בתשובה ליהונתן אורן, 12/08/09 9:39
הכתבה מתארת במדויק את מצב ''האני'ים מרובים'' 520738
כל מחשבה היא "אני"
כל רגש זה "אני"
כל תחושה זה "אני"
כל רושם זה "אני"
כל שבריר של מצב רוח הוא "אני"
כל שינוי ולו קל ביותר כדוגמת מעבר דרך הדלת הראשית של הבית לחדר עוברים איתה סט שלם של אני'ים עם שינו הרשמים והאנרגיה.

לעתים קרובות אני'ים אינם מכירים אחד את השני ואין תקשורת אחד עם השני.

אין מצבי אני'ים. יש נביעה משתנה של אני'ים כל הזמן עם שנוי הקל ביותר של מצב הרוח, רשמים, אנרגיה וכו' אין עצירה כלל.

הדבר הנוראי ביותר הוא שאחד מהאני'ים תופס את המלוכה (כלומר: את המקום שדרכו אנו מקבלים את ההחלטות הקיומיות המידיות שלנו) למשך שלוש שניות עד חמש דקות והוא עושה ככול העולה על רוחו ואנו מאמינים לו כאל אלוהים שאומר את דברו. הוא נותן את הפקודות ואת ההוראות לביצוע האופרטיבי המידי כדוגמת השופט בבית המשפט שחותם על צו והשוטר כלומר אנכנו מבצעים מיד. הוא אומר לנו מה לומר ואך להגיב. הוא קובע עבורנו כיצד להתקיים באותם שניות של מלכותו האבסולוטית. ואז כמו שקורה גם במציאות "אני" אחר מגיע ומוריד אותו בכוח מכס מלכותו וכן הלאה....

אחד מארבעת התפקודים יכול להיות חזק יותר מהשאר ואז רוב הביטוי האוטומטי שלנו עובר דרכו כולל כל התכונות השונות. התפקוד החזק הזה הוא מקום מושב מלכותו.

התפקוד הזה יכול להיות שכלי, רגשי, תנועתי, או מיטבולי אינסטיקטיבי, יש המכנים את התפקוד הזה "קיבה" או המנהל של המכונה האנושית. וזו אחת הסיבות הראשיות לחוסר ההבנה וחוסר ההסכמה בין בני-אנוש זה מה שניקרא "בבל", כול אחד מדבר בשפה שונה כל אחד רואה את הדברים דרך תפקוד שונה ותוסיפו גם את החינוך.

לרוב בני-האנוש יש חמישה עד שבעה אישויות שונות שמתחלפות כמעט באופן בלתי מורגש, אישיות אחת לחברים, אשיות אחת למקום עבודה, אישיות אחת למשפחה, אחת לממונים אלנו אחת לקפופים לנו ועוד ועוד...

למעשה זה מצב ההויה שלנו ביום יום.

סביר בהחלט שיהיו כאלה שיקראו את התגובה הזו ויחושו חיכוך בלתי ניסבל, וסביר שיהיו שלילים מאוד היות שתגובה זו אומרת שאין להם חופש בחירה ואין להם שליטה כלל על חייהם האישים וגרוע יותר היא אומרת שהם מכונות אוטומטיות לחלוטין. ועוד יותר גרוע הם מרשים לעצמם להעלב .

חשוב להפריד ולהבדיל בין האני'ים ועוד יותר חשוב זה לעשות מאמץ להבין מה זה בכלל "אני". אם תאמרו שזה קשה מאוד יש בננו הסכמה מלאה וזה אפשרי לעצור את הכאוס הפנימי הזה עם הרבה מאמצים קטנים. וכול מה שדרוש כאן זה אימות. לא אמונה.

אין צורך כלל באמונה אך יש צורך זמני ביותר לתת אמון במה שנאמר ומאמצים לאמת. המפתח לחופש הבחירה הוא לאמת עבור עצמך בלבד.
הכתבה מתארת במדויק את מצב ''האני'ים מרובים'' 520740
מישהו כאן סובל מפיצול אישיות חמור :-)
הכתבה מתארת במדויק את מצב ''האני'ים מרובים'' 520790
אנו עמוסים בחוצצים רגשיים, אינטלקטואלים, מטבולים, תנועתיים\\\\\\\\מוטורים מכול הסוגים שאינם מאפשרים לנו לראות ולשמוע. חוצצים אלו נקראים גם עיוורון רוחני. חוצצים אלו יוצרים את אחת מהמחלות הנוראיות ביותר שבן-אנוש סובל ממנו וזה "חשיבות עצמית"

כול החזקת דעה מכול סוג שהיא היא סט שלם של אני'ים. אשר נשענים תמיד על הרעל שניקרא "הזדהות". הנותנת הרשאה להביע שליליות הגוררת אבוד חמור של אנרגיה ונביעה בלתי פוסקת של אני'ים.

כול החזקה של אידואולוגיה מכול סוג שהיא, היא סט שלם של אני'ים הנשענים על הרעל "הזדהות" המוסר הרשאה להיות לגלגן פיקח שנון ושלילי. הגורם לאיבוד חמור של אנרגיה ונביעה בלתי פוסקת של אני'ים.

מר בנימין פרנקלין (זה שאת דמותו ניתן לראות על כול שטר של מאה דולר אמריקאי) כתב כאשר הוא היה בערך בן שמונים, שחמישים שנה הוא החזיק בדעה שגרמה לו סבל רב ורק כעת כאשר הוא מסתכל אחורה על חייו הוא הצליח לזהות את מקור נביעת הסבל שהוא סבל לאורך חמישים שנה, כלומר החזקת הדעה שגרמה לו לא לראות שהאחרים היו קרובים יותר ממנו לעשות את הדבר הנכון והוא מנע מהם את זה בגלל הדעה השגויה. לצערי הוא לא פרט מה היתה הדעה הזו.

מהסיפור הקצר הזה אפשר ללמוד שיש לעשות מאמץ מתמיד להיות באמצע באופן פנימי בכדי שאפשר יהיה לקבל את הנכון הגבוהה יותר. להיות באמצע פירושו להיות פתוח, ופירושו גם להיות במצב שיש אפשרות לעשות סלקציה לאני'ים ולרשמים שבאים איתם. ובמילים אחרות פשוט למשול באני'ים ולא שהאני'ים ימשלו בנו.
זה גם מצב שאין עבר, אין עתיד, אין אני, אין שלי וכו'....יש כעת, יש כאן, יש עכשיו. ויש מה נכון כעת לטובת נשמתי.

לאו טסה אמר: "בימי קדם הטובים שבאנשי הטאו לא השתמשו בו כדי להשכיל את העם (אני'ים). אלה השתמשו בו להביאם לידי פשטות. קשה לשלוט על אנשים (אני'ים) כיוון שיש להם ידע רב. לכן לשלוט על הארץ (אני'ים) בעזרת הגברת הידע, משמעו להרוס את הארץ (נשמה) לשלוט על הארץ בעזרת הפחתת הידע (התרוקנות מאני'ים) משמעו להביא ברכה לארץ (נשמה)".

הזדהות פירושו: שכל תשומת הלב נלקחה למקום אחד בלבד. כלומר: חץ בעל ראש אחד שתמיד מופנה החוצה לעולם לא פנימה. כלומר: אנו איננו קימים אלה רק נושא ההזדהות קיים. והבעה של רגש שלילי נותנת תחושה של חשיבות עצמית ותחושה של קיום מזויף.

להיות באמצע פירושו: תשומת הלב מחולקת לשניים חלק אחד לרושם החיצוני וחלק שני כלפי עצמנו פנימה. כלומר: חץ שבשני הקצבות יש ראש אחד החוצה ואחד פנימה. הזהות איננה יכולה לחדור למצב כזה.

אפיקטטוס קרא לבית סיפרו "מקום לריפוי נשמות חולות" כלומר: חולות במחלה של חשיבות עצמית, הזדהות, ואני'ים מרובים.
ויש כאלה שאומרים שאפיקטטוס היה אחד מהמורים הגדולים ביותר שנשלחו ממעל.
אבל למה? 521508
אני שב ושואל: מה מטרת כל התורה הזו שאתה מטיף לה? בסדר, הבנו, הרבה אנשים חכמים מאוד אמרו שלהיות רק בהווה ולא ליפול לתוך דעות מקובעות זה חשוב. אבל חשוב לשם מה?
אבל למה? 521536
היכן אתה רואה כאן תורה ? ומי בכלל מטיף כאן למשהוא? ויתרה מזאת סבורני שאזור זה של עבודה פנימית לא מתאימה לך. מהסיבה שהיא מנוגדת לכול ההזדהות של מה שקרוי "אדם קלין אורן" ועם זה אינך יכול לחיות או להסכים! כך זה עולה מניתוח התגובות שלך ורצף האני'ים שאתה מעלה "על משהוא כאן צריך להוריד את הזבל מאת בעז יניב.

ובנוגע לשאלה שלך "חשוב לשם מה?" סבורני שעלך באופן אישי בפני עצמך לענות על השאלה הזו ולא לבקש תשובות מאחרים על מנת שלא תהיה במצב של הבעת דעה על התשובה במקום לבקש את התשובה מעצמך. והתשובה נמצאת אצלך והיא די פשוטה ואולי יותר מידי פשוטה עבורך.

ובנוסף אם אתה יודע שיש אנשים חכמים שכתבו ואמרו שלהיות רק בהווה ולא לפול לתוך דעות מקובעות זה חשוב. עצם השאלה שלך "חשוב לשם מה?" בסוף המשפט מורה על זלזול בחכמתם של אלה שאתה כביכול מאשר שהם חכמים, כלומר: אתה מציב את עצמך כגבוהה הרבה יותר מהם ומספיק כחכם בכדי לקבל או לדחות את דבריהם.
היות שאתה כבר קבלתה או קיבלת לכאורה את העובדה שיש הויות בעלי יכולת קיום הרבה יותר גבוהה משלך והם אלו המוגדרים כאנשים חכמים לפחות לפי מרבית הבנתם של כלל הציבור. ואתה באופן אישי עינתה בכתביהם ודרך כתביהם אתה מקבל שהם אולי גילו משהוא. והם כתבו לך דרך כתביהם באופן אישי ואינטימי ביותר עבורך ולעינך בלבד שעלך למצוא את מה שהם גילו אם תחיה בהווה ולא בדמיון. ולפי מיטב הבנתך,זה חשוב לשם מה?
ולפי מיטב הבנתי מהכתבה של מר בעז יניב, הוא חווה את מה שאותם חכמים תארו בכתביהם והוא היה מספיק אמיץ לכתוב ולשתף את הציבור בהבטים שונים של חוויתו האישית ושהוא אולי היה מבקש למצוא פתרון "לזבל" \ "אני'ים" ביום יום בכדי לחוות את החיים כפי שהם במציאות ולא את עשרת אלפי ערמות הזבל המאיימים למוטט ולהכחיד את החיים.
אבל למה? 521561
אם נתעלם לרגע מהאד הומינום הבוטה שלך - שנדמה שהוא הדרך היחידה שאתה יכול לנהל בה דיון - הרי שאם אבחר להאזין למישהו רק כיוון שהוא הוגדר על ידי אנשים כאלו או אחרים כ"חכם" הרי שאמצא את עצמי מאזין לתורות סותרות. כי, מה לעשות, גם פרויד וגם יונג הוגדרו כחכמים; גם מארקס וגם בורדייה; גם פאולוס וגם איוב וגם ניטשה.
יתרה מזאת, בהודעה שאני עונה עליה אמרת שעלי לחשוב בעצמי, ופסקה לאחר מכן אמרת שעלי להפסיק ולחשוב בעצמי. אז תחליט.

אבל בתשובה לשאלתך: לו היה לי ברור לשם מה אתה מטיף את שאתה מטיף, לא הייתי שואל. מה כל-כך רע, אם להשתמש במילים שלך, במצב של הרבה אני'ים?
אבל למה? 521685
מתנצל אם נפגעתה או נעלבתה.

וממש אינני רואה כל ענין להתעסק עם הסלט האינטלקטואלי המופגן כאן שמוריק מהאין לרק שמגיע משום מקום והולך לשום מקום.

די ברור שאינך מבין ואינך עושה גם מאמץ להבין. יתכן אולי שהבמה הזו שהיא ציבורית מדליקה אצלך את התשוקה לויכוחים וזה מה שמונע ממך את ההבנה ואפילו את הניסיון להבין.
שלא תיפול לטעות חלילה, תגובותי לא הצביעו על חוסר באינטליגנציה או על פגם כול שהוא אצל מי מהמכובדים המגיבים כאן. אלה הצביעו על בעיה מאוד מאוד פנימית ויסודית אצל כל בני האנוש המתגוררים על פני כדור הארץ החביב שלנו. ואותו הדבר הצביע על הבעיה הזו מר בעז יניב. לצערי חלק גדול מאוד מהתגובות של כלל המגיבים פשוט התעלמו מהתנסות שעבר מר בעז יניב ויצרו מעין "טלפון שבור" שהלך והתרחק יותר ויותר מהמקור הבעיה שמר בעז יניב הניח לפננו. וכול אחד מבקש למשוך את כול תשומת הלב אליו במקום לנסות ולהבין את המשמעויות האיומות של "הזבל" המסתובב סביבנו ובתוכנו שיוצר איום ישיר על עצם הקיום האישי של כול אחד ואחד מאיתנו בעודנו נושמים.
תגובותי השונות הצביעו על מקור הבעיה בהתאם לרוח ההתנסות של מר בעז יניב. לחלק גדול היתה ממש בעיה להתבונן, הרושם הכללי שקיבלתי שפשוט מפחדים להתבונן פנימה ומפחדים מהדממה. פחד זה מעורר כול מיני תגובות בלתי רציונליות וזה ממש לא חדש ודי ידוע.

הבה ונעשה ניסיון נוסף איתך וזה רק אם אתה סבור ומאמין בלב שלם שיש משהוא שאינך יודע ויש בך את התשוקה באמת לדעת ולא להתפלסף, אתה מוזמן לכתוב לדואר האלקטרוני שהשארתי כאן.

כל תגובותי הבאות אם תהינה, תהינה אך ורק לגופו של ענין וקשר ישיר לכתבה של מר בעז יניב.
אבל למה? 521776
תגיד לי, אתה לא מסוגל לכתוב הודעה בלי להשמיץ? זה לא שאני נעלב במיוחד, אני רק לא מבין איך אתה חושב שזה תורם לכך שהצד השני ירצה להקשיב. והצד השני כאן, וזה חשוב, אינו אני: הוא כל מי שקורא. וזו גם התגובה שלי להצעה הסוגרת את ההודעה שלך - אני באמת מעוניין להבין, אבל כאן, לא באימייל. כל דבר אחר לא יהיה הוגן, במיוחד שהצורך שלי בהבנה אינו נפשי או רגשי, אלא אינטלקטואלי.
בעז יניב הסביר את עצמו היטב, אבל זה לא אומר שאני מסכים איתו, מה גם שהדגש שלו הוא ללא ספק אישי ולא קולקטיבי. אלא שאתה טוען שמדובר בבעיה אקוטית שחובה לפתור. היא אקוטית, אם אני מבין אותך נכון, גם כי היא נפוצה מאוד וגם כי היא הרסנית מאוד. ואילו אני לא מבין: מדוע אתה חושב שהיא נפוצה? ומדוע אתה חושב שהיא הרסנית? מדוע אדם המתמקד בשקט ובהתבוננות פנימית הוא המודל הרצוי, לדעתך? האם חברה המבוססת על מודל אישיות שכזה תהיה מוצלחת יותר? האם האנשים, אפילו, יהיו מאושרים יותר? והאם התבוננות כזו תביא את *כולם* למצב של אושר, או שיש אנשים (ו/או תרבויות) שזה דווקא לא מתאים להם? וגם אם אין, האם תחושת אושר היא היעד הראוי להשגה?
כל אלו אינן שאלות רטוריות, ואני אפילו לא מביע כאן את דעתי לגביהן. את דעתי אני מכיר. אני רוצה לשמוע את דעתך, וביעקר, את ההנמקות לדעתך - ובינתיים, לא קיבלתי לא את זה ובעיקר לא את זה.
אבל למה? 521781
לא שזה העסק שלי, אבל מוזר בעיני שאתה ממשיך להתעקש על נסיונות הידברות עם מתדיין שכושר ההידברות שלו מוגבל ל''אני צודק אבל אתה ממילא לא תבין את זה''.
זאת נראית לי מידת הסבלנות והקשב המתבקשת. 521798
לא מתבקשת בגלל אופי המתדיין, אלא בגלל אופי האינטרנט.
אבל למה? 521809
צר לי מאוד אך אין באפשרותך לקבל ולהבין אינטלקטואלית מצבים נפשיים גבוהים. ובאותו הזמן יש במידת מה צורך בחלקים האינטלקטואלים שיכולים להוביל לאותם מצבים נפשיים.

הקושי העיקרי של השכל הוא בלהבין את המושג "מצב" היות שזה לא משהוא פיזי שמאפשר הגדרה אינטלקטואלית. החלק שכן יכול להבין את זה ולהבדיל בין המצבים השונים זה הרגשות ומי שחוסם את ההבנה מלחלחל לרגשות זה השכל או אם תרצה המילים עצמם או אם תרצה סגנון המילים.
אין כאן בעיה של אינטליגנציה אלה בעיה של עודף אינטליגנציה ואם תרצה עודף ידע. כלומר: אתה פשוט מלא מידי,וכפי שכבר שהסברתי יש ללמוד כיצד להתרוקן ולא כיצד להתמלא.

אם אתה היתה באמת מבין את מר בעז יניב היתה מסכים אתו. כל התגובות שלך מראות שאין אתה מבין אותו ואין אתה מסכים אתו. כעיקרון: אין אפשרות להבין ולא להסכים או להפך. זה משהוא שקשה לשכל לתפוס. אם אתה מבין אתה מסכים אם אתה לא מבין אתה לא מסכים. (ובבקשה אל תספר לי את הסיפור שאתה מבין ולא מסכים זה פשוט לא עובד.)
זה החיכוך האינטלקטואלי שאתה סובל ממנו ולא רק אתה והדרך להשתחרר מהחיכוך זה להיפרד מדברים, להתרוקן מדברים.

ידע מסוים שאתה נחשפתה אליו דרך התגובות שלי נופל בו זמנית על שני חלקים הפוכים בשכל האינטלקטואלי שמשפיע בתורו על הרגשות שדרכם אתה חווה את החיכוך.
הכרת דרך העבודה של התפקודים הנפשיים והתקשורת בינהם פשוט לא ידועה לך כלל. ואתה פשוט גם לא מוכן לקבל את זה שזה לא ידוע לך. ותוסיף גם שממש לא ידוע לך על סדר גודל העבודה הפנימית, השכל האינטלקטואלי לא מסוגל לתפוס את זה. נקודה!

אין צודק ולא צודק. וזה יתכן החיכוך הכי כבד אצלך ואצל עוד כמה מגיבים. "האני צודק" ניזרק החוצה.
אין אפשרות להוכחות אינטלקטואליות אם כאלה אתה מחפש.
כל דיון אינטלקטואלי על מצבי התודעה השונים ניפסל מראש. וגם בזה יש לך חיכוך וקשה לך לקבל.

הסיבה שלא רשמתי את דעתי היא: שאינני מחזיק בדעות כלל. וזה שוב משהוא שמאוד קשה לאינטלקטואל לתפוס היות שאצלו הכול זה נימוקים, דעות תאוריה וכו'.

אינני רואה שאתה ממש, אבל ממש! רוצה להבין. אם היה לך רצון כזה כל סגנון הכתיבה שלך ואופי המשאלות שלך היה שונה ואופי וסגנון התשובות שלי היה שונה בהתאם.

לא אתה ולא מרבית המגיבים תופסים כלל מול איזה אויב מר ונוראי אנו עומדים. מר בעז יבין נגע בו מעט.

אינני חושב שיש טעם להמשיך, קבלתה את כול מה שיש באפשרותי למסור לך במצבך הנוכחי אינך יכול לעכל מעבר לזה, כול תוספת מעבר לזה רק תלך ותחמיר את אי ההבנה ותגדיל את הקף השליליות.
אבל למה? 521812
אני חושש שאנחנו מדברים על שני דברים שונים.

אתה אומר לי שאני לא יכול להבין את המצב שבו היה שרוי בעז יניב בעזרת השכל. במובן מסוים, אני מקבל את זה: אני יכול לנתח ולהסביר ואפילו לכמת ולשחזר חוויות של אנשים אחרים, אבל בוודאי שאינני יכול *להבין* אותם באמצעות השכל. בשביל להסביר חוויות אישיות נדרשת יכולת ספרותית משובחת במיוחד מצד המספר, כמו גם יכולת אמפתיה מפותחת במיוחד מצד המאזין. אבל, כמו שרודולף אוטו כתב כבר מזמן על הקדושה, כנראה שבכדי להבין באמת צריך לחוות חוויות דומות. זה, אכן, מקרב את המבין למסכים - אבל אני לא חושב שמזהה ביניהם (ויעידו אלפי האנתרופולוגים שנטמעו בקרב התרבויות שחקרו לעומת עשרות, וכנראה מאות, האלפים שלא עשו זאת).

את כל זה אני מקבל (בהסתייגות הנדרשת: אני לא חושב שזה נכון רק לגבי מצבי תודעה "שונים", אבל אולי זה נכון יותר לגביהם). אבל לא על זה אני שואל אותך. השאלה שלי היא זו: בהינתן שמצב התודעה שאתה מדבר עליו ניתן להשגה, מדוע יש צורך לנסות ולהשיג אותו? ואפילו מי שהשיג אותו מהלל ומשבח אותו עד בלי די, ואפילו הוא שינה את חייו לטובה, מהי הסיבה לכך שאנשים אחרים צריכים לחפוץ בו?

לשם האנלוגיה - שאני לא טוען, ואפילו לא חושב, שהיא זהה, אבל תסביר את התהייה שלי - אם מישהו יבוא ויספר לך שהתנסה לראשונה בשימוש בהרואין, ושזו הייתה החוויה הנהדרת בחייו, האם תמליץ לכולם להתחיל להשתמש בסם? הרי הנזק החברתי יהיה עצום. אם לחדד, אני שואל מדוע, לדעתך, יש לשאוף להחליל את מצב התודעה האמור על כלל החברה. אם להיסחף ולהשתמש גם במטאפורות, הבנתי את הטכניקה שלך, אבל מהי התיאוריה?
אבל למה? 521852
אינך יכול לשחזר את מה שלא עברתה. אין לך את הציור הנדרש ברגש, ולשכל שלך אין את המידע והציור הדרוש על תפקודי המכונה האנושית.
היות שהשכל האינטלקטואלי שלך הוא הדומננתי בקיום שלך והוא גם האיטי ביותר מבן שאר התפקודים יש לך קשיים אוביקטיבים "בלשוחח" על מצבים גבוהים בנוסף למה שכב זיהתה שאין לך כל התנסות כזו. אופי השפה היא שונה כלומר: אופי המילים עצמם הוא שונה. ולא נידרש כאן כל יכולת הבעה משובחת, אין צורך בה.

מצבי תודעה גבוהים ניתן להשיג אך ורק דרך עצירת האני'ים או במילים אחרות: דממה מכוונת. ודרך סבל מרצון וטרנספורמציה של החיכוך.

וכעת לשאלתך מדוע יש צורך לנסות ולהשיג אותו?
את התשובה לשאלה הזאת עלך לענות באופן אישי בפני עצמך! כל ניסיון להבין את התשובה הזו ממשהוא אחר זו תהיה תשובתו שלו ודרכו האישית או הקיום האישי הרגשי שלו שדרכו הוא שואב את כול הכוחות הנפשיים לבצוע המטלה שהוא לקח על עצמו ושבגללה הוא יהיה מוכן להקריב את כול הדמיון וההזיות. אתה לא נימצא בתוך העור של אדם כזה. "אדם שבע לא מבין אדם רעב" אין אפשרות להיות שבע על ידי מילים בלבד.
כל הידע שנירשם בדיון הזה כולל הכתבה של מר בעז יניב נועדה לאפשר לך ולאחרים להטיל ספק בידע האינטלקטואלי הקיים ולאפשר לך וגם לאחרים למצוא את התשובה האישית שלהם לשאלה שלך.

והאנלוגיה שלך פשוט איננה מתאימה כאן. היות שאין כאן ניסיון בכלל לשכנע אותך ואו את מישהו כאן. כל שינוי לטובה או לרעה של אחרים כתוצאה ממה שהם עשו זה לא שנוי שלך זה שנוי שלהם. חפש את השינוי שלך בלבד אם בכלל אתה רוצה או זקוק לו.

לרצות ולעבוד מחייב רצון חופשי לחלוטין.
והשאלה שנשאלת האם יש לך אתה מר אורון בכלל רצון? והאם הרצון הוא שלך? והאם אתה משוכנע שהדמיון לא מרמה אותך ולא מעורב בו? והאם יש לך כלים שבחנתה אותם ושאחרים מנוסים מאוד בעבודה כזו בחנו אותם, שיכולים לאמת ולוודא מתי אתה נימצא בדמיון ומתי לא?

לכן אין ממש טעם בכול אנלוגיה ואו דיון אינטלקטואלי שיכול לגרור את העוסקים בזה בעינינים טפלים ובלתי חשובים כלל והרחק הרחק מהעיקר.

ונו ומתי כבר תשאל שאלות שאפשר להגיע איתם למקום כל שהוא? לא נימאס לך להסתובב במעגלים?
אבל למה? 521928
אתה מניח לגבי הרבה מאוד הנחות, לדוגמה שאני לא מגיע לשום מקום, או שלא חוויתי חוויות הכרוכות במצבי תודעה גבוהים. אני מאוד מנסה לקדם את הדיון מעבר לרמת האני-אתה: מי אני (אדם קלין אורון) ומי אתה (מישהו הכותב בשם עט) לא ממש משנה לתקפות הטיעונים שלך או השאלות שלי.
אם אני מבין נכון, אגב, נדמה לי שזו התיאוריה העומדת - במודע או שלא במודע - מאחורי הטכניקה שאתה מטיף לה: אתה מחזיק בדת האינדיבידואליזם, לפיה אם כל אדם יגיע לשלמות עצמית העולם ישלים את עצמו ("השלום מתחיל בתוכי", אם תרצה, או "תחשוב טוב - יהיה טוב" בגרסה מעט שונה). אבל אני לא בטוח, ואתה מסרב להסביר.

בכל מקרה, לא אהיה כאן בשבוע הקרוב. אשמח אם תבחר לנמק את עמדותיך מעט יותר בפירוט במהלכו. אם לא, אחזור להציג בשבוע הבא.
אבל למה? 522038
אין! הנחת הנחות לגבך. בנוגע למצבים הגבוהים: כאשר הם היו אתה לא היתה שם. וזה לא הנחה.

לא רואה דיון כאן. ואינני מתעסק ברמות כול שהם. והטעונים שלך הם ברמה של מילים בלבד. והקושי המיוחד לך זה לא לראות את זה. זה מעין חוצץ בין התפקודים.

תאוריות הם מחוץ לתחום העבודה. רק אימות ווידוא . כל ניסיון לגרור את העבודה לתאוריה תיכשל מראש.

אין כאן דת. אין הטפות. אין שלמות. אין מחשבה. וגרוע יותר עבורך אין כמעט מילים.

וכן אתה מאוד אינדיבידואל ואפשר לומר אפילו באופן קיצוני. וקיצוניות זו שמה "אדם קלין אורון". ואל תעלב לי כאן בבקשה, זה לא אישי. להשתחרר ולהיפרד ממנו יתכן בהחלט שתצטרך לקרוע את ים-סוף לשנים. בכול מיקרה את הלחם עלך לבצוע לשניים.

אם ממש אבל ממש תרצה להבין את כוון העבודה, ראה את עצמך "כעולם" כלומר: העולם הפנימי. ומה מצבו?
העולם החיצוני ניסתר מימך כליל. מהסיבה שהעולם הפנימי שלך במצבו הנוכחי הוא בכאוס של אני'ים. ויתכן בהחלט שבמצב גרוע יותר. ושוב זה לא אישי.

חלון ההזדמנות ניפתח לרגע קצר אל תפספס אותו.

אסוף את כול התגובות שנכתבו עבורך קרא אותם שלוש פעמים, פעם אחת כאילו אתה קורא עיתון, פעם שניה כאילו אתה מקריא סיפור למישהו, פעם שלישית קרא את זה כאילו זה ניכתב למענך בלבד כלומר כאילו חבר מאוד קרוב ואישי כתב לך לעינך בלבד.

אולי אחרי שתעשה את זה תתחיל לשאול שאלות שאפשר להגיע איתם למקום כול שהוא ולהפסיק להוריק מהאין לרק.
מכל מלמדי השכלתי 522045
יש לך דברים רבים ללמוד מן האיש המבקש ללמוד ממך, ואולי יש משהו סמלי בכך ששמו (האמיתי) הוא ''אדם'' - אולי תנסה גם אתה ללמוד ממנו התנהגות שבזכותה תהיה ראוי יותר להגדרה הזאת, ''אדם'' (לאיזו הגדרה אתה עונה כרגע, קשה לי לומר, אבל אסוציאציה מוכרת משהו של גרם שמיימי הזורח ממיקום אנטומי כלשהו - היא הראשונה העולה בדעתי).
אבל למה? 523026
לא ממש הבנתי את המשפט הראשון שלך. אתה מתכוון שלא חוויתי את המצבים הללו כראוי, או שלהגיד "אני חוויתי מצבים גבוהים" זו טעות, כי לא אני חוויתי אותם - מעצם היותם מצבים גבוהים?

אני מקבל את זה שאני אינדיבידואל. חשוב מזה: אני מקבל את זה שאתה טוען שהדרך הראויה היא ויתור על האינדיבידואליזם. אבל אני לא מבין *למה* אתה אומר את זה - מה האדם הספציפי והעולם ירוויחו מזה? אני אפילו מקבל את זה שיש אנשים שזה עושה להם טוב - אבל למה, לדעתך, זה עושה להם טוב? והאם הטוב הזה הוא טוב שראוי להפצה רחבה יותר?
וחוץ מזה, אני לא מבין כיצד ויתור על אינדיבידואליזם כרוך, לשיטתך, בהתכנסות בתוך עצמך וניתוק מהעולם. שים לב: אני לא אומר שזה בלתי אפשרי ולא נכון - אני לא מצליח להבין בכלל את העמדה שלך.

האם מה שאתה מנסה להגיד לי הוא שהדרך היחידה להבין היא להתנסות? זה פרדוקס מיסטי ידוע, אבל הוא לא מנע מדורות של מיסטיקנים לנסות ולהסביר בכל זאת - בכדי לחלוק את החוויה או בכדי לנסות ולשכנע אחרים שהיא ראויה לשכפול. אז נסה.
אבל למה? 523386
לא נימאס לך? שוב אתה מחפש לטחון מים?

כבר עברנו את השאלות האלה. וכבר קבלתה תשובות אינטלקטואליות שיספיקו לך לעשר הגלגולים הבאים.

נו טוב מספיק, נכנסנו לכביש ללא מוצא. אין לי יותר אנרגיה בשבילך.

תודה על תשומת הלב שהענקתה לי.
אבל למה? 523387
לא למדת כלום.
אבל למה? 523431
בשמחה. חבל שלא הצלחנו להפוך את זה לדיאלוג - ומבחינתי, אפילו למונולוג - יותר פורה.
אבל למה? 523542
הנחתה בדיוק את האצבע על הבעיה האמתית שלך ועל מרכז יסוד מקור נביעת האני'ים וההזדהות שלך.
הנושא שהונח כאן על השולחן על ידי מר בעז יניב איננו נושא לדיון או מונולוג אלה נושא להתבוננות פנימית ועבודה פנימית מתמדת. זה איננו נושא שאפשר להתוכח בו או שיש לשכנע משהוא. זה לא נושא הדורש רמה כל שהיא של אינטליגנציה. זה או שאתה רואה את זה או שלא.

וכאן אתה ניכשלתה ולא רק אתה....כול שיחה בנושא הזה אפשרי אך ורק על ידי מסירת תצפיות הדדיות המתאפשרות כתוצאה מהתנסות ישירה. ללא התנסות כזו אין על מה לשוחח ואין חומר המאפשר למידה כול שהיא. וכול שיחה או דיון שאיננו נובע מהתבוננות והתנסות ישירה הוא שיח חרשים....לנסות ולהבין את הנושא הזה אינטלקטואלית ללא התנסות ישירה היא בורות הנובעת מעצלות.

וכול "השיחות" שהתנהלו כאן הם למעשה דו שיח של חרשים....

אולי משהוא ירים את הכפפה ויכתוב מאמר "כיצד מתנהל דו שיח של חרשים" ויביא דוגמאות "מהדיון" שהתנהל כאן.
523543
יותם, זהו לא דו שיח של חרשים. זהו דו-שיח בין אנשים המתימרים להיות רציונאלים למאמין עיוור. אם הקשקוש הרוחני הזה עושה לך טוב - אני מאחל לך בהצלחה ושיהיה לך לבריאות. אבל לא ממש הצלחתי להבין מה המסר שאתה מנסה להעביר(המשפט האחרון עבר עידון).
בברכה,
איש בור ועצלן.
אבל למה? 523551
אבל כבר עברנו על זה: ראשית, אני חושב שזה נכון באופן חלקי לגבי כמעט כל תופעה אנושית שהיא. אני אפילו מוכן להניח שזה נכון במיוחד עבור חוויות שנהוג לכנות אותן "מיסטיות". אבל כמו שבעז יניב הוכיח היטב, זה מעולם לא מנע ממיסטיקנים לנסות - ובכל מקרה, הפתרון הוא או לשתוק או לדבר, לא לדבר ולהגיד שצריך לשתוק.
שנית, אתה מניח שלא חוויתי חוויות דומות. לצורך קידום הדיון אני מוכן לומר מפורשות שזה לא נכון. בנוסף, יש לי נסיון רב בקריאת ואיסוף דיווחים רבים לגבי חוויות דומות. אבל אפילו הייתי מקבל את ההנחה שלך שרק אנשים שעברו חוויות דומות יכולים לדבר זה עם זה, אנחנו לא באימייל: אנחנו בפורום פומבי. אתה ואני צריכים להבהיר על מה אנחנו מדברים. ותצטרך להאמין לי שבכנות - לא בקנטרנות, לא מתוך ווכחנות - שאני עדיין לא מבין מה בדיוק אתה אומר.
אבל למה? 523560
על זה אמר אוסטרי אחד: "על מה שאי אפשר לדבר, ראוי לשתוק".
הכל שו''ח 523561
אל תשכח שאחוזים מסויימים מאותם מיסטיקנים שבוחרים לדבר, ללמד, לשכנע, להפיץ וכו', עושים כך משום שגילו בנושא זה פוטנציאל לרווח כספי. אם הם בעלי אישיות כריזמטית - מדובר לעיתים בפוטנציאל כספי גדול מאוד ומבטיח מאוד. לפחות לדעתי ועפ''י התרשמותי במשך שנים ארוכות - זוהי הנקודה הקרדינלית שבכל הסיפור, וסליחה על הציניות.
הכל שו''ח 523623
לא, אני לא חושב. זאת אומרת, אני מוכן לקבל את זה שיש שרלטנים בעסק - אבל מנסיוני האישי, הם לא נפוצים יותר מאשר בכל תחום אחר. בכל מקרה, הן במקרה של יותם והן במקרה של בעז יניב אני לא חושב שיש כאן שרלטנות כלשהי. בעז באמת רוצה לשתף אותנו בחוויה שלו, וליותם חשוב (בדרכו שלו) להעביר מסר כלשהו.
אבל למה? 523570
לדעתי יותם הוא כנראה פארודיה טרולית על ''מוארים''.
אבל למה? 522072
תגובות רלוונטיות מדיון 2985:

תגובה 483991
תגובה 483993
תגובה 484016
תגובה 484101
תגובה רלוונטית במיוחד, כנראה, לתעלומת "יותם": תגובה 484110

וההסבר האולטימטיבי, כרגיל: תגובה 485120

(סליחה אם הערבוב בין ויפסאנה לבין "סתם" זן הוא ערבוב לא נכון או לא מדוייק. אותי עצמי זה לא מעניין, אבל לרגישים שבינינו)
אבל למה? 522339
דווקא מסתתרת שם תגובה שאולי תעניין את אדם: תגובה 484273
אבל למה? 521873
מה שאתה מנסה לעשות זה כמו ללמוד את עיקרי האמונה היהודית ע"י קריאת ספר בראשית.
לא בדיוק חסר חומר על הבודהיזם - תפתח כל אנציקלופדיה ותוכל למצוא את תמצית התאוריה, למה/למי זה טוב וכו', והכל בשפה ברורה ואובייקטיבית. משם תוכל להמשיך דרך הרפרנסים.
ולעניין, מהמעט מאוד שקראתי, התשובה לשאלה שלך היא: א. יאפשר למאמין להמנע מסבל. ב. יאפשר למאמין להכיר את המציאות האמיתית כפי שהיא.
מעבר לא'+ב' לא נראה לי שמישהוא טוען שיהיה טוב לחברה באופן כללי אם כולם ישיגו נירוונה - מדובר על תפיסה שמנסה לעזור לאדם באופן פרסונלי (בדומה להרבה דתות ופילוסופיות אחרות).
אבל למה? 521927
לא, מה שאני מנסה לעשות זה לבקש ממישהו לנמק את עמדתו. אני לא מבין למה כל-כך הרבה אנשים פה מתקשים להבין את הרעיון של פורום פומבי לדיונים *פומביים*.
אבל למה? 521942
אני מאוד מעריך את סבלנותך, אבל יכול להיות שלא כולם בנויים לדיונים מסודרים. בא נניח שיותם נהנה מזיו הארתו וקצת יותר מדי מסונוור ממנה מכדי תאור בהיר שלה. נראה לי שלא תצליח להתקדם איתו יותר מדי וחבל על התסכול ההדדי.
אבל למה? 523024
אני מקבל את זה, ובוודאי שבדעתי עלתה כמה פעמים המחשבה להתייאש - הרי בן-שיחי חוזר ואומר לי שוב ושוב שאינני בשל להאזין לו, ושאין בכוונתו להמשיך ולדבר איתי. אבל, מצד שני, הוא ממשיך לדבר איתי, ונראה לי שמכל הודעה שלו אני יכול להבין קצת יותר את הפילוסופיה שלו.
זה לא אומר שאני מסכים עם מה שהוא כותב, כמובן, אבל חשוב לי להבין, ובינתיים עוד לא נשברתי מלנסות.

נ.ב. - ברקת והמחלקה: אני לא מנסה להבין מהו זן או מהו בודהיזם. אני מנסה להבין באיזו אידיאולוגיה יותם מחזיק. אם הוא יגיד לי "זן" או "בודהיזם" ההפניות שלכם תהיינה רלוונטיות - אבל אני לא בטוח בכלל שזה המקרה.

נ.ב.נ - אם אני כבר במטא-דיון, תודה לכותב(י?) שתי התגובות המחמיאות. נעים לקרוא.
אבל למה? 523279
אבל למה? 521538
תגובה 484409
אבל למה? 521810
גם מי כסף יכולים לעזור.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים