בתשובה לדותן, 03/02/02 1:28
ואם עסקינן במציאות 55384
אור • בתשובה לדותן יום א', 3/2/2002, 9:03
די די בבקשה, טוב לא דרום וצפון, אלא מזרח ומערב. לא משנה, אני מדבר על עיקרון.
הטענה שלי היא פשוטה: ציוני הבגרות נטו אינם משקפים את מלוא יכולתו של התלמיד ולכן, לא ניתן לראותן כמדד מלא ליכולתו. אני לא אומר את זה כדי לרומם את מעמדו של מי שלא הצליח בהם כל כך או היפך: לשבח את מי שהצליח מאוד. אני טוען שההצלחה בהן אינה הכל ויש ערך רב לחינוך שקיבל התלמיד ואצל מי למד. כי בסופו של הדבר, ההצלחה אינה במבחן אלא במחקר למשל או ביישומו.

לגבי מצויינות: אם התיכון גרוע אבל התלמידים מצליחים בכל זאת הרי קשה להניח שהצלחמתם באה להם מן התיכון הגרוע אלא ממקום אחר, הבית או גנטיקה שזה בערך אותו דבר. חוץ, בלי קשר לעניין, אני גם חושב שגנטיקה יש משקל רב מאוד.

מה ההבדל לדעתך בין מי שלמד פיזיקה בתיכון תוך כדי ביצוע אינסוף ניסויים במעבדות משוכללות וסיורים למכון וויצמן ועודלא יודע מה לבין מי שקיבל 100 בבגרות אקסטרנית? ברור לא?
לא ברור 55400
ליאור גולגר • בתשובה לאור יום א', 3/2/2002, 11:51
אף אחד לא משתין על ניסויי פיסיקה תיכוניים, ובטח לא על טיול או שניים לגן המדע במכון וייצמן. תרומת הפעילויות האלה למוכנות התלמיד ללימודים גבוהים היא שולית, ובד''כ ציון המעבדה משפר את הממוצע בפיסיקה וכך נותן לתיכוניסט האינטרני יתרון על-פני האקסטרני השקדן.
טוב, די ניצחת 55494
אור • בתשובה לליאור גולגר יום א', 3/2/2002, 18:23
כשלעצמי לא למדתי פיזיקה אז אני לא יכול לומר כלום.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות