מאמר מעניין 498221
Yaronimus יום ו', 12/12/2008, 18:07
אני מתנגד חריף לכל לטיניזציה של השפה העברית. אני חושב שהצעותיו של ז'בוטינסקי הינן צורה מוקדמת של גלובליזציה, ועיוות כפוי של האותיות העברית, מתאימה מאוד לאג'נדה הציונית שדוגלת באירופוצנטריות והתעלמות מההסטוריה היהודית בגולה.

אבל לטיניזציה של העברית היא גם התעלמות מההסטוריה היהודית-עברית-כנענית-שֶמית של עמי הארצות שחיו במזרח התיכון, מוצאה של השפה העברית (כמו הערבית, הארמית וכיו'ב ותקנו אותי אם אני טועה) בכתב הפרוטו-סינאי), והשתייכותנו להם (כמה מתאים לציונים ולפרו אירופאים להדחיק את השתייכותם לעמי הארץ, ומה שמצחיק גם אם נחזור אחורה לימי התנ"ך הייתה זו שאיפתו של העם העברי להיבדל מ"עמי הארץ" כ"עם מובחר").

אם קריאה עברית באותיות עבריות עוזרת למבקשי השפה שאינם בקיאים בה, כה לחי ושיבושם להם,
אבל אני חושב שאתגור המוח בלמידת שפה צריכה להיות מעורבת עם למידתת השפה כפי שהיא, אחרת הלומדים ידעו לדבר בערך, אבל לא ממש ידעו קרוא וכתוב, ובעצם ילמדו עברית ללא נשמה, עברית סטרילית.

אציין ספר של דגימות אותיות שיצר ל.פ. טובי בשנות החמישים, שסרקתי גרסא שלו והעליתי לאינטרנט:
יש שם מאמר שנוגע בדיוק למאמר שכתבת, ובו מדבר ל.פ.טובי על רצונו של אחד בשם 'היו ג'. שונפילד' (Hugh J. Schonfield) לעשות לטיניזציה של השפה העברית. כפי שהגדיר זאת אחד מהמגיבים אצלי בפליקר, עבודה מונומנטלית בהזייתיות שלה.
עוד מאמר מעניין, פרי עטו של עדי שטרן, נוגע לתופעה בהתגלגלותה העכשווית. לצערי לא מצאתי את הגרסא העברית.
אני היום, כמעצב וקליגרף, אסיר תודה על התעקשותן של הנפשות הפועלות בטיפוגרפיה העברית לשמר אך גם לפתח את הכתב העברי בעבריותו. הרי זה מה שמייחד את התרבות שלנו. לא נוכל להיות כנים ומקוריים אם נחקה תרבויות אחרות.
המאבק הזה לגיטימי היום כפי שהיה לפני 50 או 100 שנה. היום אנחנו רואים עדויות ללטיניזציה של עברית, בעיקר בעולם המסחרי שאין לו בעיה מוסרית לעשות כל שינוי אשר יביא יותר לקוחות. צריך להחזיר את השלטים ברחוב ואת שמות הרשתות לעברית (וכוונתי לרשתות צריכה ישראליות לקהל יעד ישראלי. תמיד אפשר להוסיף כיתוב באנגלית). אנחנו מדברים יותר עם אנגלית בפה בגלל הגלובליזציה. אנגלית נחשבת ל'קולית' ואנחנו מאבדים את העושר התרבותי, שצריך להלחם עליו ולהיות גאים בו.

לא, אני לא פרופסור בן60 - אני אדם צעיר בן 26, ואני מרגיש שכמעצב וכמעצב דעת קהל, אני יכול למצוא פתרונות בעברית שייראו טובים לא פחות מפתרונות באנגלית, ויפתחו את העברית.

התרבות שלנו היא צעירה וזקנה בו זמנית, לכן צריך לעמול למען שיפור ולהמשיך לפתחה.
מאמר מעניין 498225
האייל האלמוני • בתשובה לYaronimus יום ו', 12/12/2008, 18:47
או, בקיצור, שכל החארות שרוצים להשתמש בשפה לדברים נחותים כמו שיחה, קריאה, לימוד או מסחר יסבלו בשביל שאני, המעצב והקליגרף, אהיה מקורי ומיוחד.
מאמר מעניין 498249
נועה ו • בתשובה לYaronimus שבת, 13/12/2008, 17:28
אמנם גם אני‏1 מתנגדת לליטון העברית, אבל דווקא ליטון יכול להיות מוצג כשיבה למקור: במקורו, הכתב העברי היה הרבה יותר קרוב לזה הלטיני. במקור השתמשו בעברית בכתב דע"ץ, הקרוי גם עברי-פיניקי או עברי-כנעני. המעבר לאות המרובעת קרה רק בבבל‏2. מכתב דע"ץ, אאל"ט, התפתח הכתב היווני, וממנה הכתב הלטיני.

אם תסתכל על הכתב הלטיני, על הכתב היווני ועל כתב דע"ץ, תראה את הדמיון: למשל אלף בדע"ץ - ראש של שור, נראית כמו A מסובבת. דלת בדע"ץ מקבילה ל-D (שוב, מסובבת), כנ"ל בית וריש.
בעצם, לו היינו מחזיקים בכתב המקורי, היה לנו כתב קל יותר לעיצוב גרפי.

‏1 אגב, ירונימוס, אנחנו מכירים מפורומים מקצועיים, אם כי בשם אחר.
‏2 איך בתוך 70 שנה הצליח הציבור העברי לשנות את שפתו ולהחליף את הכתב, ולהיות כל כך מבסוט מהכתב החדש עד כדי הכרזה שבעצם זה הכתב הנכון שבו ראוי היה לתורה להכתב - זו שאלה טובה.
מאמר מעניין 498259
האייל האלמוני • בתשובה לנועה ו שבת, 13/12/2008, 19:06
(מה פשר ראשי התיבות דע"ץ? כלומר, מעבר לזה שמדובר בכתב העברי הקדום?)
אני מתנגדת לליטון ללא כל קשר לצורת האותיות - אם כי היא חביבה עליי מאוד - אלא בגלל אבדנן של הרבה מאוד משמעויות הקשורות בשורשי המלים, בדמיון אותיות (א'-ע', כ'-ח' וכו').
מאמר מעניין 498263
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 13/12/2008, 20:28
חלק משיטות הליטון שהוצעו, אם לא רובן, דווקא משמרות את ההבחנות בין האותיות השונות בכתב העברי. לא מפתיע, כשהמציעים אותן הם בעלי רקע, אם לא יותר מזה, בבלשנות.
מאמר מעניין 498274
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 13/12/2008, 22:03
כן, אני יודעת, ובכל זאת נראה לי שמשהו במשמעות ההבחנות ילך לאיבוד.
מאמר מעניין 498316
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 14/12/2008, 17:05
אם נראה לך, מי אני שאתווכח, אבל ראוי לבחון זאת מול שיטה נתונה לפרטיה.
מאמר מעניין 498265
נועה ו • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 13/12/2008, 21:18
למעשה, זה דעץ. לא ראשי תיבות. טעות שלי.
קוראים לזה גם רעץ. אין לי שמץ מה מקור השם.
מאמר מעניין 498273
האייל האלמוני • בתשובה לנועה ו שבת, 13/12/2008, 22:01
תודה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות