התחילו לאהוב ביקורות קולנוע? 526084
אתר עין הדג הוקם במין התרסה נגד ביקורות סרטים מלומדות, מעמיקות או, שלוקחות את עצמן ברצינות, כמו הביקורות של שניצר וקליין. יכול להיות שבנוסף לעייפות החומר, לעורכי עין הדג פשוט נמאס מביקורות פשטניות, דוחקואים ודחקות, והם ההחליפו צד (ואפילו יחזרו בעתיד במהדורה שניצקליינית במידה כזו או אחרת)?
נראה לי שלא. 526226
ממש לא 526452
"ביקורות פשטניות, דוחקואים ודחקות"? קראת פעם ביקורת בעין הדג? הביקורות שם בפירוש לא פשטניות. ההתרסה היא נגד ביקורות קולנוע *פלצניות*, דהיינו כאלה שמשוות את אווירת הסרט לאווירת הבוהמה בפריז במאה ה-XX, או לא אוהדות את הסרט כי האמצעים האמנותיים בז'אנר ה-Y באים בו לידי ביטוי במידה פחותה בהרבה מהסרט הקודם.

אני כן חושבת שהביקורות בעין הדג לקחו את עצמן ברצינות. כתיבה שנונה לא סותרת מסר רציני, אלא רק הופכת את הביקורת למשהו שכיף יותר לקרוא.

אנחנו לא זקוקים לעוד שניצקליינים. מבקר קולנוע שלא נהנה מסרט כבר כמה שנים צריך לצאת לחופשה, ואם עין הדג יהיה כזה אי פעם לא יהיו לו קוראים.
ממש לא 526454
במילון שלך, פלצניות = אקדמיות. האם נכון?

הכתיבה בעין הדג היא לטעמי אישית מדי, וכמו רוב כתיבת הביקורת הצעירה היום בארץ, לא רק ברשת, היא מושפעת מדי מהניו-ג'ורנליזם. זה ז'אנר מאוד מפתה, שבמיטבו הוא מרתק (נגיד, 8,000 מילה של מיברג) ובבינוניותו הוא איום ונורא.
ממש לא 526481
מיברג מרתק? הכתבות שלו הן חזרה ופיתוח על הרעיון שמודגש בכותרת המישנה ולוקות מאוד בטרחנות ובשטחיות. הדבר הטוב היחיד שניתן לאמר עליו הוא שיש לו טעם מוזיקלי נפלא (וגם זה רק ברוק. הוא הודה לא פעם שלג'אז לא הצליח להתחבר).
ממש לא 526484
הוא טרחני ומרתק.

וכנראה שיש לו עורכים טובים :-) שניסחו את כותרת המשנה כך שתשקף את הטקסט היטב.
ממש לא 526498
טרחני ומרתק זה דבר והיפוכו. מאמריו לא משקפים עריכה טובה אלא את העובדה שהוא לא יודע להעמיק ולפתח את אמירותיו אלא רק לחזור על אותם דברים.
ממש לא 526499
מרתק לראות כמה טרחני אתה מסוגל להיות.
ממש לא 526500
גם סרט טוב של וודי אלן, להבדיל, הוא טרחני ומרתק.
ממש לא 526505
אין דבר כזה, סרט טוב של וודי אלן. מקומו הנכון של אלן הוא בסטאנד אפ. סרטיו הם מתיחה לא מוצלחת של סוג ההומור שלו לפורמט שלא מתאים לו. חבל על דאבדין.
ממש לא 526515
הלו הלו, פה זה לא עין הדג.

(אילו סרטים שלו ראית?)
ממש לא 526523
יש לו כמה סרטים טרחנים, כמה סרטים טובים ושניים מהם מרתקים - תעלומת רצח במנהטן וקללת אבן העקרב הירוקה, אבל לא אצלו ולא אצל אחרים קיים השילוב של טרחני ומרתק. זה צירוף שאין לו קיום כמו גמד גבוה.
ממש לא 526543
''טרחני ומרתק'' זה לא כמו ''גמד גבוה'' אלא כמו ''גמד מרשים'', נניח.
ממש לא 526525
"טעם מוזיקלי נפלא"?! http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/659/020.html
ממש לא 526528
בהחלט. במדינה שמקדשת מדי את הפרוג, פחות מתייחסים למוזיקה הטובה באמת - זו שבאה מאמריקה: רוק קלאסי, רוק דרומי, בלוז וקאנטרי וכמובן גם הג'אז.
ממש לא 526529
בהחלט? אף אלבום של דייויד בואי לא נבנס לרשימת מאה הגדולים? אף אלבום של לאונרד כהן? סיימון וגרפונקל? סוזן וגה? נירוונה? קווין? ארמסטרונג? פינק פלוייד? ומה שלא פחות מטריד, האלבום הטוב ביותר במאה הוא של להקה בשם drivers by truckers? אפילו אמו של הסולן לא חולמת בחלמות הטובים ביותר שלה לשים אותו קרוב לעשריה הראשונה. האמת, זאת רשימה שמעידה הרבה יותר על הכותב מאשר על המוזיקה במאה העשרים, אדיוט שכל כך מלא בעצמו שלא מסוגל להבין כמה הדאווין הזה נראה מביך בעיני כל אדם סביר.

זה ממש לא קשרו ל"מדינה שמקדשת מדי את הפרוג", רשימות כאלה עשו בהרבה מדינות, ובאף אחת לא יצאה רשימה כל כך חסרת טעם.
ממש לא 526534
זו לא רשימת האלבומים שעשה לפני כמה שנים אלא רשימה של שירים שכוללת גם את סיימון וגרפונקל.כל שאר הדברים שהוזכרו קשורים לפרוג (דיוויד בואי ופינק פלויד), שייכים לתקופה מאוחרת מדי (ידוע שהתקופה הטובה ביותר לרוק הייתה שנות ה60 וה70) או סתם אובר-רייטד (ליאונרד כהן).
ממש לא 526544
...סוזן וגה?
(היא נורא נחמדה, אבל).
ממש לא 526550
גם את, גם ארז, גם אני וגם מיברג מכירים יותר שירים שלה מאשר של ה-Drive-By Truckers.
ממש לא 526561
אבל מיברג לא מתימר ליצג את כלל מוזיקת הרוק אלא רק אספקט מסוים שלה, זה שקרוב לליבו וקולע לטעמו.
ממש לא 526562
מיברג מתיימר לכתוב על 100 האלבומים הגדולים של המאה ה-‏20 (אבל גם בלי היומרנות המגוחכת הזאת, הבחירה מעידה על טעמו הקלוקל, ונפיחותו הלא מוצדקת)
ממש לא 526564
טעם קלוקל? בוב דילן, אריק קלפטון, ניל יאנג, ג'ימי הנדריקס, קוסבי, סטילס ונאש, הבאנד, קרידנס קלירווטר ריוויוול, לינארד סקינארד, אולמן בראדרס, ג'וני מיטשל, קרול קינג, ג'יימס טיילור, הביטלס, הסטונס ועוד. זה טעם קלוקל?
ממש לא 526566
זה לא קלוקל בכלל, זה פשוט מוטה. אם כי בתור "100 השירים החביבים על הכותב אישית" זו רשימה נהדרת.
ממש לא 526585
הוא לא התיימר לייצג דבר מעבר לטעמו האישי. ולעניין ההטייה, ההדגשה המוגזמת שחובבי מוזיקה ישראלים נותנים לפרוג-רוק, גם זה מוטה.
ממש לא 526587
"מאה שירי הרוק של כל הזמנים" נקרא אצלך "לא התיימר"?

בעצם מה אני טורחת, גם לך יש רשימה (קולנועית) יומרנית כזו, שמשקפת טעם אישי ותו לא.
ממש לא 526589
נכון, ובקרוב גם הרשימה המוזיקלית...
ממש לא 526602
הצילו.
ממש לא 526683
עדיף על דיוני לידות :P
ממש לא 526687
הלוואי שהיה אפשר לקחת אפידורל לפני כל רשימה של ארז :-)
ממש לא 526696
אין ספק, על מצבתו הקולקטיבית (שמא - הקולקטיבי*סטית*?) של האייל ייכתב בבוא הזמן: הם אהבו את המין האנושי אך שנאו בני אדם :-].
ממש לא 526757
מה קרה לגלגלת הקטנה בעכבר שלך?
ממש לא 526767
היא קצת גדולה מדי לבליעה.
ממש לא 526801
מה?
ממש לא 526833
כבר נאמר בתורתנו ''לא תוכל להתעלם''.
ממש לא 526596
"ההדגשה המוגזמת שחובבי מוזיקה ישראלים נותנים לפרוג-רוק, גם זה מוטה", חובבי מוזיקה *ישראלים*? עשו רשימות כאלה בעוד כמה מקומות בעולם, ואף אחת לא התעלמה מכל מה שהוא לא ניל יאנג וואנטובי.
ממש לא 526671
למה אין שחורים שאינם הנדריקס? איפה סטיבי, ריי, ג'יימס... ואיך בכלל קשור הדיון הזה לסגירת אתר "עין הדג" ? האם מר מיברג נהג להגיב באתר ?
ממש לא 526675
פתילים אופטופיקיים על נושאים המרוחקים מכותרת הדיון הם מקובלים מאוד באייל ואין כל צורך להתנצל עליהם. במידה רבה הם המעניקים למקום את צביונו ואת חינו, כך שציניות נוסח "האם מר מיברג נהג להגיב באתר?" היא מיותרת למדי.

מיברג הוזכר לראשונה בתגובה 526454.
ממש לא 526682
כי הרשימה אינה כוללת שירי סול וריתמ'נ'בלוז ולרוק הקלאסי השחורים לא תרמו הרבה.
ממש לא 526688
לדבלי לא תרם הרבה לבוב דילן? בליינד למון ג'פרסון לא תרם הרבה לקלפטון? צ'אק ברי לא תרם הרבה לביטלס?
ממש לא 526692
פלפל ירוק לא תורם הרבה לסלט ירקות?
ממש לא 526697
כן, תורם הרבה.
ולדבלי הוא יותר על תקן אחת העגבניות המרכזיות של דילן.
ממש לא 526702
כן, אז מה? הרשימה היא אך ורק של הרוק ולא של מקורותיו, ומנסיון שלי, מאה שירים זה מעט מדי.
ממש לא 526704
מקורות יודעי דבר מוסרים שצ'אק ברי לא תרם. הצ'ק שלו חזר.
ממש לא 526718
לא הגיוני. צ'אק ברי אף פעם לא השתמש בצ'קים - הוא רצה את הכל במזומן, לפני ההופעה.
צ'אק ברי אולי לא 541268
אבל הבנדוד שלו מארווין ברי היה מוכן לקבל הכל, אפילו להופיע בתיכון.
צ'אק ברי אולי לא 541303
וזה עוד כלום לעומת המקומות שדיואי קוקס ניגן בהם:
(דקה 8:30 ואילך)
על טעם וריח...? 526807
אנחנו כנראה מתגוררות על פלנטות שונות. ראיתי בכמה מקומות ברשת סגידה לכתיבה של רון מיברג, בעוד שכאשר ניסיתי לקרוא את רשימותיו ב''מעריב'' בשנה האחרונה הן היו מבחינתי בכיינות מתמשכת על כך שנאלץ לרדת מהארץ בגלל להקת ברנז'אים צמאי דם או משהו בדומה לכך, בתוספת פרטים לא מעניינים בעליל מחייו במיין. או שזקנתו מביישת את נעוריו שלא הכרתי, או שהטעם שלנו בכתיבה הוא שני קווים מקבילים.

אין לי מושג מה זה ניו-ג'ורנליזם. אני רק יודעת שהביקורות בעין הדג ברובן לא אישיות כלל - כלומר, הכותב יכול לספר משהו על עצמו אבל עיקר הביקורת תהיה אובייקטיבית. זאת דווקא בניגוד לביקורות קולנוע בעיתון, שמבוססות יותר מדי על התרשמות אישית.

אין לי התנגדות מיוחדת שבביקורת סרטים תופיע התייחסות אקדמית, אני פשוט חושבת שעבורי כצופה, רוב הפעמים הפרטים האלה לא רלוונטים. אני מצפה להנות מסרט כמו שאני מצפה להנות מיצירת אמנות בכלל, כיצירה שלמה בפני עצמו ולא כמשהו שצריך להסביר לי עליו כדי שאוכל להעריכו כיאות.
על טעם וריח...? 526816
על טעם וריח...? 528277
It's about time people will stop the manner of reponding to people's questions/notions with Wikipedia link instead of a short informative and much more pleasant response.
Specifically for that link, i went to the link, where the first paragraph said nothing about what the subjuct is in essence.
further reading started to be too lengthy to continue with and contributed little to the understanding.
If we were all sitting in a comfortable living room having a nice intelectual conversation, people would rather speak to the point and not giving links, so why in that format it is it so common?.
Moreover, if it was a special hidden link to a special internet page that have relevant information, but the average reader will have difficulty to find, that might give reasonable contribution.
In the wiki case, presuming the other participants here heard of wikipedia somewhere along their lives, this kind of answers carries also a little (hidden?) disrespect/patronizing towards the previous responder.
As i see it (my opinion surely, also for all the above),
if we are having a conversation here, lets have it, and not send people running to the nearby library in the middle of the conversation instead of putting some effort in giving them information that they don't have right now.
Guess we came here to learn from each other, we came for the data, not the (tirivial) pointers.

על טעם וריח...? 528282
אני מזדהה עם הרגשתך לפעמים אך מבין את המלנקקים ומודה להם.
בנוגע ליחסה המתנשא/מזלזל לכאורה של החשמנית, ארשה לעצמי להעיד שטעות בידך ואין יסוד לפרושך זה.
על טעם וריח...? 528291
Just to clarify that i didn't meant for any personal notions about the Hashmanit :)
ולמלנקקים תהיה עדנה...
על טעם וריח...? 528301
תודה על התמיכה :-].
על טעם וריח...? 528299
לינקקתי אוטומטית משום שזכורה לי אלמונית שלא יכלה ללנקק בכוחות עצמה (אולי מסיבה טכנית הקשורה במחשב אצלה ואולי מתוך אי ידיעה), ומדי פעם פחות-או-יותר ציפתה/ביקשה שילנקקו למענה. אם כי, בדיעבד - זו בודאי לא היתה לונה אלא מישהי חסרת נסיון. לינקקתי בקיצור וללא תוספת במילותי-שלי משום שזה היה באמצע נושאים אחרים.

מי שמעלה בדעתו ש*אני* נמצאת בעמדה שממנה אני יכולה להרשות לעצמי להפגין התנשאות בעניינים אלה - לא מכיר אותי אישית וכנראה גם לא מכיר את נושא הטכנופוביה באופן כללי. אינני חושבת שלונה רואה עצמה נפגעת, אבל אם כן - אני מתנצלת בפניה, ובכנות - לא זו היתה כוונתי.

לו היינו יושבים כולנו באיזה סלון נוח, כדבריך, הכל היה אחרת - העולם היה אחר, לטוב ולרע. אחד היתרונות המוענקים לנו באמצעות האינטרנט הוא היכולת לשוחח ולתפקד כקבוצת חברים גם כשאנו רחוקים גיאוגרפית וגם אם מישהו מוגבל בתנועה (מכל סיבה שהיא, ובין אם פיזית או באופנים אחרים). יתרון נוסף הוא עניין הלינקים, או, במילים אחרות - האפשרות לסייע זה לזה בתגבור הידע האישי בדרך חדשה-יחסית, ונוחה, יחסית - דרך שבימי ילדותי עוד לא היתה קיימת.
על טעם וריח...? 526818
מיברג הוא באמת עניין של טעם.

לא הבנתי מה זה עבורך ''ביקורת אובייקטיבית'' ולמה לדעתך דווקא מבקר ''אקדמי'' בעיתונות מתבסס על התרשמות אישית.

לגבי הפסקה האחרונה שלך - נראה לי שיש לנו יותר מדי מחלוקות על הנחות יסוד הנוגעות לאמנות ולחוויה האמנותית, אז ברשותך לא אכנס לזה עכשיו.
מייברג טרחן שיודע לספר בעיקר על עצמו 527482
לפני מספר שנים הוא ראיין (במעריב, כמובן) את יהונתן גפן לרגל צאת ספרו, כמדומני. אין לי מושג איך היה הראיון עצמו, מאחר שהכתבה נפתחה במסה ארוכה שבה מייברג שפך את מררת לבו וחשף קנאה ארוכת שנים בגפן, על כך שזכה להיות השגריר של מעריב בניו יורק במקומו או משהו כזה (זה היה קצת כמו המערכון הדגול של החמישייה הקאמרית על עמנואל הלפרין שמקנא ביואב טוקר, רק הרבה פחות מצחיק). אחרי יותר מעמוד שבו מייברג התקשקש על רגשותיו כלפי גפן, התייאשתי ונטשתי את הכתבה.

ידיד טוב שלי היה עורך בעיתון ביה"ס "בליך" בר"ג, ובמסגרת תפקידו נחשף לכתבות של מייברג (שגם הוא היה עורך העיתון, בשעתו) ומסתבר שהוא לא השתנה מאז התיכון. לטענתו גם אז הוא נהג לכתוב פוסטים ארוכים בבלוג שלו (אבל עוד לא היה אינטרנט, אז הוא נאלץ לפרסם אותם בעיתון ביה"ס).

באשר לטעמו המוזיקלי - למי אכפת. הטעם המוזיקלי שלו לא מעניין אותי יותר מזה שלי, ובאופן מוזר זה שלי מעניין אותי הרבה יותר (וגם הרבה יותר לטעמי, כמה מפתיע). לא מעניין אותי מה הוא אוהב לשמוע; הוא יכול להאזין גם ל"תינוקות שומעים קולדפליי" (יש דבר כזה, בחיי). כל עוד הוא נהנה מהמוזיקה שהוא שומע, שיהיה בכיף, זה בדיוק מה שאני עושה. לעומת זאת, לקרוא על המוזיקה שהוא אוהב, על חייו בניו יורק, אשתו, ילדיו, הוא עצמו והסטייק החביב עליו, ממש לא מהנה אותי. זה ללא ספק עניין של טעם, ואין לי מושג מה זה "ניו ג'ורנליזם" (ראיתי שיש קישור לויקי, לא מסקרן אותי מספיק כדי לטרוח לקרוא) אבל אם מייברג הוא מיטבו המרתק של הז'אנר, זה ז'אנר לא מפתה בעליל (לא אותי, על כל פנים).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים