 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני גר ולומד בגרמניה. להלן מספר ארועים משעשעים: לפני כל סמסטר נדרש כל סטודנט להעביר את אגרת הלימוד לחשבון הבנק של האוניברסיטה. בסמסטר השלישי שלי עשיתי זאת, ואז קיבלתי מכתב לביתי: "סטודנט יקר, אנו מודים לך על שלמדת איתנו. ביטול מעמד הסטודנט שלך נכנס לתוקפו מרגע הוצאת מכתב זה. הצלחה בהמשך הדרך". התברר שטעיתי בספרה אחת במספר הסטודנט שלי, אותו יש לצרף להעברה הבנקאית. במילים אחרות, האוניברסיטה דווקא קיבלה את הכסף ממני, אבל היא לא יודעה על כך אוטומטית כי המחשב לא ידע לאן לנתב את הכסף. אף אחד לא ניסה להתקשר אליי או לנסות לברר מדוע "החלטתי" לפרוש מהלימודים. כשאני מהרהר במקרה הזה אני תמיד נזכר בטבח שהתרחש בארפורט שבמרכז גרמניה בשנת 2002. תלמיד תיכון רצח אז 16 אנשים. התלמיד סולק מבית הספר, ואף אחד לא ממש דיבר איתו או הודיע לו מה האלטרנטיבות שלו, והיות והוא היה מעל לגיל 18 ההורים שלו לו יודעו על הסילוק. לאחר הטבח עשו רפורמה בנושא סילוק תלמידים מבתי ספר. המקרה שלי התרחש ב-2004. כנראה שהרפורמה לא התפשטה מעבר לגבולות מדינת תורינגיה ושבנורדריין-וסטפאלן לא פוחדים מסטודנטים מסולקים ועצבניים. נעבור לבעלי הבית שלי. זוהי חברה לניהול נדל"ן ולה שייכות מאות דירות בעיר. הם ידועים לשמצה בשירות הגרוע שלהם (לא עונים למכתבים ולטלפונים ועושים הכל כדי לסחוט כסף מהדיירים). לפני שנה הדבקתי מדבקה קטנה ומתוקה עם השם שלי על האינטרקום, כי המדבקה שבעלי הבית סיפקו היתה קטנה מדי, עד כדי כך שדוורים התקשו למצוא את השם שלי וחבילות שיועדו לי חזרו לשולח. אחרי שבועיים המדבקה נעלמה והגיע אליי חשבון מבעלי הבית עבור הסרת המדבקה: 10 יורו עבור הוצאות נסיעה ו-10 יורו עבור שימוש במסיר מדבקות מיוחד. כדי לסבך את העניין, המכתבים שבעלי הבית שלחו לי תמיד הגיעו באיחור של שבועיים (הם חסכו את הבול ונתנו לעובדת הניקיון לשלשל את המכתב לתיבת הדואר), כך שמכתב שתאריכו 1 לאוגוסט הגיע באמצע אוגוסט. לפיכך, לאחר שהמדבקה נעלמה, ולפני שקיבלתי את החשבון, מיהרתי להדביק מדבקה חדשה. גם המדבקה השנייה נעלמה חיש קל, ובמשך החודש קיבלתי שני חשבונות ושלושה אזהרות וקנסות. הזכרתי שבכל מכתב הם נתנו לי דדליין של שבועיים להגיב? הסכום תפח במהרה ל-50 יורו. בכלל, דרישתם להוצאות נסיעה מגוחכת, כי עובדי ניקיון שלהם מבקרים בבניין פעמיים בשבוע והם לא שלחו אף אחד במונית ספיישל כדי להסיר את המדבקה, והשימוש ב"מסיר מדבקות מיוחד" מגוחך אף יותר, כי מדובר במדבקת ניילון שמסירים תוך שנייה ללא כל סימן. והעיקר, אף אחד לא ניסה לדפוק אצלי בדלת או ליצור איתי קשר בכדי לפתור את העניין בדרכי שלום. כתבתי להם מכתב זועם עם אזכורים רבים של המילים "עורך דין" ו"שכר דירה" ויותר לא שמעתי מהם. נחזור לחיי הסטודנט. בכדי להירשם לאוניברסיטה צריך להראות במשרד הרישום ויזת סטודנט ממשרד ההגירה. ניחשתם נכון: בכדי לקבל ויזת סטודנט ממשרד ההגירה צריך להראות תעודת סטודנט. קשה להאמין, נכון? נתקלתי בקונפליקט הזה חמש פעמים שונות, בשלוש ערים שונות במשך שבע שנים. בסוף זה תמיד נפתר באמצעות הקפצת חירום של בכירי האוניברסיטה והוצאת מכתבים מיוחדים מאת הדיקן והנשיא אשר מאשרים שאכן אני עומד להירשם לאוניברסיטה. נו טוב, לאחרונה פתרתי את הבעייה הזו באופן סופי באמצעות עשיית תינוק עם עלמה גרמניה. עכשיו אני כבר לא צריך ויזת סטודנט. (ולמרות הכל החיים כאן כיפיים בצורה יוצאת מגדר הרגיל ולרדת מהארץ הייתה ההחלטה הכי טובה בחיי). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני תמיד נזכר בטבח שהתרחש בארפורט שבמרכז גרמניה בשנת 2002. תלמיד תיכון רצח אז 16 אנשים. ב. ולמרות הכל החיים כאן כיפיים בצורה יוצאת מגדר הרגיל לא מסתדר לי א. עם ב. אתה מוכן לפתור לי את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה קורא בעיתונים אתה שואל את עצמך מדוע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לקשר למילים, כשאפשר לקשר לביצוע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זה ביצוע של דני ליטני... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לא! הביצוע שנועה נתנה היה של חוה אלברשטיין. לא היכרתי את הביצוע הזה, ומי שסולד מדני ליטני כמבצע (כמוני למשל) יכול להנות הרבה יותר מהשיר כך. אני נתתי את הטקסט בלבד בעיקר כי אני מיושן (30-50 אמרנו כבר?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי עד שקישרת, שזה (גם?) של דני ליטני. כנראה משום שאני מקפידה לא להקשיב לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא צריך גם להשאר מלחין. אנשים צריכים לדבוק בדברים בהם הם טובים. ששלמה ארצי לא יחבר מילים, ושדני ליטני לא ישיר. ושאושיק לוי לא יעשה קאמבק אחרי שנגמר לו הקול. או כפי שניסחה את זה תרצה אתר, וחוה אלברשטיין שרה, (ומישהו מהקהילה הירושלמית עשה מזה מופע דראג - זה מה מצאתי ביוטיוב). והמילים למי שלא ירצה להאזין / לצפות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר דווקא את הביצוע של דיווה די... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה מה שהוא מצטיין בו! מה אתה מעדיף, שהוא יכין חביתות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם מפרט כזה, גם כדאי שלא יהיה מהנדס מערכת. הפיתוח יאכל אותו בלי זעתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לי מפריע הבלבול שם בין הוזוב [ויקיפדיה] לאטנה [ויקיפדיה]? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשוב על זה כך- גם באיטליה הHASBARA נכשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שזה בלבול. אין קשר בין חבלי הארץ המוזכרים (סיציליה, ניקרגואה, צ'ילה והודו) ובין הרי הגעש המוזכרים (צ'ימבוראסו באקוודור, פוג'י ביפן והוזוב באיטליה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש איזה רצח של אנשים שלא הכרת מ-2002 שאתה זוכר ככזה שהפך את חייך לפחות כייפים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ב 2003 דווקא, היה איזה אוטובוס שהתפוצץ מאתיים מטר מהמשרד שלי. הייתי מהראשונים להגיע לזירה אבל לא התקרבתי כי כבר היו לי ילדים וחששתי ממטעני המשך. גם הפיגוע במסעדת מקסים (באותה שבת עברנו על יד המסעדה כשעה לפני הפיגוע בדרכנו למסעדת דגים דווקא). במקסים דווקא הלכו כמה שהכרתי, אז זו דוגמה פחות טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, והיה איזה רצח שלא התרחש במקום קרוב אליך, ושאף אדם שהכרת לא היה מעורב בו שהשפיע בצורה כזאת על האושר שלך? נגיד, כמה השפיע עליך הרצח הזה? האם היית אומר שהוא השפיע עליך בצורה שגורמת לך לשקול מחדש את המגורים בישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ, אם שאלת, נגעה לי במיוחד הטרגדיה של סמדר הרן. אבל הסיפור של התלמיד היורה בגרמניה הזכיר לי שבטיסה לארה''ב פעם מזמן ישבה לידי בחורה שסיפרה לי שנפגעה מאיזה יורה (כנראה מפורסם אז) שהתמקם על גשר מעל כביש בארה''ב וטווח משם במשך הרבה זמן. אני זוכר שדי התחלחלתי מהרעיון שבנאדם נוסע לעבודה ונפגע מיורה אלמוני מעל הגשר (כאילו אם היורה צועק איטבח אל יהוד זה יותר טוב). שנים אח''כ ראיתי את ''באולינג לקולומביין'' שהמשיך אצלי את אותה תגובת פחד ורתיעה מפני הטירוף האמריקאי. בכל אופן מתאונות דרכים מתים כל שנה הרבה יותר אנשים בארץ מאשר במעשי איבה. בעזה אי אפשר להגיד את זה, למשל. לכן אם הייתי גר בעזה הייתי כנראה רוצה לעבור למקום אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעזה יש פחות תאונות דרכים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין מנסה להבין מה לא מסתדר לך בעובדה ש-Pixie טוען הוא מאושר מהחיים שלו עכשיו בחור אחד בגרמניה לעובדה שלפני 8 שנים איזה סטודנט בחור אחר בגרמניה רצח 16 אנשים. למה ציפית, שהוא יכנס לדיכאון מזה שאנשים בארץ שלו מתים? דווקא התגובה שלך לא מסתדרת לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי מטריד לחיות במקומות בהם אנשים יורים זה בזה בלי אידאולוגיה מאחורי זה. כוחו של הרגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, גרמניה היא מדינה ענקית, מי שחי בלייפציג לא ממש חי "באותו מקום" כמו מי שחי בקלן. חוץ מזה, ירי ב-16 אנשים (מתוך 80 מליון) פעם בעשור זה לא ממש "מקום בו אנשים יורים זה בזה". בנוסף, כשמדובר על גרמניה, המקום בו הרג עם אידיאולוגיה מאחוריו יצרה מפלצת, נראה לי שדווקא רצח של אנשים בלי אידיאולוגיה זה שינוי חיובי, אולי כדאי גם לנו לנסות. וחוץ מזה של החוץ מזה, יש לך מדינה בעולם בה אנשים לא יורים זה בזה בלי אידיאולוגיה מאחורי זה? האם הירי של האשה שלא הכרת בשדרות (או באופקים) באמת השפיע על החיים שלך בחיפה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן זה כבר קיים מזמן, צר לי לומר. לעתים בירי ולעתים בסכין או בכלי נשק אחרים, אבל כבר היה כאן רצח בגלל בקבוק וודקה, מקום חניה, כניסה למועדונים, טלפון סלולרי, ניסיון להשבת אבדה ועוד סיבות קרדינליות מסוג זה. כמובן אינני מתייחסת לרצח נשים, שהוא עניין שגרתי מכדי לעסוק בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז שהתפרק לו גן העדן הסוציאליסטי, לא קיימת בעולם מדינה שאין בה רציחות (וכל מיני אנשים רעים טוענים שגם בגן העדן הסוציאליסטי היו כאלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שאתה צודק, אבל חוץ מישראל אין עוד מדינה יהודית ששיש בה רציחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. כשהרג קורה מאידיאולוגיה, אתה אומר לעצמך, תשתנה האידיאולוגיה ויפסק ההרג. אבל כשהרג קורה בלי אידיאולוגיה, מה תעשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם חוסר אידיאולוגיה הוא אידיאולוגיה שיש לשנותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, קח את הרוצח ותן לו סיבה לעשות כן ולתעל את זעמו על אנשים שאתה מעוניין במותם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או. מג''ב אני מבין. אפשר לישון בשקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי עדיף לתת לו סיבה *לא* לרצוח, אבל אם הוא חייב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אמיץ, אני מברכת אותך על ההכרזה נטולת ההתחטאות שההחלטה לרדת מהארץ היתה הטובה בחייך. זה מעניין מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאת קצת מגזימה. אני חושב שרובנו (גם קוראי האייל וגם בני חברה הישראלית) כבר עברנו את ימי רבין. אדם אינו צריך להיות אמיץ כדי לספר שבאופן אישי החלטתו להגר היטיבה עם חייו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. אולי פספסתי כי אף פעם לא שמעתי הכרזה כל כך חד משמעית ועוד בפלטפורמה פומבית ועוד בכתב ועוד לגרמניה. אז התרשמתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק מרשים בבן אדם שמכריז בפומבי שהחלטה מסויימת שלו הייתה מוצלחת? זה לא ממש דורש אומץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור המדבקה מעניין מאוד. אתה מייחס את זה למנטליות המקומית? מין סטריליות אנטי-אנושית כזו? יש פה גם היצמדות יתר לנהלים (המדבקות הקיימות) וגם אי רצון להתעמת אישית, נגיד בשיחת טלפון קצרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם מספר לא מועט של אנשים כאן לוקה במנטליות הזו, אבל אי אפשר להכליל--במיוחד כאן בברלין, העיר הכי פחות ''גרמנית'' בגרמניה. אפילו בקרב אוכלוסיית בעלי הדירות ראיתי כבר מנטליות שונה לגמרי, אם כי לא לעתים קרובות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |