בתשובה לברקת, 19/01/11 8:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חולק על הערת השוליים שלך. יכול להיות שהאנגלים, בהכללה, אוהבים אנדרסטיימנט הרבה יותר1 מאשר העברים, וסביר שזה מתבטא סטטיסטית בשימוש בשפה, אבל אני לא חושב שזה נותן לשפה שלהם מונופול על התופעה. גם עברי שלא שמע מעולם אנגלית, מותר שיתחשק לו להתבטא בהסתייגות, ו"די" ו"למדי" זמינות לו לצורך זה. אולי את מרגישה לא אינגלוז לשוני, אלא "אינגלוז נפשי", וחושבת שזה לא ראוי. אני חושב שלעברים, בהכללה, דווקא יועיל אינגלוז נפשי... 1 אוברסטיימנט! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל כשצורת ההתבטאות הזו יוצאת מהקשר ספציפי והופכת לאוטומט (אני רואה את זה כל הזמן בטקסטים באינטרנט בעיקר), זה מאוס1. ויש בעברית לשון המעטה גם בלי השימוש ב"למדי" ובלי "זה לא ש..." ובלי "לא בלתי-ראוי" וכל העידונים הספציפיים הללו שהם בעצם תרגומית. 1 כמו ב תגובה 562346 , שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את "לא בלתי ראוי" אני מחבבת למרות הסירבול שלו. אבל האנדרסטיימנט הבריטית לא קשורה רק במילות-המעטה אלא גם בשימוש שונה בשמות תואר. מה שאצלנו היה זוכה ל"מגניב!" או "נראה מוצלח", אצל כמה בריטים שאני מכירה הוא "נחמד"1 1עניין שדרש ממני לא מעט זמן להבין והיה כרוך בכמה אי הבנות לא בלתי מעצבנות |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |