בתשובה לרון בן-יעקב, 02/11/10 22:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שמזכיר לי שרציתי לשאול: למוג יש צליל ייחודי שאפשר לזהות? (אני מכיר קטע אחד, של זאפה, שכתוב שמנגן בו מוג, ויש שם צליל ייחודי, ולפעמים אני שומע דברים משנות השבעים וחושב שזה מוג, רק לפי הקטע הזה, אבל בעצם זו הסקה מאוד פזיזה כשמדובר בסינתיסייזר. באותו קטע של זאפה המוג מנגנן, עד כמה שאני זוכר, בערך צליל אחד.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מוג הוא כלי הרבה יותר ורסטילי מפנדר רודס. אפשר להפיק ממנו הרבה צלילים שונים זה מזה, כך שאין לו באמת "צליל ייחודי", באותו המובן שלרודס יש. אבל אם כבר שאלת, אני אפרט (כל המאמר הזה הוא בעצם תשובה מפורטת לשאלה של ירדן מתגובה 192498...). הלהיט הגדול הראשון בביצוע מוג היה התקליט Switched-on Bach מ-1968, של הקלידן וולטר קרלוס (שאחרי שעבר ניתוח לשינוי מין, הפך לקלידנית וונדי קרלוס). הנה עמוד עם מידע על התקליט וגם עם דוגמאות צליל שממחישות את טווח הגוונים של הסינתסייזר הזה - כל מה ששומעים זה מוג. עוד מישהו שהתפרסם בערך באותה התקופה בזכות ביצועי מוג למוזיקה קלאסית זה איסאו טומיטה היפני. ישראלים בני הדור שלך ושלי מכירים אותו דרך אות הפתיחה של "מקהלה עליזה" ברדיו (מתוך "תמונות בתערוכה" של מוסורגסקי), ודרך אות הפתיחה של "תצפית" בטלוויזיה (מתוך הסימפוניה החמישית של פרוקופייב). יש סולו מוג יחסית מפורסם בסוף השיר Lucky Man של אמרסון לייק ופאלמר. לסטיווי וונדר היתה תקופה באמצע שנות השבעים שהוא היה מנגן את תפקידי הבס במוג, למשל בBoogie On Reggae Woman. הנה צ'יק קוריאה בסולו מוג אופייני מאותה התקופה (המוג מונח על קלווינט שמונח על פנדר רודס). עוד סינתסייזרים בני אותה התקופה הם ה-ARP, ה-Oberheim וה-Prophet 5 (האחרון היה כבר פוליפוני, כלומר איפשר לנגן יותר מצליל אחד בו זמנית). אני לא יודע להבדיל משמיעה ביניהם, אבל אולי יש כאלה שכן. לא ידוע לי על תפקיד מוג בשיר ישראלי מפורסם. הרבה בזכות דריו מלכי, הקלידן של להקת "ברוש", הפרופט 5 זכה להיות מוקלט לא מעט בארץ. אפשר לשמוע אותו ב"כלים שלובים" של גידי גוב (למשל בין המילים "כמו" ו"כלים שלובים", ב-1:26), בפתיחה של "התעוררות" של שם טוב לוי, ובכמה מהקטעים מ"אלבום משפחתי" שלו ושל גרוניך (למשל ב"הלב נפתח"). באלבום הנשכח "קצה השדה" מנוגנים כל תפקידי הבס על-ידי איזשהו סינתסייזר, דבר מאד לא אופייני לארץ ולתקופה (1977), אבל אני לא יודע איזה. רזי בן עזר כתב פעם פוסט יפה על הסינתסייזר הראשון שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, איזה גל של זכרונות הערת בי עם ה- "Switched on Bach" וטומיטה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון מהותי: באלבום הנשכח *והנהדר* "קצה השדה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האזנתי לו הרבה, ועם כל הערכתי לניסיון, אני לא מצליח להתלהב. חוץ מ''שיבולים'', שכן מלהיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, השיר הבלתי נסבל הזה שהורס הכל ;-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז"נ ב"הלב נפתח" ו"באלבום משפחתי" בכלל כבר כיכב ה DX7 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי החוברת שמצורפת לדיסק של "אלבום משפחתי" שברשותי, פרופט 5 משתתף בחמישה מהקטעים, וה-DX7 לא מוזכר. זה גם מסתדר עם הנתון שהאלבום הוקלט בין ה-13 בדצמבר 82 ל-1 במרץ 83, ושע"פ ויקיפדיה, ה-DX7 יצא ב-83 (גם אם הוא יצא בתחילת 83, לא סביר שתוך כמה שבועות הוא כבר היה בשימוש בארץ). ב"ריקוד ההוביטים" מאותו האלבום (מצטער, לא מצאתי ברשת) משתתף גם ווקודר (Vocoder), שזה עוד כלי שלא דיברנו עליו - הרעיון אצלו זה לחבר מיקרופון לסינתסייזר ו"לדבר" דרכו, באופן שאפשר להבין את המילים. דוגמא יחסית מוכרת: Mr. Blue Sky של ELO, שתי דקות ו-18 שניות לתוך השיר. נזכרתי שב"אבי רואד" של הביטלס יש מוג בכמה מהקטעים: ב-Maxwell's silver hammer הוא בולט ב-0:52, וב-Here comes the sun הוא בולט באיזור 2:00. בקרדיטים באלבום "פוגי בפיתה" של כוורת מוזכרים מוג, מוג בס ומלוטרון. נראה לי שבכולם השתמשו ב"הבלדה על ארי ודרצ'י": החלילים בפתיחה (או לפחות חלקם) הם מהמלוטרון (אלון עמית סיפר פעם על הכלי הזה, בתגובה 192516), המוג מנגן על רקע הדיקלום של פוגי ("לאור הירח ולאור הכוכבים...", החל מ-1:43) ובסיום הגרנדיוזי (החל מ-5:40), והבס נשמע באמת סינטי בס. גם ב"אלבום משפחתי" של גרוניך ושם טוב לוי וגם ב-"40:06" של גידי גוב דריו מלכי מקבל קרדיט על "תכנות פרופט 5". תמיד תהיתי למה הכוונה בזה. מעולם לא ראיתי פרופט, אבל אני מרשה לעצמי לנחש שהוא לא שקול למכונת טיורינג (מקסימום למכונת כביסה), ושב"תכנות" הכוונה היא פשוט לסיבוב הכפתורים באופן שייצור את הצליל המתאים. אם עובר פה מישהו שמבין בדברים האלה, אני אשמח אם יאיר את עינינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. הזכרת לי שגם אני בצעירותי, כשלאלבום היה סליב, תהיתי מה זה בדיוק תכנות פרופט 5. וחשבתי שה DX7 יצא כמה שנים קודם כי ב 85' אפילו לי יצא כבר להתנסות בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד כמה קטנות. יש קטע מאוד מפורסם בשם Popcorn של Hot Butter שמנוגן על מוג. הביטלס משתמשים במוג גם בBecause (בולט במיוחד ב2:12). החלילים בפתיחה של הבלדה על ארי ודרצ'י זה מלוטרון (יותר מימין) וגידי גוב (משמאל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את because סתם שכחתי, אבל המון תודה על האיזכור של popcorn - זה אחד מאותם קטעים שנדמה כאילו כולם מכירים משחר ההיסטוריה, אבל רק בזכות התגובה שלך גיליתי איך קוראים לו ומי ניגן אותו. עוד גיליתי שהביצוע המוכר, של Hot Butter מ-1972, הוא גירסת כיסוי לביצוע המקורי של מלחין המנגינה, ברנש יהודי בשם גרשון קינגסלי, מ-1969. אותו קינגסלי נולד לפני כמעט 90 שנה בגרמניה תחת השם גץ גוסטב קשינסקי, עלה לארץ כנער, הצטרף לקיבוץ, שירת כגפיר במשטרת המנדט (!) והיגר לארה"ב ב-1946, שם הפך לימים לאחד מחלוצי השימוש במוג. נראה לי ששרפתי פה חומר לחידת טריוויה נאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד למוג, הביצוע הנפוץ ביותר לפופקורן נוגן על הרמקול המסכן שני אינטש על יבמ פיסי המקורי ותואמיו, כמו שיודע היטב כל מי שהיה מכור ל''דיגר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאפו על העלאת הדיגר באוב. "יבמ פיסי המקורי" היה כזה דבר בארץ? אני זוכר הרבה תואמי יבמ (XT טורבו, 4 מגהרץ עם כפתור שהיה מאיץ אותם ל 8 או 12 מגהרץ, תוצרת טאיואן מודבקים ברוק עם אחריות ל 3 חדשים וזה בדיוק מה שהם היו עובדים) אבל למה הם תאמו בדיוק לא היה ידוע. והמהירות של הדיגר (כולל קצב המנגינה אאז"נ) היתה תלויה במהירות השעון, ככה שב 286 כבר היה צריך לטעון תוכנה שמאיטה או לשחק עם דיגר מהגיהנום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה גם היה. למרות שאוהבים להשמיץ אני זוכר אותו בחיבה מסוייגת בעיקר בגלל שהיה שקט - ליד התואמים אפילו שקט מאד (למרות שלא כמו התואמים הוא היה מוגבל ל 4.77 מה"צ). כמה מוזרויות קטנות נוספות שהיו לו - מאחור, ליד השקע למקלדת היה שקע נוסף שיועד לחיבור לטייפ קסטות, א-לה קומודור 64, אפל ][ ואטארי (ב-יבמ פיסי המקורי אפילו פלופי אחד היה אופציונלי...), והפרוורסיה המדהימה ביותר הייתה שהקופסה המסכנה הכילה 256 ק"ב על לוח האם, ואם רצית לשדרג לכמות המדהימה של 640 ק"ב היית צריך להשתמש בכרטיס הרחבת זיכרון. "מוזרות" נוספת היה פרשן הבייסיק באיפרום1 - אאז"נ, אם הנעת אותו ללא דיסקט בכונן הוא היה נכנס למוד ג.וו. בייסיק... _____________ 1 "איפרום" בתור שם עצם קבוצתי: היו לו ארבעה או חמשה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב 85 עבדתי בממכר קומודור 64 אפל II אטארי ותואמי פיסי (היום זה מצחיק להזכר, אבל כך הם נקראו, לא?). זכור לי היטב הטייפ קסטות של הקומודור, כמו גם איכויות הצבע והצליל של המכשיר, והעושר של משחקים שתפסו 64K בלבד1 . המשחקים של הקומודור היו שווים לאין ערוך יותר מאשר בתואם יבמ (מסך מונוכרום ירוק, כרטיס מסך הרקולס משהו כמו 120 על 180 פיקסלים, ואותו רמקול צייצני שהזכרת). מאז ועד היום לא זכיתי לראות מכונת IBM 8088 מקורית. ראיתי אי אז 286 מקורי, שעלה בזמנו הון. היה לו הארד דיסק 20MB והסמל הכחול עליו התבוננתי ביראה. 1 היה איזה תרגיל מפורסם שניצל עוד 40K אאז"נ בדרך לא דרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר נוסטלגיה של קופסאות: לא 120 על 180. זה אפילו ל-יבמ ההוא לא הספיק... ל-יבם היית יכול לבחור בין שני מודים: מונוכרום, טקסט בלבד, שייצר 720 על 350, או צבעוני עם רזולוציה 320 על 200 (16 צבעים שלמים! כמובן כולל "שחור" ו"לבן": ביט לכל צבע, ועוד ביט ל-intensity). ה"גדולה" של הרקולס הייתה שהם ידעו להפיק את שני המודים מאותו הכרטיס, ואפילו הגדילו לעשות ובמונוכרום (עם הרזולוציה הגבוהה) ידעו לייצר גרפיקה (ארבע "רמות אפור")! כאמור, ב-יבמ המונוכרום היה טקסט בלבד, אם כי יכולת לנצל את התווים מעל ascii לעברית ולפסאודו גרפיקה (למשל לייצר מסגרות). הדבר הטוב ביותר שהיה ל-יבמ, מעבר לשקט שכבר הזכרתי הייתה המקלדת - אף אחד אחר אפילו לא דגדג את האיכות שלהם. באותה תקופה אחד המוצרים החמים שלהם הייתה מכונת כתיבה חשמלית שנקראה http://en.wikipedia.org/wiki/IBM_Selectric_typewrite... וכמו שאומרים noblesse oblige - מקלדת טובה עמדה גבוה בסולם העדיפויות שלהם (וגם שלי...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברית קראו לה ''כדורית'', בגלל הפטנט שלהם להחליף סטים של פונטים. מכונה מעולה (אם כי לא הגיע לרמתה של המניפה של אולימפיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כדורית! בזמני עוד שרתה בצבא. הפקידות היו שואלות כדוריות זו מזו. הן היו מהלכות במסדרון ובידן איזה כלי פלסטיק ובו הכדוריות שנראו לי אז כמו משהו שההיצ'י השאירו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה גם מכונת כתיבה שקראו לה ''צ'יק צ'יק בום בום.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והיה גם שיר (עתיק מן המכונה?) בפיו של יעקב טימן ז"ל, שחקן "המטאטא" ואביו של השופט: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי המניפה עולה על הכדור (לא בטוח אם יש במשפט הזה משמעויות נסתרות) אבל מעטים ידעו לעשות מקלדות כמו יבמ. כל אימת שלחצת על קליד (כך אומרים?) ממש הרגשת איך הוא מודה לך בלבו, כמו הדלתות בספינה של זייפוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. היו פעם רמות איכות כאלו, ואין עוד. כמו צליל טריקת דלתות המרצדס בשנות הששים. אני הרחבתי את הענין לכדי ביקורת איכות למוצרי חשמל: אם הלחצנים איכותיים המוצר איכותי. זה אולי המבחן היחיד שההדיוט יכול לבצע היום למכשירים בטרם קניה כדי לעמוד על איכותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד על קינגסלי שגם עיבד פיוטים ותפילות יהודיות למוג, בתגובה 325249. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשך שנים אמרתי שהייתי נותן הרבה בשביל לראות ולשמוע שוב את קטעי המעבר של "ברוש" ב"זהו זה" (זוכרים? בזמן שהצופים היו מתקשרים לענות על החידות). אז לא צריך לתת כלום: מסתבר שאיקי לוי, האקס-מתופף של "ברוש", העלה ליוטיוב עשרות קטעים שכאלה! פנדר רודס עוד לא ראיתי שם, אבל הנה קטע שבו דריו מלכי, הקלידן, מנגן על הפרופט שלו שדובר בו לעיל. בונוס נדיר: "ברוש" עם צ'יק קוריאה באולפן "זהו זה"! ברצינות!!! כל הקטעים בערוץ על איקי לוי, כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יופי! זוכרת את ביקורו בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק כדי לסגור מעגל: הנה קטע של ברוש מזהו זה, עם דריו מלכי מנגן על רודס ("במה" סימן 2). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא דריו מלכי על הקלידים אבל לא נורא עדיין ג'אם יפה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מישהו יודע מיהו הקלידן שמנגן על הרודס? (זה לא דריו מלכי ולא עדי רנרט...) תודה דרור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלשום היה איחוד קצר של "ברוש" - הנה שני קטעים. יו, איך כולם הזדקנו... דריו מלכי, שהוא והפרופט 5 שלו הוזכרו כמה פעמים במעלה הפתיל, נפטר לפני כעשור, ובאיחוד החליף אותו עדי רנרט. רנרט החליף את דריו מלכי גם מדי פעם בהופעות של "ברוש" ב"זהו זה", ועוד לפני כן, ניגן עם שמוליק בודגוב ועם איקי לוי (הגיטריסט והמתופף של "ברוש") בלהקת "ששת", שחבריה היותר מפורסמים היו יהודית רביץ ושם טוב לוי. שמוליק בודגוב עדיין מנגן הרבה בארץ, ובשנים האחרונות פתח בת"א חנות לכלי נגינה הנושאת את שמו (שם התקיימה הופעת האיחוד). איקי לוי נמצא כבר הרבה שנים בלוס אנג'לס, שם הוא בעיקר מנהל חברה לייצור מצילות לתופים. יוסי מנחם, הבסיסט, לא מנגן הרבה כמו פעם, אבל עומד בראש "איגוד המוזיקאים הישראלי" יחד עם דני גוטפריד. עכשיו, אחרי שהוא הוריד את השפם, הוא כבר דומה פחות לדודו זר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזדקנו אך לא נס ליחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במסגרת תכניתנו "קליפים נידחים מיוטיוב שאמורים לגרות את בלוטות הנוסטלגיה של מי שהיו טינאייג'רים בשנות השמונים", אני גאה להציג את התיעוד המלא של ביקור כוכבי תכנית הטלוויזיה Fame ("תהילה") בארץ בשנת 1983. הסרטון הראשון (מתוך שישה) נמצא כאן. הידעתם שהשם העברי של דוריס הוא "חנה"? כדי לשמור בכל זאת על קצת קשר עם נושא המאמר, שימו לב לסינתסייזר שעליו ברונו מרטלי - האיש (הנערץ) והתלתלים - מנגן כאן. אני כמעט משוכנע שזה ה"פרופט 5" שכתבתי עליו בתגובה 555376. גם הצליל של ה-DX Rhodes, שכתבתי עליו בתגובה 591395, נשמע לא מעט פעמים בהופעה, למשל בפתיחה של הסולו של דוריס. בשביל בני השתים-עשרה היום, המוזיקה הזו רחוקה (כרונולוגית) בדיוק כמו שהמוזיקה של אלביס היתה רחוקה ממני כשאני הייתי בן שתים-עשרה, כשההופעה הזו הוסרטה. מדהים ואף מדכא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סבלתי אותם כבר אז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרגל יום ההולדת ה-78 של רוברט מוג, שחל היום, בעמוד הראשי של גוגל מופיע סינתסייזר מוג קטן שאפשר לנגן עליו ולשחק עם הצלילים שלו. חמוד מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישור קבוע לסינתסייזר. הקישור שאתה נתת יאבד את תוכנו מחר. שלי - כאשר גוגל תתמוטט או שתבוטל האינטרנט, מה שיבוא קודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוגפסט חזר לאשביל, צפון קרולינה. הנה פודקסט של תוכנית הרדיו (המצוינת) fresh air הכולל מקבץ קטעי מוג מוכרים (יותר או פחות), וגם ראיון מרתק עם רוברט מוג, משנת 2000. מוג מדגים באולפן בעזרת מיני מוג ותרמין, מדבר על התקליט המביך הראשון Zodiac-Cosmic Sounds שבו הוגדם המוג ב-1967 וגם על התקליט שהציב את המוג בתודעה, "באך מותנע" (?) של וולטר קרלוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צביקה פיק הוא האיש שהביא את המוג (והסינתיסייזר בכלל) לחזית הבמה הישראלית, לפי מאמר יפה של בן שלו. למי שלא רוצה לקרוא את המאמר וכן רוצה לדעת איפה המוג, יש לו סולואים ברורים ב"נאסף תשרי", "אני אוהב אותך לאה", ו"מרי לו". ותקשיבו גם ל"דמדומים", שהוא רק קצת מעניין מבחינת הסינתיסייזר, אבל תמיד כיף להתמכר לו שוב. חידת טריוויה שאני לא יודע את התשובה לה: מי היא זמרת הליווי ב"נאסף תשרי" ו"לא אני הוא האיש"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי, לא אני הוא האיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מאמר יפה של בן שלו. אני לא מזהה את הזמרת. שני השירים לקוחים מתוך התקליט "מוזיקה" של צביקה פיק, שלפי העמוד שלו ב-mooma, שרות בו קולות רקע גלי עטרי, ריקי גל, פנינה בריק, ריקי מנור, חני אליקים, נאוה ברוכין ואלכסנדרה. השתיים הראשונות נפסלות מיד, אבל בערך פה הידיעה שלי נעצרת. נא לא לשכוח שמי שמצולם לקליפ הוא לא בהכרח מי ששר או ניגן (ב"נאסף תשרי" מצולמת זמרת ליווי אחת, אבל אני חושב שאני שומע כמה). ב"לא אני הוא האיש", צביקה פיק מנגן ביד ימין על קלווינט (עם צליל שמזכיר צ'מבלו) על רקע ה"דה-בה-דה" של הזמרת החל מ-2:53, ועובר למינימוג (ביד שמאל - יד ימין מכפילה את התפקיד על הפסנתר) רק ב-3:33. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההימור שלי הוא שהקול שנכנס שני בדה בה דה הוא של נאווה ברוכין. את הראשונה אני לא מזהה. מהאזנות ביוטיוב הכי קרובה לדעתי היא חני אליקים אבל אפילו את ריקי גל לא הייתי פוסל לחלוטין כי גם היא שרה בקול גבוה בצעירותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איסאו טומיטה נפטר, בן 84. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שבולט באוזני ברבים מצלילי המוג (בפרט בריקוד האפרוחים של טומיטה) הוא ההתפתחות בזמן של הצליל, ש"נפתח" ו"נסגר" באופן שניכר לאוזן, גורם לצליל בודד להוות מיקרו-מנגינה, ואני לא יודע למה אבל גורם לי לחשוב על עיגול (אולי הסימטריה בין הפתיחה לסגירה?) - יובל, אתה מוזמן לדייק אותי. אני לא יודע עד כמה זה נפוץ או נדיר בשימוש בסינתיסייזרים מאוחרים יותר (יובל?), אבל אם זה לא מאוד נפוץ, אז מוצאת חן בעיני המחווה לזה מאמצע האייטיז שהבחנתי בה היום, כששמעתי בפעם המיליון את Everything She Wants, שיר שבזתי לו בנעורי כמו קיבוצניק סנוב טוב אבל היום אני מעריך אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שקראת "התפתחות בזמן של הצליל" נקרא "מעטפת". בד"כ כשאומרים מעטפת, מתכוונים לכמה מהר ואיך בדיוק צליל מתפתח ודועך מבחינת העוצמה שלו, ראה Envelope (music) [Wikipedia]. אבל אפשר לשלוט גם על מרכיבים אחרים של הצליל כפונקציה של הזמן מההתחלה שלו, ראה למשל כאן. בהרבה מצלילי המוג המעטפת אכן שותפה מרכזית בקביעת הצבע, וריקוד האפרוחים של טומיטה הוא דוגמה טובה, אבל למיטב ידיעתי משחק עם המעטפת לא היה טריק אופייני או ייחודי למוג - יש הרבה צלילי מוג בלי מעטפת מתוחכמת (למשל ELP וצ'יק קוריאה בפסקה השלישית בתגובה 555376), ויש צלילים בסינתסייזרים שאינם מוג שבהם המעטפת קריטית (פרופט 5, DX7). ב-Everything She Wants אני שומע בעיקר שימוש (לא טריוויאלי) במעטפת לא של העוצמה, גם בצליל הסינתי של הבס וגם של האקורדים. לדעתי הסאונד שם הוא לא מחווה לצלילי מוג ישנים יותר, אלא מייצג טיפוסי של התקופה (סטייל יוריתמיקס, אולטרווקס וכו'). אם כבר הזכרת הערכה מאוחרת לשירים של וואהם שבזנו להם בנעורינו, אני חייב לשים על השולחן את Wake Me Up Before You Go-Go - הבסיסט, דיון אסטוס, עושה שם עבודה מדהימה (למשל בסביבות 2:00), והשיר כולו הוא פופ מושלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיון והדגמות של מודל D. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |