משהו על פסק הדין 515200
פסיקה של של"ץ ללא הרשעה, אגב, הייתה ההמלצה של קצינת המבחן לפני שהחל המשפט.

אני מסכים שפסק הדין מוזר, ויכול להיות שהשופט דרורי לא מתאים לשבת בבית המפשט העליון - אני חושב שהוא נחמד, תמים מידי ונוח מידי להתרשם.
אבל אני לא יודע את זה בוודאות, כל המתלהמים נתלים על משפט אחד שיצא מהקשרו.
הבעיה היא שאנשים התרגלו להביט על כולם כמנוולים, (אולי כי הרבה מהם מנוולים בעצמם), הרצון של השופט ב"סליחה" הופך לכפייה דתית, רחמנותו על אברך שלמד כל חייו כדי להיות דיין וברגע של טמטום ניפץ את הכל (ושלא תבינו אותי לא נכון אני לא חושב שהרחנות מוצדקת, והתרשמתי לרעה מהאברך בזמן שקראתי את פסק הדין), אז אותה רחמנות הופכת מיד לכניעה לגורמי שררה ומקורבים.
שמחתו של השופט על כך שהתובעת סלחה לתובע (סליחה שהוא משווה אותה לאלוהים שאומר למשה "סלחתי כדבריך" - האם לא מובן שהאדם רגשן ללא תקנה? והאם ההשוואה של הבחורה האתיופית למשה רבנו לא הופכת את כל טענת הגזענות למעט הזויה), הופכת ללחץ פטרנליסטי.
הערת אגב על כך שהנפגעת למדה להכיר בערכה השווה מול מערכת המשפט (וכנראה שנראה לשופט בתחילת המשפט שהתובעת חושבת שיש צדק אחד לשחורים וצדק אחד ללבנים) הופכת לעילה ללינץ'.
ההקפדה של השופט על בקשת הסליחה מהנפגעת נבעה, לדעתי ולפי דבריו, לא כדי "לאפשר לשופט לזכות עבריין מקושר ומרושע", אלא כי הרגיש (וכך אמרה לו גם הנפגעת), כי היא רואה במעשה התקיפה אלמנטים גזעניים, מתוך דאגה (מיושנת אולי, קצת פומפוזית) ל"אחדות", אבל כאן היא הופכת ל"אונס שני", הרי אין שום משמעות לסליחתה של נפגעת בדין פלילי, כל העיסוק הכמעט אובססיבי של השופט בנושא נועד כדי להפחית איבה ושנאה.

ניתנו כאן ובמקומות אחרים פסקי דין שמראים שהשופט דרורי נוהג להקל גם במקרים בהם אין לנאשמים קשרים עם שר הפנים ו/או הנפגעים אינם אתיופים, ניתן ציטוט מפסק דין בו הוא יוצא בתוקף כנגד כל אפליה או סטריאוטיפים שליליים על העדה, כל ההוכחות האלו נתקלות במשיכת כתפיים, הרי "הוכחנו" שהוא גזען ונושא פנים (איפה בדיוק -כל הראיות לדעה הזו נסיבתיות, ומיכיוון שנראה שבנסיבות אחרות הוא נוהג באופן דומה כדאי אולי להסיק מסקנות אחרות לגמרי על השופט).

ולעניין הפוליטי, ברור שכל העינייין צף מתוך העלאת שמו כמועמד לבית המשפט העליון, ברור שזה ספין שמשתמש בעיתונאים שמקורבים לצמרת המשפטית, הרי יש רק איזכור אחד של המשפט לפני כן באינטרנט (באיזה אתר נגד תאונות דרכים), מפולת השלג מתחילה להתגלגל, כמה ציטוטים מוצאים מהקשרם וכבר ברור לגמרי שהשופט דתי גזען רשע.
לעניין הדת - כאן באמת יש שאלה, האם ראוי ששופט בישראל יקדיש חלק כל כך גדול מפסק הדין לעיון במשמעויות היהודיות של ה"תשובה", האם ההסתמכות שלו על מקורות יהודיים לא פוגעת בשיקולים הדמוקרטים, (אגב, לי ברור מקריאת פסק הדין שהשופט יכול היה לדלג לגמרי על ההתפלפלות ההלכתית (למרות שהיא מעניינת מאוד), נהוג בעבירות כאלה לקבל את חוות הדעת של קצין המבחן), וכו'. אבל דיון כזה לא באמת נערך, כי השופט גזען, נושא פנים פטרנליסט ופונדמנטליסט מושבע (שמצטט מהקוראן).
משהו על פסק הדין 515206
זה צץ בעיתוי שבו צריך להחליט האם דרורי ראוי לשרת בבית המשפט העליון. אם כדבריך הוא מעיד על־כך שדרורי לא ראוי לשרת שם, הרי העיתוי מתאים. עדיף מאשר לפרסם זאת לאחר שמועמדותו תתקבל.
משהו על פסק הדין 515207
א. אבל אם התוקפים היו אומרים שלדעתם השופט רחמן מידי ויכולתו לזהות רמאים (לכאורה) נמוכה, לא הייתי נזעק בכלל. הפכו את השופט לגזען, ונושא פנים, שפכו את דמו בכל בלוג אופנתי, טוקבק בYNET, ותוכנית רדיו של מגיש עצבני זה או אחר.

ב. את הדעה שלי וגם של המגיב ידידיה (אם אני זוכר נכון), על רחמנותו של השופט דרורי או/ו ה"אוטיסטיות" שלו (כך הוא כינה את זה), אני מביע רק על סמך פסק הדין הזה שקראתי בעיון, אבל לא קראתי פסקי דין אחרים (בעיון) ולכן הקביעה הזו היא לא יותר מהבעת דיעה.

ג. צריך לזכור שלא תמיד דברים נקראים כפי שנאמרו, ויכול להיות שאם היינו יושבים שם, ליד השופט גם אנו היינו מתרשמים לטובה מהנאשם, ורק כשהדברים מופעים על הכתב הם מצטיירים כמתחמקים ובלתי אמינים.

ד. הנה קישור לכתבה של ערוץ 2 על המקרה - יש שם גם את צילום המקרה, שלדעתי קצת "מקטין" את חומרת האירוע, אבל שים לב בעיקר לדרך החד צדדית והמניפולטיבית בה מציג הכתב את השופט דרורי.

החינוך הסנטימנטלי 515463
אכן רגשן ללא תקנה. מה שהרגשנות עושה לאנשים. מזכיר קצת את הבדיחה הילד שפרץ בדמעות אושר אחרי שהכריח את הזקנה לעבור את הכביש.

מתוך הודעת באת כוח המדינה, עו"ד דמתי, בעקבות שיחתה עם המתלוננת (זו הקרויה עכשיו בכל רחבי הארץ "האתיופית", כי גם אנחנו כולנו הרי לא גזענים, רק רגשנים):

"בהתאם לדיון שהתקיים ביום 12.7.07, ולהחלטת בית המשפט, המאשימה מודיעה לבית המשפט, כי היא עומדת על עמדתה כפי שהובאה בדיון הנ"ל.

המאשימה מבקשת מבית המשפט, כי במתן החלטתו, יעניק משקל *מוגבל* (ההדגשה שלי, א"א) להליך הגישור הבלתי פורמאלי שהתקיים באולם בית המשפט. זאת מן הטעם, שבשיחות שקיימה הח"מ לאחר הדיון, התברר לה כי המתלוננת פעלה מתוך תחושה כבוד עמוקה לבית המשפט, ועל כן חשה עצמה מחויבת לשתף פעולה בהליך שהתקיים בפורום שאיננו הולם את הסיטואציה, ללא הכנה נפשית והבנה אמיתית של זכויותיה וחובותיה."

(בעברית: זה בית משפט, ראיתי שהשופט כל כך רוצה ששאני אעשה מה שהוא רוצה, והוא כל כך רצה שאני אגיד שאני סולחת, אז אמרתי שאני סולחת)

גרסת השופט (או כמו שהיו אומרים הילדים בגן של בני - איפה הוא ואיפה האתיופית):

"אני חושב שאם תתאר המתלוננת אי פעם, במבט רטרוספקטיבי את חייה בישראל, כי אז המאורע המכונן של חייה, שבו היא התקבלה סופית לחברה הישראלת, כשווה בין שווים, הוא הדיון בפניי."

(אתה הבנת את זה, ברוך? המאשימה ביקשה, יופי, אנשים מבקשים כל מיני דברים. אז היא ביקשה, אבל הרי *אני חושב*, *אני בנאדם חושב*, שמעת על עיתון לאנשים חושבים?)
החינוך הסנטימנטלי 515466
בדיון כאן עלתה השאלה האם ה"גישור" שיזם השופט הוא מקובל ומה מקומו באולם בית המשפט. והנה, כאן יש תשובה, בתוך הודעתה של עו"ד דמתי: "הליך שהתקיים בפורום שאיננו הולם את הסיטואציה" (ויש המשך - ללא הכנה נפשית וכו', אבל הנקודה החשובה היא הגדרת ההליך כבלתי הולם. יצויין כי דמתי היא עוזרת ראשית לפרקליט מחוז ירושלים)
החינוך הסנטימנטלי 515470
יצויין כי השופט משה דרורי הוא שופט בבית המשפט המחוזי.

יצויין גם כי תפקידה של גברת דמתי הוא לנסות ולהרשיע את הנאשמים אותם בוחרת התביעה להאשים.
החינוך הסנטימנטלי 515467
רק לוודא, אתה יודע ש"המאשימה" ו"המתלוננת" זה לא אותו דבר, נכון?
החינוך הסנטימנטלי 515468
אני חושב שהוא לא יודע.

בכל מקרה, עניתי בפירוט על הטענות שלך אייל אלמוני יקר, התכבד וחפש את התשובה.
החינוך הסנטימנטלי 515469
הנה, חיפשתי בשבילך:

תגובה 515308
החינוך הסנטימנטלי 515471
והתגובה הזו (שבאה לפני):

תגובה 515303
החינוך הסנטימנטלי 515472
האם אתה מבין את המילים: "... שיחתה עם המתלוננת (זו הקרויה עכשיו בכל רחבי הארץ 'האתיופית'..."? (תגובה 515463)

(אולי הבחירה האירונית-משהו בשימוש בתואר "באת כוח המדינה", היא שבלבלה אותך)
החינוך הסנטימנטלי 515479
לדעתי, מי שקורא בחוסר תשומת לב את המשפט האחרון שלך ("המאשימה ביקשה... אז היא ביקשה"), עלול להסיק ממנו (בטעות!) שהבקשה באה מצד המתלוננת. אבל אולי זה רק אני.
החינוך הסנטימנטלי 515480
"כל העולם ואשתו", "החמאס שוב עושה לישראל כאב ראש", "המדינה הולכת פייפן"... (מדינה הולכת?)

(מילא, איתי כוחיי שלא ברור לי אם הוא מכיר את האייל ואת מגוון הסגנונות, ההומור האישי והקיבוצי וכו' - אבל לותיקים כאן או לך עצמך לא נראה לי שאמורה להיות בעיה)
החינוך הסנטימנטלי 515486
אם זה לא ברור לך, אבהיר, אין לי שום מושג על מה אתה מדבר, והאמת היא שריבוי האיילים האלמונים קצת מבלבל אותי.
החינוך הסנטימנטלי 515473
''המאשימה ביקשה, יופי, אנשים מבקשים כל מיני דברים. אז היא ביקשה'' - המאשימה כאן היא מדינת ישראל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים