בתשובה לאיציק ש., 05/03/09 5:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מלחמת לבנון הראשונה הייתה, לדעתי, מלחמה בלתי נמנעת(1), אם כי, לא מבחינת המועד שבו יצאנו להתקפה. זה נכון שבגבול לבנון הייתה אז הפסקת אש שנשמרה בקפדנות, אבל המצב הזה לא היה יכול להימשך כך לנצח. ערפאת לא צבר שם נשק וטילים כדי שירבצו במחסנים, ובמוקדם או במאוחר היה משתמש בהם נגדנו, וככל שעבר הזמן יכולתו לפגוע בנו גברה. אחרי מלחמת לבנון השנייה הושמעה הרבה ביקורת על כך שראינו את החיזבאלה מתעצם ומתבצר מבלי שנעשה דבר. אובייקטיבית, הסיכוי לפריצת אלימות בתקופה ההיא ע"י הפת"ח היה הרבה יותר גדול מאשר הסיכוי לפריצת אלימות ע"י חיזבאלה טרם חטיפת החיילים, כי האינטרס של הפלשתינים להתמודד עמנו הוא ישיר, ואנו רואים זאת היום בעזה כשפשוט אי אפשר לקיים הפסקת אש. בלבנון, כשהעומדים מולנו הם לבנונים, מדובר במערכת הרבה יותר מורכבת שמאפשרת בתנאים מסויימים קיום הפסקת אש. לכן אם היה מקום לביקורת על כך שלא עשינו דבר כנגד החיזבאלה המתעצם, לולא תקפנו אז את ערפאת, ביקורת על כך שלא עשינו זאת הייתה הרבה יותר מוצדקת. כשאני חושב על הדברים היום אני מעריך שהדרך הפעולה הטובה ביותר אז, הייתה בכל זאת להמתין עד שהאלימות המתחייבת הייתה פורצת כשהם היוזמים, ואז אפשר היה לצאת למתקפה עם קונסנזוס בציבור יותר ברור(2). הקונסנזוס היה חשוב יותר מההשלמה עם התעצמות הפת"ח, אבל כפי שאמרתי מלחמה הייתה פורצת בכל מקרה. (1) התבטאותו של מנחם בגין אז: "מלחמת ברירה" הייתה התבטאות לא נכונה ומאד מיותרת. (2) פעם הגדרתי זאת כך: המועד הנכון ליציאה למלחמת לבנון הראשונה היה כששריד היה נותן לכך אישור. אין לי אפילו ספק קל, שרגע כזה היה מגיע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרגע הזה היה מגיע לו היה המערך בשלטון. רק לעיתים נדירות יש תמיכה משמאל בפעולות מלחמה של ממשלת ימין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הקרוי ''השמאל'' הסתדר יפה מאד בשורה כשהחלה מלחמת לבנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, אני צעיר מכדי לזכור. מקריאה על הנושא מסתבר שאפילו שריד עצמו לא הצביע בכנסת נגד המלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מלחמת לבנון הראשונה הייתה הצבעה בכנסת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי להצבעות בכנסת; התכוונתי להתבטאויות פומביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לזכור שבתקופה ההיא עדיין התחלק "השמאל" בישראל בין ימין (ערבי - עם תמיכה יהודית) לשמאל (על טהרת היהודים). בתהליך שהחל באוקטובר 2000, הלכה והצטמצמה הקבוצה השניה ומה שנותר מקרב החוסים תחת כינוי זה כעת זה ימין (ערבי) פלוס כמה מתנדנדים ממר"צ. עם זאת, הנכונות לויתורים טריטוריאליים הפכה לנחלתו של הזרם המרכזי בחברה הישראלית. משום כך נמצאו אז בקלות כאלו במחנה "השמאל" שקיבלו בהבנה את ניסיונותיה של ישראל להתגונן - אלו שהשתייכו לחלק השמאלי של השמאל. היום זה הרבה יותר קשה. נדמה לי שאפילו אושיות שמאל כמו יוסי שריד סובבו את ההגה ימינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש הבנתי את השורה האחרונה. בקשר להגדרות: אם ציפי ליבני וקדימה נחשבים היום לשמאל אז ודאי שהמושג שמאל הפך למושג אורווליאני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותה מידה, יהיו שיגידו שביבי הוא לא ימין ''אמיתי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שכבר אומרים. כשאתה מתווכח על האם *אומרים*, הרי שאתה מכחיש את המציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודעתו של המילואימניק איציק ש. היתה? (נדמה לי שכבר כתבת על־כך קודם. אני לא מוצא את ההודעה הזו שלך כרגע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשתי ששרון מוביל אותנו באף. הייתי ביחידה דרומית ולא גוייסתי למלחמה בשלביה הראשונים. המלחמה היתה מתוכננת כבר קודם וכחודש לפני שהחלה, כשהייתי בשרות מילויים בעזה -שחרורנו עוכב בציפיה לתחילת מלחמה. אינני זוכר את נסיבות דחיית המלחמה אז. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |