חוות דעת שנייה 546654
"מי שמכיר את מערכת הבריאות יודע שהמצב השנה אינו שונה בהרבה מהמצב בשנה הקודמת ושחלק גדול ממצוקות מערכת האשפוז, בהן פערים בין מרכז לפריפריה, מחסור בתקנים ומחסור ברופאים במקצועות מסויימים הם עתיקי יומין.
אז מה קרה בקיץ האחרון? העיתוי לא מקרי. מדובר למעשה בקמפיין מתוזמן היטב שמיועד להשפיע בעיקר על אנשי משרד האוצר."
(מיטל יסעור בית-אור - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3917038,00.h...)
חוות דעת שנייה 546655
אז במילים אחרות, המצב חמור כבר הרבה זמן, אבל עכשיו אפשר גם לשבות כדי לשפר שכר?

אם זה מה שיביא את שיפור המצב, לא ממש אכפת לי שזה 'מתוזמן היטב'.
חוות דעת שנייה 546657
מסכים, מה עוד שאני רואה קשר מועט בלבד בין מסקנות הוועדה למועדים המוזכרים בכתבה, ובראשם תפוגת ההסכם הקיבוצי.
חוות דעת שנייה 546662
באיזה ראיון בטלויזיה הסביר מישהו שהבעיה היא שאין מספיק מתמחים ולא שאין מספיק מומחים. לרופאים אין אינטרס שיהיו יותר רופאים אלא יותר מתמחים (מזכיר קצת את עורכי הדין), מאחר הצהריים ועד הבוקר המומחים מתפנים לרפואה פרטית ואילו המתמחים נושאים בכל הנטל בשירות הבריאות הציבורי.

הוא נתן לדוגמא מחלקה באורטופדיה- יש חמישה מומחים וחמישה מתמחים, עוד חמש שנים המתמחים יהפכו למומחים אבל אין צורך במחלקה בעשרה מומחים ואף אחד לא ישלם עבור עשרה מומחים.
חוות דעת שנייה 546711
למען הדיוק: חסרים רופאים שיעשו תורנויות במחלקות.

אפשר לפתור את הבעיה הזאת בצורה אדמיניסטרטיבית - להקצות תקנים לרופאים תורנים, בשכר שישתלם למספיק אנשים. הרופאים האלה יבואו רק לתורנות, שתמשך כ-‏16 שעות במקום 30, מה שצפוי לשפר את תפקודם.
במילים אחרות - לתת לרופאים לעבוד במשמרות.

לפני הרבה שנים אחיות בתי החולים היו עובדות בסבב: שבוע משמרת לילה, שבוע משמרת ערב, שבוע משמרת בוקר.
כשהיה משבר גדול שינו את הכללים: היום האחיות עובדות במשמרות גמישות, כולל הרבה משרות חלקיות, ומקבלות שכר לפי המשמרת.
החשוב הוא שלא רק העלו שכר, אלא גם עשו את השינוי הארגוני.

המחסור באחיות היום הוא מסיבות אחרות. גם מחסור בתקנים וגם האפשרויות הרבות יותר שעומדות בפני נשים.
חוות דעת שנייה 546863
איך פותרים את זה אצל הגויים?
חוות דעת שנייה 546867
תלוי אילו גויים.
אפשר לפתור ע''י מעבר לשיטת ביטוחי הבריאות הפרטיים (כמו בארה''ב).
אפשר לאפשר ''שירותי רפואה פרטיים'' במסגרת השירות הציבורי (משהו כמו שירות פרימיום). אפשר לפתוח יותר מקומות בבתי הספר לרפואה. אפשר לייבא רופאים (כלומר להעניק להם סל קליטה, הטבות מס, מעמד תושבות קבע מיידי ואזרחות מהירה וכד').
אצלנו למשל עושים ''ריגשי'' ליהודי הגולה.
חוות דעת שנייה 546868
התכוונתי, איך פותרים את הבעיה שאין מי שיעשה תורנויות? בחו"ל גם רופאים מומחים עושים תורנויות בלילה?
חוות דעת שנייה 546870
רשיון לרפואה בישראל דורש ידיעת עברית ברמה שוטפת או כמעט שוטפת,‏1 שזו בעיה לא קטנה אם רוצים "לייבא" רופאים.

1ואם אני טועה, אשמח מאד שיתקנו אותי
חוות דעת שנייה 546880
לא מעט רופאים הגיעו הנה מחבר המדינות בלי לדעת עברית, ותוך שנה-שנתיים השלימו מספיק מהפער כדי לעבוד כאן בהצלחה. אני מאמין שרופא דובר אנגלית יצליח גם הוא להסתדר (בוודאי אם מדובר בתחומים כמו הרדמה שדורשים מינימום תקשורת עם המטופל).
חוות דעת שנייה 546884
ראשית, אני לא בטוחה אם בגיל מסוים קל כל כך לרכוש שפה ברמה שמספיקה כדי (א) לעבור מבחן מקצועי ו(ב)לתקשר עם מטופלים.
מעבר לכך, ללמוד שנתיים-שלוש את השפה ברמה גבוהה מספיק זה פתרון אפשרי למי שרוצה להגר לישראל בכל מקרה, אבל הרבה פחות רלוונטי (עד כדי חסם) למי שמוכן לבחון את הרעיון לתקופה מסויימת ואחר כך לראות (חסם שלא קיים עבור רופא מערבי דובר אנגלית במדינות כמו קנדה, אוסטרליה, ארצות הברית או בריטניה).
חוות דעת שנייה 546886
לגבי הראשית - הרבה רופאים דוברי רוסית עשו את זה. כמובן, אם את מגדירה ''גיל מסוים'' כחמישים ומעלה אז זה יותר קשה (אם כי אני מכיר גם דוגמאות כאלה).

שנית, ההנחה שלי היא שאם מייבאים לכאן רופאים אז העסק כולל תקופת הכשרה (שנה, נניח) בתשלום מלא ומתן אפשרות להתאזרחות. מובן שלרופא מערבי דובר אנגלית קל יותר במדינות דוברות אנגלית, אבל אני לא משוכנע שמדובר דווקא על רופאים מערביים ודווקא על רופאים שאנגלית היא שפתם הראשונה או העיקרית. גם בהודו וגם במזרח אירופה, למשל, אפשר למצוא רופאים ברמה מקצועית טובה שמעונינים לקבל שכר מערבי (כמובן, השכר שיוצע כאן צריך לעמוד בהגדרה הזו) ולא יצליחו בקלות לקבל אישור עבודה במדינות דוברות האנגלית. אם כאן מציעים להם שכר נאות והכשרה על חשבון המדינה, יש לדעתי סיכוי להביא אותם לכאן - כמובן, אם מחליטים שהחלופה הזו עדיפה על השקעה בהכשרת ישראלים.
חוות דעת שנייה 546887
זו הנקודה - רופא זר שחושב לעבוד בישראל צריך לקחת בחשבון הגירה מלאה. הוא לא יכול, למשל, להחליט שהוא מגיע לתקופה קצובה (חמש, שש שנים)‏1 כי זה פשוט לא משתלם. אבל יכול להיות שמדובר במספר נמוך עד כדי אזוטרי של מקרים גם אם תהיה דרך להתגבר על המכשול הזה, כך שזה לא ממש רלוונטי.

1 במהלכן ייתכן ויתפתה/יפותה להשאר ולהתאזרח מסיבות שונות ומשונות (או שלא)
חוות דעת שנייה 546890
שמעתי על רופא זר שהיגר לארץ והתאזרח בה. הסיבה השונה והמשונה שלו היתה, שבחו''ל חייבו אותו לעשות תורניות גם בשבת, והוא לא רצה להמשיך לחלל שבתות. בארץ, לעומת זאת, רופא יהודי דתי יכול לעשות תורנויות שבת מבלי לחלל שבת, כי כאן הוא מציל חיים של יהודים.
חוות דעת שנייה 546892
מעניין אם אפשר לעשות מזה עסק - יהודי של שבת.
כלומר יהודים שיסכנו את עצמם בשבת כדי לוודא שהרופאים הדתיים בתורנות באמת נחוצים.
לא כל רופא זר הוא יהודי 546893
חוות דעת שנייה 546982
ד"ר ברוך גולדשטיין?
חוות דעת שנייה 547079
לא להגזים, הנימוקים ההלכתיים הסטנדרטיים להצלת חיו של גוי מביכים גם בלי התייחסות לרוצחים בדם קר.
חוות דעת שנייה 546894
אם אינני טועה, הרבה רופאים ישראלים למדו באיטליה (יהודים) ובגרמניה (ערבים). רובם ודאי לא הכירו את השפה טרם לימודיהם.
חוות דעת שנייה 546896
נכון, אבל (א) מדובר על אנשים צעירים (בדרך כלל) ו(ב)הייתה להם מטרה חשובה מספיק כדי להתאמץ עבורה. רופא שיהיה מוכן לעבוד בישראל חמש שש שנים (רילוקיישין סטייל) לא יהיה מוכן בהכרח להגיע לכאן במטרה להשתקע.
חוות דעת שנייה 546923
מעטים המקצועות בהם אדם הולך לארץ אחרת לתקופה של חמש-שש שנים כדי לעבוד בלי שיש לו כוונה להשתקע שם (כרגע לא ניקח בחשבון עובדי כפיים אלא בעיקר מקצועות חפשיים). תקופה של חמש-שש שנים היא תקופה שבה אדם בונה חיים וקריירה במקום כלשהו, הוא עשוי להקים בה משפחה ולגדל ילדים (או, אם יש לו כבר ילדים, הם יתמקמו עמוק מאד במקום החדש בתקופה כזו) ואדם לא עושה השקעה כזו מתוך מגמה של "ננסה ונראה". לי נראה ברור שיבוא רופאים מחייב השתקעות שלהם בארץ; אם יחשוב מישהו לפעול בכיוון הזה הוא יצטרך להשקיע בהתאם, וכאמור - יש מקומות בעולם בהם יש רופאים שעשויים להיות מעונינים בכך.
חוות דעת שנייה 546926
חסרים אנשים שעושים רילוקיישן לתקופה קצובה? אתה מתייחס למצב של אדם צעיר (יחסית), אבל לא נשמע לי מופרך שאדם בן חמישים, שילדיו כבר בוגרים (בהנחה שיש לו כאלה), ירצה לעבוד מספר שנים במדינה אחרת, בהנתן התנאים הנכונים.
חוות דעת שנייה 546934
לתקופה של חמש-שש שנים? די חסרים. אני מכיר אנשים שנמצאים ברילוקיישן של שנתיים-שלוש, ומאלה שאני הכרתי מי שנשאר שם יותר בדרך כלל כבר לא חזר. אגב, רילוקיישן הוא דבר שמשאיר אותך מחובר חזק למקום ממנו יצאת - בדרך כלל אתה ממשיך לקבל ממנו את המשכורת, יש לך ויזה זמנית שלא מאפשרת לך לעבוד איפה שאתה רוצה ולהשאר כמה שאתה רוצה, והחיים שלך בנויים כך שתחזור בבוא המועד (שוכרים לך דירה ואולי גם אוטו, בן/בת הזוג עובדים בעבודה זמנית או בכלל לא וכו'). כל זה לא עובד כשאתה בא לתקופה ארוכה.

רופא בן חמישים הוא מומחה ותיק ובכיר שאין לו סיבה מיוחדת ללכת להלחם מחדש על המעמד שלו במקום זר. בכלל, בגילאים האלה אנשים לא נוטים לעשות שינויים דרסטיים מהסוג הזה אם הם לא מוכרחים. חוץ מזה, גם אדם עם ילדים בוגרים עשוי להיות קשור אליהם או לנכדים (או להורים הזקנים שלו), שלא לדבר על בן/בת הזוג.
חוות דעת שנייה 546907
אם כבר נותנים תקופת הכשרה של שנה בתשלום מלא (ומערבי), ומקבלים בתמורה רופא שאין לו מחוייבות גדולה לארץ הקודש מחד, וייתכן שייכשל בהכשרה מאידך. הרי שיותר זול כנראה להגדיל את מכסת הסטונדטים לרפואה, שמשלמים על הזכות ללמוד, ויש להם מחוייבות יחסית גדולה למדינה.

להביא רופא זר ולממן אותו במשך שנה בה הוא לומד עברית, 10000 שקל בחודש נניח (משכורת והכשרה). כמה עולות 5 שנות הכשרה של סטודנט לרפואה(בניקוי שכר הלימוד)?
חוות דעת שנייה 546924
סביר להניח שהכשרת ישראלים לא זולה בהרבה, אבל יש לה יתרונות אחרים. יבוא עובדים צריך להיות פתרון רק למצבים נדירים ובאופן זמני, ואם אנחנו רואים שבטווח הארוך יש פער בין יכולת ההכשרה של רופאים לבין הצורך אז צריך להגדיל את יכולת ההכשרה.
חוות דעת שנייה 546967
המדינה מתקצבת ב29 א"ש לשנה‏1, כלומר בערך 150 א"ש (ללא שכר לימוד). למיטב ידיעתי הסכום הזה לא מכסה את העלות המלאה למערכת, שחלקה נספג ע"י האוניברסיטה וחלקה (אני חושב שהארי, אבל אין לי נתונים) ע"י בתי החולים. קצת קשה גם לתמחר, מה עלותו של ראש מחלקה שמבלה שעה בהסברים לקבוצת סטודנטים ? האם זו עלות הניתוח הפרטי שהוא יכל לעשות באותו הזמן (שזה בקלות יכול להיות שכר הלימוד השנתי של אחד מהם), או שהמדינה כבר משלמת לו משכורת והעלות השולית פה היא אפס ? אני חושב שהערכה של 300 א"ש לחמש שנים (למה חמש ? הורדת את השנה שהרופא לומד עברית ?) היא שמרנית.

בלי שום קשר, אני חושב שראוי למדינה להעמיד מערכת רפואה מפוארת, כמו שיש לנו, שתעמוד בזכות עצמה ולא תהיה תלויה ביכולת לגייס רופאים זרים. זה כמובן לא צריך לבוא על חשבון הבאת רופאים זרים ושליחת רופאים שלנו לתקופות קצובות, כדי להביא ולהפיץ ידע ושיטות.

1
חוות דעת שנייה 546968
וכמובן שכחתי את החשוב מכל, העלות של לימודי רפואה בארץ לסטודנט מחו"ל (אני מניח שכאן האוניברסיטה לא מפסידה כסף), כ30 אלף דולר לשנה, כלומר ~360 א"ש לשלוש שנים (למיטב זכרוני הם עושים שלוש, אחרי שבאו עם תואר ראשון, אולי טעיתי וזה ארבע).
חוות דעת שנייה 546969
ארבע.
חוות דעת שנייה 547307
סלח לי על החשדנות שלי, אבל אם יחליטו ליבא רופאים -יעשו את זה ממדינות ששם השכר נמוך יותר כדי להחליש את ארגוני הרופאים ולהוציא מהם כל מחשבה על שיפורי שכר אלא להיפך.
חוות דעת שנייה 546658
הרוח שעולה מדבריך- אם הבנתי נכון-מציגה בדרך לא נכונה את אלמנט השביתה באגודים מקצועיים בכלל ואצל הרופאים והאחיות בפרט. ההצגה כאילו לשבות זה כמו לקנות שי לחגים וההחלטות בקשר לכך הן דבר של מה בכך והעניין השני: הצגת הרצון לשפר שכר כמשהו מגונה, רדיפת בצע של עובדים וכו'. חלק מהצגה זו (לא אצלך) היא הדגשת השכר הגבוה החריג של מנהלי מחלקות שונים והתעלמות מהשכר של המתמחים שהם רופאים לכל דבר ועניין וכשמחלקים את השכר שלהם לשעות העבודה רואים באמת מיליונרים.
חוות דעת שנייה 546659
לא לזה התכוונתי. לגלגתי על הכותבת, כי לדעתי המהלך שלה הוא בערך כזה:
"אומרים שהמצב היום הוא איום ונורא. אבל אל תקשיבו! המצב הרבה זמן היום ונורא, אבל הם רוצים העלאת שכר, אז המחאה לא תמימה".
שזה טיעון מגוחך, מסגנון 'אבל לג' יש אף ארוך, ולכן הוא טועה'.
נניח שהמחאה שלהם לא תמימה, זה משנה משהו? אנחנו רוצים מצב טוב יותר בבתי החולים, ואני לא פוסל את האפשרות שהעלאת שכר הרופאים היא אחד המרכיבים בזה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים