בתשובה לעומר, 23/10/99 5:40
מדוע המיסטיקה כל כך נשללת. 562
כנראה הנך לוקה בהבנת הנקודה שלי - אינני טוען שהעולם הוא פרי דמיוני - אמונתי האישית היא שהעולם קיים ושיש בו שני רובדים - הרובד הפיסי והרובד הנפשי.
הטענה הסולפיסיסטית שהגיתי בהערות הקודמות - וגם טענה שאחריה (שאלוהים ברא את העולם) אינן תואמות את אמונותי - הן רק באו להראות מערכות עולם חילופיות למערכת הפיזי אשר מתקבלות ע"פ התער של אוקהם (אשר אף אותו אינני באמת מקבל - הוא אינו מוכיח דבר, אלא רק מראה במה "כדאי" להאמין).

עדיין לא ענית לשאלתי: כיצד אתה יכול לקבוע שהריק הוא מקום שקיים? מה עושה אותו קיים? אם רק חומר קיים - אז כיצד קבעת שמשהו שאין בו בכלל חומר קיים?

אינני חושב שניתן לשלול את הזהות בין המודעות לחומר - משום שלא ניתן להוכיח שאיננו מחשבים. מאין לך שאתה לא מתוכנת להרגיש וכו'? אינך יכול לדעת זאת.
אולם הדבר הולך גם לכיוון השני - אינך יכול גם להוכיח שהחומר והמודעות הינם נפרדים - לכן,לפי דעתי, שתי האפשרויות הינן שוות ואיש באמונתו יחיה.

לא הבנתי את נקודתך האחרונה - אתה טוען שיש מודעות אולם שאין רצון חופשי? אם כך - מה המודעות עושה?

ובנוסף, אין סיבתיות מושלמת בחיים (כפי שדובי כבר הסביר), תורת הכאוס והקוואנטים שוללים סיבתיות מוחלטת ונותנים מקום לאקראיות. ברגע שיש מקום לאקראיות אז גם יש מקום לרצון חופשי שבו אני מאמין.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים