בתשובה לאייל רון, 22/10/99 22:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה בהגדרתו של בורא עליון שמפקח על הכל היא, כמובן, השאלה מאיפה הגיע אותו בורא עליון, שמן הסתם הינו הורכב הרבה יותר מאשר בריאתו כולה. הרבה יותר קל להסביר חוק טבע בודד מאשר דבר כה מורכב כמו ישות סופר אינטיליגנטית. מכיוון שגם אלוהים וגם התאוריה המאוחדת עדיין לא הוכחו, השאלה כאן היא איזו מגמה אנחנו בוחרים - לכיוון האלוהים, או לכיוון הפיזיקה? אני בוחר בפיזיקה. ההשוואה לגבינה היא כן משמעותית. אבל אם כבר העלת את הנושא - כשאני שואב את כל האטומים ממקום מסויים, נגיד - חור בגבינה, האם אני יוצר נפש?! זהו להפעם. הנושאים האחרים אינם ניתנים להוכחה או לטיעון לכאן או לכאן, אלא הם עניין של אמונה, כל עוד אין לנו נתונים נוספים, לפחות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שברגע שאני מאמין שיש אלוהים אני נכנס לפרדוקס של "מי ברא אותו" אולם לאותו הפרדוקס אני נכנס גם ברגע שאינני מאמין בקיומו של אלוהים - משום שאז "מי ברא את העולם" עוד לא ראיתי תיאוריה לקיום העולם אשר איננה כוללת בתוכה פרדוקס. חוק טבע בודד ו"פשוט" איננו כלל פשוט כמו שתיארת אותו. עדיין איננו יודעים מדוע הוא פועל וכיצד יודעים כל שני גופים (למשל) שעליהם להימשך אחד לשני. ידיעה זאת של הגופים היא כמו לייחס להם אינטילגנציה - ואינני רואה כיצד ייחוס אינטיליגנציה לכל חלקיק בייקום היא דבר פשוט יותר מקיומו של אלוהים. לא הבנתי את הנקודה שלך בקשר לגבינה - ואודה לך אם תואיל להסביר אותה ביתר פירוט. אני מסכים איתך שהנושאים שבהם אנו דנים אינם ניתנים להוכחה לכאן או לכאן. הסיבה שבה התחלתי דיון זה אינה בשביל להוכיח את קיומה של הנפש - אלא כדי לקבל הכרה בכך שאכן ישנה אפשרות שהיא קיימת, ושאפשרות זאתי איננה בטלה כלל וכלל - דבר אשר רוב חברי מערכת האייל הקורא לא הסכימו איתו (לפחות לפי דעתי, יכול להיות שאני טועה ושהם כן הסכימו...) ודבר אחרון - אי אמונה באלוהים איננו שולל את קיומה של הנפש - אני יכול להאמין בפיסיקה ואף בנפש (וזו אכן אמונתי), מקווה שאתה מקבל אותה... ;) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"פרדוקס" אותו ציינת אינו בהכרח פרדוקס. האם כל שאלה שאין לך עליה תשובה היא פרדוקס? בהתאם למה שידוע לנו כרגע, ואולי מה שיהיה ידוע גם בעתיד, אין לנו תשובה לשאלה של "מה היה קודם". אבל מי יודע? אולי התשובה היא פשוטה למדי, ופשוט איננו מודעים אליה? כבר זמן רב האנושות משתעשעת במחשבה שה"זמן" אינו אלא מימד רביעי. מה אם התנועה שלנו ביקום בכיוונים המתאפשרים במימד זה היא מעגלית? מה אם למעשה, לא קיים "זמן" כפי שאנחנו מבינים אותו, ולכן היקום לא היה צריך להווצר? יכול להיות שלא. למעשה, סביר שלא. אבל הגדרת כל שאלה מטרידה כפרדוקס ופטירתה מראש כבלתי ניתנת לפיתרון אינה מובילה איש לשום מקום... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |