 |
כן. אלו חלק מן השאלות שמעוררות ההצעות של יערי.
ל"חזור לתוך המדינה הבלתי-מתפקדת" - טוב, בשלב זה אנו כבר יודעים שזה לא כל כך פשוט. לגדה צה"ל חזר, לרצועה לעומת זאת לא. דבר נוסף שאנו כבר אמורים לדעת, הוא שגם אם נפנה את הקוץ המתנחלי מן הגדה ונכיר דה יורה במדינה פלשתינית זמנית, אין בכך משום ערובה שהפלשתינים יקחו אחריות על גורלם. גרוע מכך, אין בכך ערובה שהמערב יכיר באחריות הפלשתינים לגורלם.
לגבי ההתנתקות יתכן שאתה צודק אך ההסבר של יערי מסביר כמה שאלות פתוחות:
א. מנין באה ההצהרה המוזרה של שרון כי ההתנתקות תשפר את המצב הבטחוני.
ב. מצריים מנהלת מדיניות פעילה של בידוד הרצועה שעולה לה מחיר גדול בתחום התדמיתי. המדיניות הנחושה והתקיפה הזו אינה מתחייבת מן היחס הכללי לתנועת האחים המוסלמים. נהפוך הוא, המדיניות המצרית הפנימית היא לא להגיע להתנגשות חזיתית עם התנועה של חסאן אל בנא והם מאפשרים לה חופש פעולה מסויים בגבולות ידועים מראש. המאמץ הנואש של מצריים לבודד את הרצועה נובע בודאי מן האינטרסים התיירותיים של מצריים בסיני, אבל יתכן שיש לו הקשר רחב יותר של פעילות מונעת לחתוך מראש כל ניצן של קשרים או תלויות בין הרצועה למצריים.
לגבי ההתנגדות של פלשתינאים למדינה זמנית אני מניח שהתאוריה ה"יערית" היא שיש כאן מקרה של הבדל דעות קונסטרוקטיבי: הישראלים (קריא יערי) סבורים שהקמת מדינה תאלץ את הפלשתינאים לאחוז במושכות וליטול אחריות בין אם הם רוצים בכך או לא. הפלשתינאים עשויים לסבור שלמעשה שום דבר מהותי לא ישתנה וההתנתקות הדו-צדדית הזו לא תהיה אלא עוד שלב ביניים שאפשר לחיות איתו בדרך ל"שיבה" המלאה. לצערי, לדעתי ונראה לי שגם לדעתך, הגישה הפלשתינאית נראית לי מציאותית יותר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש