בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 19/10/08 15:13
תומס סואל טען, 493589
שהמחסור בחשמל שם נוצר דווקא עקב התערבות ממשלתית מסויימת במחירים, שגרמה שספקי חשמל מחוץ לקליפורניה סירבו למכור לה חשמל. אני לא בטוח שהוא צודק, אבל הוא טוען שהבעיה לא הייתה הפרטה אלא הפרטה תחת מגבלות וקביעת רמת מחירים בלי להתחשב בעלויות ייצור.
תומס סואל טען, 493600
זאת תמיד הטענה של הפרטות שאינן מצליחות. למעשה זה שייך לתחום התירוצים. שיטת המיכרזים בישראל למשל, היתה בנויה על הגשת הצעה נמוכה שאי אפשר להרוויח בה ואחר כך תיקון התנאים בשיטת הסלאמי בטענות שהתנאים השתנו. ירון זליכה ניסה לשנות את כללי המישחק ודאגו להציגו כמציקן מטורף שאי אפשר לעבוד איתו. כישלונות הפרטות מערכות החשמל מקיפות את כל העולם ולא רק את קליפורניה:
תומס סואל טען, 493606
אני לא יודע מה בדיוק אתה בא להוכיח פה, אבל בתור מי שעקב אחרי הפרשה של ירון זליכה לאורך כל הדרך (ואף קרא את הספר שלו "הדווארדיה השחורה" - מומלץ בחום, ד"א) אני רואה בו מייצג דווקא של הצד שלי בוויכוח הזה - שיטת המכרזים הפסולה, השחיתות והעברת נכסי ציבור למקורבים הם כולם סימפטומים של השלטון הסוציאליסטי שלנו, לא של שוק המתנהל בצורה חופשית. אני רוצה לצמצם עד כמה שרק אפשר את התקציבים שנמצאים בשליטתם של הפוליטיקאים ואת כוחם הרגולטורי בדיוק כדי שלא יוכלו לנצל את כוחם לרעה כפי שהם עושים היום.
כלומר, הם יוכלו, והם תמיד יעשו זאת, אבל בהיקף שיהיה פחות משמעותי עבורי וייפגע במידה מועטה יותר באיכות חיי. כיום, רוב התוצרת שלי הולכת למעשה למימון אותם "מרכזי סלאמי" ושאר מעשי השוד וגחמותיהם המופרעות של הפוליטיקאים, ורק מיעוטה משמש אותי בפועל. כש 80% מהתוצרת שלי תהיה בשליטתי ורק 20% תיגזל ע"י המיסים הגלויים וע"י המיסים הסמויים (הגנה ממשלתית על מונופולים שמאפשרת להם לגבות ממני מחירים גבוהים שלמעשה מהווים מס לכל דבר ועניין) לצורכי חלוקה למקורבים - החיים שלי יהיו הרבה יותר טובים. זה הכל.
תומס סואל טען, 493736
דבריך בנויים מאד יפה אבל אינם קשורים למציאות.
ראשית, אתה משתמש במונח "סוציאליזם" על פי מיטב המסורת האמריקאית משנות ה-‏20. כבר יש שזעקו על תכנית ההצלה שהביאו בוש ופולסון שזהו סושאליזם. כשמונחים משמשים כקללות אז הם חלק מתעמולה.
לא קראתי את סיפרו של זליכה: מה הוא מציע במקום מיכרז?
שיטת המיכרזים אינה קשורה לשום סוציאליזם. היא קשורה ליחסי הון- שילטון. שהם יחסים סימביוטיים
למשל קרקעות: אם מדינת ישראל היתה מעמידה את כל הקרקעות למכירה, היתה בסופו של דבר צריכה להוציא מיכרזים. סלח לי על הפסימיות שלי, אבל לא היתה נוצרת תחרות אמיתית של הרבה מאד בעלי קרקעות; מספר טייקונים היו משתלטים על כל קרקעות המדינה כי אין תחרות חופשית ביני לבין מי שיש לו בעיה מה לעשות עם רווחיו והוא חייב להשקיע אותם. מה היה קורה עם קרקע חקלאית? עם שטחים פתוחים, טבע? מי היה מחליט מה ניתן לבניה?
היינו מפריטים את הפעילות הממשלתית הזאת ? מה יקרה אם אחד הטייקונים הללו, שעל פי החזון שלך יהיה הרבה יותר חזק ובבעלותו רבים ממה שנחשב היום לנכסי המדינה, יקרוס? המדינה תידרש להצילו או שאנחנו ניקרוס. איך היא תציל אותו?
היא תזרים לו כסף תמורת נכסיו -הרשה לי להניח שתהיה נפילה חדה בערך נכסיו והם לא יוכלו לשמש כבסיס לחובותיו. ואז היא תהיה בעלת הנכסים ואתה תזעק- סוציאליזם! האם כדי למנוע את המצב הזה תגביל את היקף המינוף איתו יוכל בעל ההון להתנהל?
תומס סואל טען, 493771
אני לא רואה על מה אתה מבסס את ההנחה שהנכסים יתרכזו בידי מספר קטן של טייקונים.

בנוסף, אני לא חושב שנפילה של טייקונים שכאלה "תפיל אותנו" ואני לא חושב שצריך לסייע להם בשום צורה (אני גם מתנגד לשוד ה 700 מליארד של מהציבור האמריקאים לטובת "תוכנית החילוץ - זו עוד דוגמא לניצול הכוח כדי להעביר כסף מהציבור לקבוצה "נבחרת").

מה שאני עוד יותר לא מבין זה איך אתה מציע להתמודד עם יחסי ההון-שלטון, עם השחיתות ועם הפרוטקציוניזם ע"י כך שתעביר **עוד** כוח וכסף לידי הפוליטיקאים וכך תאפשר להם להסית חלק עוד יותר גדול מהתוצרת שלי אל מקורביהם ותומכיהם במקום להשאיר אותה אצלי.
תומס סואל טען, 493774
אני מבין שאתה משוחח עם עצמך ועונה כבר במקומי:"ע"י כך שתעביר **עוד** כוח וכסף לידי הפוליטיקאים וכך תאפשר להם להסית חלק עוד יותר גדול מהתוצרת שלי אל מקורביהם ותומכיהם".
את זה ידידי אתה אומר ולא אני. אני חושב שבניית הניגוד הבסיסי: כלכלה מול פוליטיקה היא האמונה שלך ואין לה בסיס.
המערכת הדמוקרטית בנויה על הפוליטיקאים שהם אמורים להיות הנציגים שלך ולהתוות את הדרך. המערכת חולה באופן אנוש וגם כפופה לחלוטין למה שקרוי- הכלכלה. הכלכלה במקרה הזה הוא העסק שלך או המיפעל בו אני עובד אלא שכבה של תאגידים ששולטים על הפוליטיקה ועל המדינה. הפוליטיקאים אינם מקלקלים מעצם העובדה שהם פוליטיקאים אלא מהשחתת המערכת הפוליטית, מחולשת הציבור-אתה-וומהיותם של הפוליטיקאים עושי דברם של התאגידים. לכן כמובן שהשינוי צריך להיות פוליטי . הכלכלה היא חלק מהמדינה ולא משהו אובייקטיבי לחלוטין שפועל מכוח איזו יד נעלמה דמיונית שאינה קיימת, אך נוח להציג אותה כדי שכולם יהיו כפופים למה שקרוי "כוחות השוק". אלו כוחות שאפשר לאתר אותם ואינם ידיים נעלמות.
תומס סואל טען, 493776
הבנתי, אז כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להיות ''חזקים'' והמערכת המושחתת שרודה בנו תפסיק לנצל את כוחה לרעה ותהפוך לגוף שישרת אותי, האזרח, ולא את עצמו (בניגוד לכל גוף או אדם אחר בעולם, שמשרת תמיד קודם כל את עצמו ואת משפחתו הקרובה). אשרי המאמין.
תומס סואל טען, 493782
לא הבנת. מתאים לתפיסה הכלכלית שלך להיות בטוח שהבנת ושגם אני רואה הכל בצבעי שחור לבן. מי זה "אנחנו"? גם אתה שייך ל"אנחנו". אז אם תהיה חזק זה יעזור לי? הרי התפיסה שלך היא תאצ'ריסטית: אין דבר כזה חברה אלא רק אינדיווידואלים שפועלים כל אחד לטובתו והיד הנעלמה של סכום פעולותיהם יוצרת שיווי מישק לטובת כולם. אין לי עכשיו חשק להתחיל להרצות את השקפת עולמי- בהזדמנות אחרת.
תומס סואל טען, 493786
כל אפשרות אחרת אומרת שאתה כופה עלי להקריב את טובתי לטובת ''החברה''. לא לוקח.
תומס סואל טען, 493789
לא אדוני. על פי ההצגה שלך אני דורש ממך להיות עני כדי שאוכל להתבטל. אני דורש ממך להסתכל על מי שגר לידך. אני דורש מימך להסתפק באופטימום ולא בהכרח במקסימום. אני דורש ממך לקבל את הגישה הזאת כדי שתחיה בסביבה טובה יותר, כי ההבדל בין האופטימום למקסימום לא יוסיף לך נקודות אושר כי אם להפך.
דוגמאות? האם צבי זיו יקריב את טובתו לטובת החברה אם לא יקבל בונוס של עשרות מיליוני שקלים? האם אי הורדה במיסים לעשירים תפגע בטובתם ולכן הם לא צריכים לקבל את זה?
באופן כללי המילה "הקרבה" כנראה נתפסת באופן שונה על ידי ועל ידך.
כדי שבכל זאת יוכלו העשירים לחיות באותה חברה, יוזמים עכשיו שכונות סגורות ושמורות על קרקע פרטית.
תומס סואל טען, 493791
אתה דורש ממני ''להסתפק'' ב''אופטימום'' שמישהו אחר קובע עבורי במקום באופטימום שאני קובע עבור עצמי. אתה דורש ממני להקריב את הרוב המכריע של התוצרת שלי בשביל לממן מטרות שמישהו אחר יקבע ושמשרתות אינטרסים של אחרים במקום אותי. אתה דורש ממני, למעשה, לעבוד פי כמה ממה שדרוש ממני לעבוד בשביל לקיים את רמת החיים שלי, כאשר הזמן הרב הנוסף שאני מקדיש לעבודה מתבזבז כדי לקיים רמת חיים של מישהו אחר. אתה למעשה דורש ממני לעבוד רוב חיי בשביל מישהו אחר. ואני לא אוהב לעבוד.
תומס סואל טען, 493793
אוקיי. אז קנה לך בית בשכונה טובה וסגורה כדי להרגיש בטוח.
אני דורש ממך להקריב את הרוב המכריע של התוצרת שלך? מה פתאום.
כמעביד תשלם שכר הוגן יותר לאלו שאתה מנסה להנדס כדי לשלם פחות ממינימום. כמעביד שהחברה שלך מראה 10% רווח נקי, אל תנסה להוריד את שכר עובדיך כמה שיותר נמוך ואל תתיחס אליהם כתשומות שחובה להוזילן.
תומס סואל טען, 493794
הרשה לי להעיר לך שאתה עובד בשביל מישהו אחר גם אם לא תרצה. אם אתה יכול לא לעבוד אז תהנה. בכל אופן, אתה נהנה מהדרך בה מתנהלת המדינה? לא מאד איכפת לך כי אתה מתרכז רק במיקסום הכנסותיך.
תומס סואל טען, 493798
אני לא נהנה מכך שהמדינה גוזלת חצי מהתוצרת שלי דרך מס הכנסה, וחלק גדול ממה שנשאר דרך שאר המיסים, ואז מחלקת את זה לאנשים אחרים.

"אני דורש ממך להקריב את הרוב המכריע של התוצרת שלך? מה פתאום."

כבר עכשיו רוב התוצרת שלי נגזלת ממני ע"י השלטון, אתה דורש להגדיל את הגזל הזה, אני דורש להקטין אותו.
אתה די מתאר את המצב בתחום הבנקאות, 493809
רק ששם הצדקת אותו והחלטת שיש סיבות אובייקטיביות להעדר תחרות אמיתית, עמלות גבוהות (ויחסי הון-שלטון).
אתה די מתאר את המצב בתחום הבנקאות, 493837
איבדתי כבר את הקשר-את מי הצדקתי?
את המונופול הבנקאי (טוב, קרטל ולא מונופול). 493838
את המונופול הבנקאי (טוב, קרטל ולא מונופול). 493840
לא הצדקתי. אפילו כתבתי שאם הממשלה היתה מאד רוצה להכניס תחרות, היא היתה משתמשת בבנק שבשליטתה . הממשלה נוהגת כאן ולא רק כאן, כבעל הון שמטרתו רווח ולא כממשלה. גם לפני שהממשלה הפריטה את הבנקים היא היתה יכולה לדאוג לתחרות סבירה יותר; אינני מא5מין שבין מספר כל כך מועט של בנקים אפשרית תחרות ממש.
תומס סואל טען, 493625
גמני זוכרת במעומעם כי משבר האנרגיה בקליפורניה נגרם מאיזה טמטום של דה-רגולציה במחירי החשמל לעומת חסמים על הוצאות הייצור האפשריות (1966?). זה הביא לעסקות סליקת אלפי מגוואטים לעבר מפלצות זלילת אנרגיה כמו מפעלי אלומיניום במדינות צפונית ומזרחית לקליפורניה ע"ח הפסקות חשמל ומניעת היצעים מהמדינה עם הכלכלה החמישית בגודלה בעולם. בלי שום קשר להפרטה.

אגב, אני סבורה שאין מקום (ואפשרות ריאלית) להפריט את חברת החשמל לישראל. בטח שלא במתכונת המוצעת ע"י האוצר ורשות החברות מזה כעשרים שנה. כאילו ניתן לפרק את החברה רוחבית (יצור, הולכה, חלוקה). ישראל היא אי מבחינת אספקת אנרגיה.
משרד האוצר טען, 493656
ואוסיף שהתוצאה היחידה המובטחת מהעברת מונופול טבעי לידיים פרטיות היא העלאת המחיר לצרכן.

     ║  בקרבתו של שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, לא ידעו להשיב לשאלה בכמה
     ║  יתייקר חשבון החשמל אחרי יישום הרפורמה, שהשר מאוד מתגאה בה.
     ║  "נדמה לי שבאוצר אמרו שהחשמל יתייקר ב-‏8%, אבל אני לא בטוח", אמר
     ║  מקורב לפואד. בוועד חברת החשמל אמרו כי עד כמה שזכור להם, בוועדת
     ║  הכנסת דיברו נציגי האוצר על התייקרות של 12%-15%. ניסיון להשיג תשובה
     ║  ברורה ממשרד האוצר לא צלח. "אבל לא מדובר בשיעור של 40%", אומר
     ║  בכיר במשרד, שהיה מעורב בהכנת הרפורמה, "מדובר על הרבה-הרבה
     ║  פחות".

     ║  [...] אנשי אקסנצ'ר מכירים היטב את שוק החשמל הישראלי, והם נשמעו לי
     ║  ספקנים באשר לתועלת שבהפרטת חברת החשמל שלנו. להערכתם, החשמל
     ║  בארץ מיוצר ונמכר בזול וביעילות. ישראל מדינה קטנה, הם מזהירים, שאין לה
     ║  חיבור לרשתות חשמל של מדינות שכנות. הבידוד והניתוק מהסביבה, יחד עם
     ║  החסרון הבולט לקוטן, מעניקים עדיפות טבעית לייצור החשמל בישראל על ידי
     ║  מונופול, ועדיף שמונופול כזה יהיה ממשלתי. "הפרטה אינה התשובה הנכונה
     ║  היחידה למצב שנוצר בשוק החשמל בישראל, אומר ארק. רגולציה ציבורית
     ║  תקיפה יכולה למלא את מקומה של התחרות החופשית".

משרד האוצר טען, 493669
החשמל חייב להתקייר בכל מקרה. פשוט כי החשמל עכשיו זול מידי.

מה זאת אומרת "זול מידי"?

זאת אומרת שלחברת חשמל יש חובות של יותר מ 40 מליארד שקל, ומישהו מתישהו יצטרך לשלם אותם.

זו לא חוכמה לספק חשמל "בזול" כשאת ההפרש בין המחיר הזול למחיר הריאלי ממנים ע"י יצירת חוב עצום בערבות ממשלתית, זה ישרא-בלוף.
מילטון פרידמן טען, 493654
אני דווקא קראתי שהמחסור בחשמל נגרם מכיוון שיצרניות החשמל הגיעו למסקנה שאם היצע החשמל יהיה מוגבל, הן יוכלו למכור חשמל במחיר גבוה יותר, ולכן היה להם אינטרס עקיף להימנע מהקמת תחנות חשמל חדשות. זאת כמובן הפשטת יתר של הסיבה, אבל מטרתה של חברה פרטית למקסם את שורת הרווח. אספקת שירותים היא האמצעי ולא המטרה.
בזה הייתי מפקפק, 493657
ולו בגלל שבמידה ש*זה* מה שחברות עושות, קליפורניה (בניגוד לישראל) הייתה יכולה לקנות חשמל ממדינות שכנות. ואכן, הבידוד הוא אחת הסיבות שבגללה אני מפקפק ביעילות הפרטת חברת החשמל.
עם זאת, 493659
בהתחשב בכך שחובותיה של חברת החשמל הם, לפי הכתבה, 54 מליארד שקל,
עולה מכך שכל אזרח ישראלי יצטרך בשלב זה או אחר לשלם שבעת-אלפים ומשהו שקלים כדי לפתור את הבעיה הזו - או שיהיה בכל אופן ייקור תעריפים פראי, או שחברת החשמל תמכור הרבה נכסים, או משהו.
עם זאת, 493689
השאלה המהותית היא האם התזרים המזומנים של חברת חשמל חיובי או שלילי. אם תזרים המזומנים חיובי, אז חוב של 45 מיליארד ש"ח לחברה עם מחזור של 17 מיליארד ש"ח לשנה זה דבר לא נעים, אבל זאת בעיה פתירה. אם התזרים שלילי, מחיר החשמל צריך לעלות לאיזון.
בכל מקרה, הפרטה אינה הפיתרון אלא אם כן אתה תשובה או דנקנר או האחים עופר, ובמקרה זה ההפרטה היא בהחלט פיתרון מועדף, בעיקר אם אתה הולך להעסיק את הפקידים שמחליטים על מבנה ההפרטה מיד לאחר שהם מסיימים להפריט לך את נכסי המדינה תמורת פרוטות.

(בדיוק ראיתי לפני זמן מה את "שיטת השקשוקה" של מיקי רוזנטל. מומלץ בחום.)
עם זאת, 493703
פרוטות ? אתה מכיר מישהו שמוכן לשלם יותר ?
עם זאת, 493715
הציבור?
עם זאת, 493723
אם זה המצב, הנפקה בבורסה היא באמת פתרון הולם, אם כי לבעלי ההון המעצבנים האלו יש נטיה לשלם פרמיה בעבור שליטה.
אם אין תמריץ לשלם יותר מפרוטות, 493816
משלמים פרוטות.
במילים אחרות:
אם אתה בעל עסק, ויודע מראש שהתנאים במכרז יחוברו בצורה שמעדיפה אותך, אתה תעדיף לשלם כמה שפחות. אם אתה יודע שיש תחרות מצד אחרים, אתה תעדיף לשלם את הסכום הנמוך ביותר שיספיק לך כדי לקבל את החוזה\לקנות את החברה וגם להרוויח.
הנקודה היא שלפעמים יש חתיכת פער בין א' לב' - ופה, בהחלט, יש לאומדן לפיו מציעים נכס למכירה השפעה (אני לא זוכר את המקרה, אבל כמדומני שהיה מקרה אחד ובו הציעו להפרטה על סמך שומה א', והסתירו את העובדה ששומות אחרות קבעו מחיר הרבה יותר גבוה וכנראה גם צדקו). אני בהחלט תומך בהפרטה ברוב המקרים, אבל אם יהיה מקרה שבו חברה ממשלתית, נניח, מתנהלת ברווח תפעולי ולרשותה מליארד שקלים של נכסים, והיא מועמדת למכירה תמורת 300 מליון - אני בטוח שגם אני הייתי הולך וקונה אותה, לו היו לי 300 מליון, אבל מן הצד השני זו תהיה בהחלט שחיתות למכור אותה במחיר כזה.
אם אין תמריץ לשלם יותר מפרוטות, 493825
השחיתות היא לא המכירה, אלא העלמת מידע או חוזה מפלה, אני בהחלט בעד להכניס אנשים שעוסקים בזה לתקופות ארוכות מאחורי סורג ובריח. משום מה נראה לי שזה לא הכלל, אם יש לך נתונים שמראים אחרת, אני אשמח לקרא.
עם זאת, 493722
אני לא יודעת מאיזו אסכולה כלכלית הגחת, אבל ברור לי שחסר מושג קלוש בכל הקשור למושגי יסוד בניהול פירמה, הלימות הון, תזרים מזומנים ודו"חות כספיים.

חברת החשמל מייצגת מודל כושל של פרדוקסים פנימיים ושחיתות מובנית. בנוסף היותה מאגר קבוע לקשר ועדים-פריימריס-שלטון היא מייצרת חוב הולך וגדל בערבות המדינה (כלומר משלמי המיסים) כדי לפרנס אסופת ערסים חסרי השכלה ומקצוע, אך עטופים בנפוטיזם ובפרוטקציוניזם מגונן.

אין מצב שחברה כלשהי תחיה עם חוב חיצוני פי 2.5 מהמחזור בריבית ממוצעת 6% כאשר הרווח השנתי שואף לאפס משני הכיוונים.

קצת פרטים מהמאזן המצביעים על החולי: http://www.iec.co.il/bin/ibp.jsp?ibpDispWhat=zone&am...
עם זאת, 493726
אני מהאסכולה שגורסת שנפוטיזם זה דבר רע, שוועד העובדים של חברת חשמל חזק מדי ונגוע בשחיתות, ושההפרטה אינה תרופת הקסם לכל חוליי החברה האנושית.

ובנוגע לדו"חות הרבעוניים, עפ"י מחצית השנה הראשונה של 2008, הוצאות המימון של החברה הם 6% לשנה (641 מלש"ח מתוך מחזור של 10,734 מלש"ח). לאחר החזר החובות, חברת חשמל מרוויחה 352 מלש"ח ולא מפסידה. זה שם את בעיית החובות של חברת חשמל תחת הקטגוריה הראשונה, "לא נעים אבל פתיר". החזר של 6-8% לשנה זה פחות מההחזר של המשכנתא.
(ותודה על הקישור, התעצלתי לחפש).
עם זאת, 493727
אני מהאסכולה הבוחנת גם פירמה ממשלתית לאור הנתונים הידועים.

1) חברת החשמל מחויבת באגח"ים נושאי ריבית של 6% בממוצע מטח"י.

2) גובה החוב גדול פי 2.5 לפחות מהמחזור העסקי הכולל השנתי.

3) רק החזרי הריבית מהווים מעמסה בסדר גודל של כ-‏15% מתקציב החברה.

4) חח"י לא מרוויחה בשנים האחרונות כמעט כלום בשורה התפעולית. בהתווסף הסעיף של מחיר הכסף הגרעוני, החברה בפועל חדלת פרעון.

ועדיין כל ערס מהוועד מרוויח פי 4 מאקדמאי מהשורה.
עם זאת, 493735
טוב, אולי אני באמת לא יודע לקרוא מתצית של דו"חות כספיים, אבל לפי מה שאני בכל זאת מבין מהתמצית, חברת חשמל משלמת כ-‏6% הוצאות מימון (כלומר תשלום קרן וריבית על הלוואות המימון), ושורת הרווח (הפסד) נקי היא לאחר הוצאות המימון. כמובן, את מוזמנת להאיר את עיני.
עם זאת, 493772
בדרכי השמרנית והזהירה קבעתי כי החוב המטח"י נושא ריבית בשיעור ממוצע של 6%. הסתמכתי על נתון לגבי הגיוסים האחרונים של החברה. בעבר הלא רחוק נלקחו הלוואות בריביות גבוהות בהרבה. מכיוון שמדובר באג"ח לטווח רחוק - עשרות שנים - כנראה שהריבית הממוצעת גדולה יותר.

יש גם לשים לב כי המאזנים האחרונים מייצגים את שווי ההלוואות בשקלים. מכיוון שבשנה וחצי שעברו צנח הדולר (ובמידה מופחתת האירו) מרמה של 4.7 ל-‏3.5 שקל, אפשר להניח כי מסתתר פה בור עמוק נוסף. כשהדולר יתייצב מחדש והשקל יחזור לממדיו הטבעיים נגלה בספרי חברת החשמל חוב הקרוב יותר ל-‏60 מיליארד שקלים. פי 3 מהמחזור הכספי השנתי.
עם זאת, 493775
למה אינך חושבת שהמצב הנוכחי של השקל מול הדולר הוא המצב הטבעי וקודם לכן-‏4.7 - לא היה טבעי?
עם זאת, 493784
כי הדולר ירד ברציפות עד לרמה של 3.2 שקל כתוצאה ממניפולציות של קרנות זרות שהזרימו סכומי עתק ארצה במטרה לעשות סיבוב על חשבון המשק הישראלי. לא תנועות הון ריאליות אלא ספקולציה. התערבות נגדית של ב"י הפכה לאחרונה את המגמה כך שאפשר לצפות לשיווי משקל 'אמיתי' בסביבות ה-‏4 שקל ומשהו.

ייסוף השקל דומה במקצת (מאוד קצת מבחינת ההיקפים) למניפולציה על חוזי הנפט הגולמי והגרעינים.
עם זאת, 493785
בסדר, נשמע הגיוני. מעניין לקרוא את הדברים שלך במיוחד כשאת בוחרת לא להתנפל.
עם זאת, 493787
לא ברור לי על סמך מה את כותבת את זה. לא ראיתי שום הוכחות לקונספירציה הזו.
עם זאת, 493790
זה מעוגן גם בקפיצה האדירה בנפחי המסחר במט"ח. ברגיל, זרמי ההון פנימה והחוצה די מאוזנים וקבועים על פני השנה. היבואנים רוכשים והיצואנים ממירים. פתאום התחילה תנועה עצומה רק לכיוון אחד. ולמרבה הפליאה היא רק התעצמה עם פרוץ המשבר העולמי לפני כחצי שנה. בימים מסוימים סחרו ב-‏2 ואף 3 מיליארד דולר. פי כמה מהרגיל. אפילו הנגיד הפטיר באחד מנאומיו החודש כי ידוע לו על קרן זרה שרכשה שקלים ומכרה חצי מיליארד דולר ביום אחד. אני מנחשת כי מדובר ב-UBS או מריל לינץ'.
עם זאת, 493792
מה רע בהסבר שהישראלים מחזירים את הכסף הביתה לאור הבלאגן בחוץ והיציבות (היחסית) פה?
עם זאת, 493797
הסבר למה?
עם זאת, 493799
הסבר לתנועה העצומה לכיוון השקל שהביאה להתחזקותו, והסבר להתעצמות התנועה הזו עם פריצת המשבר העולמי.
עם זאת, 493801
חוששתני כי בשלב א' המט"ח בידי הישראלים (מלבד היצואנים. אבל הם ממילא כלולים בחישוב התנועה) לא היה נזיל (ע"ע בנק הפועלים). בשלב ב', לאחר פרוץ המשבר, הוא פשוט התאדה (ע"ע לב לבייב ותשובה. הראשון אפילו לא מסוגל לרכוש בחזרה את האג"ח הקונצרניות שלו פה במחירי רצפה).

ואם כבר ללכת על בטוח עם עודפי מזומן, מה יותר בטוח בעולם מאג"ח ממשלת ארה"ב בתשואה שנתית 4%?
עם זאת, 493806
לא יודע, אבל זה ההסבר שאני קראתי אצל כמה וכמה פרשנים כבר כמה חודשים - ישראלים (לאו דווקא הטייקונים הגדולים, גם משה מקיסריה שהשקיע את הג'ובות העודפות שלו בנאסד''ק) מחסלים השקעות בחו''ל ומחזירים את הכסף לארץ, לשמור אותו קרוב לחזה. השאלה האם זה חכם או לא היא די בלתי תלויה בשאלה האם זה קורה או לא.
עם זאת, 493822
הפרשנים הכלכליים שרלטנים כמו אסטרולוגים. גם אם כל הישראלים המחזיקים מט"ח בחו"ל היו מתאגדים כאיש אחד ביום אחד ומחליטים על חזרה למולדת עדיין מדובר בסכומים זניחים לגמרי לעומת כ-‏50 מיליארד $ יבוא/יצוא. לאורך שנה וחצי (כ-‏300 ימי מסחר) זה בכלל לא אפקטיבי.

אם כבר, הפעולה ההפוכה היא המתבקשת. קונים דולר/שקל ספוט, כאשר הבטוחות ללא מינוף בשקלים מונחות במק"מ נושא ריבית. אפשר לשבת בפוזיציה הזאת לכל טווח ולהרויח המון בבוא העת.
עם זאת, 493845
לא נכון. כי בשביל הניתוח שלנו הסכום שהישראלים מחזירים הביתה לא צריך להיות זניח ליד היבוא/יצוא, אלא ליד **ההפרש** בין היצוא ליבוא. ולידו אני ממש לא בטוח שהם זניחים.
עם זאת, 493849
כבר מזמן אני לא הטריידרית בשוטף של המשפחה. אחותי הצעירה (17 דקות המיפגרת. תאומה זהה שאפילו לא נתנה פייט בישורת האחרונה) אומרת כי בביזנסוויק אפשר למצוא כעת סקירה מחכימה על תנועות המטבע לישראל והימנה, עם הפיקים למעלה ולמטה. כפונדמנטליסטית בעיקר, קשה לי לראות כיצד כמה סנטים של ישראלים, מחולקים על פני שנה וחצי של מסחר במט"ח, 300 ימים לערך, יכולים להטות את שער הדולר/שקל עד כדי קריסת המט"ח בכרבע ממחירו בחום יולי-אוגוסט-ספטמבר 2007.

עם כל הכבוד לאלמונים וזה, תמיד אעדיף את עמודות נתוני הריאליה מול זיקוקי הספקולציה.
עם זאת, 493795
משלמת או מגלגלת חוב ?
עם זאת, 493812
עם זאת, 493836
גילגול חוב, ע' 20 בדוח הכספי.
עם זאת, 493751
בדרכך הלבבית את מתעלמת מכך שאת מחיר החשמל - הנמוך בקנה מידה בינלאומי, ושאינו מאפשר להרוויח - קובעת המדינה.
עם זאת, 493767
את מחירי החשמל קובעת רשות הפיקוח - גוף-על רגולטורי ואוטונומי לכאורה, החייב להתחשב בתשומות חברת החשמל. במיוחד בשינויים במחירי דלקים, פחם וגז להפעלת טורבינות היצור.

זכורה לי השנה העלאת מחיר מיוחדת בכמה אגורות לצורך מימון ריבית החוב העצום.
עם זאת, 493819
ברור שהמחירים שמונופול גובה עבור שרותיו חייבים בפיקוח הדוק. במשק החשמל אין תחרות, ולכן מחירי החשמל לא יכולים להיקבע ע"י תחרות חופשית. לכן רשות החשמל קובעת את מחירי החשמל בהתאם להוצאות החברה. ח"ח היא מונופול טבעי, ולכן אני מעדיף מונופול ציבורי בפיקוח הדוק מאשר מונופול פרטי שמתחכם לרגולטור.
אם כדי להפריט את חברת חשמל המחירים צריכים לעלות, מה התועלת בכך? מצטער, להראות לוועד חברת חשמל מי הבוס אינה סיבה מספקת שאשלם יותר עבור החשמל.
שים לב שחברת חשמל סיימה את מחצית השנה עם רווח קטן של כמה שקלים (בערך 350 מיליון מהם).
עם זאת, 493821
מחירי החשמל חייבים לעלות בכל מקרה, אם הפרטה או בלעדיה, בשביל להחזיר, בסופו של דבר, את החוב שנוצר מהשילוב של מחירי חשמל נמוכים מידי בעבר וחוסר יעילות נוראי של החברה. השאלה היא רק בכמה הם יעלו.

חשמל הוא לא ''מונופול טבעי'' יותר מאשר טלפוניה היתה ''מונופול טבעי'' עד לפני כמה שנים, כשזה היה הנימוק לשימור המונופול הממשלתי. אין שום סיבה לא לאפשר הקמת תחנות כוח פרטיות (כרגע הסיבה היחידה לכך שזה לא נעשה היא איומים אמינים בהשבתה מצד ועד העובדים של חברת חשמל במידה ותחנות כאלו יפעלו).
עם זאת, 493830
"חוסר יעילות נוראי של החברה"

זו אי-אמת. גם אם תגדיל את מחירי החשמל כך שיכסו את חובות חח"י, המחיר בישראל ישאר נמוך, ואיכות השירות - מהמעולות שיש.

החברה הזו מסואבת, נפוטיסטית, מונופוליסטית, כוחנית, ותומכת בפוליטיקאים מאוד לא לטעמי. רק בגלל אלה צריך להקים לה תחרות בדמות תחנות כוח אזוריות/מפעליות. אבל היא נותנת שירות טוב במחיר טוב.
עם זאת, 493846
תלוי כמה מהר אתה רוצה להחזיר את החוב הזה...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים