בתשובה לאיילון, 17/11/08 19:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאלה המעניינת היא האם הפופולריות האדירה של WoW, שגורמת לאנשים לשחק בו כל כך הרבה ברצף, מעידה על כך שזה פשוט משחק טוב יותר מכל המונופולים למיניהם. כמובן שאפשר סתם לטעון שהוא ממכר יותר, אבל אני לא בטוח בכלל. אני בוודאי משוחד, אבל נראה לי שהמחשב פותח לנו אפשרויות חדשות בתחום המשחקיות הלא-ספורטיבית שלא היו קיימות בעבר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
...הבעיה היא שאם המשחקים האלה כה ממכרים שהם מונעים ממך את משחקי החוץ אתה מפסיד הרבה מאוד אפשרויות חיברות שהן חשובות לחיים לפחות כמו הגירויים שאתה מרוויח במשחקי המחשב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי להבהיר במפורש - משחקי מחשב, ממכרים ככל שיהיו, לא מונעים כלום מאף אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, גם לשחקנים הנלהבים ביותר יש עדיין מספר שעות מוגבל ביממה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן השחקנים מונעים מעצמם דברים מסויימים (או עשיית דברים ''חשובים'', או משחק נוסף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, ר"ל, ויתור על צפייה בכוכב נולד, האח הגדול ו/או פסוקו של יום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הנער שוודי. בשוודיה, טלויזיה מצויינת. בשוודיה אנשים יותר אדיבים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאוד. אבל הבחירה היא לא תמיד בחירה מושכלת (ר' דיון 3021). ילד שאיננו מלכתחילה רעים להתרועע עלול לברוח למחשב בשל הקושי הקטן ביותר במשחק עם חבריו, והקושי הזה עלול להתגבר עם הזמן. יותר מזה, אם רוב/כל הילדים הסביבתו נוהגים כך, כבר לא יהיה לו עם מי לשחק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לו בעיות כאלו עם חברים שבגללן הוא בורח למחשב בכל פעם שיש קושי, אני לא חושב שרמת ההתמכרות שהמשחקים גורמים לה היא פקטור בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שהיא יכולה להיות פקטור. בגילים קטנים בעיקר, כמעט לכל ילד קורה שהוא נעלב מחברים, רב איתם או מתרחק מהם מסיבות כלשהן. אם אין לו איזה משחק ממכר בבית, סביר שהצורך לשחק ולנהל קשר עם חברים יספיק כדי שהוא יתגבר על התחושה השלילית והדינמיקה הרגילה של העניינים תעזור לו להתגבר על המשבר, שיהפוך למשהו נקודתי וזעיר. אבל אם יש לו משחק כזה בבית, שבו לא סביר שייתקע בשום קושי כזה, האינרציה תביא אותו להעדיף את המחשב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וילד עם בעיות ריכוז קלות, שברגע שיתקל בקושי בלשחק במחשב יברח למשחקים בחוץ, ובסוף ישאר מאחורי כל חבריו, זה לא בעיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בקיאה בנדון, אבל הערכתי היא שאין ילד שבעיות הריכוז שלו ימנעו ממנו לשחק WOW. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק צריך לשחק שבוע או שבועיים במשחקים מהסוג הזה כדי לדעת את התשובה לשאלה שלך: המשחקים האלו בנויים למכר מההתחלה ועד הסוף. הטריק כולו מבוסס על מתמטיקה פשוטה יחסית. גרף ההתקדמות בשלבים הוא לוגריתמי. השחקן חווה סיפוק של התקדמות מהירה יחסית בשלבים הראשונים. לאט לאט ובלי משים נדרשות עוד ועוד שעות עבור אותה התקדמות. התוצאה - התמכרות קשה. אחד המושגים הבסיסיים בקרב שחקני MMORPG הוא Grind_(gaming) [Wikipedia]. האספקט השני שהופך את המשחקים האלו לממכרים כ"כ הוא הפן החברתי. אותו הדבר שהפך את פייסבוק ומייספייס להצלחות מסחררות הופך את המשחקים האלו להצלחה. כל השחקנים שמשחקים באותו המשחק יוצרים מאגר שממנו נוצרות קהילות וירטואליות שונות. היתרון שיש לקהילות מהסוג הזה הוא שהאספקט שהוזכר לעיל מלכד את כולם. בנוסף המשחק בנוי בצורה שהפעילות הבאמת מעניינת היא זו שנעשית בקבוצה תוך צורך בשיתוף פעולה ולפעמים אפילו ארגון עם רמה גבוהה של משמעת. האספקט הזה בתורו מזין את הרצון של השחקן "לטחון" (לעיל), כדי לאפשר לעצמו להשתתף באפקטיביות בפעילויות הקבוצתיות השונות (שאם לא כן הדמות שלו תהיה חלשה מדי לשם כך). התוצאה: התמכרות קשה, שעות על גבי שעות של משחק, ויתור על שעות שינה, פעילויות אחרות, זניחת חובות. אני באופן אישי חושב שיש כאן שאלה אתית שצריכה להישאל. אולי אפילו מקום לחקיקה. ולינק משעשע בהקשר הזה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד, מה שאתה אומר נשמע נכון. מצד שני, כשחושבים על זה קצת מגלים שכמעט כל משחק RPG (גם כאלו "אמיתיים" ולא ממוחשבים) מכיל בתוכו סקלה לוגריתמית כלשהי להתקדמות. גם ה-Grinding מאפיין לא רק את משחקי הרשת אלא גם משחקי RPG ממוחשבים ליחיד כמו Final Fantasy הקלאסיים. זה חלק מהמשחק, ובניגוד למה שנכתב בערך - זה גם יכול להיות מהנה. "זניחת חובות" זה דבר שקורה לכל מי ששוקע במשחק מרתק. או ספר מרתק, לצורך העניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות האספקט הראשון נכון לגבי כמעט כל פעילות תחרותית שהיא, משחמט דרך איגרוף תאילנדי ועד טטריס. לדעתי השני הוא המשמעותי באמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה מגדיר "משחק טוב"? והאם אפשר בכלל להשוות "טיב" בין משחק מחשב למשחק קופסא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי רמת ההנאה (הסובייקטיבית, כמובן) שהוא גורם לשחקן, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, משחק יכול להיות מעולה ביום חמישי, אבל ביום שלישי להיות ממש גרוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדי (לדעתי) לא צודק. ביקורת של משחקי מחשב איננה סובייקטיבית יותר מביקורת ספרות או ביקורת קולנוע. מבקרים מקצועיים יודעים להתיחס בביקורת שלהם לז'אנרים, לאמצעים אומנותיים, ליכולת משחק של המדובבים, לביקורת ממשק ועוד תחומים הרלבנטיים למדיה הספציפית הזאת. לשאלתך לגבי ההשוואה בין משחקי קופסא למשחקי מחשב: זה תלוי בז'אנר של משחק המחשב. (למשל) קיים ז'אנר שלם של משחקי אסטרטגיה בתורות, שלמרות ההבדלים המתבקשים, הם די דומים באופיים והתנהלותם למשחקי הלוח/קופסה שמהם הם הושפעו. כמובן שלהשוות משחק יריות שכולו אקשן לדמקה, זה כמו להשוות תפוזים לאלמונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המשחק היה מעולה ביום חמישי, גרוע הוא כבר לא יהיה (עבור אותו שחקן). אולי הייתי צריך לומר ''כמות ההנאה הסובייקטיבית הכוללת שהוא גרם לשחקן''. אפשר גם לתת ביקורת אובייקטיבית כמו שאביב אומר, אבל לדעתי היא פשוט לא רלוונטית כאן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |