בתשובה לשוקי שמאל, 19/08/09 2:22
סעיף קטן 7 521152
ההסבר שלך יפה וגם נכון. מה שלא הדגשת זו חלוקת העושר באמריקה הלאטינית. ריכוז העושר אצלנו של מספר המישפחות השולטות במשק הוא חלוקה מאד רחבה וצודקת לעומת ריכוז העושר באמריקה הלאטינית- כולל צ'ילה וארגנטינה. במדינות שונות- במיוחד באמריקה המרכזית אך גם בדרום אמריקה, יש לעשירים מלבד הקניין העצום גם כוח צבאי פרטי. הרבה שנים הצבא של המדינה היה הכוח הזה; בבוליביה יש למתנגדי מוראלס כוחות פאראמיליטריים. לתאגידים האמריקניים במרכז אמריקה יש סמכויות כמעט אקס טריטוריאליות. לכן השיח הדמוקרטי שאנחנו רגילים לו, פשוט איננו רלוונטי בחלק מהמדינות.
סעיף קטן 7 521187
לכן השיח הדמוקרטי שאנו לעיתים קרובות מתקשים מאד להבין ולהצדיק אותו, הוא רלוונטי לכל בני האדם בכל אתר ואתר.

הדמוקרטיה הבורגנית בניגוד למה שנוטים לחשוב אינה מיוסדת על עקרונות נאצלים של זכויות, חופש ושוויון (במובן זה היו האבות המייסדים ג'פרסון אדמס והמילטון צבועים לא קטנים) אלא על תפיסות אפיסקופטליות שימושיות של הגינות, חשיבה פראקטית ועוינות כללית כלפי עריצות. בסופו של דבר לדמוקרטיה הבורגנית יש אינטרס מובנה בהרחבתו ובגידולו היחסי של המעמד הבינוני שרק הוא יכול לשאת בעול השלטון.

הסוציאליזם המארקסיסטי לעומת זאת יסודותיו בגישות נאצלות ביחס לכבוד האדם וזכותו לשיוויון וסופו שהוא עוסק בהחלפת אליטות (קריא מהפכנות). עיסוק זה הוא מיותר ובזבזני משום שלוקח יותר מדי זמן עד שהאליטות החדשות גונבות ומשתלטות באלימות על מספיק הון ושלטון שיהפוך אותן לחסידות שלטון החוק והשמירה על הקיים.

סוד הקיום של הדמוקרטיה הבורגנית נעוץ בהנחה הלא מפליגה שבני אדם הם השופטים הטובים ביותר של מה שטוב להם (ואם לא בלאו הכי אי אפשר לכפות זאת עליהם). לכן בסופו של חשבון צריך להשאיר בידם את זכות הבחירה ולא להפקיד אותה בידיהם של דיקטטורים ואפילו לא סוציאליסטים שוחרי טוב.
סעיף קטן 7 521200
א. אני חושב שאין לך מסיק פרספקטיבה להעריך את הדמוקרטיה הבורגנית. למשל יש תהליך של ריכוז הון -בארה"ב 1% מהאוכלוסיה הם בעלים של 40% מהקניין. למשל, בשנות ה-‏60 היה אחוז הרווחים של המיגזר הפיננסי מכלל הפעילות הכלכלית-‏16% -אם אני זוכר היטב. היום הוא מעל 40%. זה מביא את החברה למצב מאד שביר. החברה המערבית עוברת תהליכים שהופכים את הניתוח שלך לניתוח של מצב שהיה ולא של התהליכים העכשויים של הדמוקרטיה הבורגנית.

ב.הסוציאליזם המרקסי -של מארקס ובלי הגירסה הלניניסטית - מציע אלטרנטיבה לדמוקרטיה הבורגנית כפי שתפקדה במאה ה-‏19. ההשקפה המרקסית היתה שחברה צריכה לעבור קודם מהפכה תעשייתית וליצור משטר בורגני ורק אז היא בשלה למהפכה הסוציאליסטית. המהפכה הבולשביקית והסינית היו רחוקות מתפיסתו של מרקס. הדבר האחרון שאתה יכול למצוא בתפיסה של מרקס הוא החלפת אליטות.
התפיסות של מרקס עברו רויזיות עם השנים והגירסאות הלניניסטיות והמאואיסטיות הן רק פן אחד. ראשית בגלל שהבסיס עליו בנה את התיאוריה שלו- היותו של הפרולטריון מעמד שאין לו מה להפסיד- הפסיקה להיות רלוונטית. היום יש הטוענים- לאו דוקא מרקסיסטים- שיש תהליך מחודש של פרולטריזציה מודרנית וקיטוב גדל והולך- כמובן לא הפרולטריון מהמאה ה-‏19. הבעיה הגדולה של השינויים הללו שאתה מגלה אותם כשהם כבר קרו.
סעיף קטן 7 521245
א. התערובת האמריקאית הייחודית של מריטוקרטיה, אינדיבידואליזם וקפיטליזם קיצוני (שבו כדבריך 1% מהאוכלוסיה הם בעלים של 40% מהקניין) אחראית לכלכלה שבה 5% מתושבי כדוה"א אחראים ל-‏50% מהיקף הסחר שלו. מן הסתם משהו הם עושים נכון. החברה ה"מאוד שבירה" שלך אחראית גם לתנאים בהם אדם מן המעמד הבינוני הנמוך וצאצא של זרים מגיע, לפסגת העוצמה הפוליטית שלה ויותר מדהים מכך מסיים בהצטיינות יתרה את הפקולטה היוקרתית ביותר למשפטים בארה"ב, על אפם ועל חמתם של התוצרים הרעילים והנבערים של המהפכה המרקסיסטית-לניניסטית ז"ל. בתור פרספקטיבה זה לגמרי לא מבוטל.

ב. אמירתך על "1% מהאוכלוסיה הם בעלים של 40% מהקניין" אינה עושה עליי שום רושם. הדמוקרטיה הבורגנית מבוססת על חוסר שיוויון וזוהי המשמעות העמוקה של הזכות לקניין. ההנחה היא ש-‏99% מהאוכלוסיה פחות מוכשרים מאותו אחוז בעשיית רווחים, בהתעשרות ע"ח הזולת ובהערמה על פקידי השרות הציבורי. משטר יציב צריך לשקף את העובדה הזאת ולא להשקיע מאמץ ברוטאלי וחסר הגיון להחליף את היזמים הללו בפקידים ממונים. האוילות החברתית האולטימטיבית בעיניי אינה במשטר פוליטי המגן על זכויותיהם של בעלי הון-שלטון אלא בשלטון פוליטי הממנה ראשי ועדים אפורים לגנרלים ושרי בטחון.

ג. עד כמה שהראייה שלי יכולה להיות לא משוחדת הייתי אומר שמעולם בתולדות ארה"ב (ולא רק שם) לא היה למעמד הביניים כל כך הרבה כח פוליטי כמו היום. גם השמאל וגם הימין שם שואבים את עוצמתם הפוליטית משורות מעמד הביניים האמריקאי. באראק חוסיין אובמה לא היה בחירתו של המנגנון הפוליטי המפלגתי-דמוקרטי שם. הוא היה הבחירה של הבוחר הלא מאורגן שם.
סעיף קטן 7 521253
למה "שלטון פוליטי הממנה ראשי ועדים אפורים לגנרלים ושרי בטחון"? שלטון פוליטי שבו אלו שיותר מוכשרים בעשיית רווחים פוליטיים, בטיפוס למעלה ע"ח הזולת ובהערמה על פקידי השרות הציבורי המתחרים הם אלו שעולים למעלה. שום דבר אפור, גם כאן עולים הטובים.

(אפשר לחשוב שהקריטריונים הללו אינם קריטריונים כה מוצלחים להנהגה או להשפעה. אבל את זה אפשר גם לומר על הקריטריונים לצבירת העושר ולהנהגה בארה"ב).
סעיף קטן 7 521254
בדקתי במקרה לגבי ונצואלה, כיוון שהוזכרה פה, כמה נתונים. מצאתי שחצי מהם בכלל נתון במחלוקת (לפי כמה גורמים, שיעור העוני מאז עליית צ'אבז עלה ב-‏7%; לאחרים, ירד ב-‏14%; לעוד אחרים, ירד ב-‏11%, וכן הלאה). אבל מצאתי שני דברים מעניינים על חלוקת העושר. ראשית, חלקו של העשירון העליון בהכנסות שם כמעט לא השתנה - ירד מ-‏36.5% (נתוני 1998) ל-‏35.2% (נתוני 2008), אבל חלקו של העשירון התחתון בהכנסה הלאומית הראה ירידה ניכרת - מ-‏1.5 ל-‏0.7 אחוזים (נתוני 2006, טרם עודכנו להיום). אז גם אחרי עשור של כלכלה מתקדמת וסוציאליסטית-בשאיפה (שבלי ספק השיגה כמה דברים, כגון צמצום תמותת התינוקות), חלוקת העושר עדיין נותרת כזו המשקפת אי שוויון רציני - למעשה, יותר גדול מאשר בארה"ב, בה נתוני 2007 אמרו שלעשירון העליון יש 30% מההכנסה, ולעשירון התחתון - 2% (אגב, עשור ומשהו קודם לכן, בארה"ב, לעשירון העליון היו 28.5% מהעוגה, ולתחתון - 1.5% בלבד).

(הנתונים בעיקר באדיבות ה-CIA World Factbook לשנים הרלוונטיות, אבל גם ה-ECLAC).
סעיף קטן 7 521306
בגלל הקיטון בתמותת תינוקות העניים נעשו עניים יותר.
סעיף קטן 7 521351
לא הגיוני. הקיטון בתמותת תינוקות איננו כזה שיגרום לעשירון התחתון לאבד מחצית מחלקו בהכנסה היחסית, ובפרט כאשר מספר הילדים הממוצע לאשה ירד גם הוא.
דרגש בקיטון צר. 521693
קיטון? יש מילה כזאת? ( אני גם לא מרגיש בנוח כשאני שומע "עוצמתית", "חוזקה" והכי גרוע "זה מרגיש כמו..." ).
דרגש בקיטון צר. 521696
למיטב ידיעתי אין (צ''ל הקטנה), אבל זה לא מרגיש כמו שפה זרה, אלא נשמע כמו עברית.
דרגש בקיטון צר. 521698
ברררר...
דרגש בקיטון צר. 521875
אולי לפי האקדמיה אין, אבל זו מילה שכלכלנים ורואי חשבון משתמשים בה באופן סדיר: קיטון וגידול בהכנסות, בהוצאות, בעלויות וכד'.מי שנוכח במסירת דו"חות תקופתיים שומע את המילה הזאת. גם אני הרגשתי בררר כששמעתי אותה בפעם הראשונה. כך גם הרגשתי כשמעתי את המילה תיעדוף.
דרגש בקיטון צר. 522317
"קיטון" היא לא בראש מצעד הצרימות לאוזני האישית, אבל אני חושב שברוב ההקשרים, ובפרט בתגובה 521306, המלה הטבעית ביותר היא "ירידה". גם הכלכלנים של איציק בתגובה 521875 היו יכולים מאוד בטבעיות לומר "ירידה/עלייה בהכנסות".
דרגש בקיטון צר. 522318
הפשטות שבגאונות!
דרגש בקיטון צר. 522319
מדוע לא "הפחתה"? נדמה לי שאם אתה בוחר בירידה, תצטרך בעצם לומר "ירידה בשיעור ההכנסות", בעוד שב"הפחתה" ההתייחסות לכך שזאת ירידה בכמות (שיעור) היא כבר בפנים.
522334
אני חושב ש''ירידה בהכנסות'' הולך, כמו ''ירידה במשקל'', אבל ''הפחתה'' גם הולך (אם כי צריך את ההקשר כדי להבין שאין בהכרח פעולה אקטיבית של הפחתה).
דרגש בקיטון צר. 522322
אולי ב"קיטון" מנסים לבטא מגמה מתמשכת - כםו להקטין-ing (Present Progressive), להבדיל מ"הקטנה" או "ירידה" שהם אירועים ?
דרגש בקיטון צר. 522336
יכול להיות שמנסים, אבל אני לא רואה שהמילה השונה מבטאת את זה.
דרגש בקיטון צר. 522332
ואלה זה נשמע מעולה: "הכלכלנים של איציק". כפי שאמרתי כבר קודם, ה"קיטון" איננה המילה הצורמת היחידה. לכלכלנים בפרט ולברנז'ות השונות בכלל, יש הרבה מילים צורמות; הקיצורים השונים טובים יותר?
דרגש בקיטון צר. 522337
ידעתי שימצא חן בעיניך (-:
דרגש בקיטון צר. 522498
אין גבול לרוע. כבר שמעתי ''זה טועם כמו..''
הקץ לסבל‏1 522511
אם "מרגיש כמו" הולך, ו"מריח כמו" זה בכלל התקן, אז למה לא "טועם כמו", "רואה כמו" או "שומע כמו"?

__
1 יבוטל המשקל הסביל לאלתר!
הקץ לסבל‏1 527665
לא סתם אומרים שאנחנו הופכים לחברה של פסיכופתים:

האיחול הצליח, החולה מת. 530482
היום מישהי ברדיו אמרה שהיא "מאחלת לכם המון *ב*הצלחה". האם אפשר לאחל "בהצלחה", או רק לאחל "הצלחה"?
האיחול הצליח, החולה מת. 530483
הצורה התקנית היחידה, היא לאחל הצלחה.

אבל הצורה "לאחל בהצלחה" מובנת מבחינה בלשנית: "בהצלחה" (כמו גם "לבריאות") הפך לביטוי העומד בפני עצמו. תופעה דומה קרתה[*] - הרבה קודם - למילה "מַטָּה". משמעותה המקורית היתה "לעבר הכיוון התחתון", אבל דבקה בה למ"ד והמשמעות של "למטה" היא גם "לעבר הכיוון התחתון" אך גם "נמוך". ומשם הדרך קצרה אל "מלמטה"

[*] אם זכרוני אינו מטעני
תודה. 530485
שלא לדבר על ''ללמטה''.
תודה. 530490
על פי נוסחים מסוימים של מסכת יומא, וממנה גם של ''סדר העבודה'' בתפילת יום הכיפורים, המזה לא היה מתכוון להזות ''לא למעלן ולא למטן, אלא כמצליף''.
תודה. 530493
זה דווקא בסדר על פי הפרוקסי של המורה. המשמעות היא "לכיוון מטה/מעלה".
והיו תואמים מלמטה ויחדיו יהיו תמים 530487
האיחול הצליח, החולה מת. 530505
האם מורתך ללשון ידעה גם להסביר את הסרבול המיותר במילה "אחורנית"? מה רע ב"אחורה" או "לאחור"?
האיחול הצליח, החולה מת. 530509
לצערי לא. "אחורנית" המקראית משמעה ללכת אחורה מבלי להסתובב, ללכת באופן בו האחוריים מובילים. המשמעות שאת מכוונת אליה, של כיוון ולא של אופן הליכה, נראית לי כשפת-ילדים מודרנית, גרועה רק קצת פחות מאחותה "קָדימנית".
האיחול הצליח, החולה מת. 530530
שפת ילדים? אני שומע את זה השכם והערב גם מפי בוגרים ("למה הוא מוסר אחורנית? השער בכיוון השני").

תודה על ההסבר שלך, לא העליתי על דעתי שהמקור הוא אחוריים.
האיחול הצליח, החולה מת. 530541
גם מבוגרים מדברים בשפת ילדים, לעתים. מה לעשות, אני מנסה לייצג כאן את הסטנדרט המשכיל והעבש. ("מזל! אם הוא היה מוסר קדימנית זה היה נבדל!")

לא אמרתי שהמקור הוא בהכרח אחוריים, השתמשתי ב"אחוריים" כדי להסביר את משמעות המילה "אחורנית".
האיחול הצליח, החולה מת. 530557
ההדגמה מ''קדימנית'' לא משכנעת. הלא גם המשפט ''הוא הלך קדימנית'' אינו נשמע טבעי.
האיחול הצליח, החולה מת. 530558
זה היה רק נסיון להשתעשע. אני אשתדל להימנע מכך בעתיד.
האיחול הצליח, החולה מת. 530559
בעע.. חיישני ההומור שלי כל כך גרועים? הייתי בטוח שההשוואה היתה רצינית.
האיחול הצליח, החולה מת. 530567
חברתי הטובה, הגברת נחמה פורתא, מוסרת שגם היא חשבה שזה ברצינות. ככלל, דע לך שאם לא הבנת את נסיונות ההשתעשעות של מישהו/הי המדבר/ת בשם מורתו/ה ללשון - סימן הוא, דווקא, שחיישני ההומור שלך עובדים מצויין.
האיחול הצליח, החולה מת. 530569
כה נכון, כה כואב. :-]
האיחול הצליח, החולה מת. 530573
:-]
האיחול הצליח, החולה מת. 530575
גם אני יכול
:-]
האיחול הצליח, החולה מת. 530581
אפילו אני יכול לעשות סמיילי עם סוגריים מרובעים, אפילו שלא הבנתי כלום. :-]
האיחול הצליח, החולה מת. 530593
"Why should I feel lonely? is not our planet in the Milky Way?"
(ה. ד. ת'ורו, Walden)
אחת, שתיים, מספיק ודי 530606
אם נסתכל רגע לכיוון השני - מעלה - האם הצורה הזו שלו לא מכילה כבר את ההיפוך? על -> מעל -> מעלה?

ומה דעתך על כפל ה"די" במשפטים כמו "הוא יותר מדי חכם מכדי לטעות כך" (או אפילו יותר יפה, "הוא חכם מדי מכדי לטעות כך")? עד שהבחנתי בכך, הייתי יוצר משפטים כאלה בלי הנד עפעף, ועכשיו אני קצת מסתבך. את הדוגמה הזו קל לתקן, "הוא חכם מדי/מכדי לטעות כך", אבל מה עושים עם משהו כמו "הוא יותר מדי מודע לעצמו מכדי להרגיש בנוח"?
אחת, שתיים, מספיק ודי 530607
אני חושב שהמ"ם של "מעלה" אינה קשורה למ"ם של "מֵעַל".
בדוגמה השניה - אולי אפשר "הוא מודע לעצמו מכדי הרגיש בנוח".
ואם ימעט הבית מהיות משה 530608
ואולי אפילו ''הוא מודע לעצמו מהרגיש בנוח''.
ואם ימעט הבית מהיות משה 530652
(לא "מהרגֵש"?) נשמע לי מליצי מדי לכל שימוש מעשי. ותודה לך ולב/ על ההבהרה בדבר "מעל" - חבל, היה סיפור נחמד...
אחת, שתיים, מספיק ודי 530611
לי לא היה מושג, אבל אבן שושן מסכים איתך וטוען ש"מַעַל" (במלעיל) הוא מקום גבוה. משהו שמגיע משם, מגיע מִמַּעַל. מה שהולך לשם, עולה מַעְלָה. אין לי גם פתרון נטול מקור מוחלט לבעיות המודעות העצמית המוגזמת.
אחת, שתיים, מספיק ודי 530625
ומכאן, בהשאלה, מקום מוסרי גבוה?
אחת, שתיים, מספיק ודי 530640
אין קשר בין שתי המשמעויות של מַעַל (כנראה, כנראה). לעומת זאת, שמעתי פעם טענה שהדמיון בין מעילה ומעיל, והדמיון בין בגידה ובגד, אינם מקריים. לא לגמרי השתכנעתי, אבל החשד נותר.
אחת, שתיים, מספיק ודי 530643
ישעיהו ביקש את זכות הדיבור מהמראיין, ומיהר לקונן על הפרת אמון (3, 2, 3, 2, 3, 2, 5, 4, 4, 6, 4)
אחת, שתיים, מספיק ודי 530651
סכום הפרק והפסוק הוא 40. לא חוכמה, לאור תגובת האם זה כבר חיפוש קל במכון ממרא.
אחת, שתיים, מספיק ודי 530675
נכון, נכון. למען האמת, רוב משחקי המילים בפרק הזה אינם מרשימים כל כך - סתם הטיות שונות של אותו שורש בלי הבדל משמעות.
אחת, שתיים, מספיק ודי 531839
אפשר הסבר גם לפשוטי עם?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים