בתשובה לסמיילי, 25/11/08 17:03
התרנגולת - טובת כרבולת, הקוקייה - יפהפייה 497394
באנלוגיה שלך "יש הבדל בין מי שלא רוצה לגדל כלב בגלל שהוא לא רוצה לגדל כלב, למי שלא רוצה לגדל כלב בגלל שהוא אלרגי לכלבים." - מה תאמר על מי שחושב דברים טובים על כלבים, שהם חמודים, אוהבים ונאהבים, ובעיקרון היה מאוד רוצה שיהיה לו כלב, אבל לא אוהב את הריח והפרווה שהם משירים - לא אלרגי או משהו, סתם לא אוהב - ולכן בסופו של דבר לא מגדל? או מי שלא רוצה לשלם את ההוצאות הכרוכות בהחזקת כלב - ויש לו כסף פנוי, רק הוא מעדיף להוציא אותו על דברים אחרים? רוצה לגדל כלב, או לא רוצה? לענייננו, אני חושב שרוב האנשים בחברה הישראלית נמצאים במצב כזה בנוגע לשאלה שלנו, ושזה בדיוק מקום שבו המילה "רוצים" לא מספיק מועילה לדיון. הייתי רוצה להציע מסגרת טיפה אחרת.

למרבית האנשים בסביבתנו יהיה סנטימנט חיובי כלפי "לגור עם שונים ממני במוצא, בדת, בגיל, בנטייה המינית, בבריאות הנפש, במספר הילדים וגילם"‏1, וסנטימנט שלילי כלפי "לגור בשכונה או ישוב הומוגניים". שאלה אחרת היא האם הסנטימנט הזה הופך לערך משמעותי, שיכול לגבור על שיקולים "פרוזאיים" יותר בבחירת מקום המגורים (נוחות, סביבה, לוגיסטיקה). ניחוש שלי: כן, אצל מעטים מאוד. אם תנסח זאת בצורה חדה: כמה אנשים גרים במקום הטרוגני יותר מזה שהיו גרים בו אלמלא אותו סנטימנט, אני מנחש שתגיע למאות בודדות של אנשים בישראל, לכל היותר.

הבעיה היא שהערך הזה לעתים קרובות, אולי בדרך-כלל, מתנגש לפחות במידה מסוימת באותם שיקולי נוחות וסביבה. ואולי גם בשיקול רגשי אחר, של תחושת שייכות חברתית בשכונה שלך. ומתוך זה שאנשים מעדיפים לגור באזור שבו השכנים שומרים על שקט וניקיון, או באזור שבו השכנים לא כאלו פדנטים בענייני שקט וניקיון, או שהילדים פחות כוחניים, או באזור שבו תרגיש נוח להתארח אצל השכנים ולארחם, *יוצא* שהם מעדיפים לגור עם הדומים להם. "יוצא", אבל באופן כמעט אינהרנטי.

מצד שני, גם השיקולים האלו בבחירת מקום מגורים לרוב נכנעים לשיקולים אחרים: מחיר בעיקר, וגם מקום עבודה, קרבה למוסדות ציבור ומקומות המסחר והבילוי הרצויים, קרבה למשפחה, הסביבה מהבחינות שאינן תלויות בשכנים (יותר מדי מכוניות בערים, יותר מדי חי וצומח בכפר). אני חושב שזאת הסיבה שרוב האנשים גרים בעיר, בשכונות מעורבות במידה רבה (ועם זאת, בהחלט לא באנטרופיה מוחלטת של אוכלוסיית המדינה).

שוב, אפשר לנסות לשאול כמה אנשים גרים במקום הומוגני יותר ממה שהיו חיים בו אלמלא הפעילו את שיקולי "אופי השכנים". אני חושב שתקבל מספר גדול בסדר גודל או שניים מהמאות של קודם, ועדיין בהחלט מיעוט באוכלוסיה.

1 לפחות ביחס לרוב ממדי השונות, עבור רוב האנשים. אולי מסיבות שונות. אצל רבים זה בגלל דגילה בערכים ליברליים של שוויון וערך האדם. אצל מרבית היהודים הדתיים, אני מנחש שיהיה סנטימנט חזק יותר לטובת מגורים עם השונים ובלבד שהם יהודים, וסנטימנט שלילי כלפי מגורים בסביבת לא-יהודים. זאת מתוך הערך "כל ישראל אחים".
התרנגולת - טובת כרבולת, הקוקייה - יפהפייה 497397
(נכון שנחמד שיש שכנים שאפשר להתארח אצלם, אבל אני מקווה שאף ישראלי לא מתכנן להתארח אצל *כל* שכניו. ואם יש כזה, הנה אחד שלא הייתי רוצה כשכן.)

אני לא חושב שכשאנשים בוחרים מקום מגורים הערך הליברלי של לגור ליד אחרים, הרצון לגור ליד הדומים לך וה"נוחות" של לא לראות שכנים שונים ממך נשחקים תפקיד מאד קטן. בסופו של דבר אנשים בוחרים את מקום מגוריהם בגלל הרבה דברים אחרים לגמרי (שפרטת את חלקם). לעניינינו, אני חושב שזה מספיק.
התרנגולת - טובת כרבולת, הקוקייה - יפהפייה 497448
זוכר את הסיסמה, "לבלות עם אנשים כמוך"?
לא כולם אוהבים שונות מלכתחילה.
התרנגולת - טובת כרבולת, הקוקייה - יפהפייה 497450
לגבי היהודים הדתיים מ(1) - לא התבלבלת? הרבה יותר סביר,
נראה לי, שהם יעדיפו פי כמה מגורים עם יהודים הדומים להם.
התרנגולת - טובת כרבולת, הקוקייה - יפהפייה 497594
1 כל ישראל אחים זה יפה, אבל ברגע שאתה גר ליד יהודים שונים ממך, הם כבר רוצים לשלוח את הילדים לגן הדתי על מנת שהילדודעס יקבלו קצת מסורת, ואז הגן הופך להיות מסורתי מינוס והילדים שלך לא מקבלים את מה ש*אתה* רוצה שהם יקבלו, מה גם שהם הולכים לילדים שהכשרות אצלם מפוקפקת במקרה הטוב, ומסיבות יומולדת בשבת או על סף שבת, והאמהות שלהם באות עם מכנסיים ובלי כיסוי ראש והאבות אפילו לא חושבים לשים כיפה כשהם מגיעים לחגיגות בגן.
ואז אתה ועוד הורים פותחים גן "תורני", על מנת שכל מבקשי היידישקייט לא יבואו.
התרנגולת - טובת כרבולת, הקוקייה - יפהפייה 497608
שזו עוד דוגמה בדיוק למה שכתבתי.
התרנגולת - טובת כרבולת, הקוקייה - יפהפייה 497620
לי זה דווקא נראה דוגמא הפוכה...
התרנגולת - טובת כרבולת, הקוקייה - יפהפייה 497630
בהערת השוליים דיברתי על מין סנטימנט ראשוני. בהמשך דיברתי על השיקולים הפועלים נגדו. מה שכתבת הוא בדיוק דוגמה לאותם שיקולים.
נכון (ואת זה לא כתבתי) שמי שחושב מספיק מהר, או כבר התחבט מספיק בדילמה, אותם שיקולים כבר מתערבבים אצלו בסנטימנט, וקשה לראות אותו בטהרתו, אם הוא קיים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים