 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתשובתך יש שני פגמים מזעריים: א.היא מתייחסת למצב ברצועה כמשהו שהתחיל עכשיו. ב.היא אינה שואלת איך הגענו למצב בו פתיחת הרצועה לקשר עם העולם הוא בגדר כניעה? איך בכלל כמעט כל הסכמה לפלסטינאים בכלל ולחמאס בפרט הוא בגדר כניעה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. הגבתי לטענה ספציפית במאמר ספציפי. ב. אני חוזר: אינני מתייחס לכל הסכסוך מעליית הבילויים ועד ימינו. היו כמה הסדרים שסוכמו עם הפלשתינאים, החמאס שינה אותם באופן חד-צדדי, מצריים סגרה בתגובה את מעבר רפיח, והחמאס מנסה לכפות על ישראל לשנות את מדיניותה בעניין המעברים, מדיניות עליה הסכמנו עם הרש"פ. במילון שלי "פתיחת הרצועה לקשר עם העולם" בתנאי האולטימטום החמאסי ("תפתחו או שאנחנו יורים על שדרות") היא כניעה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |