 |
|
 |
||
|
||||
 |
התחרות על הזמן מובנת וכשאתה גם יוצר על אחת כמה וכמה. הפריעה לי העובדה שפרט שולי בכלל חיי הענפים, שיכולתי שלא לציין, אבל ציינתי, הפך למיני-מוקד לתגובות. למה ציינתי? פרוזאי. לאחר תום לימודי בטכניון עסקתי בעניני מחקר ועשיה בתחום הביו-רפואי וכתבתי פה ושם למגירה, מבלי לנסות לפרסם. לאחרונה, כשפרשתי מעבודתי פרישה מוקדמת מרצוני כדי לעסוק גם בענייני חברה ורוח, נשאלתי מה פרסמת? כ-50 מאמרים בעיתונים מדעיים עולמיים מובילים לא נחשבו (בצדק). בינתיים פרסמתי מעט גם בתחומים אלה אך העובדה שבאמצע שנות ה-20 שלי ערכתי עיתון הייתה כאילו הירושה/הישג/הוכחה הכמעט יחידים על יכולותי, בכח לפחות. פשוט. למה לא הסברתי מדוע ציינתי כבר בתגובתי הקודמת? לא ידעתי אם זה מעניין. עובדה גם בתגובותי הראשונות העמדתי סימני שאלה ("לגבי התנהגות מערכות כתבי עת או אתרים לקבלת חומר") הואיל ולא הייתה סקרנות ותגובה לא הרחבתי לפי שעה לפחות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שיש שתי סיבות טובות לעניין המיוחד שגילו כאן דווקא ב"פרט השולי"* הזה: ראשית, יש כאן לא מעט סטודנטים ואנשים שימיהם כסטודנטים עדיין קרובים מאוד לזמנם וללבם, ואף כמה מרצים שנתקלים בעיתוני סטודנטים באופן טבעי. שנית, עריכת עיתון סטודנטים באמת קרובה יותר לביקורת ספרות מאשר פרסום מאמרים מדעיים בביו רפואה. חוצמזה, אנקדוטה: לפני שנים ספורות הזדמן לי לפלוש (באופן חד- או דו-פעמי, אם כי אולי יהיה לו המשך) לתחום שונה מאוד מעיסוקיי הרגילים. העניין התגלגל כך, שאפילו לא זכרתי כלל שאי אז, שנים קודם, בכל זאת עשיתי משהו דומה לתחום החדש הזה. והנה, בדיוק באותה תקופה נתקלתי באיזו מסיבה בבחורה שלא ראיתיה מאז ה"פלישה" הקודמת, וזד קפצה עליי בשמחה והכירה אותי לבעלה במלים, "אתה רואה - זו XXX, שסיפרתי לך עליה אתמול - זו שעבדה איתנו על הפרויקט הזה"... היא לא ידעה כלל על מעשיי בימים שבהם נפגשנו מחדש. אני, ברגע הראשון, אפילו לא הבנתי על מה היא מדברת. _____ *שולי שולי, בכל זאת טרחת לציין אותו:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שולי שולי - הסברתי למה טרחתי לציין זאת בהערה עליה הגבת. התופעה עליה את מדברת מוכרת. זה סוג של ''קפיצת דרך''. מבחינתה זה יכול להיות מובן. היא לא מכירה את תחנות הביניים שלך מאז פגישתכם האחרונה. את כמובן כן. לענינינו. אם פעם תטרחי ותכתבי מאמר אני סמוך ובטוח שתרצי לקבל משוב עליו ולא על עניין אחר (לכבודך לא אקרא לו שולי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ההסבר לא לגמרי ברור: הרי צריך היית לציין את עניין העריכה *לפני* שהתעניינו בו, לא? סביר להניח שהעורכים עצמם לא ידעו על כך מראש. ב. למה בדיוק קוראים "קפיצת הדרך" בהקשר זה? ג. מבחינת המכרה שפגשתי, די מובן מדוע הזכירה דווקא את אותו עניין, אם כי מוזר שהיא עשתה זאת, כנראה, ערב לפני פגישתנו (שלא הייתה צפויה במיוחד). מבחינתי, לעומת זאת, להיתקל באזכור כזה של אותה תקופה דווקא בשלב שבו נתקלתי בה, ועוד לאחר שנים שלא חשבתי עליו... זה לפחות מעניין/משונה. ד. לגבי המשוב: כיוון שברור מתגובותיך שאינך בדיוק *קורא* טרי באייל, אתה ודאי מכיר כבר בכך שדיונים תחת מאמר מסוים יכולים להסתעף לנושאים שונים ומשונים, שהקשר ביניהם לבין אותו מאמר הוא לעתים רופף מאוד עד אפסי. מאידך גיסא, גם קשה לדעת בדיוק לאיזה סוגג משוב אתה מצפה, בפרט כשאתה כותב ביקורת נרחבת על ספר פרוזה שאולי לא רוב האיילים קראו אותו. נכון שדנקנר הוא אדם מוכר בהחלט בארצנו, אבל שמו כסופר דווקא עדיין איננו מבוסס במיוחד - חרף כל השבחים שהזכרת. לאדם כמוני, למשל, שלא קרא את הספר (ואיכשהו חוששתני שלא אקרא אותו, מפאת חוסר חיבהה מסוים לכותב) אין הרבה מה להוסיף/לגרוע/להתפלמס על דבריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. המכרה הכירה אותך, נעלמת מחייה לתקופה, פגשת אותה שוב. מבחינתך היא עשתה "קפיצת דרך" (המקור "נעשתה לו קפיצת דרך" כמדומני, מהמקורות). אגב, למה בעילום שם? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |