לחשוב על מנגנון תגמול המבוסס על יותר מתוצאות השנה האחרונה. אולי כמו בסטארט -אפ, לחלק ''אופציות'' על אחוז מסויים מהרווח (הרב שנתי) של החברה שיבשילו רק בעוד מספר שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קל לומר וקשה לבצע.שר האוצר האמריקאי היה יו"ר גולדמן זקס. החמדנות מסתובבת ברמות מאד גבוהות -קראתי למשל, שלננסי פלוסי יש מניות של AIG במאות אלפי דולרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין היה לשקול החזר מצד המנהלים בעת הפסדים. למשל, אם נניח לרגע שהמנהל מקבל כבונוס שני אחוז מהרווח כשיש כזה, אפשר להציע שהוא יחזיר שני פרומיל מההפסד כשיש כזה. זה לא מאוזן לגמרי אבל זה יתן לו תמריץ גם להזהר קצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא טוב לדעתי. לפעמים המנהלים כבר מזמן לא בחברה כשההפסדים מגיעים. הרעיון הוא לעודד אחריות לטווח בינוני. אני גם לא אוהב את הרעיון להכריח אדם להחזיר כסף שהוא כבר קיבל. אפשר לשים את הבונוסים בנאמנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום אופציות אפשר לחלק חוזים עתידיים עם תאריך פקיעה רחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביומיים האחרונים התפוצצה שערורייה מדהימה. בנק ברקליס האנגלי רכש נתח מ'ליהמן בראד'רס', ההוא שקרס כידוע, והשאיר עיי חורבות למשקיעים ולבעלי המניות. ובכן, התברר כי בדעת ברקליס לחלק בונוסים בסך 2.5 מיליארד דולר לעשרת אלפי עובדי ליהמן בחטיבה הניו-יורקית שנקנתה. רבע מיליון דולר בממוצע לאדם. בלונדון ובנ"י מתפוצצים מזעם על עזות המצח והמשך הגרידיות בפיננסים כאילו דבר לא קרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דווקא מזכיר לי מקרה דומה ששמעתי עליו פעם, אני לא זוכר את כל הפרטים אבל כאשר בנק כושל נקנה על ידי בנק גדול יותר הם העלו את המשכורות של כמה עובדי מפתח ( ופיטרו את השאר) למרות שהם היו האשמים בכישלון. הסיבה היתה שהם עדיין צריכים להעביר בצורה חלקה את הניהול, והם קיוו למנוע מהעובדים (שהיו בעמדות די בכירות) לתקוע מקלות בגלגלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה שהזכרת זה נשמע כהחלטה סבירה ואף הגיונית מבחינה ניהולית. כאן ברקליס הציל חטיבה שלמה מפיטורין ועוד מחלק להם 2.5 מיליארד כבונוסים מעבר למשכורות הגבוהות ממילא. אין, אין גבול לחמדנות ולחוצפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי, מי כאן החמדן והחצוף? ברקליס? ליהמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת בוודאות. בטח יש פה איזו עיסקה סיבובית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שלא מדובר לא בחמדנות ולא בחוצפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם זו אפשרות. למרות שבלונדון ובנ''י דווקא חושבים במושגים האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שברתי את הראש במשמרת לגבי תגובתך. איפה באמת החמדנות ומאיזה צד מגיעה החוצפה? פתרון התעלומה קשור כנראה בהעברת 8 מיליארד דולר בימים שקדמו לקריסת ליהמן, מאירופה לחברת האחזקות של הבנק בנ"י. התחושה הבסיסית שלי בנוגע לעיסקה סיבובית קיבלה אישוש מסוים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שחיתות, לא חמדנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וממה נובעת השחיתות אם לא מהחמדנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהכימיה במוח. אבל זה לא כל כך מוסיף אם אומרים "בלונדון ובנ"י מתפוצצים מזעם על *הכימיה במוחות של העוסקים* בפיננסים כאילו דבר לא קרה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה'זעם' צוטט מהעיתונות הכלכלית. למשל כאן: http://www.hadash-hot.co.il/story/38171/ המילה שחיתות אינה במקומה. גם מעשים חוקיים לחלוטין יכולים להיכלל במסגרת חוצפה וחמדנות חזירית. מנכ"ל ביר סטרנס שפוטר לאחרונה במסגרת התמוטטות בנק ההשקעות ומכירתו, לקח הביתה עוד 140 מיליון דולר כמתנת פרידה. זאת כאשר שער המניה צלל ב- 96% במהלך שבוע המסחר האחרון לקיומה בזירות המסחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל את תארת מצב שליהמן חלבו את הסניף האירופאי ורמזת שברקליס הסכימו לקנות את החברה בתנאי שהסכומים הללו יתגלגלו אליהם, ובתמורה מרחו את הסניף הניו יורקי. או שאולי אמרת משהו אחר? האמת, עוד לא הבנתי מה יצא לברקליס מכל הסיפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר עניתי לך כי גם אני לא יודעת בוודאות מה מסתתר מאחורי הסיפור. אבל מריחה עיסקה סיבובית. מעריכה שברקליס רכש את חטיבת הברוקראז' הרבה פחות משוויה הנכסי נטו. כולל המיליארדים שעפו מאירופה לנ''י ימים ספורים טרם קריסת ליהמן סופית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתברר שמנהלי האחים ליהמן שמרו לפני הקריסה איזה כמה שקלים להבטיח את המשכורות של השכירים שלהם (דבר די יפה) בארצות הברית, ועכשיו, לעובדים שלהם בממלכה המאוחדת אין משכורות (למרות שהסניפים בממלכה המאוחדת דווקא היו רווחיים) בזמן שלעובדים בארצות הברית (שהיו מאד לא ריווחיים) יש משכורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם התברר כי מנהלי ליהמן דאגו לפני הקריסה לדיור מוגן עבור עצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, אין ב-greediness שום ניואנס שלא קיים ב"חמדנות". אז למה לעזאזל משתמשים בה בעברית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. מעתה רק חמדנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שמא תאוות-בצע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצע שאינו בצע כסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להכריח להחזיר זה מאוד דומה לפשוט לחלק לו את הכסף אחרי זמן מסוים, עם התוספת שכשאתה מחלק לו אחרי כמה זמן, הוא לא יכול להגיד שהוא בזבז וכבר לא יכול להחזיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בענווה אופיינית אני מפנה ל תגובה 491172 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופציות ניתנות למכירה מהרגע שחולקו, וחוזים עתידיים הם בלתי ניתנים להעברה, כן? או בלתי ניתנים להעברה במידה והסעיף המתאים מופיע בהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני מתכוון לחוזים שניתנים למכירה. ההבדל בין אופציה לחוזה הוא שחוזה יכול לשאת הפסדים במקרה שערך נכס הבסיס יורד בעוד אופציה יכולה לכל היותר לאבד את ערכה. אם מנהל הצליח למכור את החוזה העתידי שלו, הקונה יהיה זה שיישא בהפסד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר רואה חברת השקעות שמתמחת בחוזים עתידיים של ברוקרים ומשלמת לברוקרים שלה בחוזים עתידיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וקרן גידור שתהנדס חבילות אג"חים עם דירוג AAA. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן לשכלל את החוזה העתידי המוצע למנהלים דרך קביעת מועד אחד לפקיעה, וע''ש בלתי-סחיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה איכפת לך שהם ימכרו את החוזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו בסטרט-אפים - הרצון לשמר את העובדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה הגיון, אבל ייתכן שזה מכשיל את הרעיון כולו, כי לא בטוח שחוזה כזה ייחשב כבונוס ע''י מי שיקבל אותו. אני לא הייתי רוצה לסחוב על גבי מחוייבות כספית לחברה שעזבתי לפני כמה שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כברוקר? אתה לא סוחב *מחוייבות*, בדוק להפך, החברה מתחייבת לשלם לך את הבונוסים שלך אחרי תקופת הבשלה, בהתאם לביצועי החברה באותה תקופה. בכל אופן זה יפתור רק חלק מהבעיה. כפי שהערת בצדק, ההצלחה של החברה נמדדת גם על בסיס מפסר הלקוחות ולא רק על בסיס הרווח שהיא מייצרת פר לקוח. מכיוון שה*לקוחות* הם חמדנים וקצרי ראות, הם ילכו לחברות המייצרות רווחים גדולים ושוב יהיה תמרוץ (הפעם מצד בעלי החברה) להעדיף אסטרטגיות מסוכנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמנהל שקיבל חוזה עתידי ממנו אינו יכול להפטר עד תאריך הפדיון. חוזה כזה עלול לגרום לי הפסד. על בונוסים שישולמו רק בעתיד לא דיברתי, אלה אינם אלא אופציות למועד רחוק. אני לא חושב שההצעה תפתור את כל הבעיות, היא עלתה בדעתי רק בהקשר של אותו תגמול שניתן היום ואין דרך לגבות אותו מאוחר יותר, אבל לאור ההערות של הברמנית ושלך אני חושב שהרעיון פשוט לא טוב ומציע לגנוז אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תמהר להרים ידיות. זה דווקא רעיון משובח. נגיד שמועצת המנהלים קובעת כי המנכ"ל יקבל כבונוס 1% מהרווח אחרי מס לשנה נתונה. אבל זה ייעשה בצורה של חוזה עתידי על הרווח העתידי בעוד שנתיים(1). ע"ש ולא סחיר. כדאי לאותו מנהל להפיק עוד ועוד רווחים לחברה במהלך התקופה כדי להגדיל את שווי הבונוס. כל שנה והחוזה העתידי שלה באותה המתכונת. (1) ניתן לאפשר נקודת יציאה נוספת לתאריך פיטורים/התפטרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לשפר את האטרקטיביות של הבונוס, הוסיפי כאן משהו אקזוטי שלא מתנהג בדיוק כמו חוזה עתידי אלא מגביל את ההפסד המכסימלי (כלומר לא קו ישר אלא עקומה ששואפת אסימפטוטית לערך שלילי לא גבוה מדי בכיוון ה X השלילי וקו ישר בכיוון ה X החיובי) ויש לך נושא לתיזה - בעיקר אם את יודעת לתמחר את המכשיר החדש הזה. אני מצפה למשקה על חשבון הבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הולכים לשיטתך, אפשר לייצר נוסחת חישוב לחוזה עתידי תלוי רווח עתידי, עם תיגמול ליניארי להישגים עולים עד למועד המימוש, אבל בלי לפגוע בבונוס הבסיס לאור מאזני שנה נתונה. כלומר, לא תהיה סנקציה בדיעבד על מנהל בגין רווח קטן/שווה בעתיד, אך יהיה לו תמריץ חזק לביצועים טובים יותר בכל הווה כדי להגדיל את בונוס העבר. אצלנו כל המשקאות הם על חשבון הבית. הלקוחות משלמים רק דמי שכירות כוסות (ובלאי) צנועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה - הבאתי כוסות מהבית. יאללה, תמזגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כנראה קצת איטי- אם זה לא סחיר זה משמיט את הקרקע מתחת להצעה של שכ"ג ולמעשה חוזר להצעה שלי (אופציות או נאמנות) לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהצעה שלך המוטב אינו יכול להפסיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הוא מפסיד בשיטה של החוזים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם קיבלת חוזה על ערך של 100 וביום הפקיעה המניה שוה 90, אתה *משלם* 10 (כפול איזה קבוע שלא משנה לנו כאן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. אני מניח שחוקי המדינה יאסרו על העסקת עובד באופן כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי מהות הצעתך נסובה בעיקר על הרצון להפיק מהמנהלים תועלת לזמן ארוך. אם תאפשר מכירה הם פחות מחויבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסופו של יום אתה צריך להחתים את המנהל על חוזה, יש לי הרגשה שרבים (ואולי הזהירים מבינהם) יעדיפו כסף ביד ולא חברות מוזרות שמאיימות לגרור אותם לפשיטת רגל אם הם יכשלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או אם המנכ''ל הבא יכשל, או סתם יבחור לחתוך לגמרי ברווחי החברה בתקופה שבה הבונוס שלך נמדד, כדי לעשות טריק חשבונאי שיוביל את החברה לרווחים בתקופה שבה הבונוס שלו נמדד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך, ולכן התיקון ב תגובה 491310 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |