 |
|
 |
||
|
||||
 |
הוזכר פה "יונתן" - מקרה חריג בעברית, אפילו המדוברת, של הטעמת הברה שלישית מהסוף1. יש עוד דוגמאות (אם לא בשמות, אז במילים שאינן מושאלות מלעז)? יש תיאוריה סבירה למה זה קרה כאן? (נתונה העדפה ברורה לא להשאיר את הטעם על ההברה האחרונה בשמות חיבה, אבל למה לא נוטים להטעים את ה"נָ"? 1 אין לזה מילה אפילו... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1 ל־"שלישית מהסוף" אולי אין מילה, אבל אפשר להסתכל על זה גם כ"הברה ראשונה", ואז זה נקרא "הונגרית" (ודייק: הֿונגרית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם "מיכאל" לעיתים קרובות מוטעם כך, ואפילו "אביתר" שמעתי. "פפריקה" לא מעניין כי זה מושאל, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוניברסיטה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אמנם מלעז, אבל אי אפשר להתאפק: גם רשקולניקוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חשבתי על רוגעלך, אומדנא (מילה ארמית שפירושה אומדן. משמשת רבות לומדי גמרא, ונהגית בהטעמה על ההברה הראשונה בפי האשכנזים שביניהם) ויוקנעם. אמנם רק האחרונה היא בעברית, וגם היא שם, אך השתיים הראשונות גרמו לי לחשוב שאולי התופעה הזו היא שאריות של צורת הגיה אשכנזית, יידית. בניגוד להיגייה הספרדית (שהיא הרווחת בעברית) שאוהבת מלרע ההגיה האשכנזית מטעימה במלעיל ככל יכלתה (שאבעס!). ואז, במילים ובשמות תלת-הברתיים שבמקור נהגות במלרע, משום מה "מדלגים" אחינו האשכנזים מעל ההברה האמצעית ומטעימים את הראשונה. למה? לא יודעת... אבל לזכותם יאמר שבכל המילים שצוינו בפתיל זה הטעמה בהברה האמצעית נשמעת מאולצת למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעם יוק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, עכשיו למדתי בזכותך את מקור המילה "יוק" (תודה!) אבל לא הבנתי אם יש קשר למספר ההברות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיחה:המצור הגדול על מלטה [ויקיפדיה]. לא מופיע בערך עצמו כרגע, למרבה הבושה. "מלטה לא קיימת". הצי העותומני שלכאורה לא מצא את מלטה. בפועל הצי העותומני מצא אותה והצבא העותומני נחת במלטה, אך לא הצליח לכבוש את כולה ונאלץ לסגת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות שלי (ועדכנתי גם את דף השיחה שם) - הצי הטורקי שלכאורה פיספס את מלטה הוא הצי הטורקי שהנחית את הצבא שכבש את כרתים בשנת 1645: (לא ברור לי למה הראשון לא עובד) מלטה היתה מראש תוכנית הטעיה (שעבדה: הוונציאנים בכרתים היו מופתעים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיבור של ילדים בגיל בי"ס יסודי יש מילים שלפעמים נהגות עם ההטעמה הנ"ל: גלגלון, החלפות, ועוד שכרגע שכחתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אם כבר, סופר-מלעיל, לא? "מלעיל" פירושו "מלמעלה", וגם "סופר" פירושו "על". אבל אני מעדיף את האפשרות בכותרת כאן.) נכון, יפה! כשהיינו ילדים, למשחק ששיחקנו בפריזבי קראנו "פֶּגוזים", אין לי מושג למה, וזה היה במלעילעיל. ומשהו מהצבא: "אגמי" ו"בסיסי", כסוגים של קורס קצינים, לפי פרסומים זרים הוגים במלעילעיל. בשני אפילו מוסיפים תנועת A לבי"ת, על פניו רק כדי שאפשר יהיה להגות אותו כך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי שבאיסלנדית ההגיה בדרך כלל מלעילעלית - תמיד מדגישים את ההברה הראשונה, אפילו במילים ארוכות (ויש להם מילים ארוכות!). מישהו מכיר עוד שפה שבה תופעה דומה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר איסלנד, הדבר הכי מגניב שם הוא שאין שמות משפחה. אנשים נקראים בשם פרטי ובשם האב. כך ביורן בנו של אריק הוא ביורן אריקסון, וקלרה בתו של אותו אריק, ואחותו של אותו ביורן, היא קלרה אריקסדוטיר. אשתו של אריק, מרתה, תהיה גם היא עם שם ''משפחה'' אחר, נניח מרתה סיגורדסדוטיר (כי האב נשאר אותו אב גם כשנישאים). למרות שה נראה כמו הזמנה לבלאגן, איכשהו האיסלנדים מסתדרים טוב בשיטה הזאת והחיים שם מתנהלים בסדר מופתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לדפוק את המערכת, תגובה 81587 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישית הייתי מעדיפה לשנות רק את שם המשפחה שלי, מאשר לשנות את כל הקומפלקס ל''ולדימיר אשכנזי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספרד יש שיטה אחרת: לכל אדם יש שני שמות-משפחה. אשה שמתחתנת אינה מקבלת את השם של בעלה; רק כשמדברים על המשפחה כולה מתיחסים אליה בשם הבעל, אבל האשה עצמה שומרת על שמותיה. הילדים בוחרים להם שם אחד מהאב ואחד מהאם. גם זה קצת מסובך אבל עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נמשיך בכיוון הזה ודאי נגיע בסוף להצעת רבינוביץ'-פטל. אז בוא נחסוך זמן ונקשר לתגובה 47600 במקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל השפות האורליות (Uralic_languages [Wikipedia]), שהמפורסמות בהן - פינית, הונגרית ואסטונית. גם בפינית יש מילים ארוכות מאוד. אין לי מידע מכלי ראשון או שני1, אבל יוצא מזה שצריך כלכלת נשימה כשמדברים אותן. 1 אוף, איזה החמצה! לפני שלוש שעות דיברתי עם פיני, אבל שכחתי מהתהייה הזו שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. עכשיו שמתי לב שכשאני רוצה לחקות הונגרי טיפוסי אומר את המילה ''הונגרית'', אני באמת מטעים את ה''הו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הסיבה שבעל תגובה 553777 סימן ב"רפה" את ההו. או במילים אחרות, חרומפפתָ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבן שלי ביקש לשחק איתי ''המכניס נכנס'', בהטעמת ''ה'' ו''נכ''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאגניבים, גוגואים, סחבקים. יש פה איזה ענין שמלעיל ביחיד הופך לסאב-מלעיל ברבים. באסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא נוטים? אפשר גם יונתן. וגם יששכר ומיכאל. למעשה, היכרתי שני מיכאלים שככה בדיוק קראו להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה סיגנון דיבור של מורות מיכאל האם הכינות את שיעורי הבית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא מורות נוטות לסוג דייקנות מעצבן שמדגיש במכוון את הטעויות של כל הסובבים אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אצל מורות זה "מיכאל, האם הכינות את שיעורי הבית?" בצ'כונה, לעומת זאת, זה "מיכאל, תבעט כבר!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל פרשת גבעת האולפנה, שומעים בתקופה האחרונה הרבה בתקשורת את המלה "אולפנה" בהטעמה קדם-מלעילית. האם כך הוגים את המלה הזאת בחוגים הרלוונטיים גם שלא בהקשר השכונה הספציפית בבית אל, כלומר כשמתייחסים לסוג הכללי הנ"ל של תיכון לבנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האולפנא (תיכון לבנות, לא הגבעה) בה למדתי ממוקמת בעיר קטנה, והיא מוכרת וידועה לרוב תושבי העיר. אם מישהו ברחוב שאל אותי "את לומדת באולפנא?" יכולתי לשייך אותו מיד לאחת משתי קבוצות לפי האופן בה הטעים את המילה: אולפנא בהטעמה על ההברה הראשונה (כמו בהגיה הרווחת של יונתן, אליה התיחס ירדן) = מישהו "מבפנים" (תלמידה/מורה/אחד מקרובי המשפחה של הנ"ל/ סתם מישהו דתי). אולפנא במלרע = אאוטסיידר. לפי המעט ששמעתי, בתקשורת נוטים להגות במלרע (כמו האאוטסיידרים). למה כוונתך ב"הטעמה קדם-מלעילית"? הטעמת ההברה הראשונה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, זה בדיוק מה שחשדתי. ב''הטעמה קדם-מלעילית'' התכוונתי לתופעה שירדן תיאר וחיפש לה מלה - הטעמה של ההברה השלישית מהסוף. במילה כמו ''אולפנה'', שיש בה שלוש הברות, זה יוצא כמובן ההברה הראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו, הבה נלך ונקרא ונביא לכאן את המילים הלועזיות שנהגות בעברית (ובמקור, לא מצאתי הבדל) עם טעם בהברה הרביעית מהסוף. מה שיש לי מסריקה חפוזה של מגירות המוח, חוץ מכמה שמות (וולדיסלבה, אולי ברוניסלבה, אני לא בטוח איך מטעימים, כריסטינה אגרסגי [ויקיפדיה]), וביורק [ויקיפדיה]), זה אימובילייזר, השיבוש הישן והנחמד שלו אימבולייזר, ופומפרניקל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשם דובי, אני נעלב מכך שבקטגוריית השמות לא ציינת את ''קננגיסר''. נתת לי אתגר - אני אנסה לחשוב על מילים שאינן שמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינטרנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בעצם קשור לתגובה 597394 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילים ממקור לועזי עם הטעמה על ההברה השלישית מהסוף יש בשפע: מתמטיקה, אוניברסיטה, לוגיסטיקה, ועוד הרבה. האתגר הוא למצוא מילים עם ההטעמה הנ"ל ממקור עברי, או מילים בעברית (מאיזה מקור שהוא) עם הטעמה על ההברה הרביעית מהסוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, כאילו איצ'יקידנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד. אבל אני חושב שאם ישראלי ממוצע יאמר את המילה הזו מחוץ למנגינת השיר, הוא ישים רק טעם משני על ההברה הראשונה, וטעם ראשי על השלישית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו שנולדנו צ'חצ'חים1 עדיין מלאי התפעלות2 מהשיר. 1 אתה מקבל שתי הגייות בווידאו אחד, ישראלית ופולנית (כולל השם דודו טופז) 2 נחשב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי! מילים עבריות לחלוטין עם הטעמה על ההברה השלישית מהסוף: מישהו, איכשהו, מתישהו, וכו'. והשוס הגדול - מילה בעברית עם הטעמה על ההברה הרביעית מהסוף: איפשהו. כן, כל הדוגמאות האלה הן של שתי מילים שהצטרפו לאחת, אבל אפילו האקדמיה אומרת שאלה מילים כשרות לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאוד. זה גם מסביר למה מקובל לשבש את ההגיה ולומר ״מישו״. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם היה כנראה איזה פאב או מועדון (הכרתי רק דרך סיסמה על סטיקר) ''אנשו'' - המקום שאליו יוצאים כדי להגשים את המשאלה לצאת לאנשו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, מצאתי הוכחה. ועכשיו שוב מי שרוצה לצאת לאנשו יכול, רק צריך להצפין אם הוא לא מטולאי או מג'דל שמסאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא נמצא כבר בסביבה, הוא יכול להמשיך בכביש, לפנות פעם אחת שמאלה, פעם אחת ימינה ולהגיע לסוף העולם שמאלה (במשגב עם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההטעמה התקנית של "איפה" היא http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%... מלרעית ולא מלעילית כפי שמקובל בלשון הדיבור. איפה בעצמה היא הלחם עתיק של אי+פה, כך ש"איפשהו" היא הלחם משולש (שאיננו מוזכר במפורש, אגב, בתשובת האקדמיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו. בפסקה האחרונה אתה רואה שהאקדמיים נעים בחוסר נוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם קננגיסר וגם פומפרניקל הם מלעיל כפול: חיבור של שתי מילים מלעליות. יש טעם על ההברה הראשונה ועל השלישית. האם לכך התכוונת? אם כך, אני בטוח שתוכל למצוא מילה איסלנדית עם טעם בכל הברה רצויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שגם בגרמנית וגם בעברית לא שמים שום טעם על ההברה השלישית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ועל איסלנדית אני לא יודע הרבה, אבל הפינית, עד כמה שאני יודע, משלבת באכזריות שני כללים: הטעם תמיד על ההברה הראשונה, ומחברים מילים חופשי. אם הולכים על סלבריטאים לא מאוד ידועים, אפשר לציין את המלחין הזה. עד כתיבת התגובה הזו חשבתי שגם שמו הפרטי וגם שם המשפחה שלו הם ארבע-הברתיים, אבל כאן גיליתי שטעיתי בשמו הפרטי, ובעצם מדובר בחמש הברות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליח למצוא! דווקא באנגלית יש הרבה מילים כאלה, למשל: dictionary, television, inventory. בזכות דוגמת ה"אימובלייזר" (המצוינת) של ירדן, נזכרתי היום בזמן הסידורים להיכנס לחשמלאי רכב ולטפל בבעיה עם השלט של האזעקה, שאני מזניח כבר שנתיים לפחות. לפחות משהו אחד טוב יצא מזה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צורת הריבוי של שם עצם עם הטעמה על ההברה השלישית מהסוף היא לפעמים1 מילה עם הטעמה על ההברה הרביעית מהסוף. למשל: קונטרבסים, ג'נוסיידים (וגם ארטישוקים, לפחות בחוגים מסוימים). הטריק הלא-ממש-חוקי הזה נותן לנו מלה עם הטעמה על ההברה החמישית מהסוף: אימובילייזרים. האם יש בעברית דוגמה "נקייה" - כלומר שלא דרך צורת הריבוי - להטעמה כזו? ______________ 1. אבל לא תמיד: אנטיביוטיקה -> אנטיביוטיקות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שאף אחד לא מנסה להגיד ''צ'רלי הצליח לגנוב את המכוניות על אימובילייזריהן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מה שבאמת צריך בעברית הוא שמות לילדים עם ארבע הברות כשהשנייה מוטעמת. מצידי אפילו לצרף סיומות חיבה, נניח ''כרמלושצ'יק''. ילד עם שם כזה יזכה שישירו לו בלי מליסמות, ושאר התעללויות בשם ובלחן, את שיר הילדים הנודע ''יום הולדת למילושביץ', השמחה לילדים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דוגמא להטעמה על ההברה השלישית מהסוף: קורס הקצינים של הג'ובניקים בבה"ד 1, שהיום נקרא "מגמת נחשון", נקרא עד לפני כמה שנים "קורס קצינים בסיסי", עם בי"ת פתוחה (קמוצה?) ומוטעמת ב"בסיסי". אין לי מושג למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, רק עכשיו ראיתי שכתבת בעצמך על התופעה הנ"ל. :-( | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, לא מעלים לוועדת הדחה על העבירה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה לא ממש קשורה. בחיפוש באינטרנט לא מצאתי תשובה. בהגיה תקנית, איפה אמור להיות הטעם ב"אחת-עשרה" וכו'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד חשדתי שמידענות זה לא באמת מקצוע. עכשיו הדגמת שזו אמנות נשגבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
;-) תודה. האמת, חיפשתי תיעוד כזה של דן כנר (האוטוריטה הגבוהה ביותר, לא?), אבל התייאשתי אחרי שתי דקות חיפוש. פרחי המידענות שמסתובבים באייל מוזמנים לנסות את כוחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י הדודה תוכל לקבל תשובה מוסמכת מרונן הירשלר אם תחייג 1455 בזמן המתאים. זה אמנם יעלה לך 51 א"ג אבל בשביל זה הרי המציאו טלפונים בעבודה. כהרגלי אני חייב להתלונן גם הפעם: למה, לכל הרוחות, החליטו להחליף את קולה של ראומה אלדר? ולמה התעריף הגבוה הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שקהל היעד לשירות נשאר מי שאין להם חיבור לאינטרנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאוריה סבירה (בעיני אדם אחד לפחות): בגלל ההוא שרץ בבוקר אל הגן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |