בתשובה להאייל האלמוני, 02/09/10 9:34
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550116
הוא לא היחיד, זה נוהג די מקובל.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550119
לא הצלחנו להיפטר מהשיחות של ״האייל האלמוני״ עם "האייל האלמוני״? מה עם קצת מקוריות בכינויים?
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550121
במקרה הנוכחי מדובר על אותו כותב, והוא פשוט מגיב בשני כינויים שונים (שהם, במקרה, גם אותו הכינוי).
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550123
במקרה הנוכחי זה לא יכול להיות אותו כותב, כי אני יודע שהשני הוא אני :)
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550122
אני מכיר כמה זוגות שבגיל 40 עוד תקועים איפשהו במנטליות של גיל 16 ולא מצליחים להיפטר מהערגה הילדותית ל"מקוריות" - ומצידי שימשיכו להתעלל גם בילדים הבאים שיוולדו להם ויקראו גם להם בכל מיני שמות תמהוניים עד מזוויעים. אנשים בוגרים לא מחפשים בכל דבר מקוריות, והאחידות שב"האייל האלמוני" היא עניין נוח, נוח מאוד (עד שהמערכת תחליט לא לאפשר את זה יותר).
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550124
אני לא חושב שמישהו במערכת יאסור עליך את זה (אבל יכול להיות שזה בגדר עמימות ולכן יהיה חלק ממה שעליו מדובר בתגובה 549941).

הבקשה הפשוטה והצנועה היא לבחור כינוי ייחודי מספיק לצורך הדיון. נניח "חיים", "משה", "שם" או "חובה".
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550125
אני מציע פתרון מאוד פשוט - אווטרים. מעתה יוצמד אווטר לכל משתמש באייל, עם מנגנון סלקציה ביקורתי שיוודא שאין התנגשות אווטרים של יוזרים, ומי שלא בוחר לעצמו אווטר - המערכת תבחר לו באקראי אחד בעצמה מתוך מאגר תמונות של דמויות קומיקס.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550126
אני מציע שיכתבו את ה IP של המחשב ממנו נכתבה התגובה.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550127
או שאם מישהו בוחר בניק ''האייל האלמוני'' המערכת תגריל מספר ותצמיד אותו לכינוי. המספר הזה יהיה משויך מאותו רגע לקוקיז.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550130
נראה לי שכאן שניים בחרו במפגין את ברירת המחדל הישנה. או לחילופין: אחד בחר את ברירת המחדל הישנה וטוען שהוא שניים.

את זה כבר אי־אפשר למנוע (בהנחה שאתה לא רוצה לוותר על אלמוניות) ללא לחץ פיזי מתון. אחרת איך תבדיל בין המקרה הזה לבין אלמוני שמתחבר משני מחשבים שונים?

(בקיצור: על תאיים עלינו בסמלילים)
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550129
לא שהמערכת תאסור את זה אישית על מישהו, אלא שכשמישהו יכתוב "האייל האלמוני", תופיע כתובית שבה הוא מתבקש למצוא לו כינוי, וחוזר חלילה, והתגובה לא תשוחרר לפרסום. בשלב הבא תוכל המערכת לפנות אל ה FBI שיעזרו לתפוס את המנוולים ולאכוף את החוק.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550233
למה "להתעלל"? היתה פעם כתבה נרחבת במוסף חג של ידיעות אחרונות, שבה ראיינו עשרות אנשים בעלי שמות מיוחדים מאוד ואף תמהוניים ("אוחזת" וצפונה). בכותרת המשנה גם כן נאמר משהו כמו "מה ההורים חשבו לעצמם כשעשו דבר כזה לילדים?". אבל לא היתה לה שום אחיזה בכתבה, כי כולם עד אחד ציינו שהם אוהבים את השם שלהם ולא היו מחליפים אותו. חלק אמרו שגרם להם קצת מבוכה בילדות, אבל אף אחד לא כעס על הוריו, לא החליף את השם ולא הרגיל את חבריו להשתמש בקיצורים "מסווים" לשם.

המסקנה האישית שלי מהשיבוש בכותרת: אחד מהפחדים הבסיסיים של הישראלי המצוי הוא לא להיות אחד מהחבר'ה‏1. הפחד הזה כל כך מושרש, עד שגם כאשר ישראלים רואים בשטח שאפשר להיות חריג/שונה במובן X והשמיים לא נופלים בגלל זה, זה נקלט כרעש בלבד. זה לא נכנס לראש. עדיין העוול הכי גדול שאפשר לעשות לילד הוא לגרום לו שוני חברתי כלשהו‏2.

1 לא, אני לא מדברת על אליטות האייל. כולכם ייחודיים, כולל זה שתיכף יצטט לי ממונטי פייתון).
2 כן, זה מתייחס גם לברית המילה.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550244
המילה "התעללות" היתה לא ברצינות, וברור שיש טרגדיות גדולות יותר משם חריג. בכל זאת, זה לא נוח, גם אחרי תום הילדות. הדוגמה המהירה ביותר שעולה לי עכשיו היא אישה שהכרתי, ששמה "צנועה", ובגיל 60+ היא עדיין היתה מתבדחת-מתנצלת בכל פעם שפגשה אדם חדש, והיתה פולטת משהו בסגנון "זה לא אשמתי, זה ההורים שלי...". היא לא החליפה את השם בתעודת הזהות ולא נראה לי ש"כעסה" על הוריה. השם היה יותר כמו יבלת לוחצת שמתרגלים לחיות איתה, ואנשים עם בעיית שם כזאת הם כנראה רבים יותר מאלה שהעיתונאי/ת הצליח/ה לאסוף לצורך הכתבה.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550246
בקשר לשם - התחושות של אנשים אל השם שלהם הן מאוד אינדיבידואליות ולפעמים הם יותר חריפות ממה שנראה כלפי חוץ, גם כשהשם הוא לא חריג בצורה בלתי רגילה והוא סתם שם לא כל כך נפוץ. כמו דרורה למשל. אולי לא רבים יודעים אבל השם המקורי של דולי, אשתו של פואד, היה דרורה. היא טענה שכשהיא היתה קטנה היה לה קשה לבטא את השם הזה ולכן היא היתה אומרת ''דולי'', ושככה זה נשאר. בגיל העשרה היא כבר דאגה שכולם יקראו לה רק דולי וכשהוציאה תעודת זהות היא גם כתבה ''דולי'' כשמה הרשמי, ושנים אחר כך, בגיל שלושים ומשהו, היא החליטה שדולי זה מתוק מדי או ילדותי מדי ושינתה את שמה למאיה, אבל למאיה אף אחד לא התרגל כך שממשיכים לקרוא לה דולי.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550251
הכרתי בצבא בחורה בשם ''צעירה''. תהיתי אז כיצד שמה ישתלב במהלך חץ הזמן של חייה.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550255
או אפילו קודם, בחץ הזמן של שירותה הצבאי.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550260
לאחת מהפקידות בבסיס בו שירתתי קראו ''בובה''. האושר שהוסיפו לעולם הבעות הפנים של אנשים שלא ידעו זאת, למשמע מפקדים בכירים אומרים משפטים כמו ''בובה, הדפיסי בבקשה את המייל של איקס'' היה שווה את כל סבל שאולי גרמו לה הוריה.

שם המשפחה שלה, אגב, היה ברבי. אני לא ממציא את זה.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550295
her google count must be impressing.
a boy named sue 550431
הכרתי מישהי בשם לינדה (יפה בספרדית). שם לא מאד נדיר, לא בגירסתו הספרדית, לא העברית, וגם לא הלטינית (בלה). אמה מה, היא סיפרה לי שאביה נתן לה את השם הזה, מכיוון שהיא היתה כל כך מכוערת, שהוא רצה שיהיה בה לפחות משהו אחד יפה.

___
ומי שחושב על ג'וני קש, עושה זאת על אחריותו בלבד.
a boy named sue 550433
וידוע המקרה של פרופסור שנתן לבנו את השם ''חמור'' והוא התאבד במהלך חייו.
a boy named sue 550438
תגובה 107888
a boy named sue 550468
אפרופו שמות, נדמה לי שהעניין הוזכר באייל, אם כי חיפוש שביצעתי כעת לא העלה ממצא - היה פעם ברח' נחלת בנימין בת''א בעל מלאכה שנשא את השם היטלר. אאל''ט שמו הפרטי היה אדולף. ומדובר כנראה בשנות הארבעים והחמישים למאה הקודמת.
a boy named sue 550704
לחמי יש חבר טוב בשם דולף. קיצור של אדולף. ונשאלת השאלה - מה גרם לזוג יהודי בניו ג'רזי בשנת 1947 לקרוא לבנם דוקא בשם הזה?
בצורה לא מפתיעה הוא פסיכיאטר במקצועו.

(בצורה כן מפתיעה הוא היה ההשראה לדמותו של פרייז'ר (עוד בימי צ'ירז העליזים). קצת פחות מפתיע אם יודעים שחבר שלישי שלהם היה שנים לא מעטות סמנכ"ל ומנכ"ל NBC. כן, כן, אנחנו משפחה מקושרת היטב.)
a boy named sue 550725
הדברים עוררו בי מחשבה שקיננה מתחת לסף ההכרה:
זה זמן רב שאני נמנע מצפיה בסדרות קומדיה אמריקאיות (ובריטיות). הן פשוט לא מצחיקות אותי. כולל קלאסיקות כגון 'סיינפלד' או לאחרונה 'המשרד'. הנחתי שהדבר נובע מהיותי בן לתרבות והוויה אחרת. עובדה שקומיקאים וסטנדאפיסטים ישראליים לדורותיהם כן הפילו אותי ברצפה. הבולט והמוכשר מקרב הנוכחיים, אגב, הוא שחר חסון. פצצת הומור ואנרגיה.

אבל לעומת זאת סדרות דרמה/מתח הלקוחות מקצה המציאות האמריקאית השונה כל כך מהנעשה בישראל דווקא עניינו ורתקו אותי מאוד. 'הסמויה' למשל, שעסקה בהווי גיטאות השחורים והסמים בבולטימור. או 'ילדי האנרכיה' (שבמזל"ט פתחה עתה עונה 3) שעיקרה סוגת תרבות כנופיות האופנוענים בדרום-מערב ארה"ב. ולעומת הלעומת דווקא סדרה כמו 'עספור' שלנו די לא הלהיבה אותי.

אז זה רק אני וטעם אישי או שיש הסבר כללי?
סיינפלד לא מצחיק מוסים. 550727
זה רק אתה.
a boy named sue 550728
אני לא רואה כמעט בכלל טלויזיה ישראלית, סינפלד והמשרד לא מדגדגים אותי אבל QI ודוקטור הו מצחיקים אותי עד דמעות. ראיתי ככל שאני יודעת את כל הפרקים שאי פעם שודרו של חוק וסדר, כולל חלק מסדרות הבת. הסטנד אפ של אדי איזארד מבריק בעיני, וגם של לואיס בלאק וביל מאהר, למרות שאני לא מסכימה עם כל התפיסות הפוליטיות שלהם. ראיתי כל דבר שסטיבן פריי אי פעם עשה, וכנ"ל ג'וס וידון.
אתה רואה כאן איזשהו דפוס? גם אני לא.
קוראים לזה טעם אישי.
a boy named sue 550749
מה זה QI? לדוקטור הו טרם הגעתי ברשימת ההורדות המתוכננות.
גם לי יצא לראות הרבה מפרקי חוק וסדר לשלוחותיה. את אדי איזארד אינני מכיר. אחפש. ניסיתי את ביל מאהר פעמיים-שלוש ולא צלחתי. כנראה שהאנגלית שלו גבוהה מדי עבורי. אהבתי את 'סטיבן פריי עושה את אמריקה'. כנ"ל לגבי ג'וס וידון וסדרות המד"ב פיירפליי (כולל הסרט סרניטי) ובית הבובות. פחות התחברתי לערפדים שלו - באפי ואנג'ל.

ובעצם, בהירהור נוסף, קיימות סדרות המוגדרות קומדיה(למרות שאינן צחוקים וגיגים) שכן חביבות עליי. מאוד. 'עקרות בית נואשות' WEEDS ולאחרונה 'האחות ג'קי'.
a boy named sue 550760
לגבי דוקטור הו, כדאי שתזדרז, הם כרגע בעונה השלושים ומשהו.

התכנית QI היא בעצם שעשועון טריויה, אבל מזן שונה לגמרי. המנחה הוא סטיבן פריי, ופאנל של ארבעה (בד"כ קומיקאים) שאחד מהם הוא תמיד אלן דיויס, מנסה לענות על שאלות. תשובות מקבלות ניקוד לפי כמה שהן מענינות, והחטא הגדול מכולם הוא לענות בקלישאה שגם אינה נכונה. אם אחד מהמתמודדים עונה תשובה שגויה שצוות התוכנית חזה מראש שישגו בה, או חמור יותר - תשובה חוכמולוגית מתבקשת - המסכים מהבהבים וקול צופר נשמע למען יראו ויראו. מצריך המון ריכוז, ושווה כל רגע.

אדי איזארד הוא אחד מגדולי הקומיקאים בבריטניה כרגע. הוא מתואר לעיתים קרובות על ידי חברי מונטי פיתון כ"הבן הממזר האובד". הוא טרנסוטיסט, ולפחות בתחילת הקריירה שלו היה מופיע תמיד בלבוש אישה, אבל זה לא כל כך נושא דיון מבחינתו, זה פשוט מי שהוא. הוא מצליח להיות חריף בטירוף אבל עדיין לשמור על נימוס בריטי קלאסי, הוא משתדל לא להעליב אף אחד וזו אמירה חיובית עליו. עם זאת הוא מתעסק הרבה בדת והסטוריה, שני נושאים שקרובים לליבו, בהיותו אתאיסט וחובב הסטוריה נלהב שתחום העניין העיקרי שלו הוא יום הפלישה לנורמנדי.

את "עקרות בית נואשות" אני רואה מכח האינרציה. העונות האחרונות היו בינוניות מינוס. אני צריכה סיבה ממש ממש טובה כדי להתחיל לראות סדרה חדשה, כרגע הלו"ז שלי מלא לחלוטין עם דוקטור הו, טורצ'ווד, true blood, entourage, Hung, New trick.
מה גם ש Dexter, supernatural, fringe, castle, House, QI מתחילות עונות חדשות החודש.
a boy named sue 550770
תשואות חן חן והמון תודות על ההפניות.

אני לא ממהר לשום מקום (במקרה של דוקטור הו, או כמו בדברים החדשים יותר כדוגמת קומיוניטי) שכן המחסנים שלי מלאים בעשרות שעות טלוויזיה. משתדל לעשות מרתון ברצף של לפחות עונה שלמה מכל סדרה. כמובן שלא יכול להתאפק מלצפות בבודדת בפרקים מהזן של 'דקסטר', 'מד מן', 'האוס' ו'שובר שורות', ששכן צעיר הביא לי על דיסק-און-קי את שתי העונות הראשונות, וכלל לא ידעתי על קיומה לפני כן. זה היה בדיוק בראש השנה אשתקד. בחגים הנוכחיים מתוכננת צפיה ב-castle s01 (כבר התחלתי) וב-weeds s04-05

בינתיים, בחזית המקומית, התחילו לשדר את התכנית היומית המשובחה 'מחוברים' של דורון צברי. סדרת ההמשך הגברית של 'מחוברות'. ראיתי ברצף את 8 הפרקים הראשונים (מתוך 10 ששוחררו עד אתמול). כ-‏200 דקות, לא כולל הפסקות אוכל, שתיה והתרעננות, של ריגוש הראש. מומלץ. אישית, הכי מתעניין בדמותו של שי גולדן, עורך מוסף 'הארץ' וכותב מחונן. [רבע ספוילר - מסתבר שהוא ואחיו ננטשו לאחר לידתו ואומצו כשהיה בן 6. סיפור מרתק]

שנה טובה
a boy named sue 550771
קח בחשבון שלקאסל לוקח קצת זמן לצבור תאוצה, אבל הסבלנות משתלמת. בפרק הלואין של העונה השניה יש קולבאק לפיירפליי שזכה לתואר ״הקולבק הכי טוב של השנה״ על ידי television without piti.
ובמה שקשור לטלויזיה ישראלית, אני אעמוד במריי ואמשיך לצפות רק במעט החיוני כדי לא להעליב את המעט מאד מחברי שעובדים בתעשיה זו.

ואיך שכחתי את מאד מן? ואת 30 רוק? אני מאשימה את הסתיו, עם הענן.
a boy named sue 550775
זה לא את, ולא הסתיו, ואפילו לא חשרת הענן - זה בגלל ריבוי סדרות מצוינות המאלצות גם את הרשתות הגדולות להתחדש ולהתחרות במשבצות שידור שנחשבו מסורתית כתפוסות. אני למשל שכחתי להזכיר את אחת המועדפות שלי השנה the good wife בכיכובה של מרגוליס הנהדרת. וכמובן damages האפלה עם גלן קלוז במשחק מזהיר לתסריט מסעיר לא פחות.

מחוברים עונה 1
מחוברים עונה 1 פרק 1 דף הסיקור

מחוברים עונה 1 פרק 1 עמוד הקישורים להורדה
וכך הלאה עד פרק 5 באתר זה. אני מעדיף להוריד מ-megaupload שכן המהירויות בשרתיו עשויות להגיע לקצבים גבוהים מאוד.
a boy named sue 550751
זה רק אתה
a boy named sue 551145
ולא עברתו לו אחד מהם איך שהגיע לארץ?
a boy named sue 550496
____
מענין, אני חשבתי דווקא על חיים משה.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550262
טוב, אז את מכירה דוגמא אחת, ובעיתון נתנו אולי 30 דוגמאות, אבל את רשאית להחזיק בדעתך ואני בשלי, וככה נוח.
פוחזת ודרומה 550364
מה זה "'אוחזת' וצפונה"? את מתכוונת ל"אוחזת ענף שקד"? כי אם כן אז אני חושב שהגישה שלך שלפיה בגלל שעכשיו לאייל יש הנהלה חדשה ועיצוב חדש, כל המידע שנצבר בו קודם לכן לא נחשב יותר - היא ממש חצופה. כבר ציינתי כאן‏1, ממש לא מזמן‏2, שהשם הזה מעולם לא הוענק לאף ילדה.

1תגובה 190366
2 מה זה פחות מ-‏7 שנים בין חברים?
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550128
אלו היו השיחות הכי אינטליגנטיות באייל הישן. יהיה עצוב אם הן תעלמנה.
הן גם באמת דרשו תשומת לב אמיתית ממי שקורא את הדיון.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550132
בניגוד, כמובן, לדיונים שבהם רואים שהכותב הוא י. אורן ואז אין צורך להתאמץ בקריאת ההודעה (השם נבחר כדוגמה לכותב שהודעותיו דורשות תשומת לב אמיתית).
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550135
ההערה הזו סתם היתה בדיחה.
אני מעריץ של י. אורן ואני מסכים שהתגובות שלו בהחלט דורשות תשומת לב אמיתית, ובניגוד למרבית תגובות ''האייל האלמוני'' תשומת הלב הזו גם באה על שכרה בדמות הרחבת דעת.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550136
אה, חשבתי שאתה האייל האלמוני שדווקא מתכוונים לדברים כאלו ברצינות.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550137
אני מתחיל לקבל את הרושם שהאייל האלמוני ממלא את תפקיד "האחר הגדול" עבור קולקטיב המגיבים הקבועים באייל הקורא.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550138
יש שם רק תקציר. אבל מקריאה ראשונית שלו נראה שמדובר על גישה לאקאנית. האמנם?
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550139
כן. ''האחר הגדול'' הוא מושג לאקאניאני כמובן.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550141
לא נראה לי הגיוני. אצל לאקאן "האחר הגדול" הוא A‏‏1. אבל ידוע לכולם שהאייל האלמוני דווקא קרוב מאוד ל־C‏‏2. בכל מקרה שימו לב להפניות לפירושים אחרים בדף Other [Wikipedia]‏.

‏‏2 תגובה 317272. ר' גם הדיון שקצת מעליה.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550143
אני לא בטוח שהבנתי למה אתה מתכוון. מילא אם היית אומר שהאייל האלמוני קרוב ל-D, אבל C?
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550150
Do (musical note) [Wikipedia] יכוון אותך אל C (musical note) [Wikipedia].
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550151
יפה!
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550159
בזמן האחרון נדמה לי שטל ויובל השתעשעו והכניסו איזה תת-תוכנית כמו ב- דיון 2595
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550249
לפי מעריב של היום, טל ועורך אחר של האייל עסוקים בתרגום ספר.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550250
??
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550279
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550281
אותם השניים שראיינו את המחבר?
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550284
התכוונת ל-דיון 2899
התוודעתי לגא"ב בעקבות הביקורת של טל. ספר נפלא, אני חושב שצריך כשרון מיוחד כדי לתרגם אותו. מעניין מה יניבו ינ"ב וטל.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550285
התכוונת מן הסתם לדיון 2899[*], בו נטענה גם תגובה 461578. אפשר לקבל מתאבן בדמות התרגום של עמוד השער?

[*] יוספו טולטיפים לקישורי הדיון, לאלתר!
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550312
"הפילוסוף-המדען דגלס הופשטטר חוקר את התבנית המשותפת המונחת ביסוד יצירותיהם של שלושה גאונים פורצי דרך: המלחין יוהן סבסטיאן באך, הצייר מ"ק אשר והמתמטיקאי קורט גדל."

אני תוהה עד כמה בעיני הופשטטר (שכבר התלונן על שורות המחץ השגויות שבהן מתארים את הספר הזה במדורי הספרות) ימצא חן הניסוח הזה (שלטעמי לא ממש אומר כלום על מה שהספר עוסק בו).
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550313
אה, וכמובן, כל הכבוד לטל וירדן על ביצוע משימה בלתי אפשרית בעליל.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550328
אכן כל הכבוד, נשמעת משימה קשה מאד.
פעם זרקתי ספר של הופשטטר - את Metamagical Themas - כי הוא מטרחן ברמות על אנושיות. הספר הוא אסופת מאמרים שהופשטטר כתב במשך שנתיים בסיינטיפיק אמריקן, במקום מרטין גרדנר שפרש מכתיבת הטור האלמותי Mathematical Games. חשבתי שיורשו של גרדנר לבטח יהיה דומה לו, או מעניין כמוהו, או כותב רהוט כמוהו, והאכזבה והתסכול היו כה גדולים שהספר מצא את מקומו בפח.
אני מתנצלת בפני אוהבי הופשט'...

---------
עכשיו ראיתי שמרטין גרדנר הלך לעולמו לפני שלושה חודשים, ב-‏22 במאי השנה.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550337
גם GEB, למיטב זכרוני, הוא טרחנות שאין כדוגמתה. אבל הוא גם כיפי.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550360
שכחתי להסב את תשומת הלב לכך ש Metamagical Themas הוא אנגרמה ל Mathematical Games. יכול להיות שרק בגלל ההברקה היפיפיה הזאת קניתי את הספר בן 800 העמודים, תוך התעלמות מהחשדנות הטבעית שלי כלפי ספרים בעובי כזה.

טרחנות כיפית, מממ... אני מנסה להבין מה זה אומר. האסוציאציה הראשונה שלי היא הסרטים הערביים של יום שישי שנהניתי לראות מרוב שהם זוועתיים, אבל הסרטים ההם לא דרשו ממני להזיז נוירון ואילו הופש' הוא מגיר זיעה מפורסם, אז זה לא יכול להיות זה.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550367
נראה לי שהכי פשוט להסביר מהי טרחנות כיפית באמצעות דוגמה: GEB.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550440
וואו. אתגר לא קטן, תרגום הספר הזה. שיהיה בהצלחה :) (ועכשיו אני סקרנית לקרוא את התוצאה)
היח''צנים של באך עובדים קשה 550603
שמתם לב למי ניתן הקרדיט מתחת לציור של באך שהתלווה לדיווח? ל"יחצ". (היעדר הגרשיים בין שתי האותיות האחרונות - במקור.)
היח''צנים של באך עובדים קשה 550630
זה לא מההגדה?
נדמה לי אחרי "כרפס".
אז אם באך היא "יחצ" אז כנראה הכרפס הוא אשר. (וגדל הוא "ורחץ" שזה מסתדר טוב עם ה־OCD אאז"נ)
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550588
תודה, ארז - היית הראשון שהסב את תשומת ליבנו לפרסום ב''מעריב''. תודה גם לכל שאר המתעניינים. יש עדיין עבודה לא מעטה, ויקח כנראה מספר דו-ספרתי של שבועות לפני היציאה לאור. כשיהיו לנו פרטים נוספים, נשמח לספק אותם.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550601
תוכל רק לגלות אם כבר התחלתם לעבוד על זה בזמן כתיבת תגובה 461604 ותגובה 461578 ?
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550653
למען האמת התחלנו לעבוד על זה כמה שנים לפני שנכתבה תגובה 1.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550654
ואו, בטח מרגש לראות פרויקט של כל כך הרבה שנים מגיע לסיומו.
אוף טופיק, מענין לראות שהתגובה הראשונה היא בדיון החמישי (נראה שפרסמתם חמישה מאמרים וסקר ביום הפתיחה), ושהתגובה השלישית כבר נכתבה בידי אלמוני.
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550661
למען הדיוק ההיסטורי, לא ''פרסמתם'' חמישה מאמרים וגו' - אז עוד לא היתה מערכת, רק דובי, ואני בכלל הייתי בשלושה חודשים של טיול (אם כי מאמר או שניים שלי כבר היו מונחים על שולחן העורך).
אם כבר משתגעים - אז בהגיון 550605
הכי חשוב - הצב, זכר או נקבה?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים