בתשובה לPixie, 03/11/10 1:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. אני תמיד נזכר בטבח שהתרחש בארפורט שבמרכז גרמניה בשנת 2002. תלמיד תיכון רצח אז 16 אנשים. ב. ולמרות הכל החיים כאן כיפיים בצורה יוצאת מגדר הרגיל לא מסתדר לי א. עם ב. אתה מוכן לפתור לי את זה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה קורא בעיתונים אתה שואל את עצמך מדוע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לקשר למילים, כשאפשר לקשר לביצוע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זה ביצוע של דני ליטני... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לא! הביצוע שנועה נתנה היה של חוה אלברשטיין. לא היכרתי את הביצוע הזה, ומי שסולד מדני ליטני כמבצע (כמוני למשל) יכול להנות הרבה יותר מהשיר כך. אני נתתי את הטקסט בלבד בעיקר כי אני מיושן (30-50 אמרנו כבר?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי עד שקישרת, שזה (גם?) של דני ליטני. כנראה משום שאני מקפידה לא להקשיב לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא צריך גם להשאר מלחין. אנשים צריכים לדבוק בדברים בהם הם טובים. ששלמה ארצי לא יחבר מילים, ושדני ליטני לא ישיר. ושאושיק לוי לא יעשה קאמבק אחרי שנגמר לו הקול. או כפי שניסחה את זה תרצה אתר, וחוה אלברשטיין שרה, (ומישהו מהקהילה הירושלמית עשה מזה מופע דראג - זה מה מצאתי ביוטיוב). והמילים למי שלא ירצה להאזין / לצפות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר דווקא את הביצוע של דיווה די... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה מה שהוא מצטיין בו! מה אתה מעדיף, שהוא יכין חביתות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם מפרט כזה, גם כדאי שלא יהיה מהנדס מערכת. הפיתוח יאכל אותו בלי זעתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לי מפריע הבלבול שם בין הוזוב [ויקיפדיה] לאטנה [ויקיפדיה]? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשוב על זה כך- גם באיטליה הHASBARA נכשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שזה בלבול. אין קשר בין חבלי הארץ המוזכרים (סיציליה, ניקרגואה, צ'ילה והודו) ובין הרי הגעש המוזכרים (צ'ימבוראסו באקוודור, פוג'י ביפן והוזוב באיטליה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש איזה רצח של אנשים שלא הכרת מ-2002 שאתה זוכר ככזה שהפך את חייך לפחות כייפים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ב 2003 דווקא, היה איזה אוטובוס שהתפוצץ מאתיים מטר מהמשרד שלי. הייתי מהראשונים להגיע לזירה אבל לא התקרבתי כי כבר היו לי ילדים וחששתי ממטעני המשך. גם הפיגוע במסעדת מקסים (באותה שבת עברנו על יד המסעדה כשעה לפני הפיגוע בדרכנו למסעדת דגים דווקא). במקסים דווקא הלכו כמה שהכרתי, אז זו דוגמה פחות טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, והיה איזה רצח שלא התרחש במקום קרוב אליך, ושאף אדם שהכרת לא היה מעורב בו שהשפיע בצורה כזאת על האושר שלך? נגיד, כמה השפיע עליך הרצח הזה? האם היית אומר שהוא השפיע עליך בצורה שגורמת לך לשקול מחדש את המגורים בישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ, אם שאלת, נגעה לי במיוחד הטרגדיה של סמדר הרן. אבל הסיפור של התלמיד היורה בגרמניה הזכיר לי שבטיסה לארה''ב פעם מזמן ישבה לידי בחורה שסיפרה לי שנפגעה מאיזה יורה (כנראה מפורסם אז) שהתמקם על גשר מעל כביש בארה''ב וטווח משם במשך הרבה זמן. אני זוכר שדי התחלחלתי מהרעיון שבנאדם נוסע לעבודה ונפגע מיורה אלמוני מעל הגשר (כאילו אם היורה צועק איטבח אל יהוד זה יותר טוב). שנים אח''כ ראיתי את ''באולינג לקולומביין'' שהמשיך אצלי את אותה תגובת פחד ורתיעה מפני הטירוף האמריקאי. בכל אופן מתאונות דרכים מתים כל שנה הרבה יותר אנשים בארץ מאשר במעשי איבה. בעזה אי אפשר להגיד את זה, למשל. לכן אם הייתי גר בעזה הייתי כנראה רוצה לעבור למקום אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעזה יש פחות תאונות דרכים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין מנסה להבין מה לא מסתדר לך בעובדה ש-Pixie טוען הוא מאושר מהחיים שלו עכשיו בחור אחד בגרמניה לעובדה שלפני 8 שנים איזה סטודנט בחור אחר בגרמניה רצח 16 אנשים. למה ציפית, שהוא יכנס לדיכאון מזה שאנשים בארץ שלו מתים? דווקא התגובה שלך לא מסתדרת לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי מטריד לחיות במקומות בהם אנשים יורים זה בזה בלי אידאולוגיה מאחורי זה. כוחו של הרגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, גרמניה היא מדינה ענקית, מי שחי בלייפציג לא ממש חי "באותו מקום" כמו מי שחי בקלן. חוץ מזה, ירי ב-16 אנשים (מתוך 80 מליון) פעם בעשור זה לא ממש "מקום בו אנשים יורים זה בזה". בנוסף, כשמדובר על גרמניה, המקום בו הרג עם אידיאולוגיה מאחוריו יצרה מפלצת, נראה לי שדווקא רצח של אנשים בלי אידיאולוגיה זה שינוי חיובי, אולי כדאי גם לנו לנסות. וחוץ מזה של החוץ מזה, יש לך מדינה בעולם בה אנשים לא יורים זה בזה בלי אידיאולוגיה מאחורי זה? האם הירי של האשה שלא הכרת בשדרות (או באופקים) באמת השפיע על החיים שלך בחיפה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן זה כבר קיים מזמן, צר לי לומר. לעתים בירי ולעתים בסכין או בכלי נשק אחרים, אבל כבר היה כאן רצח בגלל בקבוק וודקה, מקום חניה, כניסה למועדונים, טלפון סלולרי, ניסיון להשבת אבדה ועוד סיבות קרדינליות מסוג זה. כמובן אינני מתייחסת לרצח נשים, שהוא עניין שגרתי מכדי לעסוק בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז שהתפרק לו גן העדן הסוציאליסטי, לא קיימת בעולם מדינה שאין בה רציחות (וכל מיני אנשים רעים טוענים שגם בגן העדן הסוציאליסטי היו כאלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שאתה צודק, אבל חוץ מישראל אין עוד מדינה יהודית ששיש בה רציחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. כשהרג קורה מאידיאולוגיה, אתה אומר לעצמך, תשתנה האידיאולוגיה ויפסק ההרג. אבל כשהרג קורה בלי אידיאולוגיה, מה תעשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם חוסר אידיאולוגיה הוא אידיאולוגיה שיש לשנותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, קח את הרוצח ותן לו סיבה לעשות כן ולתעל את זעמו על אנשים שאתה מעוניין במותם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או. מג''ב אני מבין. אפשר לישון בשקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי עדיף לתת לו סיבה *לא* לרצוח, אבל אם הוא חייב... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |