בתשובה לסתם יהודי, 07/02/09 13:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעיון קל בהכרעת הדין עולה שפרי אכן נמנע מהעברת פרמיות למבטח הגרמני, כלומר השאיר בחזקתו חלק מהפרמיות של לקוחותיו. בית המשפט אכן טועה לעתים מזומנות, אבל הכרעת הדין כאן ברורה לגמרי. גנב, פשוטו כמשמעו. נראה לי שאם האיש אכן העביר את כל הפרמיות שקיבל לביטוח הלאומי הגרמני כנדרש, לא היתה צריכה להיות לו בעייה להציג את אישורי התקבולים מטעם הגרמנים, הידועים כפדנטים בעניינים אלה, וגם באחרים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעיון בתשובתך עולה שאופן לא מפתיע, לא הבנת כלל את המנגנון ואת אופן פעולתו. זה לא מפתיע כי גם לשופטים שאינם ברוב המקרים מומחים בכלכלה לקח זמן רב לנסות להבין אותו ורובם נכשלו בהבנתו המלאה גם לאחר התעמקות. לעניין הטיעון שאתה מעלה. ראשית לא היה בכלל מבטח גרמני. רשויות הביטוח הלאומי הגרמני קיבלו את מלוא התשלום בשם המבוטחים הישראלים- אף אחד, לרבות בית המשפט או לקוחות הארגון לא טען אחרת מעולם. נושא הביטוח שנידון בהרחבה בפסק הדין מדבר על ביטוח ההלוואות אותן לקחו הלקוחות כדי לממן את התשלום לביטוח הלאומי הגרמני (BFA) - בדומה לביטוח שכל אחד מאיתנו מחויב לעשות כשהוא לוקח הלוואה גדולה דוגמת משכנתא. העניין פה היה שפרי הקים חברה בשם בריטניה בחו"ל אשר ביטחה את ההלוואות עבור הלקוחות הביטוח ניתן בתנאים מצויינים עבור הלקוחות (יותר טוב ממה שיכלו להשיג מכל חברת ביטוח ישראלית) אלה שפרי לא טרח לידע את הלקוחות שגם חברה זו בעצם בבעלותו וכך מבלי שאף לקוח נפגע ואף להיפך- הצליח לשלשל לכיסו רווחים נוספים מביטוח ההלוואות ( הלוואות שהסתבר שהוא בעצמו גם נתן באמצעות חברות אחרות שהקים בחו"ל מבלי שאיש ידע שהוא עומד מאחוריהן). למעשה עיקר קצפם שם השופטים הייתה לגבי התנהלותו המעלה ריחות לא נעימים בכך שבמשך שנים הסתיר מלקוחותיו את אחזקותיו בחברות המלוות והמבטחות ואף שיקר במקרים רבים בנושא זה אפילו בבתי משפט ומול וועדה בכנסת. ראה הנושא באמת סבוך והסברים אלה הם רק על קצה המזלג, צריך להבין גם את הדברים ברוח התקופה שנות ה 80 במדינה עם אינפלציה מטורפת וחוקים הזויים לגבי מטבע חוץ. השורה התחתונה בעיני- ישראל פרי בהחלט אינו טלית שכולה תכלת. אך הוא יזם מוכשר וגאון פיננסי שהכניס הרבה כספים למדינה ולתושבים רבים מהביטוח הלאומי הגרמני. שילם למדינה מאות מליוני שקלים במיסים על הכנסותיו. לא פגע באיש מלקוחותיו אלה ההיפך העשיר את כיסם ללא כל לקיחת סיכון מצידם. אגב ישראל פרי הוא ניצול שואה שנולד בגיטו קרקוב וברח עם משפחתו בתור ילד בין השאר להונגריה עד שעלו לארץ בשנת 50. ולמי ששאל למען הגילוי הנאות מה הקשר שלי אליו- אין שום קשר רלווטי לצורך הגילוי הנאות- יש לי היכרות אישית רחוקה איתו אך אין לי שום אינטרס לכאן או לכאן לגבי הרשאתו מלבד העובדה שאני משוכנע שנעשה לו עוול אחד הגדולים שנראו במדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קיי., הבנתי על מה יצא קשפם של השופטים, אבל עדיין לךא ברור לי על מה יצא קצפם של התובעים? מדוע הללו תבעו אותו בכלל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה לכך סבוכה אפילו יותר מהמנגנון המורכב שנבנה. תגובה כאן לא יכולה להבהיר את מלוא המורכבות של הסיפור ואפילו לא לגרד את קצה הקרחון. לפיכך אעלה שתי עובדות קטנות מתוך כל הסבך אך אבקש להתייחס אליהן בדיוק כך כשתי דוגמאות קטנות ולא כהסבר לשאלתך. ראשית לצורך הביאור התובעים במקרה זה זו פרקליטות המדינה ולא לקוחותיו של פרי. במשך השנים התנהלו מאות משפטים קטנים בין פרי ולקוחותיו כאשר ברוב המקרים הוא היה הצד הטובע וכל המקרים (או כמעט בכולם) הוא גם זכה. אוקיי ולדוגמאות- הגב' י פ ה ג ו ל ן אשר שימשה בתפקיד מנכ"לית הארגון בשנים הראשונות לקיומו הבינה שיש כאן עסק גדול ורווחי ויתכן וניסתה לסחוט את פרי ולהיכנס כשותפה לעסק, כנראה שאם כך היה, פרי סירב לה וזו לכאורה עזבה את תפקידה תוך שהיא גונבת את רשימת הלקוחות של הארגון. הגב' גולן ניסתה כנראה להקים ארגון מתחרה בצורה זו או אחרת אך מאחר והצלחתה הייתה קטנה מאד כנראה מתוך תסכול וקנאה הקדישה את מרבית חייה בעשרים שנים האחרונות בנסיונות נקמה בינהם פנייה ללקוחות הארגון של פרי ונסיון לשכנעם כי רומו. היא ייעצה ללקוחות כיצד הם יכולים להפר את החוזה מול הארגון ולקבל את הכספים ישירות מהביטוח הלאומי הגרמני תוך עקיפת המנגנון של פרי ובעצם המנעות מהחזר ההלוואות שלקחו באמצעותו כדי לממן את הזכויות בפנסיה. לפרי לא הייתה ברירה אלה להילחם בבתי המשפט מול כל אותם מפירים וכאמור ברוב המקרים ככולם הוא זכה אך כמובן שהדבר גרם למרמור גדול אצל כל אותם לקוחות שגם בהיותם מוסתים סברו שרומו וגם נאלצו כעת לשאת בקנסות ובהוצאות משפט גדולות בשל הפסדיהם. כל אלה חברו לקומץ עיתונאים שלא אזכיר את שמם שגם הם נתבעו תביעות דיבה ע"י פרי בעבר. כל אלה בשיתוף עם גורמים נוספים שלא אזכיר כאן מסיבות שונות יצרו את התנאים לעיוות הדין אחד הגדולים שהיו במדינה ולמשפט שארך כ 8 שנים שאת תוצאותיו קראתם בכתבה שלעיל. כאמור זו תמונה מאד חלקית ורק דוגמא קטנה לסבך המקרים שהוביל למשפט זה ולתוצאותיו. אני תקווה כי ביום מן הימים האמת כולה תצא לאור ונוכל לדעת כולנו מה באמת היה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. זה נשמע לי חומר רקע לספר מתח עסקי מוצלח ביותר, חסר רק קורבן הרצח ואחריו שכתוב קל של הכתבות בעיתון... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נא לרשום בפניך שע''פ פסיקתו של השופט בעליון א. לוי בעקבות פסה''ד המקורי של השופט כספי במחוזי, נמצאו טענותיה של עוה''ד יפה גולן לאורך עשרות שנים נכונים בעיקרם. וכן כי בנקודות בהן זוכה פרי הדבר היה מחמת הספק ומסך העשן הפינאנסי הבלתי חדיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"לרשום בפניך" כוונתך להודיע על כך גם בספרי העתידי? כי אם כן, הסר דאגה מלבך: ברור שאשנה את כל השמות והנתונים המזהים, ואף אוסיף הצהרה שכל קשר בין הדמויות המתוארות לאנשים של ממש הוא מקרי לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, עזוב, אולי ביטוי לא מוצלח. אתה רשאי להניח את קולמוסך וסתם ל''שים לב כי''. מה שכן חשוב, הוא שבמשך עשרות שנים ניהלו אנשים מערכה נגד עוה''ד פרי בטענה שהוא עושק את לקוחותיו. המערכה הזו נוהלה מול מערכת פיקוח ושפיטה בטלנית וזחלנית. כאשר סופסוף יוצא פסק דין חמור וסופי מגלגליו הסובבים לאט של ביה''מ הישראלי, מנסים חסידיו ועוזריו של פרי לטשטש את האמת באמצעות מסכי עשן ועיוות האמת. אם ברצונך, תוכל לקרוא בפסה''ד של א. לוי כיצד פרי מנסה לחמוק מתוצאות העבירות שלו בטענות כמו העבירות לא בוצעו בארץ, חלה התיישנות, המצב הליגאלי ה''עקום'' לא הותיר לי ברירה (אלא לנצל אותו) וללקוחותי לא היה אכפת (למעשה לא ממש היתה להם ברירה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קיי., ארשום זאת לפניי לעת עתה, אבל אם אקרא לפתוח במשפט נוסף בעניין ערעורו השני של מר פרי עלי להזהירך שאזמין לעדות גם את סבר פלוצקר:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצץ (בבקשה) ברשימת עוה''ד של עוה''ד פרי. אתה באמת חושב שהם התרשלו ולא הזמינו מומחים גדולים מסבר פלוצקר לענייני ביטוח להעיד לטובתו של מר פרי. מה שמרגיז הוא שעד שנפלט פסק דין חמור וחד משמעי מלועה המאיט לטחון (עשר שנים כמדומני) של המערכת המשפטית, רוצים לגרום לנו להאמין שזו רק נקודת פתיחה לדיון בו יופיעו מומחים ועורכי דין גדולים עוד יותר. אתה יכול להיות סמוך ובטוח שמר פרי ועוה''ד שלו לא הזניחו ולא שכחו שום טיעון ושום עדות שיכלו להועיל לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשימה מכודת זו של עורכי דין הצטרפה למרבה הצער רק לשלב הערעור בו כבר לא ניתן להכניס עדויות או בכלל לעשות יותר מידי מעבר למה שכבר נעשה. כפי שציינתי קודם ערעור הוא כלי מוגבל ביותר בידי המערער ואין משמעו פתיחת המשפט מחדש. השופט כספי מסיבות שאמנע מלהיכנס אליהן, עשה עבודה יסודית ביותר בקעקוע כל סיכוי לערעור הוגן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם כך ייתכן שאצטרך להדיח את עצמי מכס השופט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אם אומר שתגובותיך הן *מאוד* בלתי מקובלות באתר הזה - עדיין תהא זו לשון המעטה. ב. לנוכח סגנון דבריך ותוכנם, קשה מאוד להאמין בטענתך מסוף תגובה 503652. כי אין לך כל קשר או אינטרס בעניינו של מר פרי וכי כל מה שבינך לבינו הוא הכרות רחוקה בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה יכול לטעון שלא הבנתי "את המנגנון ואת אופן פעולתו". הדבר היחידי שבו עוה"ד פרי אולי צודק הוא שעצם הקמתו וקיומו של המנגנון הם נפשעים. עצם העובדה שמישהו הקים מנגנון סבוך ומפותל בו נלכדו הזכאים כברשת עכביש, אינה מזכה את פרי בזכות להפר את החוק ולהפיק מכך הנאה אישית. ב. אינך יכול לטעון שהשופט אדמונד (אאל"ט) לוי לא הבין "את המנגנון ואת אופן פעולתו". "סתם יהודי" הביא את פסה"ד המלא ב-תגובה 503639 . למי שאין סבלנות לסבך הנכלולי-משפטי הרגיל, אביא כאן את סעיף 65 מפסה"ד: "65. העובדות העומדות בבסיס הרשעתם של המערערים קשות וחמורות הן. מתוך תאוות בצע שאינה יודעת שובע, הם רימו והוליכו שולל במשך כמעט שני עשורים את לקוחותיהם, תוך שהם גונבים כספים שהופקדו בידיהם. את מעשיהם ליוו המערערים במצגי שווא, והמערער, שהנו עורך דין, לא היסס גם לשקר בהליכים משפטיים שהתנהלו בפני ערכאות שונות ובפני הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, מתוך כוונה לזכות גם בהכשר של אלה כדי להמשיך ולקיים את פעילותו העבריינית. את כל אלה עשו המערערים לאחר מחשבה ותכנון מדוקדק, ולצורך זה הקימו מנגנון מסועף שהחתים את הלקוחות על מערך של מסמכים שנועדו לשוות למעשי העבירה מראה מהוגן. נוכח סכום העתק של טובת ההנאה בה זכו המערערים כתוצאה מביצוען של העבירות, השנים הרבות לאורכן הן נמשכו, ומספרם הרב של הקורבנות, נראה לי, ככלל, כי רמת הענישה שיושמה בפרשה זו הנה הולמת וראויה." ג. אני חוזר וטוען שלא נראה לי שסבר פלוצקר יודע משהו שהשופט אדמונד לוי לא יודע. אחרי הכל המערכת המשפטית כדרכה לקח לה כעשר שנים להגיע להרשעה הזו. ד.באשר ל-תגובה 503636 לדעתי אתה טועה ומטעה ב-3 מתוך 4 הסעיפים שם. ה. סעיף 2 "לגבי הזכאות לפנסיה מביטוח לאומי גרמני- אין שום קשר לאזרחות גרמנית או להיותך צאצא של כזה". נראה שזו הטקטיקה של פרי לנצל כל פיתול ומעקש בסביבה כדי לחמוק בחסות מסך העשן הפיסקאלי-משפטי מתוצאות מעשיו הפליליים. כאן הוא מנצל את הטרנד התקשורתי לצעוק "ניצולי שואה" בכל מקום, לצורך ושלא לצורך. אז נכון שלא מדובר בכספי פיצויים ורק חלק מהזכאים הם ניצולי שואה ממש. בחסות העובדה הזאת אתה מנסה להכניס עז בגודל של פיל. רוב מוחלט של הזכאים (אם לא כולם) הם פליטי שואה וצאצאיהם. בשורות הזכאים לא תמצא צ'רקסים ודרוזים, עדות מזרח וגם לא גרמנים האצים בהמוניהם לסייע לביטוח הלאומי הישראלי לשלם קצבאות לילדי ש"ס. אחרי הכל יש כאן את העניין של תשלומי פרמיה רטרואקטיביים (תפ"ר בלשון ביה"מ) לתקופות של עשרות שנים. אם לא עבדת בשלב כלשהו עבור פירמות גרמניות, תנאי התפ"ר הם כאלו שהדבר לא משתלם לך. סמוך על הביטוח הלאומי של ישראל שלא יחתום על עסקה שתעמיד בפני המבוטח הישראלי הרגיל את הבחירה בין הביטוח הלאומי של ביבי לבין הביטוח הסוציאלי של מרקל. הרציונל של כל ההסכם הזה היה פיצוי כלשהו על זכויות סוציאליות שהיו צריכות להצטבר בגרמניה של הרייך. ו. סעיף 3 "ישראל פרי לא גנב דבר מלקוחותיו." ובכן א. לוי סבור אחרת. אני חוזר ומצטט: "תוך שהם גונבים כספים שהופקדו בידיהם". מעשה התרמית של רכישת ביטוחים מחברת הביטוח שלך הוא הטריק הישן ביותר של מה שמכונה "אנשי עסקים" בישראל (זה קרה לי אפילו בכספי ועד הבית שלי). כפי שמבהיר א. לוי בפסה"ד שלו, העובדה שחלק מן הזכאים היו מסכימים גם אם היו יודעים שפרי הוא בעל חברת הביטוח, אינה רלאבנטית לעצם המעשה (בעובדה פרי הסתיר מהם זאת). ז. סעיף 4 "לקוחותיו של פרי קיבלו עסקה טובה מאד בתנאים טובים בהתחשב בכל הנסיבות. ... איש מבין האלפים הללו לא היה מקבל אגורה אילולי הארגון שהקים פרי." - פשוט לא נכון. פרי לא היה היחיד שעסק בעניין הזה. היו עוד כמה ארגונים שעסקו בכך ונדמה לי שהם היו אלו שהוליכו את המערכה נגד פרי במשך עשרות שנים כנגד כל מערכת הבקרה והמשפט העצילה והאימפוטנטית. יתר על כן ניתן היה לארגן את העסקה באופן עצמאי (דרך עורכי דין בגרמניה) וללא תיווך ישראלי בכלל. אלו מבין לקוחותיו של פרי שתבעו אותו הונעו ע"י ההפרשים המדהימים בגודל התשלומים בין הזכאים של פרי לבין אלו שלא היו לקוחותיו. ח. העובדה שכמה ניצולי שואה (פתאום הם שוב ניצולי שואה) זכו לכמה עשרות מרקים חודשיים והעובדה שמערכת בירוקרטית ולגאליסטית עד שיתוק (מצד הביטוח הלאומי והחוק הישראלי) יצרה מבוך משפטי הקורא לרמאים, אינם מקנים לנוכל בינלאומי ורמאי פינאנסי ע"פ הודאותיו, את הזכות להתעשר שלא כדין ע"י מעילה באמון לקוחותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוקי היקר, נראה שהשקעת רבות בתשובתך, אני תוהה אם יש לך עניין אישי בסיפור? לצערי לא הבאת שום עובדה בתשובתך אלה רק פיסות קטנות של ציטוטים ודעות שחלקם מוצאות לגמרי מהקשרן. אני באמת לא מבין איך אדם עם הבנה כל כך מצומצמת ושיטחית מרשה לעצמו להתבטא בכזו נחישות. טוב, לפחות אתה משתדל לבסס את דבריך בניגוד ל"עם הטוקבקיסטים" שהיודעים לצעוק ולהביע דעות נחרצות על כל דבר שאין להם חצי מושג בו... בכנות, אין לי זמן או כח להיכנס אתך לוויכוח ענייני עמוק ומפורט ולכן סלח לי שאגיב רק בקצרצרה על הסעיפים שהעלית. א. "עצם הקמתו וקיומו של המנגנון הם נפשעים" מאיפה הבאת את השטות הזו ועל סמך מה אתה קובע כך? אילולי הקים את המנגנון הסבוך הזה- לא הייתה לרוב אותם לקוחות דרך להגיע לכספים הללו. המדינה כהרגלה ישנה ולא דאגה למנגנון משלה לקבלת הזכויות. הבנקים בארץ היו עסוקים בהרצת המניות של עצמם ולא הסכימו לתת אשראי שלו היו זקוקים רוב הלקוחות.... ב.אינני טוען כאן דבר נגד השופט א' לוי אלה שבדבריו כאן רק ציטט את שופט המחוזי ז' כספי (שעליו יש לי לא מעט טענות - אך זו לא תהיה הבמה בה אשמיע אותן). בכל מקרה אין בציטוט זה אף עובדה רק קביעות ודעות של שופט אחד... ג. סבר פלוצקר, בניגוד לשופט לוי הוא מומחה בכלכלה, ודעתו מצטרפים טובי המומחים לתחום בארץ ובעולם. ובכל מקרה השופט לוי קיבל את תיק הזה רק כערעור שנידון במשך תקופה קצרה וכלל רק 5 דיונים שלפחות 2 מתוכם היו טענות הפרקליטות. אני לא יודע כמה אתה אתה מתמצא במערכת המשפטית בארץ אבל ערעור הוא כלי מאד מוגבל בידי המערער. הוא לא מאפשר לפתוח שום "עובדה" לגביה פסקה והחליטה ההרכעה שמתחתיו. במקרה זה ההרכעה מתחתיו היתה ביה"מ המחוזי ברשות השופט ז' כספי שניהל את כל המשפט במשך למעלה מ 6 שנים ושלגביו כפי שציינתי בסעיף הקודם יש לי הרבה טענות. ד.פרט נמק והבא דוגמאות... ?! ה. "רוב מוחלט של הזכאים (אם לא כולם) הם פליטי שואה וצאצאיהם" שוב אתה מביא טענות שלא מבוססות על שום דבר. לארגון לקוחות רבים שאינם יוצאי אירופה כלל בינהם כל כל אותן אוכלוסיות שציינתי. ושוב אין שום קשר אפילו לא קלוש בין היותך בעבר או אבותיך יוצאי גרמניה או כל מדינה או נצולי שואה לבין הזכויות שמקנה האמנה נושא התשלומים הרטרואקטיביים הם מה שעשה את כל הסיפור הזה כדאי בכלל- הביטוח הלאומי הגרמי איפשר למשך תקופה קצרה לכל מי שזכאי לשירותיו ובכלל זה כל אזרחי גרמניה וכל אזרחי ישראל (מתוקף האמנה) לשלם רטרואקטיבית פרמיות ולזכות, במקרים מסוימים מייד, בכל זכויות הפנסיה שמקנה הביטוח. אין שום קשר לעבודה בפירמות גרמניות והדבר גם לא בא להחליף את הביטוח הלאומי הישראלי. בכל מקרה לא הביטוח הלאומי הישראלי חתם על האמנה ובטח ובטח שלא מדובר בתקופת ביבי ומרקל שאז עוד לא חלמו להגיע לפוליטיקה. ו.טובי המומחים בתחום כולל מי שהיה שנים המפקח על הביטוח במשרד האוצר ושימש בשורת תפקידים בכירים בתחום (דורון שורר) טוענים שזוהי עסקה לגיטימית שהיטיבה עם הלקוחות ותנאיה עדיפים ללקוחות במקרים רבים מכל תכנית ביטוח שחברות הביטוח בארץ יכולות להציע. ראה כתבה שפרס בגלובס: ז-ח. שוב דברים חסרי ביסוס שאין טעם להתייחס אליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
OK, רק כמה הבהרות קצרות: א. "עצם הקמתו וקיומו של המנגנון הם נפשעים" - כוונתי היתה שעצם העובדה שהמוסדות (ביטוח לאומי) לא לקחו לידיהם את הטיפול בעניין זה והותירו את השטח לגופים פרטיים, היא נפשעת. עורכי הדין והמוסדות יצרו תסבוכת חוקית-פינאנסית כזו שהיה ברור שלזכאים אין את הכלים לבחור ולפקח על המתווכים למיניהם. ב-ג - פסה"ד של א. לוי נמצא לפני הקוראים. יפתחו אותו וישפטו בעצמם לגבי מידת ההבנה והירידה לפרטים של השופט בערעור. אישית, אין לי שום עניין עם עוה"ד פרי. בזמנו בקרתי במשרד של פרי בחיפה. החבר'ה במשרד נראו לי כסטודנטים העובדים שם למימון לימודיהם והיה די ברור שאין להם שום עניין להתעסק עם לקוחות שאינם מסכימים לחתום על הררי מסמכים מבלי להבין על מה הם חותמים. בזמנו אבי קיבל סכום חודשי קטן מן הביטוח הסוציאלי הגרמני ללא קשר עם הארגון של פרי. במשך שנים עקבתי אחר מאבקה של יפה גולן בעוה"ד פרי. כקורא ללא עניין אישי הייתי נטול יכולת לשפוט מי צודק בריב פראי בין שני עורכי דין ומתווכים. כעת כאשר פסק דינו של א. לוי מבהיר כי יפה גולן צדקה בעיקרי הדברים, מרגיז אותי לראות איך מנסים חסידיו וידידיו של פרי לכסות את פסה"ד החמור בענן של עיוותי אמת וטענות שווא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
OK גם לי יש כמה הבהרות קצרות להוסיף: לפרי אין ולא היה משרד בחיפה. המאבק של י.גולן בפרי ובארגון לא היה פומבי ולכן אם עקבת אחריו סימן שיש לך עניין אישי והכרות עם הגב'. פסק הדין של בית המשפט העליון כמו זה של המחוזי הוא אכן חמור ביותר ומקריאתו (במיוחד כזו לא מקצועית) ניתן להתרשם כאילו מדובר בארכי-פושע מהסוג הגרוע ביותר. אלה שבפס"ד נפלו טעיות חמורות וקשות שחלקן חלקן נובעות מחוסר הבנה מקצועית הנדרשת במקרה זה. מדהים אותי לראות איך י.גולן ואנשיה לא נחים גם לאחר שהשיגו את נקמתם המעוותת מעל ומעבר לכל ציפיותיהם תוך ניצול ציני של קשישים הולכת התקשורת שולל ותוך שימוש בכל אמצעי מלוכלך שיכלו לנצל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי אז היה איזה אזכור בתקשורת לגבי הסכסוך בין הגב' לפרי אבל לא אוזכר דבר על המאבק הסמוי והמלוכלך שלה שהתנהל במשך כל השנים מאחורי הקלעים. אגב מהכתבה שהבאת עולה ש י. גולן היא באמת ''עושקת ניצולים'' היא גנבה כאמור את רשימת לקוחות הארגון ולאלה מהם שבאמת היו ניצולי שואה פנתה בהצעה להשגת כספי פיצויים (שזה כן קשור לחלוטין לשואה בניגוד לכספי הביטוח הלאומי) ואותם היא עשקה עם עמלות גבוהות עבור תהליך שסה''כ דורש מילוי טופס פשוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שאחד מתחביביך הוא פרשנות יצירתית לפסקי דין. יש לך במקרה תואר משולב בספרות ועריכת־דין? (נראה לי שכותרת מתאימה יותר היא: "התבעת וגם הפסדת?") כמוכן אני מצטרף לשאלה של דורון: מה בדיוק הקשר שלך לנושא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?Eleme... "בעקבות ההצלחה אילתר פרי סניפי רישום נוספים בחיפה, ירושלים ובאר שבע.", המשרד היה במקום כלשהו בהדר אני חושב תחת השלט של "הארגון למימוש האמנה לביטחון סוציאלי" או משהו דומה. ב. אין לי שום קשר ושום הכרות עם הגב' יפה גולן ואיני יכול לומר דבר לטוב או לרע על מניעיה או על פעולותיה ומפעלותיה. אני יכול להעיד כי במשך שנים טענה גב' גולן טענות חמורות מאוד נגד עוה"ד פרי. פסה"ד של אדמונד לוי מוכיח לדעתי כי היו דברים בגו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה להגיד שנכנסת למשרד של הארגון בחיפה בשנת 1986~ ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר שנה, אבל 1986 נשמע בסדר. אולי אני טועה אבל נדמה לי שזה היה ברחוב עמק הזיתים או משהו כזה. מה שאני כן זוכר הוא בחור צעיר שנראה להוט במיוחד להיפטר ממני ולחזור לענייניו. מאחר ובאותו זמן כבר ידעתי על התסבוכת המנהלית העכבישית שנוצרה סביב כל ענייני הפיצויים למיניהם, תמהתי מדוע לא ראה מר פרי לנכון להעסיק עובדים מבוגרים יותר ובמשרה מלאה, שיהיו גם בקיאים יותר במלכודת החוקים והתקנות וגם נוחים יותר לתקשר עם הלקוחות המבוגרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כצופה מן הצד עלי לומר שהרושם המתקבל מן הדיון הזה הוא כי מר ''גיא'' הוא יותר מאשר ''חסיד'' או ''ידיד''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן. בדמיוני, סברתי שהמדובר באחד מאותם סטודנטים שעבדו למחייתם במשרדיו של פרי. למען האמת, יש בטענותיו גרעין גדול של אמת, אלא שאמת זאת מובאת כדי לחלץ נוכל מתוצאות נכליו. נראה לי שכדאי לסכם את העניין בצורה שתבהיר את לב העניין מבלי לשקוע בפרטי הפרטים בהם אינני בקיא ביותר ומי שירצה להתעמק בהם ידרש לפנות מזמנו שבועות כדי לעקוב אחרי מסתרי הסעיפים וסעיפי הסעיפים של האמנה הביטוחית ישראל גרמניה, המנגנון הפינאנסי שבנה עוה"ד ישראל פרי ופסה"ד הארוכים והמפורטים של ה"ה ז. כספי במחוזי וא. לוי בעליון. א. מדובר באמנה בין ישראל לגרמניה המאפשרת לאזרחים ישראליים לרכוש זכויות ביטוחיות בביטוח הסוציאלי הגרמני ולהיפך. מאחר ולא יעלה על הדעת שמישהו בישראל טיפש מספיק כדי לתת לאזרחי ישראל בחירה כלשהי בין הביטוח הלאומי שלנו לביטוח הסוציאלי הגרמני, מותר לשער שמדובר בהסכם ריק כמעט מתוכן שנועד במקרה הטוב להצדיק כמה נסיעות כיף של פקידי ממשלה או הביטוח הלאומי לחו"ל או במקרה הגרוע ליצור אפיק השקעה רווחי למשקיעים עשירים ובעלי השפעה. ב. המחסום הניצב בפני האזרח הרגיל הוא כאמור תשלומי הפרמיה הרטרואקיביים (תפ"ר). כדי לזכות בגמלאות הביטוחיות אתה צריך לשלם סכום חד פעמי שנועד להוות תחליף לתשלומי פרמיה חודשיים שהיית אמור לשלם נניח מגיל 18 ועד גיל הפרישה. העסקה היא אם כן, תשלום סכום חד פעמי גדול תמורת האפשרות לקבל קצבה די קטנה בעתיד וקבלת סיכונים שונים כמו מות הזכאי או מיסוי הקצבאות (אפילו מיסוי כפול בישראל וגרמניה). בגדול נראה שהעסקה לא משתלמת. ג. אלא שכאן הגרמנים ראו לנכון להיטיב עם אנשים שיצא להם לעבוד עבור פירמות גרמניות (למשל במהלך מלחמת העולם) ומעסיקיהם העבירו או היו אמורים להעביר את הפרמיות שלהם לביטוח הסוציאלי הגרמני. לדעתי, בצורה כזו קטן מאד גודל התפ"ר, עד למצב שהעסקה יכולה להיות כדאית. זוהי הסיבה שרוב (ואולי כל) הזכאים הם פליטי שואה ויורשיהם בצורה כזו או אחרת. ד. הדרך הטובה ביותר לטפל בנושא היתה שהביטוח הלאומי הישראלי (או מוסד ממשלתי אחר) יקח לידיו את הטיפול בנושא בצורה מאורגנת, יסייע לזכאים בהלוואות לגייס את הסכום הנדרש לתפ"ר ויגבה החזרים+עמלה סבירה מן הגמלאות. לרוע המזל, כפי שיספר לך כל חסיד שו"ח, מוסדות ממשלתיים הם מסורבלים ובטלנים מדי עבור דברים כאלו. מוסד כמו ביטוח לאומי מעדיף לעסוק בחלוקת כסף מאשר בהשקעות וגיוס הון השד יודע מאיפה. ה. מי שעלה על הבוננזה הזו היה עוה"ד ישראל פרי. הוא מצא את הדרך הפינאנסית לממן את ההלוואות לזכאים, בצורה כזו שתשלומי הקצבאות גם יחזירו את ההלוואה, גם יאפשרו רווח שמן למלווה וגם ישאירו תשלום חודשי כלשהו לזכאי. ו. המנגנון של פרי היה בבחינת מציאה של ממש עבור אלפי לקוחותיו. בסופו של דבר הם קבלו תשלום חודשי משמעותי (בעיקר בגלל חוזקו של המרק הגרמני) בלא שנדרשו לשלם אגורה מכספם. ז. עד כאן הכל כשר. אלא שתאוות הבצע של עוה"ד פרי קלקלה את השורה. הוא התעשר בצורה מנקרת עיניים מכל התיווך הזה, כך שהיה ברור לכל מוח לא משפטי שיחס החלוקה בינו לבין לקוחותיו אינו סביר ("בית דירות בניו יורק בכיכר קולומבוס המשקיף על הסנטרל פארק. בית בלונדון בשכונת מייפר היוקרתית. נוסף לפנטהאוז במגדלי אקירוב קנה פרי בית בשכונת ימין משה בירושלים, המשקיף אל חומות העיר העתיקה ומגדל דוד. הבית הדרמטי למראה, בתכנונו של האדריכל רם כרמי, ... שוויו של הבית, ... מוערך בקרוב לשלושה מיליון דולר. פרי לא התגורר בבית המרשים אפילו יום אחד). בנקודה זו צריך להזכיר שהגרמנים ניסו להגן על הזכאים (ועל עצמם) בכך שקבעו שלפחות שליש מן הקצבה צריך לעבור ישירות לחשבונו הפרטי של הזכאי. כלומר נראה שמלכתחילה הזכאים קיבלו בערך שליש מן הקצבה. ח. אלא שעוה"ד פרי לא הסתפק בכך. הוא עקף את ההגנה הגרמנית באמצעות גבייה ישירה מלקוחותיו, שלא התנגדו יותר מדי ובלבד שנותרו עם סכום כלשהו. יתר על כן פרי לא הסתפק בעמלת המתווך, אלא היה למעשה בעלים בחברות (BGA, BGF וכיוב') שהלוו את הכסף לזכאים, כך שגם רווחים מהחזרי ההלוואות הלכו לכיסו. וכדי להוסיף חטא על הפשע, הוא גבה מן הזכאים תשלום עבור חברת ביטוח (למקרה שיפטרו מן העולם לפני שיספיקו להחזיר את ההלוואות). מיותר לציין שגם חברת הביטוח היתה בבעלותו. ט. לאורך כל התקופה (עשרות בשנים) הסתיר פרי את עובדת היותו בעלים הן בחברות שהלוו את התפ"ר לזכאים והן בחברת הביטוח שכפה על לקוחותיו. הוא הטעה ושיקר לכל המוסדות שתפקידם היה לבקר את עסקיו, ניסה לשחד לטובתו עדי הגנה ואיים על מי שכתבו או פעלו נגדו. (הפרטים בפסה"ד של א. לוי). י. לאורך כל התקופה הזו טענה יפה גולן (עו"ד גם היא כמדומני) שפרי עושק את לקוחותיו. יפה גולן היתה מנהלת מסוג כלשהו בארגונו של פרי. כשיחסיהם העסקיים עלו על שרטון (מסיבות המתוארות באופן שונה ע"י פרי וגולן), היא פרשה מחברתו והחלה להתחרות בו. היא אפשרה ללקוחותיה לממש את זכויותיהם בביטוח הסוציאלי הגרמני בתנאים שהיו ע"פ טענתה טובים בהרבה מתנאיו של פרי. במשך כל התקופה הזאת היא פנתה ללקוחותיו של פרי וטענה באוזניהם שפרי עושק אותם ושיכלו לממש את זכויותיהם בתנאים עדיפים בהרבה משלו. יא. בנקודה זו נכנסו לתמונה כנראה עיתונאים והפרקליטות והוחל בחקירת עסקיו של פרי. תהליך זה שארך שנים רבות (מתוכם ע"פ טענת גיא 8 שנים בבתי המשפט) הגיע לסיומו בפסה"ד המלומד והמפורט של ה"ה א. לוי בערעור של פרי לעליון. פסה"ד מלמד שיפה גולן צדקה בטענותיה (ולא חשוב מה היו מניעיה) ומפרט את פרטי עבירותיו ונכליו של פרי (שאת חלקם גם עוה"ד שלו לא מכחישים). יב. הדבר המרגיז ביותר בכל הפרשה היא שגם לאחר שכל מסע הייסורים הזה הסתיים (אני מניח שחלק גדול מלקוחותיו נפטר כבר ואיש מלקוחותיו לא זכה עד עתה בפיצוי כלשהו מכספו של פרי), מנסים פרי ושותפיו לטעון שהשופטים לא הבינו וטעו, ויש מומחים גדולים מהם (סבר פלוצקר) הסוברים שפרי לא גנב או שעונשו מופרז. יג. בעניין זה אזכיר את רשימת עוה"ד של מר פרי: עו"ד זכרוני אמנון, פרופ' מרדכי קרמניצר, עו"ד דר' יעקב וינרוט; עו"ד מיכאל קירש; עו"ד פרופ' עמרי ידלין; עו"ד דנה שטיר-כהן-פור; עו"ד ישראל וולנרמן; עו"ד אלירן בקל. אם כל הסוללה הזו במשך כל העשור האחרון, לא השכילה להביא לביה"מ את העדים המומחים שהיו אמורים לזכותו, אני מציע לעוה"ד פרי ולידידיו לתבוע אותם לדין ולהניח לכולנו לשכוח מכל העסק הבזוי הזה עם סבר פלוצקר ובלעדיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפ''ר - צ''ל תשלומי פרמיה רטרואקטיביים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור אחד שאינו ''בקיא ביותר'' בניתה מגדל סעיפים בלי בסיס | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ממש גמל פורח באוויר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. מעניין איפה היו כל העיתונאים האלה בזמן שמשפט התנהל. חוכמה גדולה לבוא לאחר מעשה ולהעביר ביקורת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא קשור למר פרי, אבל אני חושב שגיא דווקא מציג את העניין בצורה הוגנת למדי, והרבה מאלו שטרחו להתעמק בנושא מעבר לפופוליזם התקשורתי חושבים ככה. לפרי הגיע עונש, אבל יש סיבות לחשוב שעונשו מוגזם. כל תיאורי העושר האגדי של פרי לא משנים כלום. הוא אדם שנטל יוזמה, לקח סיכונים לא פשוטים, והצליח גם להעשיר את עצמו, וגם לאפשר לניצולי שואה ואחרים להינות מכספי פנסיה, שבלעדיו כנראה לא היו מגיעים אליהם. מגיע לו להיות עשיר, כמו שמגיע לכל ממציא או בעל יוזמה. עם זאת, למען האיזון, אי אפשר להתעלם משלושה דברים 1) פרי רימה את הניצולים ואת ועדות הכנסת לגבי בעלותו על החברות. לא בהכרח הוא הרוויח מכך כסף, אולי הוא באמת רק רצה לחסוך הסתבכויות עם חוקי המט"ח, אבל אין ספק שהוא רימה, ובכך הקשה משמעותית על הלקוחות להתמקח איתו. יכול להיות שהתעריפים של הביטוח שסיפק היו עדיין הוגנים (וכך באמת קבע בית הדין לחוזים אחידים), ובכל אופן זו בעיה. זה דומה בעיניי לבעל חברה שמסתיר מהבורסה מידע מהותי, וטוען שלא גרם נזק, כי גם ככה מחיר המניה היה הוגן. קשה לקבל זאת, השוק החופשי הוא שאמור לקבוע מחירים, ואין שוק חופשי כשיש הסתרת מידע. 2) פרי גבה מהפונים אליו דמי עמלת תיווך בסכום גדול, כאילו כדי לייצג אותם מול חברות ביטוח והלוואה, אף על פי שהתיווך שעשה היה בעיקר בינו לבין עצמו (החברות שסיפקו את הביטוח והיו שייכות לו). 3) חלק ניכר מהעונש שפרי קיבל אינו על הגניבה, אלא על שיבוש הליכי משפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם רוב הדברים שלך יש לי רק כמה הערות לגבי הסעיפים שציינת 1) אתה משתמש בטרמינולוגיה שהצליחה התקשורת להחדיר חזק- "רימה את הניצולים" כידוע חלק גדול מהלקוחות אינם ניצולים ואין להם שום קשר לשואה או לגרמניה. אני מכיר אישית יוצאי עדות מזרח שמעולם לא ביקרו אפילו באירופה שנרשמו לתכנית ונהנים היום מפנסיה חודשית. כמו כן, לא רק שנקבע ע"י בית הדין לחוזים אחידים ומומחים מתחום הביטוח שתנאי הביטוח שניתנו היו הוגנים ואף טובים ההלוואות שסודרו ע"י פרי היו נמוכות באחוזים רבים מתעריפי השוק בארץ באותה תקופה. 2) העמלות שנגבו היו גם עבור ייצוג מול הביטוח הלאומי הגרמנית והבירוקרטיה הגמנית. ולמרות שהסתבר שפרי הוא הנהנה הסופי בחברות המלוות והמבטחות. ניכר כי הוא השקיע משאבים ומאמצים גדולים תוך לקיחת סיכונים אישיים אדירים בהשגתם בתנאים טובים להלוואות עבור הלקוחות באמצעות בנקים זרים (בעיקר בקנדה כנראה). על כך נראה לי הוגן בהחלט לגבות שכר טרחה משמעותי - כמובן שזה אינו מצדיק את העובדה שכל האינפורמציה הוסתרה. 3) אכן כמעט חצי מעונש המאסר שנגזר במחוזי היה עבור סעיף שיבוש הליכי משפט- אך זה, אם תתעמק, נסמך בלעדית על עדותו של עו"ד גרמני שעושה רושם מאד מפוקפק אשר קיבל כנראה מעמד של עד מדינה ע"י הפרקליטות במשפט- נגד אותו עו"ד מתנהלים תיקים לא פשוטים בשוויץ ובגרמניה באשמות שונות. בעיני נראה מאד מופרח להכריע בסעיף כזה חמור עם כאלה השלכות עונשיות רק על בסיס כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבל את הערותיך, ועם זאת אי אפשר להוציא את פרי חלק כישבנו של תינוק. הבן אדם ניהל קמפיין אגרסיבי של הפחדה נגד מי שהעז לטעון שהוא הבעלים של החברות המדוברות. רק בדיעבד בלית ברירה הודה בשקריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מדויק, את הקמפיין האגרסיבי הוא ניהל בעיקר מול המפירים ומסיתיהם ולוא דווקא בנושא החברות. אך אין ספק שהוא הסתיר ושיקר בנחישות בין השאר בבתי משפט בעניין זה. לדעתי זו אחת הסיבות שהחמירו איתו כל כך. עם זאת, לא נראה לי שהמניע שלו היה להסתיר מהלקוחות (שכן הוא באמת הציע להם תנאים טובים מאד באמצעות אותן חברות) אלא מתוך חששו שאם יתגלה לשלטונות שהוא עובר על עברות מט''ח בזמנו, הם יסגרו לו את כל האופרציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיעונים בנוסח:"אני חוזר וטוען שלא נראה לי שסבר פלוצקר יודע משהו שהשופט אדמונד לוי לא יודע", צריך לסלק מדיון אינטלקטואלי. זה מזכיר לי שהייתי בסמינר להחזרה בתשובה ואמרו לנו שההגאון מוילנה היה גאון עצום, ולא ייתכן שמדעני דורנו יודעים משהו שהוא לא ידע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לממוצע דעתי הכלכלית - סבר פולצקר התפנצ'ר לגמרי בשנה-שנתיים האחרונות. הבנאדם כנראה רואה עצמו כמין נביא זעם ברוורס. מגן בלהט על 18 המשפחות, הבנקים, המדיניות המוניטרית עד אוגוסט 08', סוגיות תקציב הדוק, שער ה-$ - בקיצור, הפוך מהראוי. אבל חובה לציין שהוא עושה זאת בחינניות ובמבטא פולני מצודד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, את רצינית? באמת לא עקבתי אחריו כבר איזה זמן, אבל זה נשמע עצוב מאוד. את יכולה לתת דוגמאות? ויש לך השערה מה קרה לו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גמני לא ממש עוקבת אחריו אבל ראיתי כל מיני טקסטים מוזרים שלו עד שהפסקתי לקרוא. כאן איזו ביקורת עליו (שדווקא לא מסכימה עם חלקה): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם לא עקבתי אחרי סבר פלוצקר בתקופה האחרונה למרות שבזמנו תפסתי ממנו כלי לא קטן בתחום- איש מיוחד אין מה להגיד. בכל מקרה פלוצקר ממש לא היחיד מבין מומחי הכלכלה שסוברים כך, יש רבים מאד אחרים חלקם אף כתבו חוות דעת למשפט כמו פרופ' קרמניצר או פרופ' אמיר ברנע. אין הרבה מומחים גדולים מאלה בתחום. בנושא הביטוח ובכלל כתב גם דורון שורר שהוא אוטוריטה מס' 1 בארץ בתחום הביטוח ומבין לא קטן בכלכלה- זה מאמר שצורף פה באחת התגובות הקודמות: וזו חוות דעת של פרופ' קרמניצר שמצאתי: לאור כל זה ומהתרשמות שלי כמי שמתמצא בתחום קשה מאד לטעון שהיתה פה גנבה כהגדרתה בחוק או בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השופט ששפט בתיק וכתב פסק דין מנומק כנראה יודע יותר מרוב האנשים לגבי התיק. ובהתייחסות לדוגמתך: בהחלט מקובל עלי שהגאון מוילנה מכיר את המקורות יותר טוב ממני. לפחות את אילו שאינם ממאתיים השנים האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה מדען דורנו? אגב, משפטך הראשון בתגובה נראה לי די נאיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המקורות" := ספרי היהדות (בהקשר זה). ואכן המשפט הראשון די מובן מאליו. לכן לא ברור לי למה טענת דברים סותרים. השופט טרח ועמל על המקרה הזה כי זהו תפקידו. הכתב לא הקדיש לכך אותה כמות זמן. לכן הטענה שהכתב מכיר את המקרה יותר טוב כלל לא מובנת מאליה, ודורשת ביסוס. מכל מה שאני מתרשם מהדיון הנוכחי (בעיקר אם אני קורא רק את דבריהם של מגיבים שמוכרים לי מדיונים קודמים) לא קיבלתי עדויות לכך. ולא, איני מועסק ע"י http://www.alibaba.com/member/bb103222217.html כמדען. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עניין ידע לכאן? השופט הגיע למסקנה מסוימת, פירט וביסס אותה בגזר הדין. מי שיקרא את גזר הדין וימצא את הנימוקים לא משכנעים, יכול לחשוב אחרת. הרי אינך טוען שאדמונד לוי הסתיר מידע חיוני שעליו ביסס את החלטתו. אם כך, זו בעיה אחרת לגמרי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |