בתשובה לירון, 26/05/10 12:33
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543875
תשובתו של תשע נשמות קרובה מאד לדעתי שלי, כך שאני נוטל פטור משאלת בעלי העניין ושאלת הקשר בין תגמול המנכ"ל לתגמול היו"ר (ושאר חברי ההנהלה הבכירה).

שאלת ה"מגיע" היא שאלת מליון הדולר (הפעם כפשוטו). כפי שאתה מציין, חסידי שו"ח מגדירים "מגיע" כמקום בו נחתכים הגרפים של הביקוש וההיצע. הם גם טוענים, לדעתי בצדק, שהיד הנעלמה תעניש את משלמי השכר הגבוה מדי (עפ"י ההגדרה הזאת) ובשלב זה או אחר תגרום להם להעלם. הבעיה הגדולה היא סדר הגודל של הזמן הנדרש למנגנון הזה לפעול, במיוחד בסביבה בה פחות או יותר כל המעורבים סובלים מאותו נגע, ויש להם מעט מוטיבציה לטפל בו, כי אלה שאמורים לטפל בו הם בדיוק אלה שנהנים ממנו. עד שיקומו בנקים חדשים עם מדיניות תגמול שונה לבכיריהם, ועד שאותם בנקים ינצלו את היתרון הזה שלהם כדי לדחוק את הותיקים מהשוק יעברו, במקרה הטוב, עשרות שנים. באותן שנים עלינו לממן את העיוות אם דרך העמלות ואם דרך הדיבידנדים שאיננו מקבלים כמחזיקי מניות הבנקים (ישירות או דרך קרנות הפנסיה שלנו). אפשר לראות בזה סוג מסוים של כשל שוק‏1.

בזאת אינני טוען שהבנקים באמת מתגמלים את בכיריהם באופן מוגזם, כי אין לי כלים להערכה - מלבד תחושת בטן שאכן זה המצב.
_______________
1- כשל השוק הכי מעצבן אותי אישית בימים אלה הוא שמחיריהם של הקמח המלא, הסוכר החום והאורז המלא גבוהים מהמחירים של מקביליהם המזוקקים יותר, למרות שייצורם של האחרונים יקר יותר.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543882
מדוע אתה קורא לזה כשל שוק?זה איננו כשל שוק אלא השוק בכבודו ובעצמו. מחירים בשוק אינם נקבעים על פי העלויות וכשזה אינו כך- אז זה כשל שוק. המחירים נקבעים על פי המחיר הגבוה ביותר שקונים מוכנים לשלם. בתיאוריות הכלכליות נקבע הרווח כאיזה נתון ראציונלי וקבוע . כשהנתון אינו מתנהג כך אז זה נקרא כשל שוק כדי שהתיאוריה לא תיפגע. כך למשל נכתבו הרבה מחקרים בשנות ה-‏80 על האינפלציה בישראל. סעיף הרווח לא קיבל שום דגש אלא האשימו בעיקר את השכר, את הפסיכולוגיה של הקונים וכד'. אבל המחיר מורכב גם מרווח ששעורו בשום אופן איננו מספר קבוע ואובייקטיבי.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543884
בהגדרות המקובלות עלי המחיר אינו אמור להקבע ע''י עלויות אלא ע''י נקודת המפגש של ההיצע והביקוש. ההרגשה שלי היא ששכר הבכירים (הבנקים הם רק דוגמא שנוח לדבר עליה בהקשר זה) אינו נמצא שם, אבל כבר הסתייגתי ואמרתי שאיני יכול לאשש אותה.

אני לא מכיר את התיאוריות לפיהן הרווח הוא ''נתון ראציונלי וקבוע'' - אבל זה לא אומר הרבה, אני לא כלכלן. התיאוריות שאני מכיר רואות את הרווח כמשהו דינמי שבהחלט נתון לשינויים, אבל נכון שהן מניחות שהשחקנים בשוק פועלים באופן רציונלי.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543889
אתה צודק בכל דבריך . התייחסתי רק למונח ''כשל שוק'' -שינוי נקודת המפגש של הביקוש וההיצע שלא באמצעות תחרות חופשית- כאל חלק בלתי נפרד ונורמלי מכלכלת השוק, ולא איזו אנומליה .
פעילות ראציונלית ונפוצה בשוק היא נסיון להקטין את התחרות בתחום הפעילות שלך אם זה פועל לטובתך ולהיפך.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543902
האם יש לך תחושת בטן ששחקני קולנוע מסוימים מרוויחים יותר מדי?
ואלי כדי לעזור לך בתחום תחושות הבטן כדי לבדוק את המצב אצל דוגמניות הצמרת:
אולי כדאי להנהיג רגולציה בתחומים אלה. בוודאי לא מוצדק שיהיו פערים גדולים כל כך בין הכוכבים ובין הניצבים ופועלי הבמה. יש כאן בוודאי כשל שוק.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543903
מוסדות ציבוריים שמשלמים שכר מופרז עושים את זה על חשבונך. הבנקים עושים את זה על חשבונך, קרנות נאמנות על חשבונך וכך גם קרנות פנסיה. אתה מוכן לתרום? תהנה.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543904
כיצד אתה יודע שהשכר מופרז?
כאשר עובדי חברת חשמל או מקורות או נמלי ישראל מקבלים שכר גבוה יותר מאשר מקובל לשלם לעובדים במקצועות דומים בשוק החופשי, אני יודע שהשכר מופרז. השכר מופרז מפני שהוא נסחט מהמעסיק המונופוליסטי באיומי אלימות של ועד העובדים, ואינו מיצג את הערך האמיתי של העבודה שמעסיקים מוכנים לשלם עבורה מרצון חופשי. אני לא שמעתי על אף מנהל בכיר שכופה את עצמו על חברה, ומאיים בהשבתה או בגרימת נזקים אחרים אם לא ישלמו לו שכר מופרז.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543909
כיצד אני יודע ש-‏1.8 מיליון ש"ח לחודש הוא שכר מופרז? אינני חושב שאלי יונס הוא גאון הדור שאין בלתו.הוא כנראה מנהל טוב אבל לא יחיד בדורו. שכר ששוה לשכרם של 300 עובדים פשוטים שמשתכרים 6000 ש"ח לחודש הוא שכר מופרז. אני מדבר על ההיבט המוסרי. אני גם טוען שהמרווחים של הבנק והעמלות מופרזים ושיש קרטל של הבנקים שמאפשר את זה. אני חושב שההשוואה שאתה עושה אינה במקומה. אם השכר הגבוה היה רק למנהלים שהחברות שהם מנהלים מרוויחות באופן חריג- ניחא. כשבנק הפועלים רשם מחיקה של מיליארד ש"ח כמדומני בגלל מעורבות בסאב פריים, הורידו את השכר לזיו או לדנקנר? הם החזירו את הבונוסים? האם בגלל זה זיו פרש ודנקנר הופרש?
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543929
יכול להיות שאתה צודק. אני לא יודע. אם אתה הייתה מנהל משא ומתן מול יונס הוא היה מקבל שכר נמוך יותר. בקשר לתאום מחירים ועמלות בין הבנקים - יתכן שגם כאן אתה צודק.

מה אתה מציע?

תומכי שוק חופשי היו מציעים לבטל את הפיקוח על הבנקים, לבטל את בנק ישראל ולחזור לבסיס הזהב של הכסף. (אולי גם להפריד בין בנקים שתפקידם רק לקבל הפקדות ולשמור עליהן, ומוסדות הלוואה וחיסכון) במקרה כזה יהיו המון בנקים, תחרות גדולה ושום קרטל.
מה המשמעות של מהלך דרמתי כזה על כלכלת ישראל כאשר העולם ממשיך להתנהל בשיטות המקובלות? לא יודע, אבל כנראה קטסטרופליות, לפחות לטווח קצר.

איזה הצעה יש לך שתתקן את המצב ללא גרימת קלקולים גדולים יותר?
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543914
שוק הבנקים בארץ נראה לך שוק חופשי?
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543973
בוודאי. הם חופשיים לזיין אותנו כמה שבא להם.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543913
טיעון ישן ושחוק. יש בדרך-כלל מתאם ישר בין השכר של שחקן קולנוע או דוגמנית לרווחים שהוא מביא, ואין מקרה כמעט של שחקן שיקבל 20 מליון דולר לסרט אחרי שהסרט-שניים האחרון שלו נכשלו.

אבל אפשר בהחלט למצוא מנהלים שקיבלו שכר עצום גם אחרי תוצאות עסקיות גרועות.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543925
יש קושי בתגמול מונחה הישגים כאשר קשה למדוד במדוייק את ההשגים או את הפריון. אפשר לתגמל מנהל על עמידה בלוחות זמנים, או השגת יעד תפוקה שנקבע מראש.

כיצד אפשר למדוד מנהיגות או חזון של מנכ"ל חברה גדולה?

אפשר להצמיד את התיגמול שלו לערך המניה של החברה. בצורה כזאת שכרו צמוד לעושרם של בעלי המניות. אבל כיצד יודעים אם ערך המניה עלה תודות למאמציו של המנהל, או כתוצאה משינויים בשוק שאינם תלויים בו? בארה"ב התעורר זעם גדול על מנהלים שזכו בבונוסים גבוהים כתוצאה מעלית ערך המניות של חברתם. עליה שנגרמה כידוע כתוצאה מהחילוץ הממשלתי ולא כתוצאה של ניהול מבריק.

האם לתגמל על תוצאות עיסקיות? אם מתגמלים על רווח, יש סכנה שהמנהלים ימנעו מהשקעות. האם לתגמל על תוצאות לטווח קצר, או לטווח ארוך? האם מדיניות התיגמול עלולה לעוות את החלטות ההנהלה באופן שקשה לצפות מראש?

שאלות אלה הן שאלות מקצועיות, וצריכות להתברר במסגרת מחקרים בתחום הכלכלה והניהול.

אני חושב שפוליטיזציה של מדיניות התגמול יכולה רק להזיק. המחוקק צריך לקבוע רק את חוקי המשחק ולא להכתיב מגבלות שרירותיות.

צריך לדאוג בחקיקה שיהיה דירקטוריון חזק שחבריו נושאים באחריות, שבידי המשקיעים המוסדיים בחברה יהיו כלים יעילים לפקוח על הנעשה בה, שתהיה שקיפות רבה יותר לתהליכים ולהחלטות העיסקיות כדי שהתקשורת החופשית וחברות הדירוג יוכלו להעריך טוב יותר את איכות הניהול בחברה.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544056
"שאלות אלה הן שאלות מקצועיות, וצריכות להתברר במסגרת מחקרים בתחום הכלכלה והניהול".
אני חושב שכאן נעוצה הטעות שלך. השאלות האלו אינן שאלות מיקצועיות אלא שאלות פוליטיות ומוסריות. הפיכת השאלות למיקצועיות באה לתת לגיטימציה לתופעה בה הנרי פולסון היה יכול לשעביר לחשבונו בונוסים במאות מיליוני דולרים ולהפיל את המערכת הפיננסית והכלכלית של ארה"ב.
הרעיון שאם נצמיד מדדים כאילו ראציונליים, אז המערכת תשמור על עצמה -אין לא על מה לסמוך. הוא מנסה לשווק את התפיסה שכל עובדי החברה מחזיקים את טובתה ארוכת הטווח ונוסף לכך כולם חושבים על טובת החברה הכללית. מה שהציף המשבר הנוכחי, אך היה ידוע כבר 200 שנה לפחות, שמה שמניע את האנשים בעמדות הכוח בעיקר, הוא כוח וכסף. מה שיותר כסף ומה שיותר מהר. החברה הפיננסיירים ידעו מה הם עושים ומהן הסכנות רק שזה לא עניין אותם כי הם מתוכנתים על השורה התחתונה של מקסימום רווח במינימום זמן -TIME IS MONEY . בכוונה אני מזכיר את אלמנט הזמן, כי התמקדות בו מחייבת להתנתק משיקולים לטווח ארוך ולהעצים את גורמי הסיכון ולהקטין את מרווחי הבטחון של החברות. רוצה דוגמא? החברה בה אני עובד היא בעלת תפיסת ניהול כלכלית מאד שמרנית וזהירה ויש לה הר מזומנית לא קטן. היא יכולה לעבור גם שנים של הפסדים. חברות בעלות מדיניות נועזת, יכולות ליפול במשבר הראשון.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544062
נתתי לך קישורית לסרט. צפית בו? מה תגובתך?

השאלה היא בהחלט שאלה מקצועית, יש ספרות מקצועית בנושא. חפש בגוגל Agency Problem. אם אתה סוציאל דמוקרט אתה מאמין שצריכות להיות חברות ציבוריות, לחברות האלה יש מנהלים, וצריך לתגמל אותם. לא צריכה להיות מחלוקת פוליטית בעניין.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544086
ראיתי. אני מכיר את הדעות הללו. דילגתי על קטעים מסויימים מדבריו, אבל תקן אותי אם אני טועה, הוא דיבר בצורה נכונה על כלכלת האשראי ושהייצור אינו מהווה בסיס לכלכלה. הוא טען שג'ורג' בוש פתר את המשבר של שנת 2000 על ידי הגדלת החוב ודחיית המשבר. מה שמאד איפיין את דבריו (אלא אם זה הופיע בקטעים שדילגתי עליהם) הוא לא מה שהוא אמר אלא מה שהוא לא אמר. עלות מלחמת עיראק עד 2006 היה על פי שטיגליץ 3 טריליון דולר. ארה"ב החזיקה אז 650 בסיסים ברחבי העולם (היום כבר 800). מה שמעניין אותו זה רק ה-CONSUMING. זה רציני? אני מבין שהוא מכוון להקטנת ההוצאה הציבורית- מדינת הרווחה. היכן ההתייחסות שלו למערכת הבריאות האמריקאית? היכן להוצאות הבטחון שמאז נפילת בריה"מ רק עולות? האם רק לצורך לצמצם את המדיקר ומדיקאייד? הוא הזכיר את שנות ה-‏60 ואת ג'ונסון שניהל את תכנית החברה הגדולה יחד עם ניהול מלחמה. לי - אולי בטעות -היתה התחושה שהוא התכוון לכך שאסור היה לג'ונסון לנהל את תכנית החברה הגדולה. האם שמעת ממנו איזה ספק שג'ונסון לא היה צריך לנהל מלחמה בויאטנם? חס ושלום; מלחמה היא אקסיומה ומחוץ לכל ויכוח.
בכונה נתתי לך את השם של הנק פולסון כי הוא אסף בתשלומי שכר ודמויי שכר מאות מיליוני דולר. הפערים בחברה הם נושא פוליטי ולא שאלה מיקצועית.
שיף איננו היחיד שחזה את המשבר חוץ מרוביני:
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544098
פיטר שיף טוען ששתי הסיבות למשבר הסאבפריים הן:

1. רבית נמוכה שקבע הבנק מרכזי בראשות אלן גרינספאן. הריבית הנמוכה נועדה לחלץ את הכלכלה ממשבר הדוט-קום, אבל סיפקה כסף זול למימון משכנתאות.

2. חברות המימון למשכנתאות "פאני מיי" ו"פרדי מק" מימנו משכנתאות ללווים בלתי ראויים מסיבות פוליטיות במסגרת הטרנד של "דיור בר השגה".

המשבר פרץ כאשר גרינספאן החל להעלות ריבית וכך פוצץ את הבועה.
רוביני שותף לדעתו של שיף בעניין אחריות הבנק המרכזי למשבר.

לארה"ב יש באמת הוצאות בטחון גבוהות שתורמות לגידול החוב שלה. בתקופת הנשיאים ריגן ובוש הבן היה באמת גידול בהוצאות הביטחון. אבל המשבר לא ניגרם בשל החוב הממשלתי של ארה"ב. גידול החוב יכול לגרום למשבר אם נפגע אמון הציבור ביכולת של ארה"ב לשרת את החוב. במקרה כזה הריבית על אג"ח של ממשלת ארה"ב תגדל, וארה"ב באמת לא תוכל לעמוד בתשלומי הריבית ולא תוכל למחזר את החוב. למזלנו אסון זה לא קרה.

אגב, הוצאות הבטחון של ארה"ב נמצאות במגמת ירידה.
כאשר שיף מתיחס ל consuming הוא מתיחס לגרעון המסחרי של ארה"ב, שהוא רואה בו את הבעיה הכלכלית העיקרית שלה.

אני מרשה לעצמי להציע לך הרצאה נוספת של פיטר שיף שניתנה לאחר פרוץ המשבר. שיף מובן, משלב אנקדוטות אישיות וההתלהבות שלו מדבקת. בלי להזדקק לנוסחאות וגרפים הוא מסביר חשיבה כלכלית נכונה.
אם יש לך בעיה לצפות בהסרט ישירות מהאתר בלי הפסקות, אתה יודע ודאי שאפשר להוריד סרטים למחשב שלך. אני משתמש ב http://keepvid.com/

שים לב לכפתור בראש המסך מצד ימין. גרור אותו לtoolbar שלך. כאשר אתה נמצא בדף המכיל את הקליפ, לחץ על הכפתור. אשר את הורדת ה applet (זה בסדר), ובחר את גירסת ה mp4. תהנה.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544114
אם תשים לב, תקציב משרד ההגנה הוא 721 מיליארד דולר וכל ההוצאות הקשורות לבטחון יחד עם אלו שנמצאות מחוץ למשרד הוא 1.2 טריליון דולר.
אם המספר הראשון הוא 19% מהתקציב הכולל, המספר השני הוא 31.6%. אם אינני טועה, תקציב הבטחון בישראל הוא 16.6% בסך התקציב.
תקציב הבטחון איננו במגמת ירידה אלא האחוז מה-GDP. אם תשים בגרף שהבאת הוצאה לגולגולת- PER CAP, תראה תמונה קצת שונה.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544117
בסדר, אבל תקציב הבטחון לא גרם למשבר.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544126
תקציב הבטחון הוא אחד הגורמים למשבר מבני מתמשך בחברה האמריקאית. הוא לא גרם למשבר הפיננסי אבל בחברה האמריקאית כבר הרבה שנים גדלים והולכים הפערים, הוצאות הבטחון באות על חשבון מדינת הרווחה .בארה"ב יש קפאון רב שנים של שכר חוץ מהמשרות הבכירות.http://www.peri.umass.edu/236/hash/652a15c26f/public...
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543921
טווידלדי ענה לך על זה, אבל אני רוצה להוסיף.

החלק שזכה להכי פחות עניין ציבורי במחקריו של כהנמן עוסק ב"הוגנות". מסתבר שיש לנו תחושה טבעית של אותו מושג חמקמק, תחושה שאינה נובעת מתיאוריות כלכליות אלא חייבת להיות מוזנת להם מבחוץ אם רוצים שהמודלים יהיו קשורים למציאות. כך, למשל, פעילות בלתי כלכלית בעליל כמו תרומה לצדקה או למפעלי תרבות, פעילות שנעשית ע"י חברות שמטרתן למקסם את רוחיהן, לא יכולה להיות מוסברת בלי להכניס את הגורם הזה (איך להכניס אותו לשם זאת שאלה בפני עצמה. הציניקנים יגידו שבכך החברה קונה לעצמה שם טוב ורצון טוב של הצרכנים ובכך מגדילה את הרוחיות שלה בעקיפין, והרומנטיקנים יגידו שמקבלי ההחלטות בחברות פשוט מרשים לחלק ה"הומו" לגבור על ה"אקונומיקוס" מדי פעם).

מחקרים שונים העלו שתחושת ההוגנות הזאת חזקה מספיק לגרום לאנשים *לפגוע באינטרסים שלהם עצמם* כדי לשמור עליה, כלומר בתנאים מסויימים הם מסרבים לעיסקה רוחית מבחינתם אם הצד השני מרויח ממנה באופן שהוא "לא הוגן" לטעמם. לכאורה מדובר בתגובה בלתי רציונלית לחלוטין: מה איכפת לי אם אתה מרויח אלף שקל אם באותו זמן אני מרויח מאה? למעשה, לא קשה למצוא רציונליות ארוכת טווח בהחלטה כזאת, אבל זה לא הנושא כרגע לכן לא ארחיב, ורק אציין שכשהאדון דנקנר משלשל לכיסו מליונים רבים של שקלים, מעט השקלים שאני מרויח כתוצאה מאותה עיסקה (נניח שהוא מנהל עבורי את הבנק בצורה יעילה) מאבדים את כוחם היחסי יותר מאשר אם אותם מליונים, או קצת פחות מהם, היו מחולקים לאלפי אנשים. מליון אנשים שכל אחד היה זוכה במאה שקלים לא היו יכולים לגזול את חוף הים שלי בפרויקט מסוג sea and sun, או לכער את ירושלים במפלצות חולילנד‏1 למיניהן.

אבל החלק החשוב הוא שגם אם העמדה הזאת אינה רציונלית, היא חלק מהמארג הנפשי של רובנו, ולכן ראויה להתייחסות. מה שנותר הוא לשאול איך נקבעת אותה נקודה הוגנת, ולמה אנחנו, או לפחות אני, חי בשלום עם משכורתו של ליונל מסי ולא עם זאת של אלי יונס, מעבר למה שטווידלדי אמר לך. ובכן, תחושת ההוגנות נקבעת במידה רבה עפ"י השוואת העיסקה לעיסקאות דומות (מה שקרוי reference transaction) מבחינת התנאים והרווח, ואותה עיסקת ייחוס שונה לחלוטין בשני המקרים. כשרונו של האדון מסי עומד לביקורת של מליוני מבקרים קפדניים פעמיים בשבוע, ורובם מסכימים שיש לו עדיפות על פני מתחריו שמרויחים פחות ממנו, ושגם הם מרויחים הרבה יחסית לכדורגלן הישראלי בגלל כשרונם העדיף, והכי חשוב: שגם הכדורגלן הישראלי עולה על הצופה המשלם מבחינת כשרונו בצורה שאי אפשר לטעות בה. עיסקת הייחוס למשכורתו של ברק יצחקי אינה משכורתו של האוהד ג'ו עראק כי סוגי העבודה שונים באופן מהותי, ויצחקי מתוגמל על כשרון שאינו בר השואה בכלל לזה של האוהד. אצל האדון יונס קשה מאד לראות אם באמת יש לו כשרון ייחודי ונדיר, מלבד הכשרון המוכח שלו לטפס בהיררכיה האירגונית ואולי קצת מזל, ועיסקת הייחוס היא, באופן טבעי, משכורותיהם של עובדי הבנק האחרים (או עובדי צוארון לבן בכלל), חלקם לא פחות מוכשרים ממנו, לא פחות יעילים ממנו ולא פחות מסורים ממנו - לפחות בהרגשה שלנו. אולי זאת טעות להרגיש כך, אולי האדון צבי זיו באמת הרבה יותר מוכשר מהאלטרנטיבה, אבל זה לא נראה לעין ומנסיוני האנקדוטלי זה לא נכון בהרבה מקרים: במשך חיי המקצועיים הכרתי מנכ"לים מוכשרים מאד, מוכשרים למדי, בינוניים ואחד ממש גרוע.

בקיצור, אף אחד לא קונה חולצה עם התמונה של גליה מאור, אבל המון קונים חולצה עם התמונה של הפרחח הערס ההוא, ליאונרדו. עש היום יש ביקוש לפוסטרים עם התמונה של איינשטיין‏2, ואני בטוח שאם הוא היה משתכר מליונים בשעתו אף אחד לא היה מתלונן על חוסר הוגנות.
___________
1- לא טעות הקלדה.
2- אלברט, אריק - בחר את זה שקרוב לליבך
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543924
רונאלדו ?
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543992
כן. כריסטיאנו. http://web.uni-plovdiv.bg/stu0705661039/Mitaka/image...
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543928
התגובה שלך גורמת לי להתחזק בדעתי שיש סתירה כלשהי בין המשטר הדמוקרטי וניהול תקין של ענייני המדינה. הדמוקרטיה מכניסה לדיון הדיוטות שמערבים כלכלה עסקים כדורגל ופוליטיקה לבלבול מוח משעשע אבל לא מועיל בהחלט.

אני ממש רציני בעניין זה. אין לי שום דבר נגד דיון של הדיוטות שאני אחד מהם כמובן. הבעיה מתחילה כאשר להדיוטות יש כח פוליטי ממשי, והפוליטיקאים מתחשבים בדעתם.

צריך לשמור אולי על המסגרת הדמוקרטית הפורמלית, אבל להקטין את ההשפעה של הציבור על מהלכי הממשלה, ושל התקשורת על הציבור.

שתי הצעות מתונות יש לי:
1. להאריך את הקדנציה של הכנסת מארבע לשמונה שנים, ולהפוך את האפשרות להפיל ממשלה לפני סוף הקדנציה לתאורטי לחלוטין.
2. להחזיר את הטלויזיה לשידורים נטולי צבע, לפחות בזמן שידורי החדשות ותוכניות התעמולה החברתיות.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543930
את (2) נממש, כמובן, ע"י מחיקון. מכיוון שיהיו כל מיני דבילים שירצו לראות במקום זה שידורי צבע באינטרנט, נסגור את האינטרנט.

אני מחכה לשמוע את ההצעות הקיצוניות שלך.

מה יתרונה של הפלוטוקרטיה על הדמוקרטיה?
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543931
רציונליות.
השוק החופשי, לפחות בתאוריה, הוא מערכת מתארגנת עצמית שקובעת מחירים, מקצה משאבים, קובעת סידרי עדיפויות באופן אוטומטי ומושלם. אני מוצא בכך אסטטיקה רבה.
דמוקרטיה היא מערכת בעיתית ביותר שמובילה, כפי שנראה כרגע, את המערב לפשיטת רגל.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543935
מי קובע מהם החוקים?

אני מניח שאתה לא הולך לטעון שטעון שהשוק החופשי יכול להסדיר את עצמו ללא אכיפה. אם כן, יזמים יצירתיים יקימו מאפיות.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543937
טוב שסייגת את עצמך שלפחות בתיאוריה. כל, אבל ממש כל, הכשלונות שהובילו למשבר, הם באחריות "מיקצוענים" מתואר שני בכלכלה ובמנהל עסקים ומעלה. הן אלו שבמשרות פוליטיות והן הניהוליות. החל מגרינספן דרך רובין, סמרס, פולסון ורבים אחרים. אפילו יעקב פרנקל שלנו -סגן נשיא AIG - שכידוע לא היה לה כל חלק חלק במשבר.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543945
צפה בבקשה בסרט שבו מסביר פיטר שיף בשנת 2006, לפני המשבר, מה הסיבות למשבר. אני מדגיש - לפני המשבר. מאחר שהתאוריה צפתה מראש את הארועים יש לדעתי משקל גבוה לנכונותה.

הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543965
תמצית מזוקקת של האייל הקורא בשתי שורות ומלה אחת. כל הכבוד.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543971
אני לא מבין מה הבעיה. פשוט צריך להכריז שהדמוקרטיה, לפחות בתיאוריה, היא שיטת ממשל מצויינת (למרות שלמרבה הצער, שיטות לא דמוקרטיות כאלה ואחרות כבר תפסו מונופול על האסטטיקה, אז נאלץ לוותר על זה) ושכל הבעיות נובעות מכך שלא מיישמים אותה במלואה, על כל תג ותג.
היי, כמה תש''חיסטים פה משתמשים כל שני וחמישי בטיעון זהה עקרונית.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543933
עיקר שכחת - איסור גורף על דיבור בתדר החורג מ-‏120 הרץ במעל 20%.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543934
לדבר מותר, אבל לעצב את דעת הקהל השבוי של שידורי הטלויזיה - רצוי שלא. בכל תהליך קבלת החלטות רצוי להצמיד סמכות ואחריות, סמכות וכישורים רלוונטיים. איזה אחריות ואיזה כישורים יש לשדרני הטלויזיה ולציבור הרחב? הרי הטלויזיה היא קרקס במהותה. אתה רוצה שלקרקס תהיה השפעה גדולה על החלטות הממשלה?

אני לא חושב שצריך לבטל את הדמוקרטיה לחלוטין. אם היינו בוחרים ראש ממשלה או נשיא לתקופת כהונה אחת של שמונה שנים ללא אפשרות לכהונה נוספת, היינו מאפשרים לו להתנהל בדרך רציונלית יותר. לטיפוסים כמו שלי יחימוביץ הייתה השפעה קטנה יותר.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543938
שלי יחימוביץ' היא אולי פופוליסטית, אולם היא גם פרלמנטרית מוכשרת.

הצעת החוק שהיא העלתה הצליחה להציף את הבעיה לדיון ציבורי. דרך אגב, ההצעה נמצאת כרגע בשלבי חקיקה ראשוניים. היא צריכה לעבור עוד שני שלבי ועדות וניסוחה יכול להשתנות. יכול להיות שלא כל מי שתמכו בהצעה מסכימים לנוסחה הנוכחי. יכול להיות שיש מי שמעריכים שיוכלו לשנות את הנוסח עד להצבעה הסופית.

או סתם להפעיל לחץ על המערכת הכלכלית לפעול.

וכמובן: יש ראשי מדינות שלא יכולים להבחר שוב ופועלים בצורה רציונלית: ולדימיר פוטין [ויקיפדיה] והוגו צ'אווס [ויקיפדיה].
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543943
השילוב של פופוליסטית ומוכשרת הוא השילוב המסוכן. אני הייתי מעדיף פופוליסטית חסרת כישרון, ואולי אפילו לא פופוליסטית לחלוטין.

הבחירות צריכות למנוע מהמדינה להפוך לאוליגרכיה. יש לבחירות תופעת לוואי לא רצויה שהן מעניקה לציבור השפעה על קביעת המדיניות עצמה. צריך להקטין השפעה זו ככל האפשר. הצורך של פוליטיקאים להיות פופולריים, כאשר רוב הציבור אינו מבחין בין ימינו ובין שמאלו ונתון למניפולציות של דמגוגים, היא פשוט הרסנית.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543946
שלי יחימוביץ' בינתיים הוכיחה את עצמה כאופוזיציונרית מוצלחת. לא כל חברי הכנסת צריכים להיות שרים.

אני מנסה להבין מה רע מבחינתך באוליגרכיה. מה בדיוק ההבדל בין מה שאתה שואף אליו לאוליגרכיה?
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543954
שמעתי פעם הרצאה שבה המרצה, שהוא עצמו אנרכיסט, טען שאם הבחירה היא בין דמוקטיה ובין משטר מלוכני הוא מעדיף מלוכה. המלך דומה לאדם שגר בביתו שלו ומתכוון להוריש את הבית לבנו אחריו לכן הוא דואג לתחזוקה טובה של הבנין. לעמת המלך, ראש הממשלה הנבחר הוא דייר זמני. ככל דייר זמני יעדיף לא להתמודד עם בעיות שלטיפול בהן יש מחיר (פוליטי) גבוה. בכל מקום שבו גרים שוכרים זמניים מצב התחזוקה גרוע.

אני לא מציע להתייחס להעדפה הזאת ברצינות רבה מדי, אבל צריך להודות שהיא מעוררת מחשבה.

אני שואף להקטין את מעורבות הממשלה בכלכלה.
אני רוצה שהממשלה תתנהל בצורה רציונלית ללא גרעונות, ללא מיסים מיותרים, ללא רגולציות מיותרות, ללא הדפסת כספים ע''י הבנק המרכזי.

בדמוקרטיה יש תמיד פופוליזם. הפוליטיקאים תלויים בדעת הקהל, ורוב האנשים רוצים שהממשלה תדאג להם. אנשים רוצים לקבל בחינם מה שעולה כסף. ויש כמובן דמגוגים תיקשורתיים ופוליטיים שמעודדים את הנטיה הזאת ונבנים ממנה.

אחת הבעיות הגדולות בדמוקרטיה היא כיצד לקבל החלטות נכונות בניגוד לדעת הקהל. קשה מאוד לעשות זאת. זאת הסיבה שמדינות המערב נתונות במלכודת של חובות עצומים שהן אינן יכולות ואינן מתכוונות להחזיר לעולם.

הפופוליזם וחוסר האחריות הכלכלית היא בעיה מובנית בשיטה הדמוקרטית. אני לא יודע בדיוק איך אפשר לפתור אותה במסגרת השיטה הדמוקרטית. חשבתי שאפשר להכהות את חודה ע''י הארכת הקדנציה של ממשלות וחיזוקן. יתכן שזאת הצעה לא טובה.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543955
תיכף יתחילו כאן המחאות על שאתה מעלה לדיון נושאים שהתווכחו עליהם כאן ללא סוף: שוק חופשי כן או לא. הרשה לי רק להעיר מספר הערות:
א. כשאתה כותב "אנארכיסט", אתה צריך לפרט יותר- לפחות לתת את שמו שנוכל לקרוא עליו באינטרנט.

ב. אתה רוצה להפריד את הפוליטיקה נכון יותר, את העוצמה הפוליטית מהכלכלה ולא קיים דבר כזה. הכלכלה תמיד משולבת בפוליטיקה והשאלה היא איך היא משולבת ומה מידת ההשפעה שלך על הפוליטיקה. הרעיון שמשטר שהוא יותר אוליגרכי -זה מה שבסופו של דבר אתה רוצה- הוא יותר יעיל ממשטר דמוקרטי יותר- טעונה הוכחה.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543956
האם אתה מבין מה פירוש כלכלה ללא גרעונות וללא הדפסת כספים ? או שזה פשוט נשמע יפה ?
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543972
אני מקווה שאני מבין. אם יש לך תובנות משלך, אשמח אם תשתף אותי ואת שאר הקוראים.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543978
בוא נבהיר קודם את המושג "ללא גירעון" - האם הבנק המרכזי יחוייב להמצא תמיד ביתרת זכות במטבע מקומי ?
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543957
כתבת מה אתה לא רוצה. לא כתבת מה אתה כן רוצה. הטענה המקובלת היא שהדמוקרטיה היא שיטה גרועה, אבל אנחנו פשוט לא מכירים שיטה יותר טובה. טענות דומות על כך שדמוקרטיה גוררת פופוליזם, ימיהן כימי הדמוקרטיה. נדמה לי שאיציק ש. ציטט כאן לא מזמן אמריקאי מהמאה ה־18.

החסרון הברור בהצעה שלך: לא יהיה למנהיגים תמריץ להתנהג בסדר. הם רק צריכים איכשהו לשרוד, להמשיך לקבל את המשכורת, ואחריהם המבול.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543976
אני לא סתם מקטר על הדמוקרטיה. אני חושש שלאורך זמן השיטה לא עובדת מסיבות המובנות בשיטה עצמה.

אני לא מתכוון לבעיות אסטטיקה כמו מפקדי ארגזים. הבעיה היא לא שלציבור אין אמון ביושר של הפוליטיקאים, ולפוליטיקאים אין אמון באינטיליגנציה ובבגרות של הציבור. מדינה יכולה להמשיך להתקיים גם אם ערוצי התקשורת שלה שיטחיים וולגריים, והויכוח הציבורי הוא אוסף של התלהמויות, הכפשות, ועיסוק בזוטות.

הבעיה היא שהמדינה הדמוקרטית כנראה אינה יכולה להתנהל לאורך זמן מבחינה כלכלית בדיוק כמו המדינה הסוציאליסטית.

התקלה נובעת מליבה של השיטה הדמוקרטית - בכוחו הפוליטי של הציבור. לציבור יש עניין לגרום למדינה לדאוג לצרכיו. לציבור יש כח פוליטי לאלץ את המדינה לתת לו בחינם משאבים שאינם מצויים ללא הגבלה. התוצאה הפוליטית היא פופוליזם, האידאולוגיה של מדינת הרווחה, הנטיה להבטיח לאזרחים בטחון במציאות שאין בה בטחון.

המדינה מעלה מיסים כדי לממן את הוצאותיה הגדלות, אבל מיסים לא פופולריים וגם מדכאים צמיחה. לכן הממשלה מנפיקה אג''ח, ומגדילה את החוב שלה. הכוחות האחראיים מנסים לגרום למדינה להתנהל בתקציב גרעוני, אבל לא להגדיל את שיעור החוב ביחס לתל''ג. הנסיון הזה מצליח לתקופות מוגבלות, גם עלית הפריון מסיעת להגדלת התל''ג, אבל בסופו של דבר אם כתוצאה מצורך לממן מלחמה, או ''להמריץ'' את הכלכלה בזמן משבר כלכלי - הגבולות נפרצים.

גרעונות, חובות הולכים וגדלים, הדפסת כסף כדי לממן חובות או להוריד את הריבית על חובות, ואינפלציה. לבסוף היפר-אינפלציה או פשיטת רגל. זה כנראה המשבר שהמערב עומד בפניו בימנו.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543977
זכות בחירה כללית קיימת במדינות רבות מאז תחילת המאה העשרים.

הבעיה הבסיסית שתארת: "לכרובי יש עניין לגרום למדינה לדאוג לצרכיו. לכרובי יש כח פוליטי לאלץ את המדינה לתת לו בחינם משאבים שאינם מצויים ללא הגבלה." קיימת גם בשיטות אחרות (עבור ערכים מתאימים לכרובי). באירן הכוח נמצא אצל משמרות המהפכה. ברוסיה הקומוניסטית זו היתה המפלגה הקומוניסטית. ברפובליקת בננות זו חברת הפירות האמריקאית.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543979
זה סוג של אד הומינם? זה לא רלוונטי שבשיטות אחרות יש בעיות. בדמוקרטיה יש בעיה, וזו הבעיה שלנו מפני שדמוקרטיה היא השיטה שלנו.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543988
ארה"ב היא דמוקרטיה זה 234 שנים והיא לא פשטה את הרגל. איך אתה מסביר זאת?
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544002
דמוקרטיה הפכה עסק מלחיץ ואינטנסיבי רק עם התפתחות התקשורת האלקטרונית. במאה ה-‏19נשיאים אמריקאים לא חיו באווירה של דמוקרטיה בזמן אמת, לא היו צריכים להתמודד עם דעת הקהל בכל רגע ורגע. מאזן הכוחות בין השלטון לציבור נטה במידה רבה לצד השילטון. ראה את המלחמות שארה"ב ניהלה במאה העשרים. מה עוצמת השילטון לנהל מלחמה מעבר לים כיום, לעומת הקורבנות העצומים שהשילטון היה יכול לתבוע מהציבור האמריקאי במלחמות העולם.

לעצם העניין, ארה"ב הופכת למדינת רווחה ארופאית, הבנק המרכזי לא מוכן להרשות האטה כלכלית, ולכן שומר על ריבית נמוכה, בקיצור המודל הידוע של המדיניות הפופוליסטית.

ארה"ב מממנת את החוב שלה באמצעות העולם כולו, וכשחוטבים עץ עבה כל כך לוקח זמן. מי שמתבונן בגרף של חוב האמריקאי מבין שארה"ב לא מתכוונת להחזיר חובות. אני לא חושב שהיא תפשוט רגל - היא תבחר באינפלציה. אני לא חושב שממשלת ארה"ב תפנה לממשלות סין או יפן (או ישראל) ותודיע להם שהיא מצטערת מאוד אבל הם לא יוכלו לפדות את אגרות החוב שלהם מפני שלארה"ב נגמר הכסף. ארה"ב תדפיס דולרים, ותשלם כל התחייבות שלה בדולרים מודפסים עד הפרוטה האחרונה.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544017
לשלטון יש עוצמה גם היום. העובדה שהשלטון האמריקאי הצליח לשכנע את הצבור לנהל במקביל שתי מלחמות שדי קשה לראות איך הן מגינות על ארה"ב ושעלו באלפים רבים של חיילים אמריקאים ובסכומים שהיו יכולים לצמצם את הגרעון האמריקאי במדה רבה היא עדות לכך, לא ראיה לכיוון ההפוך. אילו היתה מתרחשת מלחמה כמו מלה"ע היום היית רואה שגם מלחמה כזו ניתנת לניהול היום. בשנות התשעים גם מנהיגים כמו רבין וברק סברו שהצבור בארץ לא יהיה מוכן יותר לנהל מלחמות; בעשור הנוכחי ראינו שכשהוא חושב שזה מוצדק הוא מוכן לעשות זאת. למרות חששותיהם של ראשי צה"ל, הצבור היה מוכן לספוג נפגעים בחומת מגן, לבנון 2 ועופרת יצוקה - הוא רק לא היה מוכן שזה יקרה בלי להשיג מטרות.

ארה"ב לא הופכת לשום מדינת רווחה אירופית. היא מוכנה לממן טיפ-טיפה יותר מתוך החשבון העצום והמנופח של הרפואה שלה. זה שינוי די זניח, במאזן הכללי של הדברים. ארה"ב לא נמצאת בחובות כי היא מוציאה יותר מדי על רווחת האזרח אלא כי היא גובה פחות מדי מהאזרח המרוויח.

אם היא תבחר באינפלציה זה שווה ערך להטלת מס. אני מאמין שבמצב משברי גם העלאת מסים תתקבל שם בהבנה, כשם שכאן הצבור קיבל את הפגיעה בזכויות הפנסיה שלו והעלאת גיל הפרישה.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544023
אין לי ספק שהציבור האמריקאי יקבל את ההתרוששות שלו בהבנה. אתה יכול לספר איך הציבור בישראל קיבל בהבנה את רפורמת הפנסיות למר נתניהו. הוא היה צוחק צחוק מהול בדמעות. זה נגמר בשבילו ב12 מנדטים כזכור. מבחינת דימויו הציבורי זה לא יגמר עד יום מותו.

ביחס לארה"ב אני לא רוצה להכנס לויכוח הסטוריוסופי על השינוי בכושרה של לנהל מלחמות. צריך אולי להתבונן ביחס ביו התעוררות שיח "אסטרטגית היציאה" ומספרי האבדות.

ההתנהלות הכלכלית בארה"ב ידועה היטב. מתחילת המאה העשרים ועד עכשיו תקציבי הממשלה, המיסים, החוב ביחס לתל"ג, והזכויות הסוציאליות גדלו. אתה יכול לקרוא לכך איך שאתה רוצה, ולהתיחס ערכית איך שאתה רוצה, אבל אלה הנתונים.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544028
"מבחינת דימויו הציבורי זה לא יגמר עד יום מותו"? אתה מדבר על האדם שהציבור בחר בו לפני שנה לנהל את המדינה?

אגב, שנים עשר המנדטים לא היו קשורים כלל להשגים הכלכליים שלו (או העדרם) אלא ליציאה שלו נגד ראש ממשלה לא מוצלח במיוחד אבל פופולרי להפליא.

כשאתה נכנס למלחמה שלא היית צריך להכנס אליה, העובדה שמתעורר בכלל שיח "אסטרטגית יציאה" במקום השיח שנעדר על (אי) אסטרטגיית הכניסה היא ראיה לכוחו של השלטון. ג'ורג' בוש הצליח להכניס את ארה"ב למלחמה מיותרת לחלוטין בעיראק פשוט כי הוא החליט; העובדה שלקח להם כל כך הרבה זמן לקלוט את זה (ורבים לא קולטים עד היום) מראה כמה כוח יש לשלטון לעצב את התודעה.

לגבי הנתונים שאתה מתאר, הם רחוקים מלהיות מדויקים. קח למשל את החוב ביחס לתמ"ג; החוב הזה היה בשיא היסטורי לאחר מלחה"ע ואחר כך ירד באופן מתמיד עד 1980 (אז הגיע לכ-‏30%). עם כניסתו לתפקיד של הכהן הגדול של "ממשלה קטנה שלא מתערבת ולא נותנת שרותי רווחה", מר רייגן, הוא התחיל לטפס עד שהגיע לכ-‏70% בסוף תקופת בוש האב. בתקופת הדמוקרט קלינטון הוא נעצר והחל לרדת; עם כניסתו של בוש הבן לתפקיד הוא ירד ל-‏58%, אבל בוש המשיך את המסורת והעלה אותו חזרה לכ-‏70%, ובנוסף תרם לנו משבר כלכלי שגורם להמשך העליה גם היום. בקיצור, הטענה כאילו יש איזו עליה רציפה בנתון הזה פשוט אינה נכונה. גם היום הוא נמוך בהרבה ממה שהיה פעם, והעליה בו לא היתה בתקופות של דמוקרטים מחלקי-שרותים אלא של רפובליקאים מקצצי-מסים. אגב, השעור הכולל של מסוי יחסית לתוצר נשאר די יציב מאז אמצע שנות הארבעים, ולא כפי שאתה מתאר - ראה כאן למשל:
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544060
נכון, משנות החמישים שיעור גבית המס ביחס לתוצר קבוע פחות או יותר. אבל אם תתבונן בגרף הוצאות הממשלה ביחס לתוצר לכל אורך ההיסטוריה של ארה"ב, תראה מגמה ברורה של עליה. המגמה הזאת מתחזקת בדיוק במהלך המאה העשרים שבה הדמוקרטיה נכנסת להילוך גבוה יותר.

נתון רלוונטי נוסף הוא הגידול בהוצאות החברתיות ביחס לתוצר:
התקשורת האלקטרונית, ובמיוחד הטלויזיה, חושפים את הציבור בזמן אמת למצוקות ולפוליטיקה פופוליסטית שמאשימה את הממשלה בכל דבר ודורשת סיוע וחילוץ מיידיים. אפילו במקרים של שיטפון או דליפת נפט, הנשיא נמדד מיד באופן שהוא "מטפל" בבעיה. אם הציבור מתרשם שהנשיא מתעצל קצת בהתערבות והקצאת תקציבי סיוע - אבוי למעמדו הציבורי.

אני חייב להעיר שהליכוד, מפלגתו של מר נתניהו זכתה רק ב 26 מושבים, ובלי שום קשר לשאלת היחס בין 27 ו 26 (שהיא חלק מההתלהמות המקובלת), רוב הציבור בהחלט לא בחר במר נתניהו. מספיק לקרוא קצת בטוקבקים המלווים כמעט כל מאמר שמזכיר את מר נתניהו כדי להתרשם שהציבור לא שכח ולא סלח. מה שקרה לנתניהו הוא תמרור אזהרה לכל פוליטיקאי שינסה לעצור גלישה של המדינה לפשיטת רגל לפני שמגיעים לסך התהום עצמה והציבור יכול לראות את התנינים ממתינים למטה.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544110
אני מסכים שיש עליה, אבל מגמת העליה לא מתחילה (כפי שתארת קודם) מהפופוליזם של התקשורת האלקטרונית אלא מאמצע שנות השלושים, כלומר הניו-דיל. המערכת האמריקאית הגיעה למצב שהצבור האמריקאי לא היה מוכן לסבול, והיא שינתה כיוון. זה לא הפך אותה למדינת רווחה בנוסח האירופי, רק למדינה קפיטליסטית קצת פחות קיצונית.

הנשיא בהחלט צריך להמדד (גם) על האופן בו הוא מטפל באסונות - בין אם הם מעשה ידי אל-קאעדה, הוריקן או BP. אם עיר מרכזית בארה"ב מוצפת, הנשיא צריך לטפל בזה. אם מפרץ מקסיקו מוצף בנפט ו-BP לא מצליחה להשתלט על הדליפה הנשיא צריך להפעיל את חיל ההנדסה או כל כוח אחר שברשותו כדי לעצור את זה. נשיא לא נבחר כדי לשבת בחדר הסגלגל, להתבונן באסונות על מרקע ה-CNN ולצקצק בלשונו אלא כדי לפעול.

על אף העובדה שאין לנו היום, לשמחתי, בחירות ישירות לראשות הממשלה, הצבור בהחלט בחר בנתניהו. אם טוקבקים הם הקריטריון שלך, אז "הצבור" (כלומר אלה ששנאו אותו כל הזמן) לא שכחו ולא סלחו לו גם על רצח רבין - אישום קצת יותר חמור. למרות זאת, בכל סקר דעת קהל שנערך כאן בשנים האחרונות הוא חוזר ומופיע כמי ש-"הצבור" רואה כמועמד המועדף לראשות הממשלה. אגב, את הצעדים ההם הוא ביצע כשהמדינה היתה קרובה למדי לפשיטת רגל והצבור בהחלט היה יכול לראות את התנינים.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544032
מה שיפה באינפלציה זה שהיא מס שמוטל לא רק על אזרחי ארה''ב אלא על כל מחזיקי האג''ח הממשלתיות, כך שאזרחי ארה''ב אמורים להעדיף אותה על פני העלאת מסים.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544102
בלי ספק, אם כי כדאי לזכור שיש לאינפלציה גם עוד השלכות פחות נוחות. האמת היא שיש משהו אפילו יותר טוב: פיחות. זה דופק את כל הזרים ופוגע רק מעט בתושבי ארה"ב (סחר חוץ מהווה רק כעשרה אחוזים מהקף התמ"ג האמריקאי). הבעיה היא שקשה יותר לבצע את זה, בפרט לנוכח ההתנגדות הסינית העיקשת.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544134
איך מבצעים פיחות כאשר המסחר במט"ח חופשי, אם לא ע"י תהליכים אינפלציוניים?
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544209
אפשרות אחת היא להצליח סוף סוף לשכנע את הסינים שיהפכו את הסחר ביואן (או איך שקוראים לו היום) לחופשי. זה יחולל פיחות מרשים מאד מול היואן. בכל מקרה לא התכוונתי לזה במלוא הרצינות.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543989
זה לא אד־הומינם. סתם בחרתי שם. רק עכשיו הבנתי שהוא היה יכול להתפרש בטעות גם כ:
הנקודה הבסיסית: הטענה "בדמוקרטיה יש בעיה" היא טענה עם ותק. משום מה הדמוקרטיות הצליחו להסתדר יותר טוב משיטות ממשל אחרות. לכן אני נוטה לפקפק בקביעתך הנחרצת.

טענה אחרת: אם השלטון לא יהיה בידיה של המדינה, מישהו אחר יחזיק בכח. מכאן שהמדינה חייבת לפחות לממן את הצבא והמשטרה.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543974
הבעייה היא שזה מדרון חלקלק שמוביל מהר מאוד לדברים הרבה יותר גרועים מאלו שתה מתאר.

פתרון עדיף בעיני הוא העלאה של רמת ''החוכמה הממוצעת'' של הציבור באמצעות חינוך, וטיפוח תרבות של דיון ציבורי ענייני ובוגר. בהינתן בסיס כזה השיטה הדמוקרטית תפרח.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 543999
כן, גם אני חשבתי פעם שהבעיה היא 'החוכמה הממוצעת" הנמוכה.

למעשה השתעשעתי ברעיון התאורטי לבנות "מעמד פוליטי"; קבוצה נבחרת קטנה שגודלה נניח לא יותר מחמישה אחוז מהאוכלוסיה, שהיא תהווה את מעמד מקבלי ההחלטות. הכניסה למעמד זה, כך חשבתי, תהיה באמצעות בחינות אינטיליגנציה מסוג כלשהו. לקבוצה זו בלבד תהיה זכות הצבעה, והחלטות חשובות יתקבלו באמצעות כינוס חבר מושבעים שיוגרל מתוך הקבוצה.

הבעיה היא לא שהציבור טיפש, אלא להפך יש לציבור אינטרס אמיתי "לחלוב" את המדינה, והציבור מזהה היטב אותו היטב; למי שאין הכנסה יש אינטרס לקבל קצבה. אם מישהו עובד במשחטה פושטת רגל בגליל, יש לו אינטרס שהמדינה תחלץ את מקום העבודה שלו. אם קרן הפנסיה שלך הפסידה מחצית מערכה, אתה תרצה שהמדינה תתן לך את הפנסיה שלך. ליצואן לשוק הדולר יש אינטרס שבנק ישראל ירכוש דולרים בשקלים מודפסים.

אתה לא תצליח לשכנע אף אדם לתמוך במדיניות המנוגדת לאינטרס החיוני והמיידי שלו, אפילו אם תרבות הדיון תרקיע שחקים. אתה לא יכול לשכנע אף אחד לוותר על שקל בכיס היום, אפילו אם תשכנע אותו שאולי בעוד 20 או 30 שנה המדינה תגיע לפשיטת רגל אם המדינה תמשיך לחךק שקלים. איך אמר קיינס - "בטווח הארוך כולנו נמות." - וקיינס לא היה טיפש.

לכן גם אם כולנו היינו הופכים בדרך פלא לגאונים בעלי השכלת על, או שגאונים היו מנהלים את המדינה, בעיית אי היציבות הכלכלית של הדמוקרטיה לא הייתה נפתרת. (אבל יתכן שהייתה נפתרת באמצעות העלאת הפריון).
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544001
מי בדיוק נמצא ב"מעמד הפוליטי"? את מי אני צריך לשחד כדי להכנס לשם?

מהי המשכורת שהם מקבלים על ביטול זמנם בענייני מדינה?
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544005
אתה איחרת את הרכבת. הרעיון מבוטל. אם היית מגיע בזמן היית צריך לעבור בחינות בהבנת הנקרא בעברית ואנגלית, הסקה לוגית ואלי בחינת טריוויה בכלכלה. אצלי אין פרוטקציות.

אם היית מגיע לדרוג של 5% העליונים במחזור שלך, היית מקבל תעודת זהות פלטינום. על השתתפות בחבר מושבעים היית מקבל מביטוח לאומי כמו עבור שירות במילואים.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544010
5 אחוז העליוניםפ במחזור? את מי ההורים שלי היו צריכים לשחד?

או בניסוח מדוייק יותר של הבעיה: אני מניח שהרוב אינו מושחת (אחרת אני ממילא אבוד). איך אני מונע ממיעוט מושחת להשפיע בצורה לא הוגנת.

דוגמה פשוטה: כל מפלגה זכאית לשים נציג בכל ועדת קלפי מקומית. המטרה של זה היא לגוון את אוכלוסיית המשקיפים על הקלפי. ועדת הקלפי היא פחסום פשוט ויעיל נגד סוגי רמאויות רבים. הגיוון של חבריה גורם לכך שאם תרצה לקנות את כולם תצטרך כנראה לשחד גם כמה שלא מחבר'ה שלך. הסיכוי לדליפת השוחד גדל בהרבה.

הרעיון של חבר המושבעים הוא נחמד, אך זה גורם לכך שהמדיניות תיקבע ע"י אנשים שאינם מקצוענים. כמוכן ככל שיש יותר החלטות שונות, יש יותר סיכוי לחוסר אחידות בקבלת ההחלטות. נניח שיש שאלה שבה 70% חושבים א' ו־30% חושבים ב' - מה הסיכוי שמעשר החלטות שונות כולן תהיינה לפי דעת הרוב? מה הסיכוי לאחידות?

מי מנסח את השאלות? אם היתה החלטה שלא מוצאת חן בעיני מנסח השאלות, הוא יכול "להטיל שוב את הקוביות". נראה לי שיותר עבודה מושקעת בכנסת בניסוח החוקים (בוועדות השונות)מאשר באישורם. מה התחליף שלך למשא ומתן המקצועי של ניסוח החוקים?
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544015
''המעמד הפוליטי'' הוא לא מימסד. זה לא כמו בסין הקיסרית שהיו בחינות כדי להכנס לשירות המדינה. מדובר במנגנון ששולל את זכות הבחירה מכל אזרח, ומעניק אותה רק למי שראוי לקבל החלטות. הכוונה להפוך את השיח הציבורי וקבלת ההחלטות לרציונליים יותר. זה הכל. לא חשבתי שיש צורך להגביל את הזכות להבחר. אני בכלל לא בטוח שצריך להיות אינטיליגנטי במיוחד כדי להיות מנהיג טוב. אני מעדיף לראות בפרלמנט זירת הייד-פארק יותר מאשר מקור לחקיקה פופוליסטית, אבל בעקרון שום דבר לא צריך להשתנות חוץ מציבור הבוחרים.

אם עיר רוצה לבחור חברה שתתחזק את תשתיות הכבישים המיים והביוב בעיר לתקופה של ארבע שנים, עורכים מכרז, מומחים בודקים את ההצעות ומכינים חוות דעת, אבל ההחלטה הסופית מתקבלת ע''י חבר מושבעים שמוגרל מתוך קבוצת בעלי זכות הבחירה. אני מניח שההחלטה תהיה רציונלית, נקיה וזולה יותר מהפוליטיקה העירונית המקובלת.

אני לא רוצה שהחלטות יתקבלו לפי דעת הרוב. אם החלטות היו מתקבלות על פי דעת הרוב, לא היה טעם בכל השינוי.

אני לא כל כך מבין את הביקורת בעניין השוחד והשאלות. אני מניח שמדובר בבעיות טכניות ולא עקרוניות.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544018
האם יש לך עדות כלשהי שההחלטות "הרציונליות" מביאות לתוצאות טובות יותר, או שה-"ראויים" מצליחים יותר? מחקר שמוכיח זאת? האם אלה שהובילו את הבנקים שלהם לאבדון לא היו אנשים מבריקים ורציונליים שהיו יכולים ללא ספק להשתלב בקבוצה שלך? האם אנשים מוכשרים, משכילים ורציונליים כמו אהוד ברק, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו הראו איזו יכולת מרשימה בניהול עניני המדינה?
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544029
אני לא מציע שנבחרי הציבור, כלומר חברי הכנסת או ראש הממשלה יהיו מתוך קבוצת הבוחרים המצומצמת. בעמדת מנהיגות אדם צריך כישורי מנהיגות (באופן מפתיע) ולאו דווקא כושר לפתור תשבצי הגיון. כל מה שנידרש מהבוחרים הוא כושר לימוד העדויות המובאות לפניהם, והכושר להתיחס התיחסות ביקורטית, ולדרוש אינפורמציה נוספת אם יש להם צורך בכך.

כאשר אנשים מתפקדים במישרה בכירה הם פועלים לפי אינטרסים ואילוצים. אתה יוצא מהנחה שהתפקוד שלהם היה לא טוב מפני שנכשלו לדעתך. אני לא בטוח שנכשלו, ואני לא בטוח שהיו להם אלטרנטיבות טובות יותר. הדבר אמורים במיוחד על ראשי ממשלה בישראל שמתפקדים בתנאים בלתי אפשריים לחלוטין.

האם יש לי עדות שרציונליות מועילה בקבלת החלטות? לא בדקתי את העניין בניסוי מבוקר.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544106
הבעיה עם הרציונליות, אותה אתה מעלה על נס, היא בעיה יותר יסודית. רציונליות עשויה (אני לא בטוח בכך) להיות מכשיר טוב לקבלת החלטות כדי להשיג מטרה מוגדרת - למשל, השאת הרווח של חברה מסחרית. היא פחות מועילה לנו כשמדובר בהגדרת המטרות עצמן. מהי המטרה שאותה מדינה אמורה לשרת? זו שאלה של העדפה ערכית ולכן קשה לתת לה תשובה בדרך של הסק רציונלי.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544109
להעלות את ה GDP. (הצעה פרובוקטיבית ופשטנית, אבל בשביל זה יש אנונימיות.)
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544112
אהה. נשמע טוב. הייתי אומר שבתי אבות אינם תורמים ל-GDP, וגם לא טיפול במוגבלים; הדברים האלה צורכים משאבים יקרים, זה פשוט חבל. האם המדינה מעלת-הGDP צריכה להוציא אותם מחוץ לחוק?

עוד שאלה: אין לי ספק שאם האזרחים יעבדו 12 שעות ביום במקום תשע הם יעלו את ה-GDP. האם המדינה צריכה לחייב אותם לכך?

מה לגבי אזרחים שלא עובדים? הפרזיטים האלה לא מעלים את ה-GDP. מה המדינה צריכה לעשות אתם?
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544115
בתי אבות, טיפול במוגבלים ואפילו הוצאות ממשלה תורמות ל GDP.
הממשלה לא צריכה לחייב אף אחד לעשות דבר.
אם יש לאנשים שלא עובדים כסף, הם מעלים את התוצר בצריכה שלהם. אם הם לא מסוגלים לעבוד, הממשלה צריכה לתת להם קיצבה. אני לא תומך בהפרדה מוחלטת של המדינה מהכלכלה.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544123
לא, הם לא. כל הזקנים והמוגבלים רק צורכים ולא מייצרים ולכן טיפול בהם הוא מבוי סתום כלכלי. אם נמית את הזקנים והמוגבלים האנשים שמטפלים בהם יתפנו לייצר משהו מועיל.

ממשלה שתפקידה היחיד הוא השאת התמ"ג צריכה גם צריכה לחייב. אם זה התפקיד היחיד (כזכור, זו ההצעה שלך) אז כל האמצעים כשרים ואף חיוניים.

למה הממשלה צריכה לתת להם קצבה? זכור, בתאור שלך הממשלה לא עושה שום דבר שלא מעלה את ה-GDP (וכן עושה כל דבר שמעלה אותו). למה הממשלה תקח מסים מאנשים שעובדים ומעלים את ה-GDP ותתן את הכסף הזה לאנשים שלא מסוגלים לעשות את זה?
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544124
תשמע, אני הולך לישון עכשיו, מפני שמחר מוקדם בבוקר אני צריך ללכת לתרום ל GDP. אז אולי תקבל תשובה עניינית יותר בפעם אחרת.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544125
ואני אמשיך להגיב - הלשכה לא נפתחת לפני 9:00.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544205
בשביל שיהיה תוצר צריך גם יצור וגם צריכה. הטענה שזקנים לא תורמים לתמ"ג‏1 שקולה לטענה שתיירים מחו"ל לא תורמים לתמ"ג. הם מוציאים כאן כסף, זו תרומה מהותית (ולפי התאוריה הקייסיאנית, *לפעמים* אפילו אם הכסף הזה מקורו בקיצבאות, זו עדיין תרומה כללית חיובית).

אם אתה רוצה משהו שמזיק לתמ"ג, נסה חוף הפתוח בחינם לציבור. אפילו אם תגבה כסף בכניסה ואת הרווחים תחלק חזרה בתור מענקים, הגדלת את התוצר.

1 וכמובן שתמ"ג זו לא חזות הכל ושאר דברים מובנים מאליהם.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544214
יש הבדל עצום בין תייר שמוציא כאן כסף (כלומר מכניס לכאן כסף מבחוץ, או בניסוח אחר מגדיל את המקורות שעומדים לרשות המשק) לבין אדם שרק מקבל שרותים ולעולם אינו תורם דבר. באופן בסיסי, הכלכלה בנויה על כך שאנשים מייצרים מוצרים ושרותים ואנשים צורכים אותם - ובעזרתם הם מסוגלים לייצר עוד יותר וכך מתרחשת צמיחה. כאשר מישהו צורך ואינו מייצר הוא גורע משאבים שעשויים היו להיות מופנים למטרה שמגדילה את הייצור. למשל, הסניטר בבית החולים הסיעודי היה עשוי למצוא עבודה בבית חרושת במקום זה. הוא אמנם מייצר שרותי סניטציה גם בבית האבות, והשרותים האלה נרשמים כחלק מהתמ"ג; אבל הם לא תורמים לשום צמיחה ולא יביאו לשום גידול בסך הכולל של מוצרים ושרותים במשק.

כמובן, כל זה לא חשוב לנקודה העקרית שרציתי להבהיר בדיון עם ירון דרך זה: "השאת התמ"ג" אינה יכולה להיות מטרתה של המדינה, בוודאי לא מטרה בלעדית; מדינה אינה "התאגדות של אנשים שמטרתה השאת התוצר בתחום גאוגרפי מסוים". למדינה יש כמה תפקידים הרבה יותר יסודיים, אוסף מסוים של ערכים שלאורם היא פועלת (או לפחות אמורה לפעול), והתמ"ג הוא רק מטרה מדרג שני, שעשויה להיות מועילה אם היא משרתת את מטרות העל ואינה עומדת בניגוד לערכי היסוד של המדינה.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544395
בעוד שאני מסכים עם הפסקה השניה, אני חולק על הראשונה.

מה ההבדל המהותי בין תייר שמביא כסף מבחוץ, לפנסיונר שמוכר מניות שהחזיק בבורסה זרה כדי לממן לעצמו שירותי בריאות בארץ ? שירותי בריאות נרשים כחלק מהתמ"ג, ההבדל היחיד הוא שמקבל השירותים כבר חסך בעבר וכעת מצמצם את החסכון‏1 כדי לצרוך (ואין הבדל בין כסא גלגלים לאייפון מבחינת התוצר). באותה מידה ילד צורך מבלי להרוויח, וגם כן תורם לתוצר (בין אם מביטים על זה כגורם לעליה בפרודוקטיביות/ירידה בחסכון של ההורים ובין אם כהלוואה להוריו שיפרע כשיזדקנו).

התוצר אינו בהכרח של תעשיה, גם שירותים הם תוצר (ומוביל במדינות מפותחות, לצערי). אותו סניטר נותן לזקן שירות, אחרת הוא היה עובד בבית קפה ונותן לי שירות. האין מלצר תורם לתוצר ?

לגבי צמיחה, הגורם הסופי לרוב המוחלט של הצמיחה הוא טכנולוגיה (ואחרכך היוון הון). אז כל מי שלא עובד בטכנולוגיה אינו תורם לתוצר ? דרושה כל שרשרת היצור כדי להביא את המוצר/שירות ללקוח, כל חלק בה הוא חיוני בשביל שתהיה צמיחה (הגם שהיא מונעת טכנולוגיה). אם כבר, שירותים לזקן הם סקטור שצומח מהר מאוד, במקביל להזדקנות האוכלוסיה במערב.

1 ושוב אני נאלץ להזכיר שקיינס טוען שלפעמים זה נכון גם אם הוא משתמש רק בקצבאות בשביל זה.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544407
שתי כלכלנים הולכים ברחוב ודנים בעניינים שברומו של עולם, לפתע נקרית צפרדע על דרכם אומר הכלכלן הראשון לחבירו, אם תאכל את הצפרדע אני אתן לך אלף שקל החבר מסכים ואוכל את הצפרדע. לאחר זמן עוד צפרדע חוצה את דרכם אומר הכלכלן השני לראשון: "אם תאכל את הצפרדע הזאת אני אתן לך אלף שקל, ושוב החבר מסכים. אחרי כמה זמן זמן אחד הכלכנים פונה אל חבירו: " תראה מה זה אני אכלתי צפרדע אתה אכלת צפרדע ואף אחד מאיתנו לא הרוויח שקל. נכון, אומר חבירו , אבל איך שיפרנו את התמ"ג.

הבעיה הגדולה בשימת שירותים כחלק מהתמ"ג היא שבעצם מעבר לנותן השירות ומקבלו אף אחד לא נהנה. הבעיה הזאת גם קיימת במוצרים יחודיים.כשמישהו כותב ספר היסטוריה עב כרס למוצר הזה אין השפעה מעבר למילייה מאוד מצומצם.

הבעיה מחמירה כשמדברים על אוצרות טבע כשמישהו שואב חבית נפט ומוכר אותה אז התמ"ג עולה אבל מצד שני יש לנו פחות חבית נפט אחת באדמה. זה יכול להוביל למצב שמדינה שהיא עשירה בנפט יהיה תמ"ג מאוד גבוה עד שהנפט יגמר ואז היא תעמוד בפני שוקת שבורה (דובאי היא דוגמה לא רעה).

בכלל הדיון פה הוא קצת הפוך, אני לא חושב שיש ויכוח שתמ"ג לא מייצג ערכים של הרמוניה עם הטבע. אז מה שצריך קודם כל הוא להסביר מהם הערכים שמאמינים בהם ואז להסתכל האם התמ"ג חוזה אותם בצורה טובה.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544413
מסכים עם כל מילה.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544437
אם יורשה לנטפק:

בהנחה ששני‏1 הכלכלנים בבדיחה שלך הם אנשים רציונאלים‏2, וכל אחד מהם מוכן היה מרצונו החפשי לשלם אלף שקל‏3 כדי לראות את חברו אוכל צפרדע - אזי:
- כל אחד מהם הרוויח אלף שקל.
- כל אחד מהם בחר לצרוך את המוצר "עמיתי אוכל צפרדע"
- סך התועלת במשק עלה בכמות שהיא לפחות שוות ערך לאלפיים שקלים.
- והתמ"ג שפור שופר.

---
1. סוף העולם הגיע, יוסי השחור מתקן דקדוק שגיעות.
2. לא בגלל שהם כלכלנים. סתם אנשים רציונאלים.
3. שקל/שקלים? לא צריך להגזים.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544440
יפה. עכשיו רק צריכים לפתוח מופע בבנק ישראל: "אני מדפיס כסף" ולשכנע אנשים רציונליים לעזור לבנק ישראל להעלות את התמ"ג.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544442
זה בדיוק המלכוד. לפי הנחות היסוד, אי אפשר לשכנע אנשים רציונאלים לעשות משהו שהם לא היו עושים ממילא.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544465
אני מניח שלפי הנחות היסוד הללו תעשיית הפרסום לא קיימת.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544874
הרבה דברים לא קיימים לפי הנחות היסוד האילו, הבולט בהם הוא מוצר גיפן (שבקטעים מסויימים, נגזרת פונקצית הביקוש שלו חיובית).
קיים חשד עמום שבני אדם לא באמת רציונאלים, ויש המרחיקים לכת ואומרים שגם השוק לא לגמרי משוכלל. זה מה שיש.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544578
ניסיתי לחשוב על דוגמא down to earth שתסביר את האבסורד (לא האם התמ"ג מנבא אושר וכדומה) ונראה לי שמצאתי. כשמודדים חוב של מדינה עושים את זה לרוב חלקי התמ"ג. ההיגיון הוא שככל שהתמ"ג יותר גבוה כך יהיה יותר קל למדינה להחזיר את חובותיה . אולם במקרה שלנו אין שום שיפור ביכולת להחזיר את החוב כך שההיגיון מתערער.

למען האמת לא הבנתי מה זה "סך התועלת במשק".

לגבי השגיאות אני מבטיח להשתדל עד שאני אשכח.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544598
על קצה המזלג, עם כמה הפשטות:
הכלכלנים רואים את התועלת של פרט כפונקציה של מה שהוא צורך. התועלת היא אורדינאלית, אבל לא קרדינאלית - כלומר ניתן לומר שתועלת X גדולה מ Y, אבל לא ניתן לומר שהיא טובה פי שתיים נקודה שבע ממנה.
שוק חפשי מביא לתועלת 'יעילה': בהנחת שוק מתוחכם , אם שני פרטים במשק הסכימו מרצונם החפשי ועם אינפורמציה מלאה להחליף מוצרים (כסף, פנאי, טובין, וכו') אזי זה סימן לכך שמצבו של כל אחד מהם הוטב (או במקרה הגרוע - לא הורע). התהליך יכול להמשך עד שלא ניתן להעלות תועלת של פרט אחד בלי לגרוע מתועלת של מישהו אחר.
אם הכלכלנים בדוגמא הסכימו מרצונם החפשי ותוך הבנת המציאות להחליף את המוצר "אלף שקל" במוצר "אכילת צפרדע" ו"עמיתי אוכל צפרדע", סימן שמבחינתם, המוצר השני הוא לפחות שווה ערך לראשון, אם לא יותר (אולי מובטח להם פרס בתכנית ריאליטי אם ישכנעו את חברם ללעוס צפרדע, ואולי החוויה המשעשעת תרפא אותם מחוסר ביטחון כרוני).

אפשר לראות את זה כך:
U(I don't eat frog) < U(1000 shekel) < U(he eats frog)
מכאן שהחלפת הכספים היתה רק אמצעי לשפר את מצבם.
מבחינת המשק, שני הכלכנים הם יצרנים וצרכנים של מוצר "אכילת הצפרדע". ועלית התוצר זהה למקרה בו היו בונים ומוכרים בתי מגורים אחד לשני. ואני סמוך ובטוח שהם מתכוונים לשלם מס הכנסה כחוק, אבל זה כבר שייך לסיפור אחר.
אני מתחיל להבין למה אסור להסביר בדיחות 544670
1) על פי אי השוויון שלך (ובהנחה שהם רציונלים) עדיף לכלכלן הראשון להציע עסקת חליפין כלומר שהוא יאכל צפרדע בתנאי שחברו יאכל צפרדע. במקרה הזה התמ"ג לא השתפר והתועלת שווה למקרה הראשון.
2) עדיין לא הסברת איך זה עוזר לנו לשלם את החוב (תזכור שמס הכנסה הוא בשקלים החוב הוא בדולרים וממילא הממשלה יכולה להדפיס שקלים).
אני מתחיל להבין למה אסור להסביר בדיחות 544878
1) עסקאות חליפין חייבות בהערכה, דיווח ומס, ונכללות בתל"ג (למרות שנראה לי שהסיכוי שהכלכלנים ידווחו על עסקת החליפין לא נמוך בהרבה מהסיכוי שידווחו על הכסף שהחליף ידיים).
2) הלו, אני בסך הכל הרסתי בדיחה מוצלחת - הרצאה על החוב הלאומי והגרעון במאזן התשלומים שווה דיון משלה באייל (דגדגן - השני הרבה פחות חמור ממה שנהוג לחשוב).
במקרה או שלא במקרה 545086
גם אורי מתייחס לתמ"ג, וגם הוא נגדו (רק לא כל כך ברור איזה מדד הוא מציע במקום).

במקרה או שלא במקרה 545095
אחד הדברים הראשונים שמלמדים בניתוח דוח"ות כספיים, הוא שאסור להתפס למספר אחד בדו"ח בלי לבדוק את שאר הנתונים. התמ"ג אינו יוצא מהכלל.
ובכל זאת:
באפקט הקוקוריקו שתיאר אורי, הממשלה מחליטה מסיבות עלומות לשלם הרבה כסף למי שיעשה משהו חסר תכלית (כלומר, שאינו מוסיף לתועלת במשק). אורי גם מתאר את השלב הבא* בסיפור - שבו האזרחים משלמים על הבזבוז הממשלתי דרך מס רגיל או אינפלציוני.
להבדיל מבדיחת הצפרדע, סביר מאוד שלו נתנה למשלם המיסים הברירה, הוא לא היה מסכים לתת 10,000 שקלים לשכנו תמורת קריאת הגבר.
נראה לי שהמאמר של אורי משמיץ את ההתערבות הממשלתית יותר מאשר את מדידת התמ"ג כאינדיקציה לרמת החיים.

---
* בהקשר הזה: אני ממליץ בחום על
Thomas Sowell - Applied Economics: Thinking Beyond Stage One
(הספר קריא מאוד גם ללא כלכלנים).
במקרה או שלא במקרה 545107
כמו שאורי מתקיף את הסתמכות היתר על התמ''ג כך יש לו טעות בסיסית בהשוואת מדינה לעסק או למשפחה.
במקרה או שלא במקרה 545112
?
אני לא בטוח שהבנתי את כוונתך.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544756
מה זאת אומרת אין שיפור ביכולת להחזיר חובות ? יש לנו בולעי צפרדעים מדופלמים, שישמחו להעלות את הקטעים הללו לאתהצינור ולהנות מהרווחים האדירים (והחייבים במס) כתוצאה משלל הצפיות (לאנשים שצופים בסרטונים כאלו יש נטיה להקליק על פרסומות).
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544619
אם הפנסיונר מוכר מניות בבורסה זרה או מקבל שילומים מגרמניה אין הבדל. אבל אנחנו מדברים על אנשים שלא מוכרים מניות - נניח, מוגבלים מלידה. גם רוב הפנסיונרים אינם מייבאים כסף לארץ.

יש הבדל מהותי בין השקעה בילד (בצריכת מוצרים מוחשיים כמו ביגוד ומזון או בצריכת שרותים כמו חינוך) לבין השקעה בקשיש. הילד יגדל וייצר; מה שמושקע בו יוחזר. לעומת זאת, הקשיש רק יצרוך ולא ייצר יותר. מובן שגם השרותים שניתנים לזקן נרשמים כחלק מהתוצר, מבחינת החשבונות הלאומיים; אבל הרישום הזה הוא רק חשבונאות. אילו היה לנו מדד של "פעילות התורמת לגידול בתוצר גם בעתיד" השקעה בילד היתה בעלת תשואה חיובית ובזקן לא. הרי זו היתה מטרת התרגיל המחשבתי - להראות את חולשותיה של גישה הדוגלת בהשאת התמ"ג. גישה כזו תעדיף להפנות את המשאבים ליצור מוצרים ושרותים שתורמים לגידול העתידי ולא כאלה שאינם עושים זאת. גם השרות שנותן הסניטר היה יכול להועיל יותר לתוצר העתידי אם היה ניתן במקום אחר.

ודאי שמי שאינו עובד בטכנולוגיה תורם לתוצר (גם מי שאינו תורם לצמיחה תורם לתוצר כל עוד הוא מייצר משהו). מובן גם שמי שעובד בטכנולוגיה זקוק למי שיגדל לו מזון, ייצר לו בגדים ויתן לו שלל שרותים אחרים ומבחינה זו גם האנשים שעושים את הדברים האלה תורמים בעקיפין לצמיחה גם אם בסקטורים שלהם עצמם אין גידול. אני מסכים אתך ששרותים לקשישים הם תחום שצומח במהירות; אני טוען שהמקורות שהמשק משקיע בזה היו יכולים להביא לתשואה עתידית גבוהה יותר אילו היו מושקעים בתחומים אחרים.

וכאמור, כל זה הוא דיון צדדי שבא רק להראות שהגישה מונחית-התוצר אינה יכולה לשמש בסיס לניהולה של מדינה.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544751
אתה משקיע בילד מתוך מחשבה שהוא ייצר בעתיד‏0, אבל המבוגר חוסך לפנסיה מתוך מחשבה שיקבל שירותים כקשיש. לכן רק סדר הזמנים השתנה. אם תפסיק היום לתת לו את השירותים‏1, אתה תפגע במוטיבציה של צעירים לעבוד. אי אפשר לצאת מגישה של "אם נלאים את כל נכסיו נוכל לצמוח מהר יותר" ולהסיק מכך שהצריכה שלו לא תומכת בתוצר ובצמיחה, כי גם את זה נכון בטווח המיידי, זה לא נכון בטווח הבינוני ובטח שלא בארוך. בגיל מבוגר חסכונות מצטמצמים לטובת צריכה, זה חיוני למשק (למעשה אנחנו עדיין לא חוסכים מספיק, אבל זו לא הנקודה).

כל נסיון להכתיב למשק איך לצמוח עד היום נחל הצלחה מפוקפקת בטווח הארוך (כאשר סין היא בסימן שאלה לגבי שני חלקי המשפט).

0 כמובן שזה לא הנימוק המרכזי ללהשקעה בילד

1 כמובן שזה לא הנימוק המרכזי לנתינת השירותים הללו
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544019
א. מי קובע את תנאי המכרז? חברות מסויימות יכולות לשלשל כמה מעות לכיסו של האחראי על הניסוח ע"מ לכלול או לא לכלול דרישות סף מסויימות. או להתעלם מכל מיני פרטים מיותרים במהלך התחקיר.

ב. מכיוון שאתה משלם ל"מושבעים" סכום כה נמוך, אפשר להציע להם השלמת הכנסה ע"ח אחד מבעלי העניין.

שוב: אתה סתם מעביר את הבעיה למקום אחר.

בלי קשר, הנה כמה כללים בסיסיים בהנדסת רשתות:
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544048
למה בלי קשר ? סעיף 11 רלוונטי גם לדיון הנוכחי.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544050
הא! אז זה המקור!! הטקסט הזה התנוסס מודפס במטבח באחת מהחברות שעבדתי בהן בעבר.

החביב עלי מכולם הוא 6a:

It is always possible to add another level of indirection

הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544051
וגיגול קצר גילה את זה:

והנה גם ה-Hyper Text Coffee Pot Control Protocol האגדי נמצא שם! כ"כ הרבה דברים מהעשור האחרון בהיי-טק פתאום נעשו נהירים לי...
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544003
זאת לא באמת בעיה. נשלול מ''המעמד הפוליטי'' את הזכות להחזקת רכוש, נישואין והולדת ילדים. כך ניפטר מבעיית האינטרסים הפרטיים שנוגדים את האינטרס הציבורי. בתמורה, המעמד הפוליטי יוכל להיות בעל ההשפעה האמיתי, וכן ''להוליד ברוח'' - ליצור יצירות רוחנית, שאחרי הכל הן אלו שיש להן ערך. הרי ילדים מתים בסוף, יופי אנושי הוא דבר חולף, עושר לא עוזר לאדם לא מאושר. רק המהות האמיתית של הדברים שורדת, ואליה מתקרבים באמצעות הרוח וניטרול האינטרסים הפרטיקולריים. המעמד הפוליטי יוותר על כמה דברים שבחומר ועל אינטרסים, בשביל להרוויח את האמת הנצחית. שווה לו.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544004
אתה מניח שלא יהיה נפוטיזם.
הדרך להגנום רצופה כוונות טובות 544006
===>"נשלול מ"המעמד הפוליטי" את ..."
ואיך בדיוק נעשה את זה?
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • יהונתן אורן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • אסף רומנו
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ידידיה
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • טווידלדי
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירון
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • צפריר כהן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • easy
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • יוסי
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • טווידלדי
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירון
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • האייל האלמוני
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • צפריר כהן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירון
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • צפריר כהן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירון
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • צפריר כהן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירון
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • צפריר כהן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירון
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • העלמה עפרונית
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירון
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • העלמה עפרונית
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירון
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • העלמה עפרונית
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירון
  מושגי יסוד כמו מה? • העלמה עפרונית
  מושגי יסוד כמו מה? • האייל האלמוני
  מושגי יסוד כמו מה? • העלמה עפרונית
  מושגי יסוד כמו מה? • צפריר כהן
  מושגי יסוד כמו מה? • ירון
  מושגי יסוד כמו מה? • העלמה עפרונית
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • יוסי
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • לא חרדי ולא עורך דין
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירון
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • צפריר כהן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירון
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • צפריר כהן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירון
  הדרך לסלרה רצופה כוונות טובות • צפריר כהן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שיימוס
  הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם • לא חרדי ולא עורך דין
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • האלמוני המזוהה
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • איציק ש.
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • uri_david86@hotmail.com
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירון
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • אורי דויד
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירון
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • אורי דויד
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירון
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • אורי דויד
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • צפריר כהן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • אורי דויד
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • צפריר כהן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • איציק ש.
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירדן ניר-בוכבינדר
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • המסביר לצרכן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירדן ניר-בוכבינדר
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • המסביר לצרכן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • המסביר לצרכן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • המסביר לצרכן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • צפריר כהן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • המסביר לצרכן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • צפריר כהן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • צפריר כהן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • צפריר כהן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • המסביר לצרכן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • אינקוגניטו
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • אינקוגניטו
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • אינקוגניטו
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • אינקוגניטו
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • אינקוגניטו
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • אינקוגניטו
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • אינקוגניטו
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • העלמה עפרונית
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • ראובן
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • ראובן
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • ראובן
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • האייל האלמוני
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • צפריר כהן
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • עדי סתיו
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • איציק ש.
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • עדי סתיו
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  על הילדות בעמנואל • איציק ש.
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  על הילדות בעמנואל • שוקי שמאל
  על הילדות בעמנואל • איציק ש.
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • איציק ש.
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  על הילדות בעמנואל • אפופידס
  על הילדות בעמנואל • אנטילופה
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  על הילדות בעמנואל • אפופידס
  על הילדות בעמנואל • יהונתן אורן
  על הילדות בעמנואל • אפופידס
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • אפופידס
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • צפריר כהן
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • אפופידס
  על הילדות בעמנואל • שוקי שמאל
  על הילדות בעמנואל • עדי סתיו
  על הילדות בעמנואל • שוקי שמאל
  על הילדות בעמנואל • יהונתן אורן
  על הילדות בעמנואל • שוקי שמאל
  על הילדות בעמנואל • יהונתן אורן
  על הילדות בעמנואל • שוקי שמאל
  על הילדות בעמנואל • צפריר כהן
  על הילדות בעמנואל • ידידיה
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • יהונתן אורן
  על הילדות בעמנואל • אסף רומנו
  על הילדות בעמנואל • יהונתן אורן
  על הילדות בעמנואל • תשע נשמות
  על הילדות בעמנואל • יהונתן אורן
  על הילדות בעמנואל • עדי סתיו
  על הילדות בעמנואל • תשע נשמות
  על הילדות בעמנואל • איציק
  על הילדות בעמנואל • יהונתן אורן
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • יהונתן אורן
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • האייל האלמוני
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • האייל האלמוני
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • האייל האלמוני
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • האייל האלמוני
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • האייל האלמוני
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • עדי סתיו
  על הילדות בעמנואל • האייל האלמוני
  על הילדות בעמנואל • אסף רומנו
  על הילדות בעמנואל • יהונתן אורן
  על הילדות בעמנואל • אסף רומנו
  על הילדות בעמנואל • יהונתן אורן
  על הילדות בעמנואל • אסף רומנו
  על הילדות בעמנואל • צפריר כהן
  עופר עיני הוא מזכיר... • אסף רומנו
  עופר עיני הוא מזכיר... • צפריר כהן
  עופר עיני הוא מזכיר... • צפריר כהן
  עופר עיני הוא מזכיר... • ידידיה
  עופר עיני הוא מזכיר... • אסף רומנו
  עופר עיני הוא מזכיר... • יהונתן אורן
  עופר עיני הוא מזכיר... • אסף רומנו
  עופר עיני הוא מזכיר... • יהונתן אורן
  עופר עיני הוא מזכיר... • אסף רומנו
  עופר עיני הוא מזכיר... • יהונתן אורן
  עופר עיני הוא מזכיר... • אסף רומנו
  עופר עיני הוא מזכיר... • יהונתן אורן
  על הילדות בעמנואל • יהונתן אורן
  על הילדות בעמנואל • צפריר כהן
  על הילדות בעמנואל • יהונתן אורן
  על הילדות בעמנואל • צפריר כהן
  על הילדות בעמנואל • יהונתן אורן
  אף אחד לא זורק אותך. • דורון הגלילי
  אף אחד לא זורק אותך. • יהונתן אורן
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  על הילדות בעמנואל • ידידיה
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • צפריר כהן
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • ידידיה
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • ידידיה
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • איציק ש.
  על הילדות בעמנואל • עדי סתיו
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • ירדן ניר-בוכבינדר
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • חשמנית על מונית
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  על הילדות בעמנואל • צפריר כהן
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  על הילדות בעמנואל • צפריר כהן
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • צפריר כהן
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • צפריר כהן
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  לגבי החרדים האשכנזים • אינקוגניטו
  לגבי החרדים האשכנזים • ידידיה
  לגבי החרדים האשכנזים • אינקוגניטו
  לגבי החרדים האשכנזים • ידידיה
  לגבי החרדים האשכנזים • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • אפופידס
  על הילדות בעמנואל • חשמנית על מונית
  על הילדות בעמנואל • אפופידס
  על הילדות בעמנואל • נועה ו
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • חשמנית על מונית
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • חשמנית על מונית
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • המסביר לצרכן
  על הילדות בעמנואל • שוקי שמאל
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  על הילדות בעמנואל • שוקי שמאל
  על הילדות בעמנואל • רון בן-יעקב
  על הילדות בעמנואל • שוקי שמאל
  על הילדות בעמנואל • רון בן-יעקב
  על הילדות בעמנואל • שוקי שמאל
  על הילדות בעמנואל • תשע נשמות
  על הילדות בעמנואל • שוקי שמאל
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  על הילדות בעמנואל • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • שוקי שמאל
  על הילדות בעמנואל • תשע נשמות
  על הילדות בעמנואל • שוקי שמאל
  והנה הוכחה ''מדעית'' • אינקוגניטו
  על הילדות בעמנואל • טווידלדי
  על הילדות בעמנואל – מה השתנה? • צפריר כהן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • יהונתן אורן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • יהונתן אורן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • יהונתן אורן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • יהונתן אורן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוקי שמאל
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • יהונתן אורן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • האייל האלמוני
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • יהונתן אורן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • המסביר לצרכן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • יהונתן אורן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • המסביר לצרכן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • יהונתן אורן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • אפופידס
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • יהונתן אורן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • אפופידס
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • דורון הגלילי
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • המסביר לצרכן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • יהונתן אורן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • המסביר לצרכן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • יהונתן אורן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • המסביר לצרכן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • העלמה עפרונית
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • המסביר לצרכן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • העלמה עפרונית
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • המסביר לצרכן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • האייל האלמוני
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • המסביר לצרכן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • יהונתן אורן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • האלמוני המזוהה
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • צפריר כהן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • האלמוני המזוהה
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • צפריר כהן
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • האלמוני המזוהה
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • איציק ש.
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • איציק ש.
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוטה הכפר הגלובלי
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • ירון
  הדרך להגנום רצופה כוונות טובות • שוטה הכפר הגלובלי

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים