בתשובה לאלמונימי, 21/08/09 9:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אינני יודע מה הנתונים הסטטיסטיים של האלימות בישראל היום, אבל אחרי שג'וליאני ניכה את ניו יורק, ניו יורק היתה עדיין יותר אלימה מתל אביב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניקה (וגם זה לא ברור) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, טעות הקלדה. יש כאלו באייל שהיו כותבים: מורה בישראל! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר גם לי זה קורה. רק רציתי להגיד שיש מחלוקת כמה באמת "ג'וליאני" ניק/כה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה שלך היא בעצם מה שיש לי בראש הרבה זמן, ההפרש הגדול בין המציאות הסוביקטיבית לבין המציאות האוביקטיבית (שמעתי שוב את ההרצאה של כהנמן על האושר http://msradio.huji.ac.il/wwwroot/lectures/danielkah... זה חזר לי..) המציאות האוביקטיבית היא שמדינת ישראל היא מקום טוב לחיות בו, מערכות השלטון והמשטרה לא מושחתות כמו במקומות אחרים, יש אידאולוגים והתנדבות לקהילה בכל מקום ואתר, יש מכנה משותף ואמונה לרוב החברה אבל ההרגשה הכללית שמשהו השתבש ומאז הכל מתדרדר ואפילו הבדואים בנגב חלקם משרתים בצבא וחלקם מודים שהמדינה של היהודים טובה ומועילה להם יותר מהמדינות הסובבות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שגורם לי דאגה ותחושה לא טובה הם התהליכים שעוברים על מדינת ישראל -כמובן שאינני מנסה להשוות את המצב אצלנו למדינות השכנות (כמו שהבדואים עושים על פי דבריך). הבעיה הגדולה עם תהליכים חברתיים וכלכליים עמוקים היא, שמגלים את השינוי רק לאחר שהתקבע. השינויים המתחוללים, שחלק מהם מבניים, עדיין לא התקבעו ולא ברורים לנו טיבם והרכבם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השתגעת? אתה הורס לנו את אחוות הכואבים מתוך פרספקטיבה וסטנדרטים הנישאים מעל ההמונים השרויים בכאן ועכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט, ותן לי להאיר את עיניך תגובה 522114 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |