 |
|
 |
||
|
||||
 |
ישנה איזו דוגמא מפורסמת של הפרטת חברת חשמל בקליפורניה שבעקבותיה המחירים עלו ודומני שטיב השירות ירד. אני לא זוכר את הפרטים, אבל בטוחני שניתן למצוא אותם אצל הדוד הטוב (אני מסוכסך איתו לאחרונה כך שמישהו אחר יצטרך לשאול). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שהמחסור בחשמל שם נוצר דווקא עקב התערבות ממשלתית מסויימת במחירים, שגרמה שספקי חשמל מחוץ לקליפורניה סירבו למכור לה חשמל. אני לא בטוח שהוא צודק, אבל הוא טוען שהבעיה לא הייתה הפרטה אלא הפרטה תחת מגבלות וקביעת רמת מחירים בלי להתחשב בעלויות ייצור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת תמיד הטענה של הפרטות שאינן מצליחות. למעשה זה שייך לתחום התירוצים. שיטת המיכרזים בישראל למשל, היתה בנויה על הגשת הצעה נמוכה שאי אפשר להרוויח בה ואחר כך תיקון התנאים בשיטת הסלאמי בטענות שהתנאים השתנו. ירון זליכה ניסה לשנות את כללי המישחק ודאגו להציגו כמציקן מטורף שאי אפשר לעבוד איתו. כישלונות הפרטות מערכות החשמל מקיפות את כל העולם ולא רק את קליפורניה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה בדיוק אתה בא להוכיח פה, אבל בתור מי שעקב אחרי הפרשה של ירון זליכה לאורך כל הדרך (ואף קרא את הספר שלו "הדווארדיה השחורה" - מומלץ בחום, ד"א) אני רואה בו מייצג דווקא של הצד שלי בוויכוח הזה - שיטת המכרזים הפסולה, השחיתות והעברת נכסי ציבור למקורבים הם כולם סימפטומים של השלטון הסוציאליסטי שלנו, לא של שוק המתנהל בצורה חופשית. אני רוצה לצמצם עד כמה שרק אפשר את התקציבים שנמצאים בשליטתם של הפוליטיקאים ואת כוחם הרגולטורי בדיוק כדי שלא יוכלו לנצל את כוחם לרעה כפי שהם עושים היום. כלומר, הם יוכלו, והם תמיד יעשו זאת, אבל בהיקף שיהיה פחות משמעותי עבורי וייפגע במידה מועטה יותר באיכות חיי. כיום, רוב התוצרת שלי הולכת למעשה למימון אותם "מרכזי סלאמי" ושאר מעשי השוד וגחמותיהם המופרעות של הפוליטיקאים, ורק מיעוטה משמש אותי בפועל. כש 80% מהתוצרת שלי תהיה בשליטתי ורק 20% תיגזל ע"י המיסים הגלויים וע"י המיסים הסמויים (הגנה ממשלתית על מונופולים שמאפשרת להם לגבות ממני מחירים גבוהים שלמעשה מהווים מס לכל דבר ועניין) לצורכי חלוקה למקורבים - החיים שלי יהיו הרבה יותר טובים. זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריך בנויים מאד יפה אבל אינם קשורים למציאות. ראשית, אתה משתמש במונח "סוציאליזם" על פי מיטב המסורת האמריקאית משנות ה-20. כבר יש שזעקו על תכנית ההצלה שהביאו בוש ופולסון שזהו סושאליזם. כשמונחים משמשים כקללות אז הם חלק מתעמולה. לא קראתי את סיפרו של זליכה: מה הוא מציע במקום מיכרז? שיטת המיכרזים אינה קשורה לשום סוציאליזם. היא קשורה ליחסי הון- שילטון. שהם יחסים סימביוטיים למשל קרקעות: אם מדינת ישראל היתה מעמידה את כל הקרקעות למכירה, היתה בסופו של דבר צריכה להוציא מיכרזים. סלח לי על הפסימיות שלי, אבל לא היתה נוצרת תחרות אמיתית של הרבה מאד בעלי קרקעות; מספר טייקונים היו משתלטים על כל קרקעות המדינה כי אין תחרות חופשית ביני לבין מי שיש לו בעיה מה לעשות עם רווחיו והוא חייב להשקיע אותם. מה היה קורה עם קרקע חקלאית? עם שטחים פתוחים, טבע? מי היה מחליט מה ניתן לבניה? היינו מפריטים את הפעילות הממשלתית הזאת ? מה יקרה אם אחד הטייקונים הללו, שעל פי החזון שלך יהיה הרבה יותר חזק ובבעלותו רבים ממה שנחשב היום לנכסי המדינה, יקרוס? המדינה תידרש להצילו או שאנחנו ניקרוס. איך היא תציל אותו? היא תזרים לו כסף תמורת נכסיו -הרשה לי להניח שתהיה נפילה חדה בערך נכסיו והם לא יוכלו לשמש כבסיס לחובותיו. ואז היא תהיה בעלת הנכסים ואתה תזעק- סוציאליזם! האם כדי למנוע את המצב הזה תגביל את היקף המינוף איתו יוכל בעל ההון להתנהל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה על מה אתה מבסס את ההנחה שהנכסים יתרכזו בידי מספר קטן של טייקונים. בנוסף, אני לא חושב שנפילה של טייקונים שכאלה "תפיל אותנו" ואני לא חושב שצריך לסייע להם בשום צורה (אני גם מתנגד לשוד ה 700 מליארד של מהציבור האמריקאים לטובת "תוכנית החילוץ - זו עוד דוגמא לניצול הכוח כדי להעביר כסף מהציבור לקבוצה "נבחרת"). מה שאני עוד יותר לא מבין זה איך אתה מציע להתמודד עם יחסי ההון-שלטון, עם השחיתות ועם הפרוטקציוניזם ע"י כך שתעביר **עוד** כוח וכסף לידי הפוליטיקאים וכך תאפשר להם להסית חלק עוד יותר גדול מהתוצרת שלי אל מקורביהם ותומכיהם במקום להשאיר אותה אצלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שאתה משוחח עם עצמך ועונה כבר במקומי:"ע"י כך שתעביר **עוד** כוח וכסף לידי הפוליטיקאים וכך תאפשר להם להסית חלק עוד יותר גדול מהתוצרת שלי אל מקורביהם ותומכיהם". את זה ידידי אתה אומר ולא אני. אני חושב שבניית הניגוד הבסיסי: כלכלה מול פוליטיקה היא האמונה שלך ואין לה בסיס. המערכת הדמוקרטית בנויה על הפוליטיקאים שהם אמורים להיות הנציגים שלך ולהתוות את הדרך. המערכת חולה באופן אנוש וגם כפופה לחלוטין למה שקרוי- הכלכלה. הכלכלה במקרה הזה הוא העסק שלך או המיפעל בו אני עובד אלא שכבה של תאגידים ששולטים על הפוליטיקה ועל המדינה. הפוליטיקאים אינם מקלקלים מעצם העובדה שהם פוליטיקאים אלא מהשחתת המערכת הפוליטית, מחולשת הציבור-אתה-וומהיותם של הפוליטיקאים עושי דברם של התאגידים. לכן כמובן שהשינוי צריך להיות פוליטי . הכלכלה היא חלק מהמדינה ולא משהו אובייקטיבי לחלוטין שפועל מכוח איזו יד נעלמה דמיונית שאינה קיימת, אך נוח להציג אותה כדי שכולם יהיו כפופים למה שקרוי "כוחות השוק". אלו כוחות שאפשר לאתר אותם ואינם ידיים נעלמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, אז כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להיות ''חזקים'' והמערכת המושחתת שרודה בנו תפסיק לנצל את כוחה לרעה ותהפוך לגוף שישרת אותי, האזרח, ולא את עצמו (בניגוד לכל גוף או אדם אחר בעולם, שמשרת תמיד קודם כל את עצמו ואת משפחתו הקרובה). אשרי המאמין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת. מתאים לתפיסה הכלכלית שלך להיות בטוח שהבנת ושגם אני רואה הכל בצבעי שחור לבן. מי זה "אנחנו"? גם אתה שייך ל"אנחנו". אז אם תהיה חזק זה יעזור לי? הרי התפיסה שלך היא תאצ'ריסטית: אין דבר כזה חברה אלא רק אינדיווידואלים שפועלים כל אחד לטובתו והיד הנעלמה של סכום פעולותיהם יוצרת שיווי מישק לטובת כולם. אין לי עכשיו חשק להתחיל להרצות את השקפת עולמי- בהזדמנות אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אפשרות אחרת אומרת שאתה כופה עלי להקריב את טובתי לטובת ''החברה''. לא לוקח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אדוני. על פי ההצגה שלך אני דורש ממך להיות עני כדי שאוכל להתבטל. אני דורש ממך להסתכל על מי שגר לידך. אני דורש מימך להסתפק באופטימום ולא בהכרח במקסימום. אני דורש ממך לקבל את הגישה הזאת כדי שתחיה בסביבה טובה יותר, כי ההבדל בין האופטימום למקסימום לא יוסיף לך נקודות אושר כי אם להפך. דוגמאות? האם צבי זיו יקריב את טובתו לטובת החברה אם לא יקבל בונוס של עשרות מיליוני שקלים? האם אי הורדה במיסים לעשירים תפגע בטובתם ולכן הם לא צריכים לקבל את זה? באופן כללי המילה "הקרבה" כנראה נתפסת באופן שונה על ידי ועל ידך. כדי שבכל זאת יוכלו העשירים לחיות באותה חברה, יוזמים עכשיו שכונות סגורות ושמורות על קרקע פרטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה דורש ממני ''להסתפק'' ב''אופטימום'' שמישהו אחר קובע עבורי במקום באופטימום שאני קובע עבור עצמי. אתה דורש ממני להקריב את הרוב המכריע של התוצרת שלי בשביל לממן מטרות שמישהו אחר יקבע ושמשרתות אינטרסים של אחרים במקום אותי. אתה דורש ממני, למעשה, לעבוד פי כמה ממה שדרוש ממני לעבוד בשביל לקיים את רמת החיים שלי, כאשר הזמן הרב הנוסף שאני מקדיש לעבודה מתבזבז כדי לקיים רמת חיים של מישהו אחר. אתה למעשה דורש ממני לעבוד רוב חיי בשביל מישהו אחר. ואני לא אוהב לעבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. אז קנה לך בית בשכונה טובה וסגורה כדי להרגיש בטוח. אני דורש ממך להקריב את הרוב המכריע של התוצרת שלך? מה פתאום. כמעביד תשלם שכר הוגן יותר לאלו שאתה מנסה להנדס כדי לשלם פחות ממינימום. כמעביד שהחברה שלך מראה 10% רווח נקי, אל תנסה להוריד את שכר עובדיך כמה שיותר נמוך ואל תתיחס אליהם כתשומות שחובה להוזילן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי להעיר לך שאתה עובד בשביל מישהו אחר גם אם לא תרצה. אם אתה יכול לא לעבוד אז תהנה. בכל אופן, אתה נהנה מהדרך בה מתנהלת המדינה? לא מאד איכפת לך כי אתה מתרכז רק במיקסום הכנסותיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא נהנה מכך שהמדינה גוזלת חצי מהתוצרת שלי דרך מס הכנסה, וחלק גדול ממה שנשאר דרך שאר המיסים, ואז מחלקת את זה לאנשים אחרים. "אני דורש ממך להקריב את הרוב המכריע של התוצרת שלך? מה פתאום." כבר עכשיו רוב התוצרת שלי נגזלת ממני ע"י השלטון, אתה דורש להגדיל את הגזל הזה, אני דורש להקטין אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק ששם הצדקת אותו והחלטת שיש סיבות אובייקטיביות להעדר תחרות אמיתית, עמלות גבוהות (ויחסי הון-שלטון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איבדתי כבר את הקשר-את מי הצדקתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצדקתי. אפילו כתבתי שאם הממשלה היתה מאד רוצה להכניס תחרות, היא היתה משתמשת בבנק שבשליטתה . הממשלה נוהגת כאן ולא רק כאן, כבעל הון שמטרתו רווח ולא כממשלה. גם לפני שהממשלה הפריטה את הבנקים היא היתה יכולה לדאוג לתחרות סבירה יותר; אינני מא5מין שבין מספר כל כך מועט של בנקים אפשרית תחרות ממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גמני זוכרת במעומעם כי משבר האנרגיה בקליפורניה נגרם מאיזה טמטום של דה-רגולציה במחירי החשמל לעומת חסמים על הוצאות הייצור האפשריות (1966?). זה הביא לעסקות סליקת אלפי מגוואטים לעבר מפלצות זלילת אנרגיה כמו מפעלי אלומיניום במדינות צפונית ומזרחית לקליפורניה ע"ח הפסקות חשמל ומניעת היצעים מהמדינה עם הכלכלה החמישית בגודלה בעולם. בלי שום קשר להפרטה. אגב, אני סבורה שאין מקום (ואפשרות ריאלית) להפריט את חברת החשמל לישראל. בטח שלא במתכונת המוצעת ע"י האוצר ורשות החברות מזה כעשרים שנה. כאילו ניתן לפרק את החברה רוחבית (יצור, הולכה, חלוקה). ישראל היא אי מבחינת אספקת אנרגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואוסיף שהתוצאה היחידה המובטחת מהעברת מונופול טבעי לידיים פרטיות היא העלאת המחיר לצרכן. ║ בקרבתו של שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, לא ידעו להשיב לשאלה בכמה ║ יתייקר חשבון החשמל אחרי יישום הרפורמה, שהשר מאוד מתגאה בה. ║ "נדמה לי שבאוצר אמרו שהחשמל יתייקר ב-8%, אבל אני לא בטוח", אמר ║ מקורב לפואד. בוועד חברת החשמל אמרו כי עד כמה שזכור להם, בוועדת ║ הכנסת דיברו נציגי האוצר על התייקרות של 12%-15%. ניסיון להשיג תשובה ║ ברורה ממשרד האוצר לא צלח. "אבל לא מדובר בשיעור של 40%", אומר ║ בכיר במשרד, שהיה מעורב בהכנת הרפורמה, "מדובר על הרבה-הרבה ║ פחות". ║ [...] אנשי אקסנצ'ר מכירים היטב את שוק החשמל הישראלי, והם נשמעו לי ║ ספקנים באשר לתועלת שבהפרטת חברת החשמל שלנו. להערכתם, החשמל ║ בארץ מיוצר ונמכר בזול וביעילות. ישראל מדינה קטנה, הם מזהירים, שאין לה ║ חיבור לרשתות חשמל של מדינות שכנות. הבידוד והניתוק מהסביבה, יחד עם ║ החסרון הבולט לקוטן, מעניקים עדיפות טבעית לייצור החשמל בישראל על ידי ║ מונופול, ועדיף שמונופול כזה יהיה ממשלתי. "הפרטה אינה התשובה הנכונה ║ היחידה למצב שנוצר בשוק החשמל בישראל, אומר ארק. רגולציה ציבורית ║ תקיפה יכולה למלא את מקומה של התחרות החופשית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החשמל חייב להתקייר בכל מקרה. פשוט כי החשמל עכשיו זול מידי. מה זאת אומרת "זול מידי"? זאת אומרת שלחברת חשמל יש חובות של יותר מ 40 מליארד שקל, ומישהו מתישהו יצטרך לשלם אותם. זו לא חוכמה לספק חשמל "בזול" כשאת ההפרש בין המחיר הזול למחיר הריאלי ממנים ע"י יצירת חוב עצום בערבות ממשלתית, זה ישרא-בלוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא קראתי שהמחסור בחשמל נגרם מכיוון שיצרניות החשמל הגיעו למסקנה שאם היצע החשמל יהיה מוגבל, הן יוכלו למכור חשמל במחיר גבוה יותר, ולכן היה להם אינטרס עקיף להימנע מהקמת תחנות חשמל חדשות. זאת כמובן הפשטת יתר של הסיבה, אבל מטרתה של חברה פרטית למקסם את שורת הרווח. אספקת שירותים היא האמצעי ולא המטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולו בגלל שבמידה ש*זה* מה שחברות עושות, קליפורניה (בניגוד לישראל) הייתה יכולה לקנות חשמל ממדינות שכנות. ואכן, הבידוד הוא אחת הסיבות שבגללה אני מפקפק ביעילות הפרטת חברת החשמל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בכך שחובותיה של חברת החשמל הם, לפי הכתבה, 54 מליארד שקל, עולה מכך שכל אזרח ישראלי יצטרך בשלב זה או אחר לשלם שבעת-אלפים ומשהו שקלים כדי לפתור את הבעיה הזו - או שיהיה בכל אופן ייקור תעריפים פראי, או שחברת החשמל תמכור הרבה נכסים, או משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה המהותית היא האם התזרים המזומנים של חברת חשמל חיובי או שלילי. אם תזרים המזומנים חיובי, אז חוב של 45 מיליארד ש"ח לחברה עם מחזור של 17 מיליארד ש"ח לשנה זה דבר לא נעים, אבל זאת בעיה פתירה. אם התזרים שלילי, מחיר החשמל צריך לעלות לאיזון. בכל מקרה, הפרטה אינה הפיתרון אלא אם כן אתה תשובה או דנקנר או האחים עופר, ובמקרה זה ההפרטה היא בהחלט פיתרון מועדף, בעיקר אם אתה הולך להעסיק את הפקידים שמחליטים על מבנה ההפרטה מיד לאחר שהם מסיימים להפריט לך את נכסי המדינה תמורת פרוטות. (בדיוק ראיתי לפני זמן מה את "שיטת השקשוקה" של מיקי רוזנטל. מומלץ בחום.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרוטות ? אתה מכיר מישהו שמוכן לשלם יותר ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציבור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה המצב, הנפקה בבורסה היא באמת פתרון הולם, אם כי לבעלי ההון המעצבנים האלו יש נטיה לשלם פרמיה בעבור שליטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משלמים פרוטות. במילים אחרות: אם אתה בעל עסק, ויודע מראש שהתנאים במכרז יחוברו בצורה שמעדיפה אותך, אתה תעדיף לשלם כמה שפחות. אם אתה יודע שיש תחרות מצד אחרים, אתה תעדיף לשלם את הסכום הנמוך ביותר שיספיק לך כדי לקבל את החוזה\לקנות את החברה וגם להרוויח. הנקודה היא שלפעמים יש חתיכת פער בין א' לב' - ופה, בהחלט, יש לאומדן לפיו מציעים נכס למכירה השפעה (אני לא זוכר את המקרה, אבל כמדומני שהיה מקרה אחד ובו הציעו להפרטה על סמך שומה א', והסתירו את העובדה ששומות אחרות קבעו מחיר הרבה יותר גבוה וכנראה גם צדקו). אני בהחלט תומך בהפרטה ברוב המקרים, אבל אם יהיה מקרה שבו חברה ממשלתית, נניח, מתנהלת ברווח תפעולי ולרשותה מליארד שקלים של נכסים, והיא מועמדת למכירה תמורת 300 מליון - אני בטוח שגם אני הייתי הולך וקונה אותה, לו היו לי 300 מליון, אבל מן הצד השני זו תהיה בהחלט שחיתות למכור אותה במחיר כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השחיתות היא לא המכירה, אלא העלמת מידע או חוזה מפלה, אני בהחלט בעד להכניס אנשים שעוסקים בזה לתקופות ארוכות מאחורי סורג ובריח. משום מה נראה לי שזה לא הכלל, אם יש לך נתונים שמראים אחרת, אני אשמח לקרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת מאיזו אסכולה כלכלית הגחת, אבל ברור לי שחסר מושג קלוש בכל הקשור למושגי יסוד בניהול פירמה, הלימות הון, תזרים מזומנים ודו"חות כספיים. חברת החשמל מייצגת מודל כושל של פרדוקסים פנימיים ושחיתות מובנית. בנוסף היותה מאגר קבוע לקשר ועדים-פריימריס-שלטון היא מייצרת חוב הולך וגדל בערבות המדינה (כלומר משלמי המיסים) כדי לפרנס אסופת ערסים חסרי השכלה ומקצוע, אך עטופים בנפוטיזם ובפרוטקציוניזם מגונן. אין מצב שחברה כלשהי תחיה עם חוב חיצוני פי 2.5 מהמחזור בריבית ממוצעת 6% כאשר הרווח השנתי שואף לאפס משני הכיוונים. קצת פרטים מהמאזן המצביעים על החולי: http://www.iec.co.il/bin/ibp.jsp?ibpDispWhat=zone&am... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מהאסכולה שגורסת שנפוטיזם זה דבר רע, שוועד העובדים של חברת חשמל חזק מדי ונגוע בשחיתות, ושההפרטה אינה תרופת הקסם לכל חוליי החברה האנושית. ובנוגע לדו"חות הרבעוניים, עפ"י מחצית השנה הראשונה של 2008, הוצאות המימון של החברה הם 6% לשנה (641 מלש"ח מתוך מחזור של 10,734 מלש"ח). לאחר החזר החובות, חברת חשמל מרוויחה 352 מלש"ח ולא מפסידה. זה שם את בעיית החובות של חברת חשמל תחת הקטגוריה הראשונה, "לא נעים אבל פתיר". החזר של 6-8% לשנה זה פחות מההחזר של המשכנתא. (ותודה על הקישור, התעצלתי לחפש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מהאסכולה הבוחנת גם פירמה ממשלתית לאור הנתונים הידועים. 1) חברת החשמל מחויבת באגח"ים נושאי ריבית של 6% בממוצע מטח"י. 2) גובה החוב גדול פי 2.5 לפחות מהמחזור העסקי הכולל השנתי. 3) רק החזרי הריבית מהווים מעמסה בסדר גודל של כ-15% מתקציב החברה. 4) חח"י לא מרוויחה בשנים האחרונות כמעט כלום בשורה התפעולית. בהתווסף הסעיף של מחיר הכסף הגרעוני, החברה בפועל חדלת פרעון. ועדיין כל ערס מהוועד מרוויח פי 4 מאקדמאי מהשורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אולי אני באמת לא יודע לקרוא מתצית של דו"חות כספיים, אבל לפי מה שאני בכל זאת מבין מהתמצית, חברת חשמל משלמת כ-6% הוצאות מימון (כלומר תשלום קרן וריבית על הלוואות המימון), ושורת הרווח (הפסד) נקי היא לאחר הוצאות המימון. כמובן, את מוזמנת להאיר את עיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרכי השמרנית והזהירה קבעתי כי החוב המטח"י נושא ריבית בשיעור ממוצע של 6%. הסתמכתי על נתון לגבי הגיוסים האחרונים של החברה. בעבר הלא רחוק נלקחו הלוואות בריביות גבוהות בהרבה. מכיוון שמדובר באג"ח לטווח רחוק - עשרות שנים - כנראה שהריבית הממוצעת גדולה יותר. יש גם לשים לב כי המאזנים האחרונים מייצגים את שווי ההלוואות בשקלים. מכיוון שבשנה וחצי שעברו צנח הדולר (ובמידה מופחתת האירו) מרמה של 4.7 ל-3.5 שקל, אפשר להניח כי מסתתר פה בור עמוק נוסף. כשהדולר יתייצב מחדש והשקל יחזור לממדיו הטבעיים נגלה בספרי חברת החשמל חוב הקרוב יותר ל-60 מיליארד שקלים. פי 3 מהמחזור הכספי השנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אינך חושבת שהמצב הנוכחי של השקל מול הדולר הוא המצב הטבעי וקודם לכן-4.7 - לא היה טבעי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הדולר ירד ברציפות עד לרמה של 3.2 שקל כתוצאה ממניפולציות של קרנות זרות שהזרימו סכומי עתק ארצה במטרה לעשות סיבוב על חשבון המשק הישראלי. לא תנועות הון ריאליות אלא ספקולציה. התערבות נגדית של ב"י הפכה לאחרונה את המגמה כך שאפשר לצפות לשיווי משקל 'אמיתי' בסביבות ה-4 שקל ומשהו. ייסוף השקל דומה במקצת (מאוד קצת מבחינת ההיקפים) למניפולציה על חוזי הנפט הגולמי והגרעינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, נשמע הגיוני. מעניין לקרוא את הדברים שלך במיוחד כשאת בוחרת לא להתנפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי על סמך מה את כותבת את זה. לא ראיתי שום הוכחות לקונספירציה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעוגן גם בקפיצה האדירה בנפחי המסחר במט"ח. ברגיל, זרמי ההון פנימה והחוצה די מאוזנים וקבועים על פני השנה. היבואנים רוכשים והיצואנים ממירים. פתאום התחילה תנועה עצומה רק לכיוון אחד. ולמרבה הפליאה היא רק התעצמה עם פרוץ המשבר העולמי לפני כחצי שנה. בימים מסוימים סחרו ב-2 ואף 3 מיליארד דולר. פי כמה מהרגיל. אפילו הנגיד הפטיר באחד מנאומיו החודש כי ידוע לו על קרן זרה שרכשה שקלים ומכרה חצי מיליארד דולר ביום אחד. אני מנחשת כי מדובר ב-UBS או מריל לינץ'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע בהסבר שהישראלים מחזירים את הכסף הביתה לאור הבלאגן בחוץ והיציבות (היחסית) פה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר לתנועה העצומה לכיוון השקל שהביאה להתחזקותו, והסבר להתעצמות התנועה הזו עם פריצת המשבר העולמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששתני כי בשלב א' המט"ח בידי הישראלים (מלבד היצואנים. אבל הם ממילא כלולים בחישוב התנועה) לא היה נזיל (ע"ע בנק הפועלים). בשלב ב', לאחר פרוץ המשבר, הוא פשוט התאדה (ע"ע לב לבייב ותשובה. הראשון אפילו לא מסוגל לרכוש בחזרה את האג"ח הקונצרניות שלו פה במחירי רצפה). ואם כבר ללכת על בטוח עם עודפי מזומן, מה יותר בטוח בעולם מאג"ח ממשלת ארה"ב בתשואה שנתית 4%? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אבל זה ההסבר שאני קראתי אצל כמה וכמה פרשנים כבר כמה חודשים - ישראלים (לאו דווקא הטייקונים הגדולים, גם משה מקיסריה שהשקיע את הג'ובות העודפות שלו בנאסד''ק) מחסלים השקעות בחו''ל ומחזירים את הכסף לארץ, לשמור אותו קרוב לחזה. השאלה האם זה חכם או לא היא די בלתי תלויה בשאלה האם זה קורה או לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרשנים הכלכליים שרלטנים כמו אסטרולוגים. גם אם כל הישראלים המחזיקים מט"ח בחו"ל היו מתאגדים כאיש אחד ביום אחד ומחליטים על חזרה למולדת עדיין מדובר בסכומים זניחים לגמרי לעומת כ-50 מיליארד $ יבוא/יצוא. לאורך שנה וחצי (כ-300 ימי מסחר) זה בכלל לא אפקטיבי. אם כבר, הפעולה ההפוכה היא המתבקשת. קונים דולר/שקל ספוט, כאשר הבטוחות ללא מינוף בשקלים מונחות במק"מ נושא ריבית. אפשר לשבת בפוזיציה הזאת לכל טווח ולהרויח המון בבוא העת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. כי בשביל הניתוח שלנו הסכום שהישראלים מחזירים הביתה לא צריך להיות זניח ליד היבוא/יצוא, אלא ליד **ההפרש** בין היצוא ליבוא. ולידו אני ממש לא בטוח שהם זניחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר מזמן אני לא הטריידרית בשוטף של המשפחה. אחותי הצעירה (17 דקות המיפגרת. תאומה זהה שאפילו לא נתנה פייט בישורת האחרונה) אומרת כי בביזנסוויק אפשר למצוא כעת סקירה מחכימה על תנועות המטבע לישראל והימנה, עם הפיקים למעלה ולמטה. כפונדמנטליסטית בעיקר, קשה לי לראות כיצד כמה סנטים של ישראלים, מחולקים על פני שנה וחצי של מסחר במט"ח, 300 ימים לערך, יכולים להטות את שער הדולר/שקל עד כדי קריסת המט"ח בכרבע ממחירו בחום יולי-אוגוסט-ספטמבר 2007. עם כל הכבוד לאלמונים וזה, תמיד אעדיף את עמודות נתוני הריאליה מול זיקוקי הספקולציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גילגול חוב, ע' 20 בדוח הכספי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרכך הלבבית את מתעלמת מכך שאת מחיר החשמל - הנמוך בקנה מידה בינלאומי, ושאינו מאפשר להרוויח - קובעת המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מחירי החשמל קובעת רשות הפיקוח - גוף-על רגולטורי ואוטונומי לכאורה, החייב להתחשב בתשומות חברת החשמל. במיוחד בשינויים במחירי דלקים, פחם וגז להפעלת טורבינות היצור. זכורה לי השנה העלאת מחיר מיוחדת בכמה אגורות לצורך מימון ריבית החוב העצום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהמחירים שמונופול גובה עבור שרותיו חייבים בפיקוח הדוק. במשק החשמל אין תחרות, ולכן מחירי החשמל לא יכולים להיקבע ע"י תחרות חופשית. לכן רשות החשמל קובעת את מחירי החשמל בהתאם להוצאות החברה. ח"ח היא מונופול טבעי, ולכן אני מעדיף מונופול ציבורי בפיקוח הדוק מאשר מונופול פרטי שמתחכם לרגולטור. אם כדי להפריט את חברת חשמל המחירים צריכים לעלות, מה התועלת בכך? מצטער, להראות לוועד חברת חשמל מי הבוס אינה סיבה מספקת שאשלם יותר עבור החשמל. שים לב שחברת חשמל סיימה את מחצית השנה עם רווח קטן של כמה שקלים (בערך 350 מיליון מהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחירי החשמל חייבים לעלות בכל מקרה, אם הפרטה או בלעדיה, בשביל להחזיר, בסופו של דבר, את החוב שנוצר מהשילוב של מחירי חשמל נמוכים מידי בעבר וחוסר יעילות נוראי של החברה. השאלה היא רק בכמה הם יעלו. חשמל הוא לא ''מונופול טבעי'' יותר מאשר טלפוניה היתה ''מונופול טבעי'' עד לפני כמה שנים, כשזה היה הנימוק לשימור המונופול הממשלתי. אין שום סיבה לא לאפשר הקמת תחנות כוח פרטיות (כרגע הסיבה היחידה לכך שזה לא נעשה היא איומים אמינים בהשבתה מצד ועד העובדים של חברת חשמל במידה ותחנות כאלו יפעלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חוסר יעילות נוראי של החברה" זו אי-אמת. גם אם תגדיל את מחירי החשמל כך שיכסו את חובות חח"י, המחיר בישראל ישאר נמוך, ואיכות השירות - מהמעולות שיש. החברה הזו מסואבת, נפוטיסטית, מונופוליסטית, כוחנית, ותומכת בפוליטיקאים מאוד לא לטעמי. רק בגלל אלה צריך להקים לה תחרות בדמות תחנות כוח אזוריות/מפעליות. אבל היא נותנת שירות טוב במחיר טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי כמה מהר אתה רוצה להחזיר את החוב הזה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומשהו עם הלאמה חוזרת של הרכבות בבריטניה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הבנקים בישראל הולאמו פעם. זה רק עשה להם טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב, הסיבה היחידה לתגובה שלי היתה כדי שאוכל לכתוב דלאי הלאמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני, רק רציתי לראות את השם שלי בכחול על התגובה ולאשר לעצמי לרגע שאני חי. ממתי מניעים חשובים כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשה להם טוב, ולנו רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה רע? בזמנו זה הציל את השקעותיהם של המעמד הבינוני והמדינה נהנתה משנים ארוכות של רווחי הבנקים ומהיציבות שלהם. אם כבר משהו לא ברור לי זה מדוע היה צריך להפריט אותם ולמכור אותם לבעלי ההון בשנים האחרונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ''הציל את ההשקעות'', זה העביר כסף מכיסם של כלל משלמי המיסים לכיס של קבוצה קטנה יותר מתוכם. המדינה כמעט לא קיבלה שום דיבידנדים מהבנקים, וכל הרווחים שאתה מדבר עליהם הלכו לטובת ניפוח וסיאוב של הבנקים, והרווחים הללו לא נוצרים יש מאין - הם נוצרים על חשבון מחירים גבוהים מידי שנגבים מהציבור ואיכות נמוכה מידי שהוא מקבל בתמורה. יציבות אכן הושגה, אבל במחיר של ריכוזיות בלתי נסבלת שמנזקיה אנחנו סובלים עד היום. אני חושב שהיה יותר נכון לפצל את בנק הפועלים ואת בנק לאומי למספר חלקים קטנים יותר כל אחד שיתחרו בינהם, ואז למכור כל חלק בנפרד, כדי ליצור שוק יותר תחרותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יציבות של המערכת הבנקאית היא דבר חשוב למדי במערכת הפיננסית של מדינה. לכן, יש אינטרס לכלל משלמי המסים להציל את הבנקים ממפולת (שנעשתה ברובה כשהם היו בידיים פרטיות). הרווחים אכן לא נוצרים יש מאין. גם היום, כשהבנקים בידיים פרטיות. הריכוזיות, מסתבר, היא כן נסבלת ביחס לאלטרנטיבות. ולפי המשבר בעולם היום מתעוררת ההשערה שריכוזיות והתערבות המדינה במערכת הפיננסית היא הכרחית לשמירה על יציבות השוק. בעולם הבנקאות כנראה שתחרות פרועה היא לאו דווקא המפתח ליציבות כזאת, אלא שמרנות עסקית. ''תחרות'' היא לא מילת קסם (באבולוציה של רעיונות, בשוק הכלכלי, באקדמיה, מה שתרצה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנקים לא היו בידיים פרטיות לפני המפולת. בנק לאומי היה שייך לסוכנות היהודית ובנק הפועלים להסתדרות - שתיהן זרועות בלתי נפרדות מהשלטון בתקופה ההיא. המסקנה מהגישה שאתה מציג היא שעדיף לו היה בנק אחד ויחיד, ממשלתי לחלוטין ובערבות מלאה של המדינה. יציבות של בנק כזה תהיה מקסימאלית (כלומר, שווה ליציבות של מדינת ישראל עצמה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיסקונט כן היה בידיים פרטיות. זה לא עזר לו. אני לא חושב שהמסקנה שהצגת היא הכרחית או אפילו מתבקשת. לתחרות יש ערך. אבל יציבות של המערכת הבנקאית היא הכרחית, ומסתבר שתחרות היא לא הכלי המתאים לייצר אותה. כנראה שהמערכת זקוקה לפיקוח רגולטורי כבד. אבל הנקודה החשובה יותר - כנראה שהמכירה לידיים פרטיות אינה נוסחת קסם להתנהלות נבונה ואחראית של חברות. יש מגזרים שבהם כדאי לנו לספוג סיכונים עבור גמישות ניהולית גדולה ויכולת שינוי מהירה (כמו היי-טק) ויש מגזרים שכדאי לנו להפחית את הסיכון ולהשיג יציבות במחיר הגמישות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל נושא הבנקאות כמקצוע מיוחד הראוי לתגמול מטורף במיליוני ש"ח זו חארטה להמונים. בנקאים נדרשים לנהל שני מרכיבים: מרווחי ריבית ועמלות פעולות. בערך כמו סנדלרים. שום תחכום ועם נעליים. אפשר בנקל לצמצם את היכלי השיש והזכוכית של הסניפים לרמת פיצוציה ממוצעת. לקצץ כ"א ב-80% עם שתי פקידות בדלפק ושתי תומכות מאחור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. פגשתי לא מזמן מישהו שהגדיר את תפקידו כ''אחראי הסטורנו'' בבנק גדול. נשמע לי רציני יותר מסנדלר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה בדיוק הם עובדים על הציבור עם המצאת מונחים בז'רגון מעורפל. כולה מדובר בסנדלר פקידות המתקן טעויות רישום שלא היו אמורות להתרחש מלכתחילה. בטח לא בעידן המיחשוב. סטורנו = http://www.businesspedia.co.il/index.php?title=%D7%A... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התחום שלי. אבל הבנתי ממנו שבז'רגון הבנקאי (בניגוד לזה של הנה''ח) המונח משמש לאיזון המתמיד של הון הבנק בין פקדונות לבין הלוואות. הוא נראה די בכיר, אבל מה אני יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הוא אמר "נוסטרו" (= "שלנו" בשפת המאפיה. "קוזה נוסטרה" - העניין שלנו)? "נוסטרו חשבון עצמי של גוף מסוים, כמו-נוסטרו של בנק, חברה לניהול תיקי השקעות, חברת ביטוח וכיו"ב. זאת, להבדיל מתיקי השקעות המנוהלים עבור אחרים, או פוליסות משתתפות ברווחים של המבוטחים." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. אני באמת לא בטוח. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |