בתשובה לעצמאי, 13/09/09 10:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"מבחינתי ההחלטה לעשות ברית מילה אמורה להיות התרסה הפגנתית בעד הדת, ואילו לא לעשות היא ברירת המחדל, פשוטו כמשמעו." בהחלט ניתן להסתכל על זה גם כך, אלא אם אתה חי בחברה שבטית הנתונה לתכתיבים נורמטיבים מסויימים וביניהם-ברית המילה. אז, ברירת המחדל אינה יכולה להיות אי-המילה. עניין של הגדרות. כאן נכנס הפן החברתי והשלכותיו לעניין. על כך בעיקר נסובה תגובתי. ולעניין הדת- כשאדם במדינת ישראל קם ויוצא חוצץ כנגד ברית המילה, ההפרדה בין החלטתו לעניין הדת אינה בלתי נמנעת וזאת להבדיל מגוי בארה"ב שמחליט לא למול את בנו (בארה"ב מעל 60 אחוז מהאוכלוסיה הלא יהודית נימולה). טענתי כי מבין השיטין נדמה שהמניע לוקה בהתרסה כנגד הדת בעיקר בעקבות המשפט (ציטוט): "הוא גם הצליח "להוציא" ממני שהסלידה שלי מהדת היא שהניעה אותי לפקפק בנחיצות הטקס, ואמר לי שהוא מאוכזב לגלות עד כמה אני קיצוני, בדיוק כמו הקיצוניים מהצד השני שחוזרים בתשובה." כמובן שאין זה הופך את האינפורמציה בציטוט לעובדה. איני יודעת דבר נוסף על ערן שדה מעבר לפרטים הרלוונטים המעטים שנידב על עצמו במאמר. כשערן שדה פירסם אותו הוא בהכרח לקח אחריות על כל מילה ומילה שכתב ואני, בתור קוראת מהצד, מפרשת את הנקרא כראות עיניי. לרגע לא זלזלתי בנקודת המוצא שלו, שהרי גם אם המניע הוא אכן מה שנדמה לי, הוא עדיין מכובד, גם אם נוגד את השקפתי האישית. באם ישנו ביטוי\\משפט המעיד על "זלזול" בתגובתי הקודמת, הינך יותר מרשאי להאיר את עיניי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרי ערן שדה כתב מאמר שלם, מעבר למשפט שאת מצטטת. מן המאמר כולו מתקבלת התמונה המלאה: תחילה הרצון לבצע את המילה עצמה ללא הטקס הדתי שאיננו מאמין בו, ולעשות את הדבר מתוך ההתעלמות הרגילה והמקובלת מפרטי המעשה, רק כדי "לעבור את זה כבר ודי". אחר כך ההתעניינות בפרטים, הידיעה ההולכת וגוברת כי מדובר בפגיעה בגופו של בנו (על *חומרת* הפגיעה יש ויכוח, אך לא על הפגיעה עצמה, נדמה לי), ההירתעות ההולכת ומתגבשת מן המעשה, לאור המשמעות הרפואית-מינית שלו, ואז ההחלטה, הצורך להביא את ההחלטה בפני בני המשפחה - ובמסגרת ההתפתחות הזו, הבאה לקראת סוף התהליך (!) - מגיע עניין האח ש"הוציא ממנו" מין "הודאה באשמה", בעניין הסלידה מן הדת. זאת ועוד - המאמר מתחיל באמירה ובה ביטוי שהוא, כך לטעמי, תמצית המסר שלו, הביטוי "פרטים מצמררים": "ישראלים חילונים לרוב מסרבים לדעת את הפרטים המצמררים של טקס המילה היהודית, והם מוזנים בסיפורי אימה על דחייה חברתית של הלא-נימול." איך אפשר להתעלם מכל הדברים אלה - ולדחוס את כל החשיפה האישית (האמיצה, לדעתי) הזאת של לבטים ושל החלטה לא קלה - אל תוך מסקנה אחת, כמין נפנוף יד מבטל, בדבר "התרסה הפגנתית נגד הדת"? מוזר הדבר בעיני, מוזר ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופססס, סליחה, זה ש''הוציא ממנו'' היה הגיס, לא האח... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתגובה 525097 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |